אחרי מדינות דוגמת דרום קוריאה, טכנולוגיית שידורי הטלוויזיה באוויר (מה שמכונה בישראל "עידן +"), טכנולוגיית ATSC 3.0 המבוססת על איכות ברמה של 4K ושידורים אינטראקטיביים מבוססי IP, תתחיל להתפרס ב-97 אזורים ברחבי ארה"ב. "חלום ליל קיץ" בישראל. עדכון קטן וחשוב בסוף הכתבה. 
מאת: מערכת Telecom News, 22.7.17, 17:30

המדיניות של יו"ר ה-FCC החדש (שמונה ע"י הנשיא דונלנד טראמפ) לקדם טכנולוגיות בעולם התקשורת בארה"ב, כדי שארה"ב תחזור למובילות טכנולוגית כמו שהייתה בעברה, מדיניות זו נושאת תוצאות בכל תחום.

בעולם שידורי הטלוויזיה באוויר ברחבי ארה"ב, נחתם הסכם היסטורי בין החברות Sinclair לבין Nexstar, שהן תשתפנה פעולה באופן מיידי, כדי ליישם את תקן ATSC 3.0 ב-97 אזורים בארה"ב, שזה רוב השטח האורבני של ארה"ב.

ל-2 החברות, שמחזיקות את השידורים ב-97 האזורים הללו, יש 43 אזורים, שבהם הן מתחרות זו בזו על אותו תא שטח ו-54 אזורים, שבהם פועלת רק חברה אחת מה-2 לבדה. כעת, הן "תשלבנה ידיים" כדי לפרוס את הטכנולוגיה במשותף בכל 97 האזורים.

השירותים החדשים יחלו להיות מסופקים לציבור הרחב ברחבי ארה"ב בסוף רבעון רביעי 2017. 

בכך, ארה"ב הולכת בעקבות דרום קוריאה שסיימה כבר פריסת ATSC 3.0 ברחבי המדינה.

היתרונות המרכזיים של טכנולוגיה זו:

• איכות שידור ברמת 4K.
• תאימות לאחור. כך, שגם מי שלא יחליף לממיר ביתי מתאים ברמה של 4K, עדיין יוכל לקלוט את השידורים. 
• השידורים יהיו מבוססי IP, כלומר: עם יכולות אינטראקטיביות (מה שלא היה עד כה בשידורים מהאוויר). הערוץ העולה משודר על רשת האינטרנט אל המשדרים הקרקעיים, מכל מכשיר קצה (תהיינה אפליקציות לסמארטפונים ולטאבלטים). 
• תמיכה בכל הטכנולוגיות הכי חדישות להזרמת וידיאו באיכות לטלוויזיות הכי חדישות הקיימות  ובכללן: HEVC ו-DASH. 

בישראל, אנו בקושי הגענו במערך "עידן +" לרמת HD. הניסויים לשידורי HD החלו במאי 2017 וכללו רק 5 ערוצים ב-HD (ערוץ 1 HD, ערוץ 20 (המורשת), ערוץ 9 (בשפה הרוסית), ערוץ 24 (המוזיקה), ערוץ הלא TV (ערבית). אולם, בתחילת יוני 2017 העסק הזה נתקע בקיר, כי ערוץ 9 החליט להקפיא את התוכניות לשדר את הערוץ על "עידן +" וטרם נמצא פתרון למשבר הזה.

בכל מקרה, התהליך של הפרטת "עידן +" (כפי שהחליטה הכנסת בסוף 2016), גם כן לא מתקדם לאיזה מקום טוב או בכלל, בדיוק כפי שחזינו. כך, שלדבר בישראל על 4K ומעבר ל-IP נשמע כמו "חלום ליל קיץ". כאן עוסקים בספינים על הציבור בעניין שידורי משחקי הכדורגל. 

גם הסיכויים להתקדמות טכנולוגית על רשת הוט - נעלמו, לאור ההחלטות חסרות הבסיס להתחיל ב"שוק סיטונאי" על רשת הוט. 

מהפך בתחום המעבר לצפייה בשידורי טלוויזיה באינטרנט
עד הרבעון האחרון, המעבר לצפייה על רשת האינטרנט (OTT) לא פגע באופן משמעותי או בכלל בהיקף לקוחות הטלוויזיה הרב ערוצית המסורתיים ברחבי העולם. בנוסף, החברות הוותיקות התקדמו והתאימו את עצמן לעידן של "ריבוי מסכים" ושידורים לסמארטפונים ולטאבלטים. 

אולם, ברבעון האחרון, החל להתרחש מהפך. נטפליקס (וחברות דומות לה) מתחילה להכניע את החברות הוותיקות. המהפך הבולט ביותר התרחש באוסטרליה, שבה מתחילת רבעון ראשון 2017 החלה עלייה ניכרת בהיקף הלקוחות של נטפליקס והחלה ירידה משמעותית בכמות הלקוחות של חברות הטלוויזיה והלוויין המסורתיות. נטפליקס נכנסה לאוסטרליה במרץ 2015, וכעת הגיעה ל-5.8 מיליון לקוחות. כעת היא מכסה כ-25% מכלל בתי האב הצופים טלוויזיה באוסטרליה. בהחלט מהפך משמעותי.   

התפתחויות דומות נצפו במדינות אחרות בעולם דוגמת בריטניה. בארה"ב, שבה המעמד של חברות הכבלים והלוויין (יחד עם חברות הבזק הגדולות, שהחלו די מזמן בשירותי IPTV), היה די איתן עד כה. אולם, גם שם החלה נסיגה של היקף הלקוחות של שירותי הטלוויזיה המסורתיים. ברבעון ראשון 2017 החברות המסורתיות לטלוויזיה בארה"ב הפסידו 612 אלף לקוחות. מרבעון ראשון 2016 ועד רבעון ראשון 2017 החברות המסורתיות הפסידו מעל למיליון לקוחות וכל התחזיות מדברות על גידול בקצב ההפסד הזה בהיקף הלקוחות (וגם בהיקף ההכנסות).

זו בדיוק הסיבה לכך, שהחברות המסורתיות בארה"ב נכנסות לתחום ה-OTT בשירותים חדשים דוגמת: DirecTV Now, Sling TV, Go90 ועוד, ואף משתפות פעולה עם ספקיות ה-OTT המתחרות, כולל הכנסתן לממירים הנמצאים כבר בידי הלקוחות שלהן ולחבילות המוצעות ללקוחות (לפי האמרה הידועה: If you can't beat them, join them). 

סה"כ בעולם, ברבעון שני 2017, נטפליקס חצתה את הקו של 100 מיליון לקוחות בכל רחבי העולם, והיא כרגע הכוח המשמעותי ביותר בעולם התחרותי הזה של שירותי OTT.

אצלנו, המלצות "ועדת פילבר" להסדרת תחום ה-OTT קבורות בינתיים עמוק במגירות, בדיוק כפי שחזינו ב-2.7.16. 

עדכון 16.11.17: הנהלת ה-FCC אישרה היום את תקן ATSC 3.0 כתקן המוביל העתידי לשידורי OTA (ר"ת: Over The Air) בארה"ב. מדובר בציון דרך משמעותי ביותר בהתפתחות שידורי הטלוויזיה הציבוריים והפרטיים בארה"ב.