המינוי המוטעה של שמילה מימון למנכ"ל בפועל במשרד התקשורת לא שיפר במאומה את המצב של "איש הישר בעיניו ייעשה", "לא סופרים איש ממטר" וצפצוף על כל חוק, תקנה ונורמה. פרק ראשון בחשיפת תרבות הקלוקלת שהשתלטה על משרד התקשורת דהיום. להפעם: המריבות בתוך המשרד ו"תרבות הקלטת המנכ"ל".
מאת:
אבי וייס, 5.9.17, 13:30
החלפת "המנכ"ל בנבצרות" (
שלמה פילבר), במנכ"ל בפועל (
שמילה מימון, בתמונה משמאל)
לא הואילה כדי לתקן את הטעון תיקון במשרד התקשורת (ראה
למשל כאן), משום
ששניהם ראויים לפיטורים מיידיים, ולא מאתמול.
אחד היה מעין "
סוכן מכירות" של בזק עם ספינים אין סופיים (רובם בשת"פ עם "
הסוכן השני") בכיוונים הפוכים, כדי להסוות את המציאות, והשני הוא סוג של "סוכן מכירות" של סלקום (ולעיתים גם של פרטנר), עם שנאה בסיסית לבזק. זאת, למעט תקופה קצרה בה הוא "החליף צד" (כלומר: היה בעד בזק ונגד סלקום), כדי להתקדם בדרגה ובתפקיד, לאחר שכשל להתקדם בתפקידים שחיפש אז, מחוץ למשרד התקשורת, כפי שחשפנו
כאן ו
כאן.
אך בסוף השבוע האחרון חשפנו 2 פעולות תמוהות, "חשאיות" ובלתי חוקיות לכאורה של
שמילה מימון (סביר להניח שחשפנו רק את "קצה הקרחון" של פעילותו):
הפסקת הבאנדל ההפוך בבזק ו
שימוע תמוה בעניין "צמצום מרווחים".
לכן, סביר להניח שגם את
שמילה מימון מקליטים כעת העובדים שנמצאים סביבו (ראה הסבר בהמשך - בפרק חשיפת הההקלטות), כי איש לא מעוניין להיכנס להיחקר בפלילים, או חו"ח להיכנס לכלא (למעט כמה בעלי תפקידים, שחשבו ושחושבים שהם "מעל לכל חוק" ושהם "מוגנים" כחלק מ"קליקת הפרקליטים").
הבעיה היותר חמורה היא: שהמצב העגום הזה חלחל למריבות בין העובדים, בינם לבין עצמם, ולכן שלחנו ביום 2.9.17 את השאלה הדחופה הבאה למשרד התקשורת:
"אודה להתייחסות לפסקה הבאה:
סכסוך אישי קשה שפרץ בין שני בכירים, משבש את העבודה במשרד התקשורת, שממילא משובשת קשות.
לא ברור מה בדיוק המקור לסכסוך החריף בין השניים, אבל מתברר שב
מהלך טיול הפרידה מ
תמי לשם בצפון הארץ עליו
דווח בטלקום ניוז, התעמתו קשות מנהלת אגף הנדסת תקשורת
אתי שמואלי (בתמונה משמאל)
ומנהל תחום בכיר פיקוח צרכני (מקביל למנהל אגף)
מאיר בן בסט (המכונה "בנבה").
את הסכסוך "ייבאו" השניים למשרד [לאחר הטיול] תוך שימוש ברשת המשרד לצורך החלפת נאצות ואף תנועות מגונות ("אצבע משולשת") בתפוצה רחבה בקרב העובדים הנבוכים.
הסכסוך האישי הקשה הזה בין שני בכירים במשרד הפך לנושא השיחה במסדרונות המשרד (לצד נושאים חמורים נוספים המתרחשים כעת במשרד), תוך שהוא משבש את העבודה ומסית את תשומת הלב מהשירות לציבור, פנימה לסכסוך אישי. וכל אותה עת, הנהלת המשרד לא מצליחה להרגיע את הרוחות בין השניים, וזה כולל את: המנכ"ל בפועל (מימון שמילה), המשנה למנכ"ל וראש מינהל ההנדסה הממונה על אתי שמואלי (מימון שמילה), סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה, הממונה על "בנבה" (מימון שמילה) ומ"מ הסמנכ"ל הבכיר למינהל ומשאבי אנוש והאחראי על המשמעת ועל הרשת המשרדית שאמורה לשמש לצרכי עבודה בלבד (מימון שמילה)
אני מקווה שהבנתם את הפרנציפ: הנהלת משרד התקשורת זה רק מימון שמילה, שהחליט לרענן את ההובי המרכזי שלו: התנפלות בלתי נלאית (בשירות של אחרים) – על בזק (ולפעמים גם על הוט, אם משה כחלון לא מרגיש טוב...)."
תגובת משרד התקשורת:
"שוב אינך מדייק. שאלתך אינה ראויה לתגובה."
קשה להבין מהתגובה הזו מה לא מדויק. למשל: האם אין אדם בשם
שמילה מימון שיושב על כסא המנכ"ל במשרד התקשורת? האם לא קיים סכסוך אישי כמו שנחשף כאן? האם
משה כחלון תמיד מגיש טוב ו"שומר סביב השעון" על האינטרסים "הקרובים לליבו" (כלומר:
על הוט)?
בכל מקרה, הבעיות של המשרד מתעצמות
בכל כיוון לדוגמה, משרד האוצר דחה ממש בימים האחרונים בקשה של משרד התקשורת לקבלת תוספת תקציב לצורך שיפוץ נוסף. לפני עזיבתה, קידמה
תמי לשם, שהיתה אחראית גם הלוגיסטיקה והתקציבים במשרד התקשורת, תוכנית שיפוץ נוספת "לצורך יישום
השינוי הארגוני", לרבות תזוזת עובדים בין המשרדים והסדרת קבלת קהל באגף הרישוי (
שקרס), אך משרד האוצר
שם סוף להפקרות התקציבית במשרד
ודחה את הבקשה. כזכור, טלקום ניוז חשף מספר פעמים בזבוזים כספיים אדירים סביב נושא השיפוצים במשרד בכלל ושל אגף הספקטרום (והרישוי) בפרט. שלא לדבר על שפיכת כספים למטרות מוזרות (בשלון המעטה) דוגמת שכירת שירותיה של עו"ד תמר גולן ושכירת שירותי ייעוץ בלתי נגמרים בנושא "השינוי הארגוני".
היות ו
תמי לשם מ-1.9.17 עובדת בכנסת (בוועדת הבחירות המרכזית), יש כעת הזדמנות
להחזיר לאגף בכיר כלכלה ותקציבים את נושא התקציבים, שנלקחו מהאגף הזה (בגלל חולשת
הרן לבאות מול המנכ"ל), תחום מאוד חשוב שהועבר ל
תמי לשם. כך, יהיה אפשר להחזיר את "האיזון והשליטה" בנושא הטיפול בתקציבי משרד התקשורת ולקבל (אולי) יחס של אמון ממשרד האוצר.
חשיפת ההאזנות הסתר לשלמה פילבר
לא מדובר כאן בכלל על האזנות סתר שהיו או לא היו (אין לנו מושג מספיק ברור בעניין, לאור "צו איסור פרסום" בנושא), מצד גורמי אכיפת החוק בישראל. הכוונה כאן להאזנות סתר (לרבות תיעוד מפגשים ומסמכים) של
עובדי המשרד הבכירים של הבוס שלהם:
שלמה פילבר (בתמונה משמאל), המנכ"ל שכעת נמצא בנבצרות.
להערכתי, מאז סוף 2016 עסקו בהקלטות ובתיעוד לפחות 3 עובדים בכירים בתפקידים שונים וייתכן שארבעה.
למה מסוף 2016 (ואולי אף קודם לכן)? כי העובדים החלו לחוש את מה שכיניתי בכותרת "
ימי פומפיי האחרונים". כלומר: הרגישו שעומד "להתפרץ הר געש" ולא רצו להיות לא מוכנים לתרחיש הזה. ברור שכל אחד מהמקליטים ומהמתעדים דאג "לכיסוי תחת" לכל מקרה, עבור
עצמו, ואני יכול לחשוב על כמה סיבות שהניעו את העובדים הבכירים הללו לנהוג כך:
- ההחלטות של שלמה פילבר לטובת בזק הפכו להיות חריגות בצורה יוצאת דופן במחצית השנייה של 2016, כך שכל מי שיש לו מעט ניסיון בעולם הרגולציה הבין שמדובר במהלכים חריגים ומסוכנים.
- בעלי התפקידים קראו את האזהרות החריפות שפורסמו כאן (וגם במקומות אחרים), בהם קראתי שוב ושוב בצורה ברורה לפטר את שלמה פילבר, בגלל ההחלטות הלא חוקיות שלו וכל המהלכים שנעשו על ידו בשיטה של "אני ואפסי עוד", הכל "חשאי וממודר" ובגישת "לא סופר איש ממטר". אגב, כיום שמילה מימון נוהג בדיוק באותה שיטה, מה שנפרט בכתבה הבאה...
- המהלכים של שלמה פילבר לקדם את "העוזרת לענייני סיוע לבזק": עדי קאהן גונן, לתפקיד סמנכ"ל בכיר, ע"י הורדת הקריטריונים לתפקידים של סמנכ"ל בכיר כלכלה ותקציבים וסמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה, נתפסו כמקוממים, לא ראויים וכבלתי חוקיים בעליל.
- מבקר המדינה (גם על פי בקשה מפורשת של ועדת הכלכלה של הכנסת), החל "לחטט" באינטנסיביות ועמוק ביחסים בין משרד התקשורת לבזק, וכל אחד במשרד חיפש לעצמו את "קווי ההגנה", באם מבקר המדינה ימצא בבדיקה שלו חשדות לפלילים (מה, שמשום מה, הוא לא בדיוק מצא).
- אולי הייתה הדלפה שיש חקירה פלילית של רשות ניירות הערך, ומי שידע הכין לעצמו "אליבי". אם כי, להערכתי, לא סביר שאכן הייתה דליפה שכזו מרשות ניירות הערך. אולם, אולי אני טועה....
נושא האזנות הסתר במשרד התקשורת פנימה אינן דבר חדש במשרד התקשורת. עניין זה למשל נחשף בהרחבה בפרשה עגומה המכונה בשם: "
הפרשה הסודית" ואפילו בשנה החולפת זה נחשף שוב בפרשה של "
הקמת האקסלרטור" באגף הספקטרום במשרד, במיזם שפיתח את התוכנה הפופולרית ביותר "שועל הקלטות", מה שהוביל ל
מסכת של שקרים סביב המערכת הזו להקלטות.
למיטב הערכתי, הנסיון לתגמל את
עדי קהאן גונן באמצעות שינוי דרישות תפקיד סמנכ"ל כלכלה בנציבות ו"תפירת המכרז" עבורה, היה הטריגר המרכזי ("הקש ששבר את גב הגמל") להרחבת האזנות הסתר הפנימיות במשרד. באופן טבעי - לאור ניסיון העבר, מי שבד"כ הייתה מספקת את "השירותים" האלה לשר או למנכ"ל, היא
תמי לשם, אלא שהפעם, ככל הנראה, היא (כפי שכבר חשפנו)
סירבה (היא והצוות שלה, שאמור לממש החלטות של המנכ"ל)
לשתף פעולה עם התרגילים הללו, מה גם שהיא הייתה מצוייה תחת מתקפה שלנו כבר תקופה ארוכה. את הפרשה העגומה והחמורה הזו
חשפנו בהרחבה כאן.
תמי לשם נהגה במקרה זה - בממלכתיות.
בנוסף, וכפי שחשפנו בעבר, כמה בעלי תפקידים דואגים מזה זמן לתעד פניות של הממונים שלהם, לצורך "תפירת מכרזים" ו"החלטות לא חוקיות". לאחר
מכתבו המפתיע של
שלמה פילבר לבזק בסוף 2016, הצטרפו עוד בכירים למעגל המקליטים והמתעדים, כדי לתעד פגישות עם
שלמה פילבר ואת ההנחיות שלו. היו שהקליטו אפילו שיחות בסלולרי עם
שלמה פילבר כ"תעודת ביטוח".
שלמה פילבר כל כך היה
אטום לנעשה סביבו, שאפילו לאחר
שהחלה החקירה כנגד בזק, הוא
המשיך להוציא מסמכים והחלטות ובקצב לטובת בזק, כאילו הוא "חסין מאש" (דוגמאות:
כאן,
כאן,
כאן,
כאן,
כאן,
כאן ו
כאן) ואף עסק ממש קודם לכן, בספין ענק על הוט: הכנסת הוט בכפייה לתוך הסדר "השוק הסיטונאי" (
כאן, מנותח בהרחבה
כאן) והוא
לא שם לב שהוא מוקלט כמעט ע"י כל הבכירים שסובבים אותו.
שלמה פילבר קיבל אין סוף
אזהרות, כולל אזהרה ספציפית להיזהר מ
שאול אלוביץ' כמו מאש (למה?
תקראו כאן), ו
לא לחזור על
הטעויות של
קודמיו. אבל הוא "
לא ספר איש ממטר", גם לא את
אתר טלקום ניוז. כעת, כשהוא בביתו, יש לו מספיק זמן כדי
לחשוב היכן טעה.
גם הקריאות
הדחופות והבהולות שלנו
לפטר אותו, לפני שייגרמו נזקים נוספים לשוק התקשורת בישראל - לא הואילו
ולא הזיזו לו בכלל. אולם, כל זה
קרס ביום שבו
שלמה פילבר נקרא לחקירה ונעצר ושחרר בערבות ענקית ובתנאים מגבילים רבים.
שמילה מימון ממשיך כעת באותו קו בדיוק (אבל בכיוון
הפוך, מבחינת השחקנים המקבלים "מתנות וסיוע" ממשרד התקשורת), וזה יפורט בחשיפה הבאה.
עדכון 6.9.17: הרשות לניירות ערך ביקשה היום (רביעי) להאריך את התנאים המגבילים שהוטלו על מנכ"ל משרד התקשורת,
שלמה פילבר ולהאריך את הרחקתו מהמשרד אותו ניהל לתקופה נוספת של 45 ימים. דיון בבקשה ייערך בבית המשפט בת"א בתחילת השבוע הקרוב.
לסיכום:
המהלכים החשאיים כפי שחשפנו כאן, מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על מנכ"ל משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק. 
