שכירת משרדים, שיפוצם ונטישתם לאחר חצי שנה, בזמן שיש משרדים ריקים מזה שנים, זו תמונת המצב במגדל שלום, במטה משרד התקשורת. פרשות חדשות הנוגעות למ"מ המנכ"ל ולהתפתחויות בעניין הסתרת המידע בהקשר לדו"ח המבקר - בקרוב.
מאת:
אבי וייס, 17.9.13, 08:00
לכל שר במשרד התקשורת היו מאפייני פעילות אחרת. את תקופת השר
גלעד ארדן כבר אפשר לתאר כתקופה עצובה של התעלמות מוחלטת מכל חוק ונורמה, בזבוז כספי ציבור בלי בקרה ומצב של "איש הישר בעיניו יעשה" מלווים בחלומות על רפורמות. חלק מהתרבות הקלוקת הזו היא אי מענה של המשרד לשאלות שאנו מפנים, כאילו שאי המענה הזה פותר איזו בעיה ויכול להסתיר את החרפה.
להפעם, נחשוף ונספר לקוראינו בקצרה את הסיפור של הקמת היחידה "להיערכות לחרום", שקמה השנה במשרד התקשורת. זה היה חלק מהתרגיל של
שמילה מימון (שהיה אז "רק" סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה, כיום הוא גם מ"מ המנכ"ל - בתמונה משמאל), להסיר מעליו את האחריות ל[אי] היערכות המשרד וחברות התקשורת לחירום (כפי שחשפנו
בהרחבה כאן), וששיכנע את המנכ"ל דאז
עדן בר טל, את השר ובעקבותיו את האוצר, להקים יחידה קטנה וחדשה (עד 4 עובדים) ועצמאית מחוץ לאגף הפיקוח, שתעסוק בנושא ההיערכות לחרום, נושא שהיה כל שנות ההיסטוריה של המשרד חלק בלתי נפרד מאגף פיקוח ואכיפה של משרד התקשורת. אחרי שהעובדים גוייסו ליחידה חשובה זו (שטרם הצדיקה את עצם קיומה), הם התמקמו במשרדי משרד התקשורת במגדל שלום בת"א, אבל "הרגישו צפוף" וחיפשו לעצמם משרדים עצמאיים ונפרדים. בהחלט דרישה לגיטימית ולא ברור למה עניין זה לא טופל טרם הקמת היחידה.
וכאן מגיעה הבעיה. לפתע, החליט מי שממונה על הנכסים במשרד (סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש
תמי לשם, באישור הממונים עליה), לשכור 3 משרדים
חדשים במגדל שלום בעלות של עשרות אלפי ש"ח לחודש. זאת, בקומה 7 של מגדל שלום בת"א. הביצוע בפועל הוטל על
רונית בן טל, הממונה על הנכסים במשרד והכפופה לה, שהיא, גם במקרה, יו"ר ועד ירושלים של עובדי משרד התקשורת (שעל הקרע החמור שנוצר בוועד זה כבר חשפנו והרחבנו
כאן).
לאור מצב המשרדים הללו, היה צורך לשפץ אותם בעוד עשרות אלפי ש"ח. הבעיה: בעוד פחות מחצי שנה עובדי יחידת החרום שימוקמו במשרדים הללו,
ינטשו את המשרדים המשופצים והם יוחזרו לבעליהם. היחידה (יחידת החרום) תעבור למשרדים קיימים בבניין בקומה 5. יתרה מכך, למשרד התקשורת יש 3 משרדים מוכנים לאכלוס ושעומדים מזה 7 שנים ויותר
ריקים וללא כל שימוש בקומה 9. למה לא העבירו את יחידת החרום לשם (לקומה 9)? זה לא ברור. למה מסתירים את קיומם של משרדים ריקים אלו במשך שנים? גם זה לא ברור.
שורה תחתונה: מעשה חלם מובהק ובזבוז של כספי ציבור ללא כל בקרה. יצויין שאין זו פעם ראשונה שמבוזבזים כספי ציבור בהיקף בלתי סביר במגדל שלום בת"א. את הפרשות הקודמות
סקרנו בהרחבה כאן, אחת מהפרשות הללו הייתה מאוד מוזרה, עד כדי כך שאיימה בזמנו על יציבותו של מגדל שלום, לא פחות.
לכן, פניתי גם אל משרד האוצר (שהדיור הממשלתי הוא חלק ממשרד האוצר) וגם אל משרד התקשורת בשאלות הבאות:
"אודה להתייחסותכם לשאלות הבאות:
1. מדוע משרד התקשורת שכר 3 משרדים (בעשרות אלפי ₪ לחודש) במגדל שלום ת"א קומה 7 ומשפץ אותם
כעת בעלות גבוהה נוספת של עשרות אלפי ש"ח, כאשר בעוד
פחות מחצי שנה העובדים שישוכנו שם (מיחידת ההיערכות לחרום במשרד, שממילא כבר משוכנים במשרדים
קיימים במשרד), יעברו למשרדים
חדשים אחרים לגמרי, שיישכרו בקומה 5 באותו בניין?
2. מדוע בכלל יש צורך לשכור משרדים
חדשים, כאשר יש באותו בניין בדיוק, מזה
למעלה מ- 7 שנים, 3 משרדים נעולים בקומה 9,
ריקים וללא כל שימוש, של משרד התקשורת עצמו (שימשו בעבר כחדר האוכל של משרד התקשורת)?
מי מפקח על הבזבוז הזה של כספי ציבור?"
תגובת משרד האוצר: "מינהל הדיור הממשלתי שכר דיור זמני עבור משרד התקשורת וזאת בשל צרכים מאושרים.
המינהל אינו אחראי לביצוע השיפוצים והעבודות שמתבצעים במקום, עלייך לפנות למשרד התקשורת בעניין".
את תגובת משרד התקשורת לא הצלחתי לקבל. לא שלא ניסיתי. זה כמובן עומד בסתיר
ה ל"חוק לתיקון סדרי מנהל (החלטות והנמקות)", בניגוד לתקנות שירות המדינה (תקשי"ר) ולהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. אי המענה סותר כמובן את הפסיקה הענפה שיש בתחום הצורך של עובדי ציבור להשיב לכל אזרח.
בקרוב מאוד (אם לא תתקבל תגובת המשרד) נחשוף כיצד מ"מ המנכ"ל (שמילה מימון) "דואג" לחברים שלו ונחשוף התפתחות מפתיעה שיכולה להוביל למאסר של אנשים שמעורבים בפרשה אחרת שחשפתי לאחרונה: הסתרת המידע בעניין דו"ח מבקר המשרד, פרשה המפורטת כאן. כדי לא להשאיר את הקוראים במתח, אדגיש: אין כאן כל כוונה או אפילו רמז בדברי לדובר המשרד ד"ר יחיאל שבי, שלא משיב לשאלותי ועובר בכך (לכאורה) על החוק. אמנם זה לא יאה, אבל כבר כתבתי שבעניין זה אני כרגע לא מתלונן ומשאיר לקוראים לשפוט בעצמם את המצב. השר גלעד ארדן נושא (מנקודת מבטי) באחריות אישית לכך שהדובר שלו לא משיב לפניותיי. לעומת זאת, יש מספיק אנשים אחרים שצריכים לפשפש במעשיהם, גם אחרי "יום כיפור" שעבר עלינו ולקראת חג הסוכות הקרב, ולשאול את עצמם האם הם נהגו נכון וביושר (אישי וציבורי), בצורה בה הם מנסים גם כיום להעלים מסמכים, להתעלם משאלות ולחפות על מעשים פסולים ובלתי הולמים, כפי שחשפתי בהרחבה כאן.