החקירות ב"תיק 4000" החלו בקיץ שעבר ועד השלמת כל המהלכים בתיק הזה, הן יכולות להימשך בין 8 חודשים לשנתיים. זה לא סביר להשאיר את שוק התקשורת הקווי ללא התקדמות בגלל החקירות. יש לשר התקשורת את כל הסמכויות והיכולת להצעיד גם את השוק הקווי קדימה. צריך פשוט לצאת מהקיבעון המחשבתי.
מאת:
אבי וייס, 18.3.18, 07:30
השוק הקווי בישראל נכנס "להסגר" כתוצאה מהחקירות סביב "תיק 4000". הקפאון הזה יכול להימשך זמן רב, אולי שנתיים.
ממילא מדינת ישראל נמצאת
הרחק מאחור בתחום הפס הרחב הקווי. בעולם הנאור מזמן החלו לעבור לחיבורים בין 1 גיגה ל-10 גיגה לבתים (עם ערוץ עולה רחב פס. לרוב אלה חיבורים סימטריים). אצלנו, לקוחות בזק צריכים להיות אסירי תודה אם יש להם 40-80 מגה בערוץ היורד...
הבעיה היותר חמורה, שיש כאלה
החיים באשליה, שפריסת הסיבים של סלקום ופרטנר היא חלופה לבזק (על "אנלימיטד" כבר איש לא מוכן לדבר...). אין דבר כזה. סלקום ופרטנר פורסות בקצב איטי, לכמות זעומה של בתים של המעמד הבינוני ומעלה. זה האינטרס הכלכלי של החברות הללו ופריסה לכל עם ישראל יש (במציאות) רק לבזק (הוט החלה מקרטעת, גם בגלל התחרות החזקה, וזה
לא נראה שזה הולך להשתפר בהוט).
אפשר לבלות חודש שלם בסמינר ודיונים, איך הגענו עד הלום ו
למה בזק לא פורקה (לחברת תשתיות ולחברת שירותים). אלו מחשבות, שלא תמומשנה וחבל לבזבז את הזמן בהיתקעות בפרדיגמות של העבר,
גם אם היו נכונות בעבר, וב"בכי על חלב שנשפך". העולם נע מהר קדימה
בכל התחומים (
כאן), ואין כל סיבה שה-Startup Nation תיתקע הרחק מאחור - בגלל "כאוס רגולטורי".
"השוק הסיטונאי" נבנה באירופה רק כדי לסייע בתחרות לחברות קטנות, צעירות, זריזות וחסרות תשתיות. לא עבור חברות ענק ותיקות, בעלות תשתיות בקנה מידה רחב, דוגמת סלקום ופרטנר.
לעניות דעתי, אין כל מניעה לספק אישור להורדת "ההפרדה המבנית" מעל בזק, מפני שזה כתוב "שחור על גבי לבן" במסמך מדיניות,
שתקף עד היום (
המסמך המלא כאן), ויש בו את הפסקה הבאה:
ברור לכל מי שקורא עברית בלי ניקוד, שיש "אפשרות סבירה לספק חבילת שידורי טלוויזיה בסיסית באמצעות רשת האינטרנט". כלומר: בפועל, קיום אפשרות זו
אינו מוטל בספק. זה גם אושר ע"י הממונה על הגבלים עסקיים במרץ 2014. פשוט, כי קיים שירות OTT מוצלח (לטענת סלקום וגם לאחרונה לטענת פרטנר) על גבי הרשת של בזק - סלקום TV ופרטנר TV. לכן, "ההפרדה המבנית" בין בזק ל-YES היתה צריכה
להתבטל, בלי שום טובות לבזק ולבעליה,
בלי שום עסקאות עם בזק ובעליה, רק על פי מסמך המדיניות הזה שבתוקף,
לפני למעלה משנתיים,
ללא כל תנאי. אולם,
זה לא קרה.
התרגיל הפלילי של
שלמה פילבר ("
עד המדינה") לספק לבזק "
הפרדה תאגידית" (במקום "הפרדה מבנית") תמורת פריסת סיבים לבתים במועד לא ידוע,
נכשלה, כי זו הייתה המצאה של
שלמה פילבר עם "הרעיונות היצרתיים" שלו בלבד, איך לעזור לבעלי בזק, במקום איך לעזור לכל עם ישראל.
כל הרגולציה בתחום הזה
השתבשה (מפורט בגרפים מאירי עיניים בנספח בתחתית הכתבה), בעיקר בגלל
אוסף מדהים ועצום של החלטות ללא כל בסיס חוקי (ואף בניגוד לחוקים קיימים) של:
עדן בר-טל,
אבי ברגר,
שלמה פילבר ו
שמילה מימון. הם פשוט שיבשו את השוק הקווי
והרסו אותו, בדיוק כפי שחזינו
שוב ושוב, כשכל אחד מהם משך לכיוון אחר, עם אינטרסים אחרים, רק לא לכיוון של האינטרסים של הציבור (כשבכלל, כל הארבעה,
לא שאלו ולא בדקו עם הציבור ו\או עם נציגיו, מהם האינטרסים של הציבור).
אז איך יוצאים כעת מהפלונטר הזה?
צריך להתחיל לחשוב מאפס. כלומר: לצאת במהלך המפריד את הטיפול בסוגיית "ההפרדה המבנית" בקבוצת בזק מסוגיית פריסת הסיבים של בזק ולטפל כרגע בעדיפות עליונה רק בסוגיית פריסת הסיבים לבתים,
שעליה אין מחלוקת, שהיא צורך של הציבור הרחב. לכן, הדרך החוקית והמהירה ביותר יכולה לכלול את הצעדים הבאים, שכולם בסמכות שר התקשורת וללא צורך בשימועים ארוכים או בשינויי חקיקה מורכבים ואיטיים:
- לאשר לבזק לחבר סיבים לבתים עם "הגנת ינוקא" של שנתיים עד 3 שנים (אפשר לעשות שימוע קצר לגבי אורך הזמן), כשבתקופה זו לא יחול שוק סיטונאי על חיבורי הסיבים הללו. אולם, בזק תחוייב ל-Open Access, כלומר: לאפשר ללקוחות הקצה לבחור את ספק האינטרנט שלהם, על גבי החיבור בסיבים לבתים, בטכנולוגיות, שבזק תציע ב"תיק השירות".
- לאשר מיידית לבזק להתקדם בשדרוג הרשת הקיימת שלה במתווה של 35B (עד 200 מגה) ו-G.fast (עד 1 גיגה). ׁ
- "להלבין" את החטא של פרטנר וסלקום, שמחברות לקוחות בסיבים לבתים בלי רישיון ובלי לתת ללקוחות הללו Open Access, כלומר יכולת לבחור את ספק האינטרנט, והן תקבלנה "הגנת ינוקא" של שנתיים עד 3, במקביל לבזק, כשבתקופה זו הן תספקנה ללקוחות גם תשתית וגם אינטרנט.
- להכין מסמך מדיניות שר, עם שימוע מהיר, לעניין שירותי פס רחב אלחוטי לבתים והקצאת התדרים לאפשרות הזו, בכל הטכנולוגיות המקובלות בעולם המערבי.
- במקביל (או ביחד עם מסמך השימוע לגבי מדיניות השר והתדרים), סיכום סוג הרישיון הנדרש לחיבור אלחוטי רחב פס לבתים והאם הוא ייעשה ללא Open Access, עם "הגנת ינוקא" של שנתיים עד 3 שנים, בדומה להגנה, שניתנת לשאר השחקנים בשוק הקווי.
- לעודד את הוט להיכנס להסדר דומה לזה של בזק.
- להקים ועדת מומחים, שתציע דרכים (לרבות שימוע) ליישום "שוק סיטונאי" על חיבורי הסיבים של בזק לבתים, תוך לימוד מהניסיון, שנצבר בתחום זה באירופה, וניתוח התפתחות השוק ל-5 שנים קדימה. הרגולציה החדשה תיכנס לתוקף על רשת בזק אחרי סיום תקופת "הגנת הינוקא", שניתנת לכל השחקנים בשוק החדש הזה (של חיבורי סיבים לבתים).
האם יש לשר
איוב קרא את היכולת ואומץ הלב הציבורי ליישם את "מהפכת קרא",
גם בשוק הקווי?
אם השר
איוב קרא יישב בחוסר מעש וימתין להנחיות היועמ"ש,
זה לא יקרה. הוא לא זקוק לשום הנחיות יועמ"ש כדי לבצע את המהלכים, שציינתי כאן. אלה מהלכים היכולים להניע את השוק הקווי לכיוון ברור ומהיר של
חיבורי סיבים לבתים.
זה לא מהלך קל, אבל
אי עשייה - היא אופצייה יותר גרועה לעם ישראל.
נספח קצר:
מה הייתה
אמורה להיות רפורמת הפס הרחב והשוק סיטונאי על פי התפיסה הראשונית של "דו"ח חייק" ומה יצא בפועל:
