תמי לשם, סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש, ממשיכה להתבצר, כנראה כדי לעצור את שטף ההדלפות וחשיפת הפאשלות, ובנתה "מתחם מבוצר" במשרד התקשורת בירושלים, עם דלת פלדה אטומה בכניסה ומערכת בקרת כניסה. עוד בדיחה באוסף הבדיחות של משרד התקשורת הישראלי. לקינוח, עוד חשיפה שדלפה, למרות דלת הפלדה.
מאת: אבי וייס, 16.5.15, 19:30

בלעדי: תמי לשם (בתמונה), סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש, מי שחולשת על תקציבי המשרד (שעפים לכל כיוון), החליטה (באישור המנכ"ל, אבי ברגר, שותף ותיק שלה לתרגילי שפיכת כספי משלמי המיסים בישראל, שלא לצורך), לבנות "יעד מבוצר" במטה משרד התקשורת בירושלים. מדובר במהלך שהחל כבר ב-2013.

זה כלל צירוף כמה חדרים לאגף שלה (5 חדרים שלא שייכים לאגף), ואטימת הכניסה למסדרון בדלת פלדה חזקה, מלווה במערכת הזדהות משוכללת, לפיקוח הדוק על העובדים והנכנסים למשרדים.

היות ואגף מינהל ומשאבי אנוש לא עוסק בנושאים חשאיים כמו הכור האטומי בדימונה, האטימה של האגף נראית כאילו נולדה כדי למנוע את שטף זליגת המחדלים שיש באגף הזה והמתפרסמים בתקשורת, בעיקר באתר זה.

לכן, פניתי למשרד התקשורת ושאלתי: "בשביל מה היה צורך להרחיב ולשפץ את המשרדים של תמי לשם - סמנכ"לית בכירה למנהל ומשאבי אנוש ולהציב דלת פלדה משוריינת בכניסה למשרדים הללו במטה משרד התקשורת, תוך הפיכתם ל"יעד מבוצר כמו הכור האטומי"?. האם הסגירה והדלת המבוצרת, שהוצבה בכניסה למתחם המבוצר, נועדו למנוע את החשיפות שלי על המעשים הפסולים הנעשים על ידה באגף הזה? אם זו הייתה הכוונה: אין לה כל סיכוי וחבל על הכסף שבוזבז.
העיקר: מי אישר את תקציבי השיפוץ המיותר הזה?"

תשובה לא קיבלתי, די ברור למה. 

גם די ברור, שאי אפשר למנוע בשנת 2015 את פרסום הפאשלות והמחדלים ע"י דלת פלדה בכניסה למסדרון. הדלפות המעשים הפסולים נמשכות: זה בדיוק האייטם הקצר והחושפני (והעצוב) הבא: 

היות ו"תפירת מכרז" היא מעשה פלילי, אז נוקטים בתרגילים ותחמונים אחרים, כדי להבריח מועמדים, עד שמגיעים למועמד הסמוי המיועד לכך (לרבות מועמד חיצוני), בלי להיות מואשמים ב"תפירת מכרז". קוראים לזה "תפירת מכרז באמצעות מועמד קש", בלי בחירת כשיר ב', כדי שכאשר "הזוכה" יודיע כצפוי על ויתור על התפקיד, ניתן יהיה לצאת למכרז חיצוני. כך, הכל תפור מראש.

לתהליך הזה יש המשך מאוד עצוב. אחד מבעלי התפקידים הטובים, המסורים והמוכשרים במשרד התקשורת, שהיה מועמד ראוי לתפקיד וחשב, שהתפקיד הזה מתאים לו, נוכח לדעת שפשוט "עובדים עליו" בתרגילים ותחמונים והחליט "לקחת את הפקלאות וללכת הביתה", באופן מיידי - מהיום למחר. 

לכן, פניתי למשרד התקשורת ושאלתי: "מדוע התפטר (או יותר נכון: פרש לחל"ת) הכלכלן AB (השם שמור במערכת) ממועצת הכבלים והלוויין ואיך החלטתו הפתאומית לפרוש קשורה לתהליכי המכרז, שהסתבך כבר פעמיים, בתהליכים, שהתקיימו במועצת הכבלים והלוויין ובמשרד עצמו, ב"בישול" של תמי לשם (סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש)...?"

תגובה לא קיבלתי. זה די ברור למה.

ליבי על האיש המצויין הזה ממשרד התקשורת, שהחליט ש"הגיעו מים עד נפש", ושלא יכול היה להמשיך ולסבול את התרגילים של תמי לשם וד"ר יפעת בן-חי-שגב (יו"ר מועצת הכבלים והלוויין), ופשוט לקח את עצמו והלך הביתה. הפסד נטו למשרד התקשורת, פרי הבאושים של התנהגות חסרת אחריות של הנהלת המשרד כלפיו.