עולם המחר של הקונטיינרים מפותח בישראל בקוד פתוח

דף הבית >> פיתוחים חדשים וצ'יפים >> עולם המחר של הקונטיינרים מפותח בישראל בקוד פתוח
עולם המחר של הקונטיינרים מפותח בישראל בקוד פתוח! 
מאת: אבי וייס, 15.11.18, 11:03אשש באדני רד האט
 
חשיפת פרויקט KubeVirt המפותח במרכז המו"פ של רד האט ברעננה. פתרונות הקוד הפתוח חדרו ובהצלחה יתרה גם לעולם ספקי הטלקום, שנעים קדימה במהירות לשירותי ענן במרוץ ל-5G. מעבר מהיר מתרחש בשוק הישראלי לכיוון ה-Multi-Cloud.
 
"הפיתוח החדיש ביותר שלנו מפותח ויוצא מישראל ושמו KubeVirt. זה פרויקט קוד פתוח, שהוא 'עולם המחר' של הקוברנטיס (Kubernetes), הקונטיינרים ושירותי הענן", מתאר אשש באדני (Ashesh Badani), Vice President & General Manager, Cloud/OpenShift BU, Red Hat. "חברות הטלקום הגדולות ביותר בארה"ב, באסיה ובאירופה כבר נמצאות עם הכלים שלנו. אם תחפור תגלה, שכמעט כולם הלכו על OpenStack ובהמשך OpenShift, וזה המהלך של הטרנספורמציה הדיגיטלית העובר על כל ספקי הטלקום, שחייבים לרוץ קדימה כדי לא לאחר את מהפכת ה-5G".
 
קיימתי ראיון בלעדי עם אשש באדני (בתמונה), שמוביל את תחום תשתיות הענן של רד האט בעולם, תשתיות, שהן שילוב של טכנולוגיות עילית מבוססות קוד פתוח מבית רד האט. זאת, כדי לשמוע ממקור ראשון על ההתפתחות של עולם שירותי הענן, בדגש על התפתחות עולם הקונטיינרים והפתרונות החדישים לארגונים ולעסקים, בדגש על שוק התקשורת.
 
שאלה: מה המסר שלך לשוק הישראלי?
אשש באדני: "ממה שאני רואה אצל לקוחות בכל רחבי העולם וגם בישראל, אנו נמצאים ממש כעת באמצע תנועה טקטונית ענקית המכונה בשם טרנספורמציה דיגיטלית. זו טרנספורמציה העוברת על כל ארגון וכל עסק, קטן כגדול, בכל רחבי העולם.
 
כל עסק וארגון, גם אם הוא ממשלתי או ציבורי, מבין כיום, שהמונופוליזם נגמר, גם בגלל שזה הרצון של משתמשי הקצה, ויש צורך בהתקדמות בכל תחום. לכן, כל עסק חייב לנוע מהר ולהגיב מהר, אחרת הלקוחות יינטשו אותו.
 
בישראל, ההכרה הזו אפילו חדרה לממשלה, וכבר קודם לכן לגופי הביטחון ובכללם צה"ל, בו אנו מפעילים מספר לא קטן של פרויקטים מוצלחים. גם קובעי המדיניות הבינו, שמערכות ה-IT אמורות להיות גמישות וכאלו המסוגלות להגיב במהירות.
 
לא מדובר רק בשינוי טכנולוגי. זה קודם כל שינוי ארגוני. שינוי של תפיסות עולם, שינוי של מבנה ארגוני, שינוי של שיטות העבודה הפנימיות, שיטוח הארגונים. אנו מספקים טכנולוגיה, אבל קודם לכן אנו עוסקים בשינוי התרבותי ומסייעים לארגונים להבין את המשמעויות של השינויים התרבותיים הפנימיים, שהם חלק בלתי נפרד מהטרנספורמציה הדיגיטלית.
 
המסר שלי מאוד ברור: תהיו מוכנים לשינוי. אל תפחדו ממנו. תעשו את מה שאתם יודעים לעשות הכי טוב ותציבו אנשי מקצוע טובים במקומות הקריטיים ביותר, כדי שתוכלו לעבור את השינוי הזה בהצלחה.
 
השינוי הוא ברור ועובר על כל השוק ולא ניתן לחמוק ממנו. לכן, השאלה היא מי יגיב ביעילות בהצלחה לאתגרים של היום ומחר ויוכל להוביל את הארגון שלו בהצלחה לקראת אתגרי המחר, תוך מענה לצרכים ולדרישות של משתמשי הקצה, הפנימיים והחיצוניים".
 
שאלה: איך השוק הישראלי מגיב לגישה הזו ולאן השוק הישראלי הולך?
תשובה: "ממה שאני רואה,המעבר המהיר המתרחש בשוק הישראלי, שמוביל כיום בעולם וגם מול אירופה, הוא לכיוון הענן ההיברידי ובאופן יותר ספציפי, לכיוון ה-Multi-Cloud.
 
ארגונים השקיעו הרבה כסף ומאמצים להקים מערכות מקומיות ואחר כך להפוך אותן לווירטואליות ובהמשך להפוך אותן לענן מקומי. כעת, יש לנו את היכולות לקחת משאבים מכמה עננים ציבוריים או פרטיים הקיימים מחוץ לארגון, ולהעביר אליהם עומסים לאור השינויים המהירים הקיימים בכל תחום.
 
לכן, ארגונים מעוניינים לקבל מקסימום יעילות עם מינימום הוצאות לגבי תהליכי הוצאת משאבים מקומיים לעננים חיצוניים והם רוצים לנצל ביעילות ובביטחון את המשאבים של העננים הציבוריים.
 
זה מהלך, שכבר החל וב-5 השנים הבאות אנו נראה יותר ויותר עומסים המועברים לעננים ציבוריים, בגישת ה-Multi-Cloud, שזו תהיה הגישה המובילה בעולם העננים".  
 
שאלה: מהם היתרונות בשימוש בטכנולוגיות Multi-Cloud שלכם?
תשובה: "יש לנו הרבה פתרונות ואנו מובילים בכמה תחומים, למשל, בתחום הקונטיינרים ו-OpenShift, שזה פתרון של קוברנטיס. זה כבר מיושם בארגונים רבים, החל מארגונים ממשלתיים וכלה בבנקים וארגוני טלקום.
 
העולם הולך לכיוון של מיקרו-יישומים ולכן הקונטיינרים כה הצליחו וזה מיושם כבר כמעט בכל רבדי השוק, גם בישראל. אולם, יש צורך לענות לצרכים של אפליקציות הקיימות גם ברמה המקומית וגם בענן הציבורי. לכן, אנו מתמקדים כיום בפלטפורמות המאפשרות לאפליקציות מקומיות לרוץ בעננים עוד לפני שהארגון עובר לאפליקציות, שהן נייטיב (Native) לענן.
 
המטרה: לנהל את הכל בפלטפורמה אחת, קצה לקצה. להגיע לכל פינה, גם לענני Edge. הכל החל בהצלחה של גישת ה-OpenStack כתשתית לעננים פרטיים, ציבוריים והיברידיים. כך, אפשר לצאת מענן פרטי ולעבוד בענן ציבורי באותה סביבה מוגנת ומאובטחת של הענן הפרטי.
 
תזכור, שכל התשתיות הללו מבוססות לינוקס, משם רד האט החלה את דרכה. אנו חוגגים ממש כעת 25 שנים להקמת החברה. כיום, כל השוק עובר לכיוון Multi-Cloud, אבל אם תגרד את כל השכבות של התוכנה והמערכות, תגלה למטה את הלינוקס".
 
שאלה: מה מפותח בסניף ה-R&D של רד האט בישראל?
תשובה: "לפני 8 שנים רכשנו את הסטארטאפ הישראלי קומרנט, והקמנו בישראל [ברעננה] סניף של רד האט הפועל כמרכז מו"פ. כיום מועסקים בו כ-200 עובדים, רובם מהנדסי פיתוח ל-OpenStack, וירטואליזציה ועוד.
 
הפיתוח החדיש ביותר שלנו מפותח ויוצא מישראל ושמו KubeVirt. זה פרויקט קוד פתוח, פרויקט, שהוא עולם המחר של הקוברנטיס (Kubernetes).
 
התשתיות של ארגונים, שמיישמים קונטיינרים, מבוססות כיום על קוברנטיס, שהפך לתקן המוביל בתעשייה ומקובל על כולם. אולם, קוברנטיס נועד לטפל בקונטיינרים הקיימים על ענן אחד. אולם, אנו עוברים לעולם ה-Multi-Cloud ויש צורך לתת כלים להעביר קונטיינרים בקלות ובשקיפות בין עננים ציבוריים שונים והדבר החשוב ביותר: מה עושים עם כל האפליקציות המצויות בענן הפרטי ויושבות על מכונות וירטואליות - VM והן בכלל לא מותאמות להגירה לקונטיינרים?
 
לכן, קוברנטיס לא נותן מענה לכל מה שהיה בעבר בארגונים וארגונים לא רוצים לזרוק את העבר לפח. יש הרבה אפליקציות על VM, והארגונים רוצים להמשיך ולהפעיל אותן.
 
אז הפתרון החדש הזה, שכאמור מפותח בישראל, לוקח כל VM ועוטף אותו ומכניס אותו לקונטיינר. כך, אפשר להעביר אפליקציות ישנות לעולם הקונטיינרים וגם לשנע אותן בין עננים ציבוריים שונים, לפי הצרכים המיידים של השימוש באפליקציות הללו.
 
זה מקל על הארגונים בכך, שפעם ראשונה הם מקבלים כלים לשנע במהירות ובקלות אפליקציות, גם ישנות, בין עננים".  
 
שאלה: מה מצב הפיתוח של KubeVirt?
תשובה: "הפתרון הזה כרגע בפיתוח, כמו כל פרויקט קוד פתוח שלנו. להערכתי, תוך כשנתיים נוכל לראות יישומים עסקיים שלו בשוק העולמי.
 
מדובר בקצפת של הטכנולוגיה, פיתוח ארכיטקטורה חדשה של שירותי הענן בגישת ה-Multi-Cloud והקונטיינרים, ואני בטוח, שהפיתוח הזה יימשך גם אחרי סיום הליכי הרכישה שלנו ע"י IBM. זה 'פרויקט דגל' והוא המשך לפעילות הפיתוח על OpenStack, שנעשה במרכז המו"פ בישראל, בדגש על המעבר לעננים ציבוריים.
 
צריך לזכור, שהמפתחים הישראליים חזקים מאוד בלינוקס, ומחוברים למחקרים הנעשים באוניברסיטאות בישראל. אנו חיברנו את הצוותים מישראל לכמה אוניברסיטאות מובילות בארה"ב, כדי להתקדם בכיוונים מאוד מעניינים היוצאים מעולם המחקרים האקדמיים גם בארה"ב".
 
שאלה: איך אתה רואה את רד האט תחת השליטה של IBM?
תשובה: "התהליכים הללו עוד ייקחו זמן, אבל אני משוכנע, שנמשיך בכיווני הפיתוח שלנו ובמיוחד בתחומים בהם אני עוסק, דוגמת OpenShift, שהם הלב של היתרונות שלנו בשוק.IBM  כבר הצהירה שהיא מעוניינת לקדם את השימוש בעננים בכלים של קוד פתוח וזו בדיוק ההתמחות שלנו.
 
תזכור, שאנו כחברת קוד פתוח, התחלנו את דרכנו עם הלינוקס, ומפתרון אחד לתחום המחשוב יש לנו כיום פתרונות כוללים לכל הצרכים של השוק ובמיוחד לעולם העננים.
 
כיום, אנו לא רק ספקי טכנולוגיות, אלא אנו שותפים עם הלקוחות שלנו ומלווים אותם במסע שלהם ומייעצים להם לאן הם יכולים ללכת כדי להתקדם ולהצליח.
 
מכאן, שאנו מביאים לשווקים, ש-IBM כבר נמצאת בהם, הרבה ידע עם פתרונות בוגרים בתחומי התוכנה והענן ואני משוכנע, שהתחומים הללו יפרחו גם תחת IBM".
 
שאלה: מה קורה עם הפתרונות בקוד פתוח לעולם הטלקום?
תשובה: "השוק כבר זז קדימה. גם בתחום הטלקום. חברות הטלקום הגדולות בכל העולם כבר אמצו ומזמן את הלינוקס ובשנים האחרונות החלו לבנות לעצמן עננים פרטיים. כעת, בגלל שכל חברות התקשורת בדרך ל5G-, הן מעבירות את המערכות שלהן לעננים היברידיים ומיישמות NFV ופתרונות רשת וירטואליים.
 
יש לנו שלל של פתרונות לחברות הטלקום, גם בתחום הקונטיינרים, שספקי תקשורת רבים החלו ליישם אצלם, וגם בתחומי ה-SDN, ה-NFV ושאר הפתרונות לרשתות וירטואליות. המשמעות די ברורה: הכל עובר לתוכנה.
 
אני נפגש עם חברות טלקום מכל רחבי העולם ורואה, שהן מעוניינות לנצל את היכולות של הקונטיינרים וזה מוביל אותן לפתרונות שלנו. אנו עובדים ממש כעת מול כמה חברות טלקום מובילות בעולם, ליישם קונטיינרים עם קוברנטיס ושאר הכלים הנדרשים ליישום הזה.
 
בנוסף, ספקי הטלקום הם אינטגרטורים משל עצמם והם מספקים פתרונות לעסקים וגם לאנשים פרטיים, על הרשת שלהם, ולכן הם זקוקים לכלים שלנו, כדי לספק את השירותים הללו. כך, ספקי הטלקום הם גם שותפים עסקיים שלנו, כי הם מספקים שירותים, דוגמת שירותי ענן, מהרשת שלהם ללקוחות שלהם. ספקים רבים כבר משתמשים בכלים דוגמת OpenStack לבניית פתרונות היברידים.
 
ספקי הטלקום גם מתחרים מול כל אלה הרוצים לעשות כסף מהלקוחות הקצה שלהן, ע"י 'רכיבה' על הרשתות שלהן. לכן, חברות הטלקום עברו לפתח יישומים חדשים במהירות בגישת ה-DevOps ועברו ליישום עקרונות ה-Micro-Services בקונטיינרים".
 
שאלה: למה חברות הטלקום מאמצות את הפתרונות שלכם?
תשובה: "קודם כל, כמעט כל ספקיות הטלקום בנו במשך שנים אפליקציות עבור עצמן ולקוחותיהן, על בסיס לינוקס. כך, שהן כבר הכירו אותנו וממזמן.
 
כעת, האתגר הגדול שלהן הוא להעביר את האפליקציות לענן, ל-Telco Cloud, כי בלי זה אי אפשר להתקדם ל-5G. כך, כשהן מחפשות פתרונות, איך מניעים אפליקציות מבוססות לינוקס לענן. הן רואות, שיש לנו את הפתרונות המתאימים לאתגר הזה.
 
העולם החדש מבוסס וירטואליזציה של הכל, ואנו מובילים את העולם הזה. לכן, ספק טלקום, שמעוניין ליישם קונטיינרים במהירות וביעילות בלי לזרוק את השקעות העבר שלו מוצא, שהדרך שלנו היא הטובה והמתאימה ביותר עבורו.
 
כיום, בשונה מהעבר, חברות הטלקום הגדולות ביותר מוכנות ובהתלהבות להשתתף בפרויקטים של קוד פתוח. חברות הטלקום מבינות, שכדי ליישם AI, VR, IoT, ML, בלוקצ'יין, ועוד, הכל יהיה מבוסס קוד פתוח. לכן, הן נכנסו לעולם הקוד הפתוח כדי להוביל פרויקטים המספקים פתרונות לצרכים הייחודיים של עולם הטלקום.[אגב, ישראל היא "מעצמת" AI כמופיע בסקירה של IVC כאן]. 
 
ספקי טלקום גם מעוניינים להוביל מערכות של מסחר אלקטרוני מעל לסמארטפונים המצויים בידי הלקוחות שלהן. זה דורש פלטפורמות, שתוכננו לעבוד בעומסים ומספקות מענה לצרכים ולחוויית השימוש של לקוחות הקצה. לכן, הם הולכים לפתרונות של קוד פתוח. הגישה שלנו, שבעבר הייתה נחלת מיעוט, הפכה לגישה המובילה בשוק, גם בשוק הטלקום.
 
במציאות, שאני מכיר, ארגונים רבים, לרבות חברות טלקום, נמצאים עדיין בתנועה והם משאירים אצלם את הפלטפורמות הישנות, מתפקדות. לכן, הפניה שלי אל המנהלים היא כזו: האם אתם מעוניינים לצאת לענן? האם אתם מעוניינים לנוע קדימה? אם כן, אל תתעסקו בתשתיות. למה אתם בכלל מתעסקים עם התשתיות? תתעסקו רק באפליקציות העסקיות המביאות לכם ערך.
 
כך, אנו מעוניינים לסייע לארגונים להתמקד בליבת העשייה שלהם ואת נושא התשתיות, שישאירו לנו. תשתיות זו מטלה מאוד מסובכת, שאנו יודעים, עם הרבה ניסיון, איך להתמודד איתה".
 
שאלה: מה החלום המקצועי שלך?
אשש באדני: "באופן בסיסי אני מאמין, שהאחריות שלנו בעולם התוכנה היא לגשר על הפער הדיגיטלי הקיים בעולם. לפעמים נדמה, שהטכנולוגיות המובילות נמצאות בידיים של מעט מאוד אנשים. רק לחלק קטן מאוכלוסיית העולם יש גישה לטכנולוגיות החדשות.
 
אני מאמין, שהחכמה היא לא דבר המייחד אוכלוסייה מסוימת במקום מסוים, אלא החוכמה מבוזרת בכל רחבי העולם ובכל האנושות, והשאלה, שאנו אמורים לשאול את עצמנו, היא: איך נוכל להבטיח, שכל ארגון וכל משתמש קצה יוכל לנצל את הידע והחוכמה שיש לו? איך כל אחד יוכל להגשים את החלום שלו בכך, שיהיה עם יכולת גישה לטכנולוגיות החדשות?
 
לכן, אני מאמין ופועל לשטח את העולם בו אני נמצא, כדי לבזר את הידע והכוח ולאפשר לטכנולוגיה המתקדמת ביותר להגיע לכל אחד. זו הסיבה, שבאתי לחברת רד האט לפני שנים, עם חלום, שהקוד הפתוח יאפשר לכל אחד להשתמש בתוכנה ובקוד, שפותח לטובת האינטרסים של כולם. החלק הקטן שלי בהגשמת החלום הזה הוא בסיוע לשנות את העולם ולקדם אותו לכיוון השימוש בקוד פתוח בכל מקום. אני מאוד מאמין, שאנו אנו די מצלחים במסע לכיוון הזה".

CONTAINERS FREE
 



 
 
Bookmark and Share


 

לוח מודעות
מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

16-19/9/19 - DLD Tel Aviv Digital Conference 2019 

23/9/19 - FoodTech IL 2019  

28-29/10/19 - Smart Mobility Summit 2019 

17-24/11/19 - שבוע היזמות העולמי 2019  
 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם למאי 2019 עפ"י Business Insider - כאן

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בנוגע לחקירת "פרשת בזק-YES" ולמה ביבי לא בעניין - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל - כאן

בלעדי לקוראי האתר: 1 ש"ח ליום שיחות וגלישה ללא הגבלה בחו"ל... - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

השוק הקווי לקראת דעיכה ויצירת מונופול חדש (סלקום) על חורבות בזק והוט - כאן

חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-Yes ולבזק - כאן

האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? - כאן

האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? - כאן

המסמכים בנושא בזק-Yes (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! - כאן

עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק? - כאן

מה מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים - כאן

אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק - כאן

איך כתבות מפנקות הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד? - כאן

שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000 - כאן

תיק 5000: סלקום - IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק - כאן

ערוץ 20: "תיק תפור": אבי וייס חושף את מחדלי "תיק 4000" - כאן

התבלבלתם: גיא פלד הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000 - כאן

פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס? - כאן

נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור - כאן

נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000 - כאן

תיק 4000 לא הושלם: האם היועמ"ש קיבל את כל המידע הנחוץ לחקר האמת? - כאן

תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה - כאן

חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף - כאן

תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו - כאן

תיק 4000: חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים - כאן

תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית - כאן

אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי המאת - כאן

שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש? - כאן

ערוץ 20: אבי וייס חשף טענות שגויות בכתב החשדות נגד רוה"מ בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור - כאן

ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: מתי מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר? - כאן

הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מניסיון הפיכה שלטונית שיש לחקור - כאן

סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עיניינים" בתיק 4000? - כאן
 
זרקור חברות
 
PIXABAY
 
NORDVPN
 
Telecom Expert
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
PIXABAY
 
Telecom Experts
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים