בעקבות תלונותי על התרגיל, שנעשה עלי, כדי למנוע את פרסום "הפרשה הסודית", כב' שופטת בית הדין הארצי לעבודה לאה גליקסמן קיבלה אמש החלטה חדשה המאפשרת לי להגיש את עמדתי בעניין "צו איסור הפרסום". הבעיה: הדיון בבקשתי יתקיים אחרי הבחירות...
מאת: אבי וייס, 9.3.15, 10:00

"טחנות הצדק" טוחנות לאט. אולם, אני מאמין, שבסופו של דבר, הצדק מופיע. חשפתי כאן ובהרחבה את התרגיל, שנעשה עלי (ובפעם השנייה), כדי למנוע ממני לדעת על דיונים המתקיימים בנושא "צו איסור הפרסום" על "הפרשה הסודית". זאת, כדי שהיא תישאר סודית, עד גמר כל הדיונים (שיכולים להימשך חודשים ושנים). 

היות וזו הייתה פעם שנייה, שעושים את התרגיל הזה, לא יכולתי יותר להבליג והתלוננתי. התלונה המרכזית שלי הופנתה לנציבות תלונות הציבור על שופטים, יחידה, שבראשה עומד פרופ' אליעזר ריבלין, (בתמונה), שופט בית המשפט העליון לשעבר. תלונתי נמצאה מוצדקת.

בעקבות תלונתי, הבירור אכן עשה את שלו והוביל למהלך משפטי חדש. אני מביא כאן למטה במלואה את החלטת כב' השופטת לאה גליקסמן, (לאחר שמחקתי את כל מה שמיותר...וחסוי).

השופטת למעשה פתחה לדיון נוסף את עניין "צו איסור הפרסום" ומאפשרת לי להגיש את עמדתי ולקיים על זה דיון מחודש.

הבעיה: הדיון המחודש יתקיים ב-1.4.15, הרחק אחרי הבחירות, כך שכל החלטה, שלא תהיה, השפעה על הבחירות כבר לא תהיה לה... בכל מקרה, שתלתי מספיק רמזים בכמה מקומות (עם תמונות)... 

לסיכום עד כאן: אין בליבי ספק, שהפרסום של הפרשה הזו (שמתעניינים בה כיום רבים), ייעשה במוקדם או במאוחר. אין אפשרות להסתיר דברים כאלה לאורך זמן. אני גם מקווה, שיהיה האומץ למי מהצדדים המעורבים בפרשה, לגשת למשטרה ואפילו היום ולהגיש תלונה, כדי שתיפתח חקירה מלאה בסיפור הזה. כי בלי חקירה מלאה של גוף המוסמך לחקור בעניינים הללו (משטרת ישראל), תמיד הצדדים (משני צידי המתרס) יכולים לספר סיפורי אגדות. במשרד התקשורת התמחו ביצירת "סיפורי אגדות" כאלה וזו הסיבה, שמסתירים את הפרשה... ולא בפעם הראשונה.

החלטת השופטת שהתקבלה אצלי הבוקר (לחיצה על כל תמונה מגדילה אותה):