מה צופן העתיד לקרנות ההון סיכון? – פאנל מומחים במסגרת כנס החדשנות

דף הבית >> דעות ומחקרים >> אנליסטים >> מה צופן העתיד לקרנות ההון סיכון? – פאנל מומחים במסגרת כנס החדשנות
מה צופן העתיד לקרנות ההון סיכון? – פאנל מומחים במסגרת כנס החדשנות
מאת: מערכת Telecom News, 15.9.14, 18:00פאנל

השנה הוקדש הכנס לדיון בנושא מקומן של קרנות הון סיכון בעולם החדשנות והדרכים להרחבת שיתוף הפעולה בין מדינות אירופה לישראל בתחום ההייטקבפאנל השתתפו: אבי חסון, גדי תירוש, פקה רוין, יהל זילכה, גיגי לוי, גדי מזור, אימרה הילד ואדם פישר.

נציגות האיחוד האירופי בישראל קיימה היום (15.9.14) בשיתוף איגוד התעשיות המתקדמות IATI ו-ISERD  - המנהלת הישראלית למו"פ האירופי הפועלת מלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה את כנס החדשנות. השנה הוקדש הכנס לדיון בנושא מקומן של קרנות הון סיכון בעולם החדשנות והדרכים להרחבת שיתוף הפעולה בין מדינות אירופה לישראל בתחום ההייטק.
 
ישראל תשקיע ב-7 השנים הבאות כמיליארד אירו בתוכנית המחקר האירופית "הורייזן 2020" כדי לאפשר לגורמים תעשייתיים ואקדמיים מישראל להשתתף בפרויקטי המחקר של התוכנית.
 
​לרגל הכנס הגיעו לישראל נציגים מכ-15 מדינות אירופאיות, בהן פינלנד, ספרד, הולנד, אירלנד ויוון. לצידם השתתפו בכנס המדען הראשי אבי חסון ונציגי קרנות הון סיכון בכירות מישראל בהן JVP, מגמה, ourcroud, vitalife, BVP ועוד. 
 
עפ"י נתוני מכון היצוא מוערך, שיצוא שירותי ההייטק לאיחוד הוא כ-25% מסך ייצוא שירותי ההייטק בכלל. יצוא ציוד הייטק לאיחוד מהווה כ-23% מסך ייצוא ההייטק התעשייתי של ישראל.

יואב שלוש, יו"ר איגוד התעשיות המתקדמות IATI: "העובדה, שהשוק המשותף בוחר לקיים בישראל כנס כזה קשור קשר ישיר לאופן בו אירופה רואה היום את ישראל ככר ליזמות ולמודל, שניתן ללמוד ממנו. במדינות רבות בשוק המשותף יש כיום הבנה, שצריך לייצר אקוסיסטם יזמי וצריך לזכור, שישראל יכולה ליהנות מכך. זאת, מאחר שלאירופאים יש גישה ישירה לשווקים מקומיים ומימון ממשלתי נדיב, שבהרבה פעמים מהווה 70% מההשקעה. אין ספק, שאם חלק מהיוזמות הללו יצליח נראה יותר שיתוף פעולה בין ישראל לשוק המשותף".

אבי חסון, המדען הראשי, פתח את הפאנל: "ההון סיכון הוא לא מה שהיה לפני 10 שנים. השתנות הטכנולוגיה וכניסת סוגים שונים של מכניזם של גיוס, שינו גם את תפקיד הקרנות. עם זאת, אני עדיין מאמין, שהסטארטאפ ניישן מבוסס על 2 מרכיבים - ההון האנושי וההון סיכון. הון סיכון לא ייעלם אלא פשוט יצטרך להשתנות. הוא משרת צורך, שאין לו תחליף. לכן, ראוי היום יותר מתמידי לדבר על המודלים הבאים שלו. זו היתה גם חלק מהמוטיבציה להקמת הרשות הלאומית לחדשנות. עם השינויים העוברים על השוק היום הרגשנו, שאנו לא יכולים להישאר עם המודל הקיים.
 
לגבי צירוף ישראל לתכנית המו"פ של האיחוד האירופי ל-6 השנים הבאות "הורייזון 20/20'', למרות שעדיין לא הסתיימו השיחות לצירופה של ישראל, אני עובד באמצעות iserd כאילו ישראל כבר שותפה מלאה ליוזמה".
 
גדי תירוש, שותף בקרן JVP: "לגבי השאלה האם הקרנות תצטרכנה לשנות את התנהלותן, הן צריכות  לזהות מה היתרון התחרותי של ישראל. בשנות ה-90 היה לישראל יתרון בעיקר בתחום תשתיות וטלקום והיום זה בסייבר וטכנולוגית ענן. אנו יודעים למשל, שלא תהיה תחרות גדולה מסין כי לא הרבה גופים ירצו לקנות טכנולוגיית סייבר מסין.
 
לגבי השאלה האם עדיין נכון לקרנות להכניס שותפים אסטרטגיים להשקעות בחברות, אזי בתעשיית הון סיכון יש תמיד דילמה אם להכניס שותפים אסטרטגיים ובאיזה שלב. אני מאמין, שמה שצריך להנחות את הקרן זו יצירת איזון נכון . JVP הכניסה לחברות, שאנו מושקעים בהן, שותפים אסטרטגיים כגון אינטל, סיסקו וכד'. בחברת extreem IO הייתה  EMC שותפה מהיום הראשון ובסוף רכשה אותה".
 
 
פקה רוין, מקרן לחדשנות פינית: "בהתייחס לנושא החדשנות בתחום ההון סיכון, הרי חדשנות חשובה בהשקעות אבל היא דורשת תרגול וזה משהו שיש בעיקר לקרנות בניגוד לגורמי השקעה אחרים בשוק. בקרן שלנו אנו מפעילים עשרות צוותים העושים את תהליך הסינון. מתוך 3,000-5,000 חברות, שאנו רואים בשנה, רק 1,000 חברות מתקדמות ואנו מנסים לסייע ליזמים לזהות אם החדשנות שלהם אכן חסרה בשוק ובשלב השני להעניק להם את ההשקעה, שתאפשר להם את החמצן הראשוני ליישום החדשנות הזו".
 
יהל זילכה, שותף בקרן מגמה: "לגבי השאלה האם החדשנות של הטכנולוגיה גורמת לכך, שההשקעות, שצריכות לעשות היום קרנות בחברות סטארטאפ נמוכות יותר הרי, שהתקדמות הטכנולוגיה, השיפור בטכנולוגית ענן, העבודה עם קוד פתוח והעובדה, שליזמים יש היום גישה הרבה יותר ישירה ורחבה ללקוחות הפוטנציאליים,  שינו לחלוטין את האפשרויות של יזמים לפתח חברה ובהתאם גם את המודל של ההשקעות בחברות הללו. יש כיום תופעה של דמורקטיזציה בתחום ההשקעות. כמעט כל אחד יכול להשתתף בהשקעה בשלב מוקדם של חברה". 
 

גיגי לוי, אנג'ל, שישב בקהל, נשאל על הטענה, שאנג'לים יודעים להעניק כסף אבל לא ערך מוסף ליזמים כמו קשרים או בדיקות נאותות:
"אנו חיים בתקופה מעניינת. בישראל התפתחה סצנה מפותחת של קרנות השקעה, אבל היום יש גם לא מעט אנג'לים, במיוחד בתחומים ספציפיים כמו גיימינג, שהיו בעבר במקום של היזמים ועשו אקזיט ומנצלים את הידע והקשרים שלהם כדי להעניק ערך מוסף ליזמים באתו תחום מלבד ההשקעה באותו יזם. בשל הסטטוס החדש הזה של האנג'לים המתמחים, הרבה מההשקעות נעשות לעתים על בסיס היכרות אישית עם היזמים, אינטואיציה או אמון בצוות המקימים ופחות באמצעות בדיקות נאותות וכלים משמשים את הקרנות.

ההשקעות הטובות ביותר שעשיתי היו כאלו, שנראו טיפשיות או עם הכי פחות סיכוי. למשל, כשהשקעתי ב"קנשו", הכרתי את המנכ"ל של דאבל קליק, שאמר, שאין סיכוי, שחברה קטנה מישראל תצליח … רוב הסיכויים, שאם יועץ של מקינזי היה בודק את ההשקעות שלי הוא היה מונע ממני להשקיע ברובן".
 
גדי מזור מפלטפורמת גיוס ההמונים ourcrowd: "בהקשר לשאלה האם ליזמים אין בעייתיות עם המודל המצריך אותם לוותר על סודיות, הרי רוב החברות הבוחרות במודל המימון החדשני הזה לא נמצאות בשלבי התחלה אלא שנה שנתיים ממוצר ולכן פחות רגישות לנושאי הסודיות. השקענו עד היום ב-49 חברות, ב-11 מהן ביצענו השקעות המשך ואחת מהן אף הולכת ל-IPO".
 
אימרה הילד, מנכל icatapult שייצג את תחום ההשקעות בהונגריה: "תעשיית הקרנות החלה בהונגריה רק בשנת 2009, אבל צומחת במהירות. היום יש במדינה הון של 300 מליון דולרים להשקעה. צוחקים אצלנו במדינה, שקודם היה ההון ואז באו היזמים. למדנו הרבה מהמודל הישראלי. כיום יש בהונגריה 300 סטארטאפים, שהוקמו בזמן די קצר. היתרון התחרותי של הונגריה הוא בתחומי המתמטיקה וטכנולוגיות המבוססות אלגוריתמים ומכאן גם היזמים פועלים בתחומים המתאימים, כגון ביג דאטה.
 
כדי לפתוח את הדלת ליזמים הונגרים, הבאנו לא מעט משקיעים מאירופה ורבים מהם כבר עושים גם עסקים עם ארה"ב. כיום פועלות בהונגריה 28 קרנות Jeremy, שבמסגרתן 30% מהכסף פרטי ו-70% כסף של האיחוד. הקרנות הללו תומכות במיזמים קטנים ובינוניים, ה-EU הוא שותף שקט והוא מספק ליזמים כסף "זול". זה למעשה פרויקט, שקבל השראה מפרויקט "יוזמה" הישראלי, מתוך מטרה לפגוש יזמים בשלב ההתחלתי ולדחוף אותם לשוק העולמי".
 
אדם פישר מקרן בסמר, שייצג בפאנל את הקרנות הגלובליות: "לגבי השאלה אם אני מחשיב עצמי קרן ישראלית או אמריקאית, אני מרגיש קרן ישראלית. כבר 7 שנים, שאנו פועלים כאן. יש בפרוטפוליו שלנו 15 חברות. עם זאת, יזמים העובדים איתנו מקבלים את היתרון של קרן גלובלית, כזו שלעתים משקיעה אפילו 40 מליון דולרים בחברה אחת.

לגבי השאלההאם על לקרנות הישראליות לעשות אקזיט מהיר יותר מקרנות האמריקאיות, אזי אכן, משקיעים ישראלים ממהרים יותר למכור. אולם, יש חברות שגם מצליחות לגדל כאן יזמויות הגדלות ב-100% לשנה. ההתלבטות של למכור או לחכות היא תמיד קשה ולא תמיד ברורה.

באינטוסל למשל, השקענו מספר מיליוני דולרים. החברה גדלה וגדלה וסיסקו פנתה אלינו בהצעה לקנות. היינו בפוקוס להצמיח את החברה ובסוף סיסקו הגיעה עם הצעה, שלא יכולנו לסרב לה. למרות שהחברה היתה בת שנתיים בלבד החלטנו לקחת את הסיכון/סיכוי ולמכור אותה. זה היה לטובת הקרן ולטובת היזמים.
 
למשקיעים אמריקאים אין הרבה סבלנות. הם רגילים לראות חברות הגדלות מהר והלחץ לעשות אקזיט גדול. לכן, אם יש הרבה תחרות בשוק בו פועלת החברה והכסף אוזל בקצב מהיר מדי, מעדיפים למכור כי הסיכון של לגייס עוד כסף ולהיות מדולל ואז למכור לפעמים גדול יותר מהסיכוי להרוויח.

ולגבי השאלה האם לאור העובדה שרואים יותר ויותר אקזיטים בישראל, גם בהיקפים גדולם המשמעות היאשיפור, אזי לדעתי האקוסיסטם התבגר, אם זה VC או אנג'לים, לגיאוגרפיה כבר אין הרבה משמעות".
 
קרנות הון סיכון
 
 



 
 
Bookmark and Share


 

לוח מודעות
מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 





לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

7-9/12/20 - Sports Tech Nation Summit 2020

5-6/1/20 - AI & Data Summit

18-20/5/21 - EcoMotion 2021



 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לנובמבר 2019 עפ"י Business Insider - כאן

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל - כאן

בלעדי לקוראי האתר: 1 ש"ח ליום שיחות וגלישה ללא הגבלה בחו"ל... - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-Yes ולבזק - כאן

האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? - כאן

האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? - כאן

המסמכים בנושא בזק-Yes (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! - כאן

עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק? - כאן

מה מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים - כאן

אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק - כאן

איך כתבות מפנקות הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד? - כאן

שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000 - כאן

תיק 5000: סלקום - IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק - כאן

ערוץ 20: "תיק תפור": אבי וייס חושף את מחדלי "תיק 4000" - כאן

התבלבלתם: גיא פלד הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000 - כאן

פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס? - כאן

נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור - כאן

נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000 - כאן

תיק 4000 לא הושלם: האם היועמ"ש קיבל את כל המידע הנחוץ לחקר האמת? - כאן

תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה - כאן

חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף - כאן

תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו - כאן

תיק 4000: חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים - כאן

תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית - כאן

אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי המאת - כאן

שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש? - כאן

ערוץ 20: אבי וייס חשף טענות שגויות בכתב החשדות נגד רוה"מ בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור - כאן

ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: מתי מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר? - כאן

הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מניסיון הפיכה שלטונית שיש לחקור - כאן

סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עיניינים" בתיק 4000? - כאן

תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים - כאן

תיק 4000: מסמר נוסף ענק לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי) - כאן

תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית! - כאן

חשיפות חדשות בעקבות הדלפת עדויות שלמה פילבר - "עד המדינה" בתיק 4000 - כאן

האם "תיק 4000" התפור אכן בדרכו ל"פח האשפה של ההסטוריה"? - כאן

חשיפת הכזבים של היועמ"ש מול האמת המוכחת לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

פוטש בשידור חי: את מי שהיה צריך לעצור ולחקור זה את "עד המדינה" פילבר! - כאן

תיק 4000: האם נוכל לנחש שהחשיפה כאן תהיה הגרזן הסופי שיפרק את התיק? - כאן

תיק 4000: הביזיון של כתב האישום הבדיוני דורש ועדת חקירה ממלכתית - כאן

האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס - כאן

איך זה שהיחיד שדיווח אמת בפרשה שהתפתחה לתיק 4000 - קיבל כתב אישום? - כאן

תיק 4000: ההדלפות לכלכליסט כביכול נגד רוה"מ דווקא מצביעות על חפותו - כאן

"נקודת האפס" - Ground Zero  שבו החלה תפירת תיק 4000 נחשף - כאן

למה לא נפתחה חקירה ב"תיק 5000" ומתבצע שימוע נוסף של הטבות ל-IBC? - כאן

החלטות של מש' התקשורת בעניין "ההדדיות" ממוטטות עוד לבנה בתיק 4000! - כאן

חשיפת הסיבה לתפירת תיק 4000 ב"נקודת האפס": "פרשת עורכי הדין"! - כאן

חשיפה בלעדית: מסתירים עוד מסמכים ש"מפוצצים" את תיק 4000 לרסיסים! - כאן

פירוט 60 שקרים בתיק 4000 (ויש עוד) שמסתירים בכוונה מהציבור! - כאן

"הנדסת התודעה" בתיק 4000 לא מסתיימת ותימשך בחודשים הבאים! - כאן

חשיפה: סלקום אספה ומכרה במשך שנים את כל נתוני לקוחותיה לרבות מיקומם - כאן

השקרים,הרמאויות, הצנזורות,העיוותים והסילופים של רביב דרוקר בתיק 4000 - כאן

חשיפת הפברוק של דרוקר שמחסלת את הראייה הישירה היחידה כנגד נתניהו - כאן

חשיפה דרמטית בתיק 4000: האם כעת התיק התפור ייפול? - כאן

איך ספינולוגים שוטפים את מוח הציבור פעם 3 בתכנית "המקור" על תיק 4000? - כאן

איך שינוי מילה אחת גם ע"י דרוקר "הפיל בפח" עדים רבים בתיק 4000? - כאן

התרגיל של שלמה (מומי) למברגר שסוגר כל חקירה שיכולה להוביל למנדלבליט! - כאן

שר התקשורת חתם על הטבה רגולטורית של מאות מיליוני ש"ח ל-3 טייקונים! - כאן

הסתעפות תיק 4000: תיק 5000 - הטיוח הגדול כדי שהחקירה לא תגיע למנדלבליט - כאן

פשוט מדהים: התגלו כעת 2 מסמכים התומכים בגרסת נתניהו בתיק 4000 - כאן

זה לא נגמר: נחשפו כעת עוד מסמכים המסייעים לגרסת נתניהו בתיק 4000 - כאן

הטיוח של שלמה (מומי) למברגר, שלא קורא מסמכים, כדי להגן על מנדלבליט! - כאן

תעלולים חדשים של למברגר שגם ממציא וסוגר תלונה כדי להגן על מנדלבליט! - כאן

"אני מאשים": על היועמ"ש מנדלבליט לבטל היום את תיק 4000 ולהתפטר! - כאן






 
זרקור חברות
 
PRnews
 
NORDVPN
 
Telecom Expert
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
Amiel
 
PRNEWS
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
  מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים