רוב כלי התקשורת (כהרגלם, לא מבחינים בין ספין המתאים ל-1 לאפריל לבין המציאות), פרסמו את הודעת משרד התקשורת בעניין "דו"ח פניות הציבור על חברות התקשורת לשנת 2018". כל שנה ממחזרים את הנתונים המפוברקים הללו וכל שנה רוב כלי התקשורת "אוכלים את הספין", בלי שום ביקורת.
מאת: אבי וייס, 2.4.19, 06:44
לקראת 1 באפריל מידי שנה, משרד התקשורת שולף את הספין השנתי שלו הקרוי: "דו"ח פניות הציבור".
השנה הדו"ח הוא של סמנכ"ל הפיקוח והאכיפה במינהל הפיקוח והאכיפה במשרד התקשורת, איתן כסיף, (בתמונה משמאל).
כל שנה זה בדיוק אותו ספין. לכן, אנו לא מפרסמים אותו.
יש חברות תקשורת, שמיהרו לפרסם "הודעות לתקשורת" כמה הן יצאו מוצלחות בדו"ח הזה (למשל פרטנר ובזק), כאילו יש בדו"ח הזה איזה נתון אחד של אמת, שאפשר להסתמך עליו ולהתהדר בו.
זה בדיוק אותו דפוס ניתוח, אותה שיטת פיברוק נתונים ואותם גרפים של Fake News. אותה שיטה של טריקים, רק כדי לא לבדוק ולא להציג את המציאות של שוק התקשורת מנקודת ראות צרכנית (דוגמאות לטריקים - כאן).
העיתון היחיד, שהרגיש שיש כאן "ישראבלוף", זה "דבר ראשון" והכתב ארז רביב, שפרסם מאמר מאוד ברור ונוקב - כאן. המאמר מומלץ לקריאה.
אשלים כאן כמה פרטים חשובים ביותר, מעבר למה שפרסם ארז רביב:
משרד התקשורת הטיל כמות זעומה של קנסות על חברות התקשורת ב-2018 מול אלפי התלונות המוצדקות, והקנסות המועטות שהטיל היו בעיקר על קבוצת סלקום. למה? מ-2 סיבות עיקריות: לפתור את בעיית "שכר העידוד" של עובדי היחידה (יחידת הפיקוח), שנפגעו בגלל אי הטלת קנסות בתקופת זמן של כמעט שנה, והעיקר: להוכיח, שמשרד התקשורת הוא לא בעד סלקום. כלומר: יצירת סוג של "אליבי" לצמרת המשרד, שכאילו היא לא "בכיס" של סלקום. זה הכל.
הקנס הענק של מעל ל-11 מיליון ש"ח, שהוטל על בזק, (לעומת קנסות של כמה מאות אלפי ש"ח בלבד על סלקום), אינו פעולה של יחידת הפיקוח מ-2018, אלא פברוק והטעייה בקנה מידה מזעזע, שהחל כבר לפני כמה שנים, פרשה, שכתבתי עליה כתבה מאוד ברורה תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "קריאה לחקירה דחופה כנגד מנכ"ל משרד התקשורת ולהשעייתו המידית". המסמכים, שנחשפו בכתבה, מדברים בעד עצמם. בדו"ח ההזוי, שהמשרד פרסם כעת, בכלל לא מצויין, שהקנס הזה (על בזק) נמצא בערר בבית משפט מחוזי וכן מונח על שולחנו של היועמ"ש לקראת חקירה, וייתכן וכל הסיפור הפיקטיבי והמצוץ מהאצבע הזה, פשוט יבוטל.
את העבירות הכבדות ממש, למשל: ניהול עסק ללא רישיון וכמה עסקים ללא רישיון במקביל ע"י קבוצת סלקום, את זה בכלל לא חקרו ולא מצאו...ממש קשה למצוא שלסלקום (ולא רק סלקום), יש שירותי OTT ללא כמה רישיונות ושירותי תקשורת ללא כל רישיון וללא Open Access, על סיבים לבתים. שלא לדבר על כפיית ציוד קצה על הצרכנים ועוד שלל עבירות כבדות ביותר, גם של סלקום ועוד חברות (למשל: ניהול עסק ללא רישיון זה עד 3 שנות מאסר עם סנקציות כבדות).
מילה לא תמצאו בדו"ח על הנילון הכי פופולרי ברשימת הנילונים של תלונות הציבור: משרד התקשורת בעצמו. כמות עצומה של תלונות מתקבלות (ונגרסות כמובן מיד) בהתייחס לפעילות משרד התקשורת עצמו בכל פעילותו, ובמיוחד אפשר לציין את התלונות הרבות בעניין ההפקרות של חסימת מיליוני מספרי טלפון למגזר החרדי (כאן). "מלטה יוק".
את כל התלונות של סיני ליבל ושלי - גרסו ביחידה הזו - מיידית... דוגמה טרייה איך גרסו תלונה שלי בעניין התשלום הלא חוקי על שירות "התא הקולי" בפחות משניה - כאן. התלונה שלי נגרסה ממש בשנייה לאחר שתלונתי התקבלה, אושרה ונרשמה במשרד. זו הגריסה הכי מהירה בעולם, של תלונה צרכנית.
את העבודה של משרד התקשורת עושים (במקום משרד התקשורת), גופי הצרכנות השונים ובראשם הרשות להגנת הצרכן וגם עורכי דין ואזרחים, שאכפת להם, דוגמת סיני ליבל. הם יעילים פי כמה מכל יחידת הפיקוח של משרד התקשורת המפרסמת "פייק דו"חות" מידי שנה.
שכחו לדווח לציבור בדו"ח הזה, שמזה כמה שנים, מי שממונה כיום על תחום האכיפה והפיקוח במשרד התקשורת על פי חוק התקשורת, ממונה גם על האכיפה והפיקוח בתחומים מקבילים בשוק התקשורת, כולל על ערוצי הטלוויזיה ב"עידן +" והשימוש בתשתיות "עידן +", על תחום הספקטרום, על תחום הייבוא של ציוד טעון רישוי, על תחומי שידורי הרדיו ועוד חוקים רבים, תקנות ורישיונות. המשרד קיבל סמכויות, תקנים ותקציבים לנושאים הללו. אין אפילו מילה על מה שנעשה בתחומי הפיקוח הללו - בדו"ח הטרי והמפוברק שפורסם. די ברור למה: אפס עשייה גם בתחומים הרבים והחשובים הללו. על מה יש לדווח?
שורה תחתונה:
רק הקמת "רשות תקשורת" עצמאית תוכל לפתור את בעיית הכאוס הנקראת משרד התקשורת הישראלי.
אולם, לצערנו - זה לא יקרה.
