תיקי האלפים פרשת ההגנה חקירה נגדית: ימים מס' 34 ו-35 של עדות נתניהו (ימים חמישי ושישי בחקירה נגדית) והמשך עדכונים בתיקי האלפים עד 2.6.25
מאת: מערכת Telecom News, 27.5.25, 13:14

הדיונים בתיקי האלפים ממשיכים בביהמ"ש המחוזי בירושלים ובת"א. למרות שהרכב השופטים הודיע לפרקליטות שראוי להסיר את סעיף השוחד בתיק 4000 ולשקול את סיום המשפטים כולם (תיקי 1000 ו-2000) - הפרקליטות מסרבת. זאת, כדי להשאיר את נתניהו במצב של "נאשם בתיק פלילי" וב"ניגוד עיניינים" ולהגביל עי"כ את פעולותיו כראש ממשלה, וגם כדי לדחות את המועד בו יתחיל הציבור לבוא עימה חשבון על תפירת תיקי האלפים. כ"כ, 2 משפטי הצוללות (תיק 3000) ממשיכים גם הם.

הכתבה עוסקת בפרשת ההגנה, חקירה נגדית, בימי העדות ה-34-35 של נתניהו (והחמישי-שישי בחקירה הנגדית) על תיק 2000 בביהמ"ש המחוזי בת"א ובעדכונים נוספים.

הכתבה: תיקי האלפים פרשת ההגנה חקירה נגדית: יום מס' 33 של עדות נתניהו (יום רביעי בחקירה נגדית) והמשך עדכונים בתיקי האלפים - כאן.

הכתבה:  תיקי האלפים פרשת ההגנה: יום מס 1 של עדות ח"כ משה סעדה והמשך עדכונים בתיקי האלפים עד 26.5.25 - כאן.

27.5.25: פרשת ההגנה חקירה נגדית: יום עדות מס' 34 של בנימין נתניהו:
א. השידור הישיר מהמשפט של "האולפן הפתוח" של כנרת בראשי ביוטיוב - כאן.

ב. היום חוקרת את נתניהו בחקירה נגדית עו״ד שרון קליינמן, פרקליטתו של נוני מוזס. השופטת רבקה פרידמן פלדמן הבהירה כי על החקירה הנגדית של עורכת הדין של נוני מוזס להסתיים מחר. (לאור בקשת נתניהו משלשום לקצר את הדיון מחר בשל דיון "40 חתימות" שיש באותו יום בכנסת - כאן. הפרקליטות התנגדה בטענה שנתניהו לא הסביר מדוע הדיון לא יכול להיות בשעה 17:00 - כאן).

ג. תיק 2000, שבו נתניהו מואשם במרמה והפרת אמונים, עוסק במערכת היחסים שנרקמה בינו לבין נוני מוזס. לפי כתב האישום, מוזס הציע לנתניהו את הטיית הסיקור בידיעות אחרונות לטובתו, כהצעת שוחד. זאת, בתמורה לכך שנתניהו יפעיל את השפעתו כראש ממשלה לקידום חוק ישראל היום, שיגביל את פעילות העיתון.

עיקרי עדות נתניהו
נקודות מעניינות בדיון:
ד. עו"ד שרון קליינמן: מה הייתה מעורבותך בהשקעה הראשונה של אדלסון בעיתונות בישראל, לפני ישראל היום?" נתניהו: "אני זוכר באופן כללי שניסיתי להניע עם כל מי שיכולתי את גיוון התקשורת בישראל, דיברתי עם שלדון על כמה זה מעוות. אמרתי לו תחפש דרך להשקיע בתקשורת". קליינמן: "למה העדפת שאדלסון יקים אתר אינטרנט ולא עיתון?" נתניהו: "משום שלקחת עצים כרותים ולשפוך עליהם דיו (זה מיושן), העולם הדיגיטלי התקדם - זאת הייתה שאלה של זמן. לכן אמרתי עדיף להשקיע בעתיד ולא להשקיע בעבר". קליינמן: "מה הטענות שהוצגו לך ביחס ל"ישראל היום" וההשלכה על העיתונות הכתובה?" נתניהו: "היו הרבה טענות שלא קיבלתי אותן, הייתה טענה שהובאה בשל האופי האידיאולוגי של "ישראל היום" וככה התייחסתי אליה. הטענה ששקלתי היא דמפינג. בהמשך "ישראל היום" הופך את הקו, תומך במועמד אחר, ועכשיו אין בעיה, זה עיתון מכובד, אף אחד לא אומר לסגור או פגיעה בנוף התקשורתי. הטענה שלי, מסתבר, הייתה נכונה".

נתניהו טען שלא התעמק במקורות ההכנסה של "ישראל היום", שחולק בחינם: קליינמן: "היה ידוע לך שעיתון "ישראל היום" מסובסד במשך שנים ארוכות ומפסיד מיליונים?" נתניהו: "גם היום לא שומע מילה אחת על זה. רוצים למנוע כניסה של עיתון שמייצג רוב גדול של אזרחים בישראל. הייתה פה זעקת שבר מהעובדה שנכנס עיתון ימני. אם היה נכנס חינמון שמאלי - אני מעריך שלא הייתי שומע על זה בכלל".

נתניהו התייחס לעימות עם עיתון ידיעות אחרונות: "זה היה הוויכוח ביני לבין נוני מוזס - הם חשבו שהמדינה היא של העיתון. סירבתי לקבל את זה כראש ממשלה...העיתון היה עוין כלפי ללא קשר לעיתון ישראל היום". 

נתניהו על תחושתו לגבי העוינות של ידיעות אחרונות כלפיו. נתניהו: "ככל שהתעצמתי מבחינה פוליטית, כך גברה העוינות מטעם ידיעות אחרונות. ידיעות אחרונות היה בשיתוף פעולה מלא, ככה אני ראיתי את זה, עם גורמי האכיפה שארגנו לי חקירה פיקטיבית על מתנות".

נתניהו על נוני מוזס: "הפך ליריב פוליטי".

ה. אלי ציפורי פרסם בטוויטר: 
נתניהו על ידיעות אחרונות: "הוא היה מאוד דומיננטי, זה לא עיתון של המדינה זה המדינה של העיתון":
קליינמן: "בעקבות ההקמה של "ישראל היום" מה הטענות שהוצגו לך בקשר ל"ישראל היום" ולהשלכה של זה ביחס לעיתונות הכתובה?"
נתניהו: "הייתה טענה אחת. היו הרבה טענות שלא קיבלתי. הייתה טענה שהובאה בגלל האופי האידיאולוגי של ישראל היום כך חשבתי, הטענה היחידה שהם העלו זה שאלת הדמפינג, הייתי אחד היחידים בעד שוק חופשי, אבל מנגד אתה יכול להגיד שזה כמו טענת ינוקא, אתה עוזר לגוף תקשורת חדש". קליינמן: "אתה אומר שהטענה הייתה הדמפינג ממה הוא נבע?". נתניהו: "את יודעת מה זה דמפינג?" קליינמן: "בנסיבות היום אנחנו יודעים שיש שני מקורות הכנסה לעיתון - פרסומות ו….". נתניהו: "היו צעקות שבר נוראיות שעלו שנעלמו קליל כש"ישראל היום" נגדי היום, הוא נגדי, הם בסדר עם זה שהוא חינם, זה חלק מתקשורת חופשית. זאת אומרת שהערכה שלי הייתה נכונה כי זו התפיסה הכלכלית הבסיסית שלי. הינה העיתון הזה לא פוגע בנוף התקשורתי. הוא מצטרף לתקשורת של מדינת ישראל. באמת שקלתי את עניין הדמפינג אבל בדיעבד זה 'בובה מייסס'…". קליינמן: "בתקופת הקמת "ישראל היום" טענת הדמפינג לא מופיעה בכתב האישום רק שהעיתון מחולק בחינם, לאור העובדה שהכנסות העיתון זה מודעות ומכירה, איזה מקורות יכולים להיות לעיתון בלי מכירה ופחות מודעות?" נתניהו: "העיתון מסובסד". קליינמן: "כמה זמן מוצדק לתת הגנת ינוקא למי שמבקש להיכנס לשוק?" נתניהו: "לא נתתי דעתי על כך: ידיעות אחרונות היה מאוד דומיננטי. זה לא עיתון של המדינה זה המדינה של העיתון. סירבתי לכך כראש ממשלה. מונוליטיות כזו אבסוליטית לפני ערוץ 14 וגלי ישראל. סירבתי לכך כראש ממשלה. מונוליטיות כזו אבסוליטית לפני ערוץ 14 וגלי ישראל".

קליינמן: "אני רוצה לעבור ל-2008, אלה הפגישות הראשונות בכתב האישום, התייחסת לזה בחקירה הראשית שנערכת לבחירות של פברואר 2009. אמרת שקיימת פגישות עם אנשי תקשורת ביוזמתך ואמרת שבפגישות עם מוזס לא עשית פגישות פר-סה. עד כמה ביקשת שהסיקור יהיה מאוזן לכל המועמדים?" נתניהו: "לא ביקשתי סיקור חיובי, אבל רציתי סיקור הוגן. אבל אמרתי כאן ובכל מקום שאם רוצים באמת לשנות, צריך לשנות את הצופן של העיתון". קליינמן: "מה הייתה התגובה של מוזס לבקשה שלך שהסיקור יהיה מאוזן?" נתניהו: "שהם מאוזנים". קליינמן: "זו הייתה עמדה קבועה שלו?" נתניהו: "תמיד זה היה תביא ראיון כזה או אחרי, זה סתם לא האמנתי לזה". קליינמן: "עד כמה ביקשת שהסיקור יהיה מוטה לטובתך?" נתניהו: "אני דמוקרט לא במונח האמריקאי, מאמין בעיתונות חופשית. כולם יכולים לבקר אותי, אבל צריך מרחב חוקי. מה שחשוב שיהיו כלים אחרים. כמו שקורה בארה"ב, יש כאלה תמיד נגד טרמאפ, בפוקס תמיד בעד. לא צריך גיוון בתוך כלי התקשורת, אלא בין כלי התקשורת ובישראל זה לא היה קיים". קליינמן: "כשביקשת סיקור מאוזן ונוני אמר לך שהם מאוזנים ותמיד מאוזנים, עד כמה הוא הבטיח שהוא יתערב בתוכן הסיקור שלך ושל בני משפחתך?" נתניהו: "לא זוכר דבר כזה".

נתניהו: "נוני הוא מכחיש סדרתי, אין לו השפעה על הפוליטיקאים, אין לו השפעה על הכותבים שלו, זה 'בובה מייסס' מוחלט. ואם אתם רוצים נעבוד על זה שאין לו השפעה על מה שכותבים בעיתון שלו. שמעתי שיש דבר כזה מבחן הסבירות". קליינמן: "זה היה סביר בעינך שהוא משפיע?" נתניהו: "זה יותר מסביר".

נתניהו: "בנט ושקד זה פייק ימין, אז והיום. יש פה ציבור שלם שסותמים לו את הפה ומי שמביע דעה אחרת הוא בבון - כי היכולת האינטלקטואלית נמצאת רק בשמאל":
קליינמן: "אני רק רוצה שורה תחתונה, אתה שמקבל סיקור חיובי מישראל היום, היה לך מחשבה שבדמפינג יש בה משהו מבחינת חברי כנסת אחרים,  לא היה להם שיקול לסיקור?" נתניהו: "לא נכון. אצלי לא היה שיקול של סיקור חיובי. היה פה ציבור שלם שלא היה לו ייצוג. יש ביטוי ויש גיוון וזה מה שעניין אותי בישראל היום וזו הסיבה שנלחמתי כל כך. לא כתבה כזו או אחרת. יש פה ציבור שלם שסותמים לו את הפה ומי שמביע דעה אחרת הוא בבון - כי היכולת האינטלקטואלית נמצאת רק בשמאל". קליינמן: "עד כמה ידעת שיש חברי כנסת ופוליטקאים שחשבו ש"ישראל היום" זו שחיתות כי זה עיתון של תעמולה לטובתך?" נתניהו: "ברגע ש"ישראל היום" שינה את הקו שלו נגדי עכשיו זה בסדר שהוא חינם… לא קיבלתי את זה אז ולא היום. זה מייצג עמדות שרוב התקשורת הכתובה אז וגם המשודרת אז הייתה חד כיוונית. אם זה לא שמאל זה לא לגיטימי. זה שהתקושרת מגוייסת לחברי כנסת מסויימים זה אובייקטיבי, אם אתה תומך בעמדה אחת זה סובייקטיבי ומושחת. תעשי לי טובה". קליינמן: "אולי זה דווקא מוכיח שכל עוד זה היה עיתון תעמולה פרסונלי היו חברי כנסת שחשבו שחיתות שילטונית, זה בסדר?" נתניהו: "אכפת לי שיהיה פה גיוון, האיום על דמוקרטיה זה לא אם העיתון תוקף פוליטיקאי כזה או אחר. שיתקפו כמה שהם רוצים חייבים שיהיה גיוון. דמוקרטיה חייבת גיוון. זה קישקוש". קליינמן: "התייחסת לאיילת שקד שהבית היהודי תמך בחוק כי זה היה שזה ביביתון, הכרת את זה?" נתניהו: "כן, בנט ושקד היו בנט ושקד, זה פייק ימין זה היה סוס טוריאני אז והיום".

נתניהו: "העובדה שליברמן מדבר על עיתונות כפראבדה זו בדיחה":
קליינמן: "אני רוצה להציג לך את הכתבה של בנט לכך - ״ישראל היום זה פראבדה״ ״עיתון שהוא שופר של אדם אחד״. השופט בר-עם: "מה השאלה של גבירתי? זו עמדת בנט. מר נתניהו הביע את דעתו". נתניהו: "הכרתי את העובדה שבנט הוא פייק ימין, שהוא הלך עם התנועה האיסלמית - זו ההוכחה". קליינמן: "יש טענה של חברי כנסת שהשיקול שהניע אותם להצבעה על הצעת החוק של כבל, זה סיקור חיובי מידיעות אחרונות. אנחנו רואים שהיו פרסומים שאנשים ראו בכך בעיה מהותית (למשל, ליברמן שקיבל סיקור אוהד בידיעות וקרא לישראל היום פראבדה)". נתניהו: העובדה שליברמן מדבר על עיתונות כפרבדה זו בדיחה".

קליינמן: "רוצה להתעכב על טרמינולוגיה של נוני ולראות איך אתה הבנת? למה נוני מבקש ממך לשחרר (את החרם)? ולא ידיעות ישחררו את העורך לדבר עם ארי הרו". נתניהו: "ברור. הוא כל הזמן רוצה לנרמל ואני כל הזמן רוצה לא לנרמל. הוא רוצה לנרמל כדי להעצים את הפראבדה המשוכלל, לא עיתון אידיאולוגי שמאל. והעובדה שיש לו כמה צימוקי אחסון (לימין). לא מעוניין לתת לו. אז הוא אומר אתה חייב לשחרר אותו (ארי הרו) שידבר עם רון ירון או מי שאתה רוצה. אני אומר 'אין בעיה'. הוא מבין שאני מחרטט ואז שואל מה 'אין בעיה?' כי אני לא מעוניין לאותו סיקור חיובי. חור המנעול של התביעה. לא מעוניין בזה. כל הזמן נמנע ונמנע מזה".
קליינמן: "אם הוא מבקש חודשיים ואתה לא נותן, עד כמה הבנת שהבקשה תשחרר את הרו לדבר עם רון ירון בשאלה של חוק מרוכך?" נתניהו: "הוא מנסה את זה שנים. זה לא בחוק. הוא רוצה נימוק. אני לא רוצה לתת לו נימוק. זה גם הורס את התזה של התביעה כאן, אם באמת מחפש סיקור חיובי. איזה סיקור חיובי? מה אני איתן כבל? לא מענין אותי כקליפת השום. הוא רוצה ואני לא רוצה".

קליינמן: "מה אתה הבנת ממנו 'צריך לדאוג שאתה תהיה רוה״מ?' אתה זוכר מה אמרת? אמרת שזו 'אמירה מתנחמדת וריקה'". נתניהו: "הייתי מתנחמד". קליינמן: "עד כמה זה יצר אצלך ציפייה שאם תעשה חוק מרוכך יהיה שינוי לטובה בסיקור שלך?" נתניהו: "לא האמנתי. אמרתי מבחינת תרבות תקשורת סבירה. זו סטייה מדרך התבטאות זו. אגיד לך למה התכוונתי - 'שנה הצופן, שנה האתר שלך'. זו לא אמירה סתם. 'שנה את כל העסק'. לא מענין אותי להוריד את רף העוינות, או יתקוף אותי קצת פחות. שנה את הדבר. אז הוא אומר 'ברור שצריך לדאוג שאתה תשאר רוה״מ', זו ציניות וביטול מוחלט. אני אומר לו תעשה את זה אם זה טוב למדינה. טענת התביעה כאן ממש קורסת. זה היה מול העיניים". קליינמן; ״אבל 'תסובב את הספינה'. ביטוי מוצלח. נכנס לתוך כתב האישום. בכתב האישום זה מתייחס לזה שאתה ביקשת שינוי ניכר לטובה בהקשר אליך ומשפחתך". נתניהו: "לא מה שאמרתי. אמרתי הספינה על שמאל קיצוני ותעביר למקום אחר. הוא מציע לי סיקור חיובי, זרקתי אותו מכל המדרגות. אמרתי אם אתה רוצה לעשות שינוי יסודי שנה את כל הרעיון האידיאולוגי". קליינמן; "על רקע שיחות שלך עם נוני לאורך השנים כולל 2014, מה חשבת שנוני מתכנן לעשות, לאור הבקשה שלך לסובב הספינה?" נתניהו: "כלום". קליינמן: "להחליף עורך, לפטר פרשנים, לשנות DNA של העיתון?" נתניהו: "לא לא לא. היה ברור לי שלא. הוא אמר 'אני לא יכול להשפיע'. אני לא האמנתי לזה. הבנתי שלא רוצה ולא מתכוון".

קליינמן: "אומר נוני 'אם מסתדרים אתה צריך למצוא דרך… בהמשך… נחום ברנע וסימה קדמון זו עבודה שלך. אתה תצטרך מתי שהוא לצאת מהקופסא'. למה הוא מתכוון?" נתניהו: שאצור איתם קשר". קליינמן: "דיברתם על זה לאורך השנים?" נתניהו: "החרם פגע בו, אז הוא רצה לשבור זאת. אני מבין שנחום וכו' זה חרטוט מוחלט. סליחה על הביטוי. האם באמת התכוון שאלך לדבר עם נחום וסימה? לא הוא ילך, אלא אני אלך? אני חושב שגם הוא לא התכוון שיהיה פה משהו רציני. נוני לא טיפש ולא חשב שאני טיפש. אלו אמירות סרק. אנו מבינים אחד את השני. האינטרס שלו ולא שלי". קליינמן: "אמר 'דבר עם נחום וסימה הפרשנים', עד כמה זה יצר אצלך צפייה שישנה הסיקור שלך לטובה? נתניהו: "אפס".

ו. עו"ד עידו שיפוני סיכם בטוויטר את יום עדות מס' 34 של נתניהו:
חקירת נתניהו היום נוהלה בידי עו"ד שרון קליינמן, סנגוריתו של נוני מוזס (הנאשם העיקרי בתיק 2000), שמעבר לחלק המשפטי "הטהור" אותו קל לה להשיג מנתניהו מפני שהוא ומוזס באותו הצד, כלומר הכחשת הטענה להצעת שוחד, עו"ד קליינמן ניסתה להציג נרטיב בעיקר תדמיתי, לפיו מוזס לא היה התוקפן וסותם הפיות שניסה לחסל את "ישראל היום" באמצעות חקיקה אבסורדית, אלא דווקא מי שהגן על חופש העיתונות ועל שוק התקשורת מפני מתקפה אגרסיבית של שלדון אדלסון, שכביכול היה מוכן לספוג הפסדים עצומים במאות מיליונים ולהביא לחיסול שוק העיתונות בישראל, רק כדי למוטט את מוזס. בעניין זה, בו נתניהו ומוזס למעשה ניצבים דווקא זה מול זה ולא זה לצד זה, היו שאלותיה של עו"ד קליינמן בבירור שאלות של חקירה נגדית, מה שגרר התנגדויות מצד התביעה, למרות שלגופו של העניין המשפטי אין לכל המסכת הסיפורית הנ"ל שום משמעות.

בשדה המשפטי, היום התברר חד-משמעית, כי מי שביקש להפסיק את החרם ולנרמל את היחסים בין לשכת נתניהו לבין "ידיעות אחרונות" היה דווקא נוני מוזס עצמו. 
מוזס הוא זה שביקש מנתניהו שישלח לו שמות של כותבים ימניים, הפציר בו לאפשר לארי הרו קשר רציף עם עורכי "ידיעות", וטען שהסיקור ישתפר באופן טבעי אם נתניהו יסכים סוף-סוף לשבור את החרם שהטילה לשכתו על "ידיעות". נתניהו הסביר מדוע תזת כתב האישום הפוכה מהמציאות, מפני שמוזס ניסה לקבל הכשר פוליטי מנתניהו, להוציא את ידיעות מעמדת ה"שמאל העוין" אליה נדחק, אולם נתניהו, שראה בידיעות עיתון המתחזה לעיתון מאוזן באמצעות עלי-תאנה מהימין, לא הסכים לסייע למוזס להסוות את אופיו הפוליטי האמיתי של העיתון.
 
 מה באמת ביקש נתניהו ממוזס? האמירה של נתניהו "סובב את הספינה" כוונה לשינוי קו אידיאולוגי מהותי של "ידיעות אחרונות" - מעבר משמאל קיצוני למרכז מאוזן ולא לשיפור נקודתי בסיקורו או בסיקור משפחתו. נתניהו הדגיש כי מעולם לא האמין באמת שמוזס מוכן או יכול לבצע את השינוי הזה, ולכן סירב להסרת החרם, כדי לא להעניק למוזס את עלה התאנה הציבורי והפוליטי שהוא כל כך רצה. נתניהו הדגיש היום את אופי השיחות בינו לבין מוזס, שלא היו שיחות כנות בין שני חברים אלא להיפך, שיח טעון וחשדני ורווי מניפולציות ואי-אמיתות בין שני יריבים מנוסים, "שני שועלים" כדבריו.  נתניהו שב ואמר שלא האמין לדבריו של מוזס, ודאי שלא להבטחותיו, אמירות אותן לטענתו כרוה"מ הוא שומע מכל גורם בעל אינטרס כלשהו, ושהיה ברור לו שגם מוזס אינו מאמין לו. המשמעות מבחינת נתניהו, היא שהשיחות בינו לבין מוזס היו חלק מקרב פוליטי רחב, בו מטרתו הייתה למנוע פגיעה בחזונו לגוון את שוק התקשורת בישראל, ואופן סיקורו האישי בידיעות לא היה הנושא בשום שלב.

נושא נוסף שעלה היום היה "החוק המרוכך", בו דן עם מוזס גם לאחר פיטורי לפיד ולבני ופיזור הכנסת. נתניהו הסביר את ניסיונו זה בכמה שיקולים:
1. משיכת זמן בין פיטורי לפיד ולבני לפיזור הכנסת כדי למנוע ניסיון פוטש באמצעות אי אמון קונסטרוקטיבי ו/או ניסיונות להמשיך לקדם את חוק כבל.
2. תעודת ביטוח, כלומר חקיקת חוק פושר שלא באמת יפגע ב"ישראל היום" אבל ימנע חקיקת חוק דורסני במידה ויפסיד בבחירות.
אלא, כאן בדיוק נקודת המפתח: בפגישה השישית והאחרונה עם מוזס (13.12.14), 3 חודשים בלבד לפני הבחירות, נתניהו סוגר סופית את הדלת ומודיע למוזס במפורש ש"שום דבר לא יקרה עד אחרי הבחירות". דווקא בנקודת הזמן הזו, כשנתניהו אמור היה (לפי תזת כתב האישום) לנסות לרצות את מוזס, כדי לקבל סיקור אוהד, הוא חותך באופן חד וברור את האפשרות להגיע איתו להבנה ולמעשה טורק את הדלת. התוצאה: בניגוד מוחלט לתזת "הצעת השוחד", הסיקור ב"ידיעות" החריף ונעשה עוין עוד יותר מהרגיל דווקא לפני הבחירות, מה שמחסל כל אפשרות לנכונות הנטען בכתב האישום. עדותו של נתניהו היום היום אינה ממוטטת את האישום בתיק 2000, אבל זאת רק בגלל שבפועל אין מה למוטט. כאמור אינספור פעמים, מדובר בכתב אישום מופרך, תלוש והזוי, שגם אם כל עובדותיו היו נכונות אינו מגבש עבירה פלילית כלשהי, ולכן אין בו מה למוטט.

28.5.25: פרשת ההגנה חקירה נגדית: יום עדות מס' 35 של בנימין נתניהו:
א. השידור הישיר מהמשפט של "האולפן הפתוח" של כנרת בראשי ביוטיוב - כאן.

ב. גם היום חוקרת את נתניהו בחקירה נגדית עו״ד שרון קליינמן, פרקליטתו של נוני מוזס. תיק 2000, שבו נתניהו מואשם במרמה והפרת אמונים, עוסק במערכת היחסים שנרקמה בינו לבין נוני מוזס. לפי כתב האישום, מוזס הציע לנתניהו את הטיית הסיקור בידיעות אחרונות לטובתו. זאת, בתמורה לכך שנתניהו יפעיל את השפעתו כראש ממשלה לקידום חוק ישראל היום, שיגביל את פעילות העיתון.

ג.בפתח הדיון אמרה השופטת רבקה פרידמן־פלדמן כי הרכב השופטים שוקל להוסיף יום דיונים נוסף בכל שבוע: "אני יודעת שיהיו מחאות". בתגובה ענה נתניהו: "אין שום סיכוי בעולם". השופטת הבהירה שאין הכוונה שהוא יעיד פעם נוספת, אלא שבימים אלו יוזמנו עדי הגנה אחרים: "מר נתניהו יעיד יומיים בשבוע". אבל אז עו"ד עמית חדד הבהיר שהוא מתנגד: "אין דבר כזה 4 ימים בשבוע. שלא נייצר ציפיות". השופטת פרידמן פלדמן: "אני יודעת שאתה לא שומע אותי. אתה לא חייב להגיב עכשיו, אנו מניחים זאת על השולחן", חדד: "אני מציע להעיף את זה מהשולחן".

ד. יום העדות הוא קצר ועתיד להסתיים בשעה 13:30 עקב דיון "40 החתימות" שיתקיים בנוכחות נתניהו.

ה. בלתי נתפס: בזמן עדות נתניהו התרחשה תקיפה של חיל האוויר בתימן. העדות המשיכה כרגיל תוך הכנסת פתקים ומעטפות כמה פעמים לנתניהו, שגם השיב בכתב על חלק מהפתקים. [הערת מערכת: "האינטרס הציבורי" של מערכת המשפט הוא שנתניהו ימשיך להעיד על הזוטות בתיק 2000 ההזוי גם בעת התקיפה בתימן].

עיקרי עדות נתניהו
ד. נתניהו על ה״תחקיר״ של דרוקר על הקשר בין נתניהו לאדלסון והמעורבות של נתניהו בעיתון ישראל היום: "מי מתייחס אליהם ברצינות? אני לא מסתכל עליהם בכלל ולא מתייחס אליהם ברצינות. זאת תעמולה ריקה. השאלה אם זה היה ידוע? ברור לכולם".

קליינמן מציגה פנייה של ח"כ יואל חסון למבקר המדינה לבדוק את הקשר בין נתניהו לאדלסון. נתניהו: "אני זוכר שזה היה אבסורדי. טענה אידיוטית ומסוכנת מאוד לחופש העיתונות".

ד. אלי ציפורי פרסם בטוויטר: 
קליינמן שולפת כתבות מ-2009 כדי להוכיח כביכול שידיעות אחרונות מאוזן - ואז נתניהו נוזף בה: נתניהו: "את מביאה לי כתבה משנת 97, זה מבול, מתחיל לאט והופך לשיטפון של כתבות שליליות. למה קפצת עד כדי כך ל-2009? אני אמרתי שהייתה לי תקשורת עויינת רעה שלילית ואולי היה איזה דלתא קטן וכך זה נמשך זה היה לפני והיה אחרי וכל הזמן לא משנה את ההרכב של הכתבים והעורכים והם עויינים מאוד ומעת לעת יש כתבונת כזו. הוא רוצה לנרמל את היחסים איתו כדי לטעון שהוא עיתון של המדינה ואין לו גישה. זה נכון, הוא לא הציע לי כלום אלא הסרת החבל ע״י ריאיון. הוא לא הציע שום שינוי של הספינה והמבנה וזה היה גם קורה אם היינו לוקחים את הארכיון של ידיעות והייתם רואים כתבות שליליות ומעת לעת משלבים צימוק. את לא מביאה את כל הספריה הענפה של כתבות איומות ושיטנה, מעת לעת הם נותנים משהו טוב. זה פראבדה משוכלל. אני לא אמרתי שיש כתבות כאלה או אחרות. זה בדיוק מה שנוני מנסה לעשות כאילו יש איזון. זה בסדר, הוא מנסה לנרמל את זה ואני לא רוצה. הוא רוצה לגיטימציה ואני לא רוצה לתת לו לגיטימציה".

נתניהו: "עיקר הטענה שלי היא שאתה רואה את מי הוא (נוני מוזס) ממנה כעורכים, פרשנים וכתבים. המסה המרכזית היא שמאלנית. תראי את מי שעומד שם. סימה קדמון, שיפר, רון ירון הם לא שמאל אלא סופר שמאל ותמיד טועים לגבי ההסדר והמדינה הפלסטינית והם לא מכים על חטא, אבל זו הערה שלי, אבל לגביהם הם שמאל. אני נמנע באופן שיטתי מראיונות בערוצים המרכזיים כי אין טעם, כי הכל מכור מראש. אז זה לא אומר שאני עושה מסיבות עיתונאים מידי פעם. אז הרחבתי את החרם".

ה. עו"ד עידו שיפוני ציין בטוויטר: הסתיים יום עדותו השני והאחרון של נתניהו לחקירת הפרקליטה של מוזס. אבל כבר עתה חשוב לומר, שישראל היום לא הפך לעיתון שמאל, אלא רק לעיתון שכל אלו שתמכו בחוק ישראל היום, כבר לא חושבים שצריך לסגור אותו למרות שהוא עדיין העיתון היומי הנפוץ ביותר ועדיין מחולק בחינם.

ו. עו"ד עידו שיפוני סיכם בטוויטר את יום עדות מס' 35 של נתניהו:
יום עדותו השני והאחרון של נתניהו בחקירת סנגוריתו של נוני מוזס עו"ד שרון קליינמן, היה גרסה מוקצנת של יום עדותו הראשון, כלומר נוצל על ידה במלואו אך ורק למופע יח"צנות פתטי, שנועד להלבין את ניסיונותיו של מוזס לחסל את "ישראל היום" באמצעות חוקים הזויים וצבא של פוליטיקאים מושחתים, שמוכנים לפגוע בחופש העיתונות ולרמוס את טובת הציבור, תמורת ליטוף תקשורתי ממוזס. באמצעות שאלות קנטרניות ומטופשות שהציגה לנתניהו, נשאה קליינמן נאומים מגוכחים, שנועדו להציג את מוזס לא כדיקטטור שאיבד את שליטתו המוחלטת וההרסנית בשוק התקשורת ומוכן לעשות כל דבר כדי לחזור למעמדו, אלא דווקא כמי שנלחם על חופש העיתונות מול "הפולש המסוכן" שלדון אדלסון, שכביכול פגע באידיליה ששררה כאן בתקופת רודנותו של סיר מוזס השני.

בתחילת היום, עוד התנגדו התובעים מספר פעמים לשאלותיה התמוהות של קליינמן, אולם משהבינו שאין מאחוריהן דבר זולת אותה קשקשת יבבנית וחסרת כל רלוונטיות לתיק 2000, אפילו הם חדלו מכך. עד מהרה, החלו גם השופטים לתהות מה למעשה מטרת שאלותיה של קליינמן, ובעיקר מה הקשר בין הניסיון ההזוי לטעון ש"ידיעות אחרונות" סיקר את נתניהו וממשלותיו באופן הוגן (מיד תשמעו כיצד), לבין האישום נגד מוזס בתיק 2000. כך לדוגמא, ניסתה קליינמן, באמצעות שאלות שכנראה נראו לה ערמומיות, לחלץ מנתניהו "הודאה" על כך שהיה בקשר הדוק עם אדלסון ועל התנגדותו לחוק כבל ולשאר חוקי ישראל היום לאורך השנים, כאילו מדובר בסוד גדול, ונתניהו ענה תחילה לשאלותיה בציפייה לדעת מה הפואנטה, שהרי קשריו עם אדלסון לא היו סוד, עד שכמו השופטים הבין שאין פואנטה, אלא רק מלל מתיש ומטופש שאין לו כל ערך להליך.

למרות שהערות השופטים על חוסר הרלוונטיות של קווי "חקירתה" הלכו וגברו, התעקשה קליינמן "לעמת" את נתניהו עם כמה כתבות מלפני 15, 20 ואף 25 שנה, בהן לשיטתה ניתן לראות סיקור הוגן, ולכן לא ברורה טענת נתניהו להטיה הקשה נגדו מצד "ידיעות". באמצעות אותו קומץ כתבות בהן לא הותקף נתניהו בפראות ב"ידיעות אחרונות", מתוך תקופה בת עשרות שנים שלאורכן פורסמו נגדו עשרות אלפי כותרות עוינות, תוך שימוש במילים קשות שנועדו במובהק להשפילו ולפגוע בו, ניסתה קליינמן להוכיח את טענתה מרשה, לפיה "ידיעות אחרונות" סיקר את נתניהו באופן מאוזן. כמובן שמעבר למופרכות הטענה הנ"ל ובעיקר לדרך "הוכחתה", מדובר בעניין שאין לו שום רלוונטיות לתיק 2000, בו מוזס אינו נאשם בסיקור עוין של נתניהו אלא בהצעת שוחד. על אותם מקרים נדירים שהצליחה קליינמן למצוא בהם זכה נתניהו לסיקור לא עוין במובהק, אמר נתניהו "זו השיטה של נוני, לזרוק כמה צימוקים כדי להראות מאוזן".

האירוע היחיד לאורך היום שעורר סערה קלה, היה ניסיונה של קליינמן להציג לשופטים את סיבת הסגירה של פרשת עמדי משנת 2007 "מחוסר הוכחות", כביכול כדי "להוכיח" שהיה בכתבה המכפישה שפורסמה ב"ידיעות" יסוד של אמת, וטענות נתניהו לכך שמדובר בעלילה שטפל עליו מוזס אינן אמת. בשלב זה, הן מאחר שמדובר בראיה פסולה שאסורה להצגה לשופטים כדי שלא "לזהם" את דעתם, ובעיקר מפני שבעת עדותו של משה סעדה נחסמה עדותו ממקור ראשון על הראיות החזקות שהיו נגד ראש להב 433 רוני ריטמן בתלונות שהיו נגדו על הטרדה מינית בטרם הוחלט לרמוס את המתלוננת, לסגור נגדו את התיק ולהשיבו לחקירות נתניהו למרות (ואולי בגלל) ניגוד העניינים החמור בו היה מצוי בשל טענתו שנתניהו הוא זה ששלח את המתלוננת נגדו, עורר עו"ד חדד מהומה גדולה, שנרגעה רק משהבהירו לו השופטים ש"הכל בסדר". כלומר, שטענתו המוצדקת הובהרה וממילא מדובר בעניין שאין לו כל רלוונטיות לתיק עצמו.

עוד ניסתה קליינמן לטעון שגם טענת נתניהו ש"תיק המעונות" מקורו במוזס, וכאן, מעבר להתעקשותו של נתניהו שכך אכן היה ולחוסר הרלוונטיות של העניין, ראוי להזכיר דווקא מהכיוון ההפוך, שהחוקר הראשי בתיק המעונות, רפ"ק אבי רוטנברג, היה בן זוגה הסמוי באותה עת של ג'ודי מוזס, אחותו של נוני מוזס, שאת קשריו האינטימיים עמה הסתיר לא רק מאשתו, אלא גם מהממונים עליו, בעת שהוא חוקר ללא אישור ולוקח חלק גם בתיק 1000 וגם בתיק 2000, בו גיסו הסמוי נוני מוזס הינו הנאשם המרכזי.

זהו, עכשיו מוכנים ל"גמר הגדול", לחקירתו הנגדית של נתניהו שתחל בשבוע הבא ותהיה עבור התביעה הזדמנות אחרונה בהחלט, לא להשיג ראיות להרשעה שכן הדבר כבר מזמן אינו אפשרי, אלא להשיג צידוק משפטי כלשהו להמשיך במריחת סאגת "תיקי האלפים".
הלו"ז של ההמשך של הדיונים נקבע ע"י ביהמ"ש: כאן וכאן. 

29.5.25: אלי ציפורי פרסם בטוויטר:
אחרי החג אמורה להתחיל החקירה הנגדית של נתניהו ע"י יהודית תירוש. באין ראיות ומתוך מצוקה ונואשות, תירוש מתכננת פסטיבל תקשורתי מאולם הדיונים בניצוחם של השופרות. לאט לאט יתהפכו היוצרות: נתניהו יעשה חקירה נגדית לתירוש. האמת תנצח.

1.6.25: אלי ציפורי פרסם בבלוג שלו כתבה תחת הכותרת: עדות נתניהו, 27-28.05.2025 – יום מס' 35+34: נתניהו: בנט ושקד זה פייק ימין, אז והיום, בנט הלך עם התנועה האיסלאמית; יש פה ציבור שלם שסותמים לו את הפה ומי שמביע דעה אחרת הוא בבון - כי היכולת האינטלקטואלית נמצאת רק בשמאל - כאן.

2.6.25: אלי ציפורי פרסם בטוויטר: מחר אמורה להתחיל החקירה הנגדית של נתניהו ע״י יהודית תירוש. מאמר שכתבתי ב-23.5.25: תירוש תחקור בשביל גייסות העבדים הנרצעים שלה בתשקורת, אבל אין לה שום סיכוי מול נתניהו: הוא זה שינהל חקירה נגדית לתירוש על תפירת התיקים וניסיון נפשע להפיל שלטון. המאמר - כאן.