ביום 17.10.17 כינס שר התקשורת מסיבת עיתונאים עם צמרת משרד התקשורת, ובין היתר הכריז, שאפיקים 10 ו-22 יוחשכו ל-4 חודשים ואחרי כן יוקצו להוט וליס. אחרי מסיבת העיתונאים גילה מנכ"ל משרד התקשורת, שלהצהרה הזו אין שום רגליים או בסיס חוקי ולכן יצא בשקט בשימוע מהיר ביותר לעניין זה.
מאת: אבי וייס, 19.10.17, 11:53

את מסיבת העיתונאים, שערך שר התקשורת איוב קרא (בתמונה) לפני יומיים, סיכמתי בכתבה תחת הכותרת: "האם הייתם קונים מכונית משומשת או שירות טלוויזיוני מהאנשים שבתצלום?". לא עברו יומיים וכעת אנו חושפים, שהמצב הרבה יותר גרוע ממה שכבר חשפתי.

במסיבת העיתונאים השר איוב קרא הכריז (כאן), שהאפיקים 10 ו-22 יוחשכו החל מ-1.11.17 למשך 4 חודשים (בגלל המעבר של קשת ורשת וערוץ 10 לאפיקים 12 עד 14). לדבריו, באפיקים 10 ו-22 תהיה שקופית של ההודעה על שינויי האפיקים, ואחרי כן (אחרי ה-4 חודשים) האפיקים הללו "יוחזרו" לספקיות שירותי הכבלים: הוט ויס. 

הבעיה ההכרזה הזו של השר היא חסרת כל בסיס ומנותקת מהחלטות קודמות. ייתכן וזו אחת הסיבות, שפניו של שמילה מימון במסיבת העיתונאים היו כל כך עגומות. שכן, הוא בעצמו דאג בחתימת ידו להחלטה אחרת לגמרי, שכבר התקבלה באוגוסט 2017, שהאפיקים 10 ו-22 יוחשכו לשנה. לא מאמינים? אז הנה ההחלטה:


לאור העובדה, שהשר הודיע לציבור במסיבת העיתונאים, שהתקופה תהיה רק 4 חודשים, ולא שנה, ברור, שההכרזה הזו משרתת מישהו (לא קשה לנחש את מי), אזי מיהר שמילה מימון ופרסם היום (בשקט בשקט) שימוע הנמצא כאן, שבו הוא מציין, שהשר מעוניין להפעיל את סמכותו לפי איזה סעיף מהחוק (שכנראה שלף מהאצבע, מרוב מהירות בהוצאת השימוע הזה), ולהורות למועצת הכבלים והלוויין להחשיך את המסך באפיקים 10 ו-22 ל-4 חודשים. 

תגובות לשימוע הזה אמורות להישלח עד 22.10.17, כלומר: עד יום ראשון הקרוב. מתי ינתחו ויפרסמו את התגובות לשימוע? מתי תתכנס מועצת הכבלים והלויין לקבל החלטה בנושא? ברור, שזה אמור להיות לפני 1.11.17. ככה נראית רפורמה שחוקקו אותה ב-2011. 

מיותר לציין ששום הודעה לא נשלחה לציבור (דרך העיתונות, או בכל דרך אחרת), בדבר השימוע החדש הזה והוא גם לא נשלח לשום ארגון, עמותה או איגוד שמייצג את האינטרסים של הציבור. מעולם דעת הציבור לא עניינה את שמילה מימון ומעולם האינטרס הציבורי לא עמד מול עיניו. "הציבור" זה הוא. ככה הוא חושב ומתנהג. 

אגב, בדיון האחרון של מועצת הכבלים והלוויין בנושא האפיקים הללו (כאן), בכלל לא עלתה חלופה של 4 חודשי החשכה. 

יתרה מכך, בכלל לשר אין סמכות כזו. הנה צילום הסעיף בחוק, ששמילה מימון הכניס בשימוע, שממנו הוא גוזר את סמכות השר:


הסעיף אומר במפורש, שהסמכות של השר אינה גורעת מהאמור בסעיף הקודם (ג) ושם מדובר בכלל על 3 שנים של החשכה. בכלל הסעיף הזה מדבר על סמכות השר לא להחזיר להוט וליס (בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים) את הערוצים הללו, לתקופה של עד 3 שנים. זה בכלל לא מה שיש בשימוע. לגבי החזרת האפיקים הללו להוט וליס, זה טעון החלטות נוספות, הרבה יותר מסובכות, בגלל כל ההסתייגויות המצויות בחוק הזה, מה ניתן יהיה להעביר באפיקים 10 ו-22 אחרי תקופת ההחשכה.

בכלל יש כאן שאלה מקדימה חשובה: למה להחזיר את האפיקים הללו להוט וליס? מהיכן ולמה הם קיבלו את הזכויות על האפיקים הללו? למה צריך להחזיר להן דבר שלא שייך להן?

נכון יותר יהיה לומר (או לחשוד) שמימון שמילה וד"ר יפעת בן חי-שגב הכשילו (אולי בכוונה) את השר החדש יחסית, כאשר לא הכינו אותו כראוי למסיבת העיתונאים ואיפשרו מצב שבו השר מצהיר הצהרה בלתי חוקית המתייחסת לשאלה קניינית חשובה, לגבי הבעלות על אפיקי ערוצים והיכולת לפגוע בזכות קניינית זו. איזה משקל יש כעת לשימוע ("בלב פתוח ונפש חפצה") אחרי שהשר הודיע מראש מה התוצאה שלו, במסיבת עיתונאים פומבית ושיגר זאת לעין כל? מדובר בשימוע שנראה על פניו בלתי חוקי ומאחר וכבר קיימת החלטה שלטונית ברורה של החשכה לשנה, יש צורך בשיקולים חריגים וכבדי משקל כדי לסטות ממנה. אין גם שום בסיס להחלטה שהאפיקים הללו יועברו להוט וליס. למה שהם לא יוצאו למכרז? אלו משאבים של הציבור (כלומר: של המדינה), לא של שום טייקון. כל העניין הזה נראה יותר כתרגיל של "מקורבים לצלחת", נושא שדורש חקירה יסודית. 

שורה תחתונה: משום מה נדמה לי, שבג"ץ יעסוק בקרוב מאוד בסוגיה הזו, בגלל הפלונטר, שהשר איוב קרא ביצע, בכך, שביטל במחי יד את מכתבו של מנכ"ל משרד התקשורת בפועל (שמילה מימון) ואילץ אותו להוציא בדחיפות שימוע חדש ומהיר ביותר, ושביטל במחי יד את החלטת הרשות השנייה, שתואמה עם מועצת הכבלים והלוויין, וכעת יכפה את דעתו דרך מועצת הכבלים והלוויין (כי מועצת הרשות השנייה עדיין לא בהרכב מספק של חברים, כדי לקבל החלטות, בפרק הזמן הקצר שנשאר עד 1.11.17).
פלונטר וחובבנות רגולטורית במיטבה. 

מוטב היה שהשר יעסוק כעת בדבר הכי חשוב למשרד התקשורת: פיטוריו (או השעייתו) של שלמה פילבר עד סיום ההליכים המשפטיים בעניינו ואיתור מנכ"ל ראוי למשרד התקשורת.