הצעת התקציב של משרד האוצר, שפורסמה אמש (לשנת 2015) לאחר ההסכמות עם ראש הממשלה, מטילה שורה ארוכה של גזירות וקיצוצים על משרדי הממשלה והציבור. הקיצוץ המשמעותי ביותר: קיצוץ של 50% בתקציב של לפ"מ (יחידה במשרד התקשורת).
מאת: אבי וייס, 2.10.14, 11:45

חגיגת הבזבוז של הנהלת משרד התקשורת (בראשות השר, גלעד ארדן והמנכ"ל, אבי ברגר, בתמונה) עומדת כנראה להסתיים, לאור פרסום המתווה התקציבי של משרד האוצר ל- 2015, שחולק אמש למשרדי הממשלה (מצוי להורדה כאן).

שתי דוגמאות צורמות במיוחד, של בזבוז כספי ציבור בלפ"מ, שחשפנו בתחום הפרסום, כסף שיצא ממשרד התקשורת בשנה האחרונה:

1. תשלום של 254 אלף ש"ח לעיתונאי אחד ב"פטור תמוה ממכרז" עבור 14 כתבות של ביקור האפיפיור בישראל (כתבות שלא הצלחנו לראות באיזה מקום), למעלה מ- 18 אלף ש"ח (כולל מע"מ) עבור כל כתבה.  

2. תשלום של כ- 3 מיליון ש"ח שבתוכו תשלום לחשפניות ולבעל מועדון חשפנות, כדי להפיק סרטון הסברה בנושא "גלישה בטוחה", במסע הסברה, שנכשל כשלון חרוץ.

בעמודים 81-82 בהצעת התקציב יש הסבר לקיצוץ החריף של 50% מתקציב לפ"מ. זו יחידה מיותרת לחלוטין, אם כל מה שהיא עושה זה לעשות צחוק מהכיס של כולנו (אלה המשלמים מיסים ומחזיקים את היחידה הזו), בחסות ראשי משרד התקשורת, שנותנים ידם ל"חגיגת הבזבוז" המקוממת וחסרת האחריות הזו. 

גזירות נוספות ל- 2015 בתחומי ההייטק
הצעת התקציב ל-2015 מכילה גזירות רבות נוספות המשפיעות על עולם ההייטק ועל כלל תושבי ישראל.
אתייחס בקצרה כאן רק ל-2 גזרות:

1. מעלים את מחיר הנפקת הדרכונים בעוד 100 ש"ח לדרכון. כך, העלויות של ההרפתקה הקרויה "מאגר ביומטרי" תוטלנה על האזרחים, כדי לממן את ההוצאה בגובה של מאות מיליוני ש"ח למאגר ביומטרי מיותר, עלויות שכולם הוצאו ויוצאו ללא כל מכרז חוקי, במסגרת מה שכינינו "פירמידת הפטורים ממכרזים". אלה שיזמינו דרכון ביומטרי - לא ישלמו עליו מאומה. כל התשלום על הנפקת דרכון (עם התוספת של עוד 100 ש"ח, מעל ל- 400 ש"ח שכבר עולה הדרכון), יוטל על אלו שרוצים דרכון רגיל - לא ביומטרי (ושהם רוב המבקשים דרכונים במשרד הפנים). 

2. ייעשה שינוי בשיטת החישוב של הקצאת המימון של השתתפות מדינת ישראל בתכנית "המסגרת השמינית" של האיחוד האירופאי. השינוי מטיל יותר עומס (50% מהמימון) על הוועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה. היות ומדובר (בכל מקרה) בכסף ממשלתי, שינוי שיטת החישוב תוביל לכך, שיהיה לאוניבסיטאות בישראל פחות כסף לפיתוח ההשכלה הגבוהה בישראל ופחות כסף לתקציבי מחקר ותמיכה בסטודנטים ומרצים בישראל.