ניתוח: הניסוי של גולן טלקום על רשת בזק לא יביא בשורה לשוק. אקספון-018 הייתה שם מזמן, וגם היא לא התקדמה. לפניה היו שם פרטנר ו- 012-סמייל. הבעיה: זו רגולציה שלא הולכת לשום מקום. לשום המקום הזה יש גם שם מקצועי: "שוק סיטונאי".
מאת:
אבי וייס, 24.8.13, 20:30
ב- 2.5.12 חתם שר התקשורת הקודם על
ההחלטות המסכמות לעניין "שוק סיטונאי". מאז, שום דבר ממשי לא קרה (מלבד שפיכת כסף בלי כל מעצורים על
יועצים חיצוניים, נושא שניתחנו בהרחבה
כאן).
מה שכן קרה: חברות תקשורת החלו לפתח ציפיות שהן "תרכבנה" ובזול על רשתות בזק והוט ו"תעשינה מכה" במכירת שירותי תקשורת מאוחדים (לרבות טלוויזיה) על הפס הרחב ללקוחות הקצה, לקוחות שהן "תסחובנה" מהספקים הקיימים כבר בשוק. לחלומות הללו, כמובן אין כל בסיס.
בהקשר הזה ניתן לראות את האישור, שקיבלה גולן טלקום אך בשבוע החולף, לבצע ניסוי טכנולוגי ל- 100 לקוחות (שלא משלמים על הניסוי) על רשת בזק, לאספקת שירות קווי לרבות שירותי VOD. הבעיה: בסרט הזה היו כבר לפניה ספקיות תקשורת, קטנות וגדולות, שלא התקדמו לאיזה מקום ברור. בזק (בניגוד להוט), מאוד שמחה, שחברות תקשורת אחרות תשלמנה לה על חיבורי תקשורת ללקוחות על הרשת שלה, משום שזה יוביל אותה ליעד הנכסף שלה: ביטול "ההפרדה המבנית" הקשיחה החלה על קבוצת בזק.
תגובת גולן טלקום לשאלותינו מה מטרת הניסוי ולמה רק על רשת בזק (כשהוט היא 40% משוק הפס הרחב): "בעקבות פניות רבות בנושא, להלן תגובת גולן טלקום: גולן טלקום בוחנת כניסה לשוק התקשורת הקווית הנייחת הביתית
ולייצר מהפכה בדומה למהפכה שכבר [היא] יוצרת בשוק הסלולר בישראל".
יש כמה בעיות בהצהרה הזו של גולן טלקום:
א. אי אפשר לייצר מהפכה כשמחירי האינטרנט הם כבר ברצפה. ממש בתחתית. זה לא עולם הסלולר. חברת פאסט מציעה אינטרנט ב- 5 ש"ח לחודש לכל מהירות ו
הוט-נט מציעה חיבור ב- 20 ש"ח לחודש לכל מהירות. למטה מזה קשה לרדת...
ב. אי אפשר לייצר מהפכה כשמחירי התשתיות, על פי כל השוואה בינלאומית, הם בתחתית הסולם בהשוואות לעולם המערבי, גם בבזק וגם בהוט. לפי השוואות בינלאומית, מחיר התשתית + האינטרנט בישראל נמוך בכ- 45% מהממוצע במדינות המערב ונמוך יותר (לפי כוח הקנייה) מכל המדינות הדומות לנו, לרבות בריטניה, ארה"ב, גרמניה, איטליה וצרפת.
לפי השוואות בינלאומיות, מחיר הטריפל של הוט הוא הנמוך ביותר בעולם המערבי, למרות המגבלות שיש על הוט בישראל, מה שאין בעולם המערבי (ובכלל זה יש בישראל: רגולציה מסובכת, דרישה לפריסה אוניברסלית, דרישות להפקות מקור והשקעות ביצירה לפי סיווג מוכתב, תמלוגים מסוגים שונים, מגבלות בשיווק סלים, צורך באישורים על כל דבר וכיו"ב). הטריפל של הוט נמוך בממוצע ב- 20% מהממוצע העולמי.
אז אין הרבה לאן לרדת במחיר בלי להפסיד יותר מדי.
ג. אי אפשר לייצר מהפכה כשהרגולציה למהפכה הזו לא ידועה. היא לא ידועה בכל היבטיה (שננתח אותם בהמשך), אך נתייחס כאן להיבט אחד מרכזי: הרגולציה והעלויות להעברת טלוויזיה על רשתות בזק והוט ב- IP. הצעת מדיניות לתחום ה- IPTV/OTT
פורסמה בפעם האחרונה (למעשה בפעם השלישית בעשור האחרון) ב- 11.10.11. למי שלא שם לב, אנחנו כעת באמצע 2013 ואין עדיין החלטות מה המדיניות לתחום זה. בנוסף, הרגולציה לתחום "השוק הסיטונאי", שהוא הבסיס למתן השירות ע"י גולן טלקום בתחום הקווי, לא ידועה. יש כמה שימועים תקועים, שננתח אותם בהמשך הכתבה.
ד. תנאי השוק בצרפת, לפי המודלים המהפכניים של Free שם, כפי שפרסמנו
כאן ו
כאן, בשלב זה
אינם ישימים לישראל, בגלל התסבוכת הרגולטורית כאן. לכן, ניתחנו
כאן בהרחבה למה גולן טלקום עיין אינה מספקת שירותי OTT בישראל, וגם
לא תספק אותם בקרוב.
ה. משרד התקשורת נכשל כשלון קולוסאלי בתחום הפיקוח, המחירים והשירות בשוק הקווי (פירוט נוסף בהמשך), במקטעים שיש בהם כבר תחרות. כך, שאין כל סיכוי שניתן לבצע כאן מהפכה בזמן קצר.
מכאן, שגולן טלקום יכולה, לכל היותר, להציע ללקוחות טריפל עם VOD ובלי טלוויזיה על האינטרנט (OTT), אבל עם טלוויזיה מהאוויר (עידן +). אין בכך חדש, או בשורה לשוק, או מהפכה, מה גם שזה דורש השקעות גדולות להקמת מערך שירות טכני, שאין היום לגולן טלקום.
ו. ממילא משרד התקשורת יצטרך להחליט בין "שוק סיטונאי" לבין FTTH של חברת הבת של חח"י, במיזם הסיבים שייחנך בעוד כשבוע בבאר-שבע, כפי שניתחנו בהרחבה
כאן. די ברור, ש"השוק הסיטונאי" ימות מוות טבעי או ייקבר "קבורת חמור". לכן, גולן טלקום "מחפשת את המטבע"
במקום הלא נכון.
השימועים התקועים:
משרד התקשורת קיים עשרות שימועים לתחום הקווי בעשור האחרון, רובם ככולם נגנזו במגירות ולא יצאו לפועל. כרגע, יש על הפרק שני שימועים מרכזיים, שאמורים "להתניע" את המהלך של הקמת "שוק סיטנאי", הסדר שעל פיו חולמות חברות התקשורת (כולל גולן טלקום) שהןן תרכבנה ובזול על רשתות בזק והוט.
שני השימועים הללו הם:
א. שימוע לתחום: "
סקר עלויות קמעונאיות". את דעתנו על השימוע ההזוי הזה כבר הבאנו, כך שאין הרבה מה להוסיף. משרד התקשורת לא הצליח לקבוע את עלויות המעבר על תשתיות הסלולר עבור חברת סיפמי. אז איך הוא יקבע את עלויות המעבר על רשתות בזק והוט? העניין הזה תקוע במשרד התקשורת במשך שנתיים ויהיה תקוע שם לפחות עוד שנה, בשימועים נוספים שיש לבצע לפני ששר התקשורת יוכל לקבל החלטות על מחיר המעבר על תשתיות בזק והוט.
ב. שימוע לתחום: "
רשימת השירותים להצעת מדף". מדובר בעוד נייר הזוי, שהמשרד הוציא תחת ידו. מי שיצליח לקרוא מסמך זה של משרד התקשורת עד סופו ויבין מה כתוב בו ולאן הוא מוביל, יזכה בפרס. היות ואני עוסק שנים רבות במעקב אחרי הניירות הללו, אקצר את התעלומה ואציין, שיש רק סעיף אחד מעשי בכל נייר השימוע הזה והנוגע ממש ל"שוק הסיטונאי", שאולי יהיה בישראל: "גישה רחבת פס מנוהלת - Bitstream Access ברמת חיבור כלל ארצית". למי שלא בקי במונחים הטכניים: זו שיטת החיבור הקיימת בישראל (מזה שנים) של ספקי האינטרנט על רשת בזק וחלקית על רשת הוט (בהוט המונח הטכנולוגי מעט שונה, אבל נתעלם כרגע מההבדלים בין רשתות בזק להוט).
דהיינו: מכל "השוק הסיטונאי", בישראל שמתברברים איתו כעשור (וממילא הוא נדון לכישלון, לאור מה
שקרה באירופה), נישאר עם שירות
אחד,
שממילא
קיים, וממזמן.
מה אולי ישתנה? הלקוח יקבל שירות מספק וישלם לספק אחד (אותו ספק), לא לשניים. הבעיה: גם זה
קיים. בכל חברות האינטרנט בישראל, מזה שנים, ניתן לשלם לספק אחד ולקבל שירות מספק אחד, גם על התשתית וגם על האינטרנט. אז בשביל זה מתברברים כבר למעלה מ- 10 שנים? אם היו מבטלים לפני 10 שנים את הצורך ברישיון ISP, לא היינו עוסקים היום בכלל בשאלה הזו. ככה זה כששר התקשורת
לא מקשיב לציבור.
אז מה בכל זאת אולי ישתנה במעבר ל"שוק הסיטונאי"? החלום של החברות הוא לקבל מבזק והוט את תשתית החיבור ללקוח
בזול. ממש בזול. אז אפשר יהיה להציע ללקוח חבילה שכוללת טלוויזיה, VOD ושאר שירותי התקשורת הקווית בזול ו"לגנוב" להן את הלקוחות.
דהיינו: מדובר כאן על חלום לקבל "מחירי מבצע" של "חצי חינם" מבזק והוט ו"לעשות קופה" על הגב שלהן. הבעיה: בזק והוט אינן רשת סופרמרקטים ("חצי חינם"). משרד התקשורת מתברבר מעל לשנתיים ולא מצליח להגיע להערכה מה המחיר הנכון של המעבר על רשתות בזק והוט. גם כשיגיע לאיזו תוצאה, זה לא יביא מהפכה, בוודאי לא מחר בבוקר.
כישלון הפיקוח על התחרות בתחום הקווי
כדי להבין יותר לעומק למה "השוק הסיטונאי" נכשל עוד לפני שהוא החל (ניתוח נוסף מצוי
כאן), צריך לבחון מה קורה בשוק הקווי במקטעים שיש בהם כבר תחרות חופשית בבזק והוט. אני כרגע מתעלם מ
הכשלון הקולוסאלי בפיקוח על בזק, כפי שחשף פרופ'
גרונאו ומ
הכשלון בטיפול בקש"ג הקווי. אני אתייחס כאן
רק למקטע, שממש מצוי בתחרות חופשית: מקטע ה- VoB.
תחום ה- VoB נמצא בתחרות לכאורה חופשית מ- 2006, כך שנצבר מספיק ניסיון כדי לנתח מה קרה בשוק זה. ב- VoB, מספר חברות מספקות שירות מתחרה בבזק והוט בתחום הטלפוניה. המובילות בתחום: 012-סמייל ונטוויז'ן-013. יש עוד כמה מתחרים זעירים, שלא מורגשים בשוק וגם היו כאלו שכשלו ובגדול בשוק זה (לא פלא, כשהתחרות נכה, אז יש גם כשלונות) לדוגמה: פרטנר ואקספון-018.
השוק הזה הגיע בשיאו לכ- 400 אלף לקוחות בכל החברות המתחרות בבזק והוט. בגלל כשלון התחרות, הוא לא מצליח לגדול ולתפוס נתח שוק משמעותי מלקוחות בזק והוט בטלפוניה. ממילא אנשים מנתקים קוויים נייחים אצלם ועוברים לסלולר, אבל זה נושא לדיון אחר.
אז מה בדיוק הבעיה? גם במקום בו נוצרה כביכול תחרות של ממש וחופשית לגמרי, מול שירותי בזק והוט, יש כשלון מדהים בתחום הפיקוח על התחרות ועידודה, מצד משרד התקשורת. כשלון זה כולל את המרכיבים הבאים:
א. אין יכולת מעבר בין הספקים. יש כאן כבילה מוחלטת של הלקוחות לספק אחד. בניגוד לסלולר, בו משרד התקשורת כפה זמני מעבר מהירים ביותר בין הספקים ("ניידות מספרים"), אין דבר כזה בתחום הקווי. למה? תשאלו את משרד התקשורת.
כל חברה "לוכדת" את הלקוחות שלה" ב"מלכודת דבש" ע"י כך, שהיא מספקת ללקוחות ציוד ייעודי המתאים רק לה. אם הלקוח רוצה להתנתק, חייבים להגיע אליו לבית לקחת את הציוד הישן (ולחייב אותו בקנסות ובעלויות הניתוק), והספק החדש צריך להגיע לביתו של הלקוח ולהתקין ציוד חדש אחר משלו ולהתחיל ממש מאפס. יש נעילה מוחלטת (בניגוד לחוק, לתקנות ולסעיפי הרישיון) של הלקוח לקופסה ספציפית אחת של ספק השירות. משרד התקשורת לא עשה ולא עושה מאומה בנדון מ- 2006 ועד עצם היום הזה.
ב. רמת השירות מזעזעת, ולמעשה אפסית ובלתי נסבלת. איש אינו כופה על החברות מספקות השירות ב- VoB לקיים רמת שירות מינימלית, ככתוב ברישיון שלהן. משרד התקשורת לא עשה ולא עושה מאומה בנדון מ- 2006 ועד עצם היום הזה.
ג. אי אפשר לקנות מכשיק קצה לבד (לרבות ייבוא עצמי של
אותו מכשיר בדיוק,
שיש לחברה מספקת השירות - מחו"ל או מיבואן עצמאי בארץ) ולחבר אותו לרשת שלה. כאן, הפרת החוק ותנאי הרישיון ע"י החברות מספקות השירות היא בוטה, ומשרד התקשורת לא עשה ולא עושה מאומה מ- 2006 ועד עצם היום הזה.
ד. החברות מספקות השירות מתעללות בצרכנים בחשבונות מופקעים, טעויות בחשבונות, מעלות מחירים בלי כל התראה, גובות קנסות, וכיו"ב, כמו "בימי הסלולר העליזים", שהיו בישראל עד לפני כשנתיים. משרד התקשורת, כמובן, לא עשה ולא עושה מאומה מ- 2006 ועד עצם היום הזה.
ה. הכי גרוע: זה לא יותר זול מבזק והוט. זה היה שירות זול מהן רק בתחילת הדרך, ב- 2006. מאז, המחירים התייצבו ונהיו די דומים. אך יש הבדל ברמת השרות, כפי שציינתי בסעיף קודם. החברות המתחרות בבק והוט ממשיכות לתמחר את השירות במגבלה של דקות (למה? הרי זה על האינטרנט) ומתעלמות מהצרכנים ומההתפתחויות ההטכנולוגיות הקיימות בעולם ה- VoB. לחלום שיהיה בישראל שירות VoB בטכנולוגיית ה- WebRTC, זה רק חלום דמיוני שלי. חברות ה- VoB לא משקיעות אגורה בפיתוח השירות וקידומו. כשל שוק מוחלט.
שורה תחתונה: מי שמצפה שאם תהיה תחרות בבזק והוט (ב"שוק סיטונאי"), הלקוחות יקבלו משהו טוב יותר, איכותי יותר וזול יותר, הניסיון הנצבר מהתחרות במקטע שוק אחר בעולם הקווי, בתחום ה- VoB, מלמד אותנו, שלחלומות הללו אין כל בסיס. הלקוחות מקבלים מוצר גרוע יותר, נחות יותר ולא יותר בזול. ככה בדיוק ייראה השירות בעולם "השוק הסיטונאי" (אם בכלל יגיע), בהנהגת אותו משרד תקשורת כושל, שפתח את תחום ה- VoB לתחרות ב- 2006.
כבר לפני יותר משנה ורבע ניתחתי ובהרחבה ש"השוק הסיטונאי" יתברבר, ייתקע וייכשל. ההערכה זו לא השתנתה גם היום. פירוט ההערכה הקודמת מצויה
כאן ו
כאן, למי שמתעניין בתחום. כך ש"אין חדש תחת השמש", לפחות מנקודת הניתוח שלי. למה שר התקשורת לא מבין זאת? קשה להבין. מה שמובן, שהיועצים מתפרנסים היטב מהכאוס הזה, כדי לתת עצות שתגברנה את הכאוס, כך שיזדקקו לייעוץ שלהם למשך שנים רבות...