חשיפה: כיצד עמית סגל הטעה את הציבור וסייע לתפירת תיק 4000 כנגד נתניהו!

דף הבית >> חדשות >> השבוע בכותרות >> חשיפה: כיצד עמית סגל הטעה את הציבור וסייע לתפירת תיק 4000 כנגד נתניהו!
חשיפה, שלב אחר שלב, בצירוף 9 מסמכים מקוריים ולינקים למצגות, סרטונים ומסמכים נוספים, של פרשה, שאמורה לזעזע את "אמות הסיפים": כיצד כתב מוביל בתקשורת הישראלית סייע ברשלנות מקצועית מחרידה ל"תופרי התיקים" בפרקליטות לתפור את "תיק 4000" נגד נתניהו, תוך הטעייה חמורה של הציבור.
פרק 57 בסדרת הכתבות על "תפירת תיק 4000". 
מאת: אבי וייס ואלי ציפורי, 11.7.21, 09:25עמית סגל מוויקיפדיה

במהלך יולי 2018 דיווח עמית סגל, (בתמונה משמאל), על מה שנראה כהדלפה מחקירת תיק 4000 התומכת בגרסת נתניהו. אלא שהסיפור של ההדלפה הזה הוא לחלוטין הפוך: לא רק שסגל לא הבין מה הודלף לו ושוב חשף את הבורות והחפיפניקיות של כל התקשורת בענייני תיק 4000, אלא שהוא הזיק מאוד לנתניהו. אני ואלי ציפורי עושים סדר בפרשה הזו, שמוכיחה, עד כמה התדמית, שמנסה סגל לשווק לעצמו, רחוקה מהמציאות.

1. מה חשף עמית סגל מ"חדשות ערוץ 12" ביום 11.7.18 ולמה?
ב-11.7.18 במסגרת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 12, יום לאחר חקירתו הראשונה של רוה"מ דאז בנימין נתניהו, חקירה חמורה באזהרה ב"תיק 4000", בפני חוקרי המשטרה\לה"ב 433, בליווי צמרת הפרקליטות המלווה (עורכות הדין ליאת בן-ארי שווקי ועו"ד יהודית תירוש-גרוס), פרסם הכתב עמית סגל, במהדורת החדשות של ערוץ 12 חשיפה קצרה ביותר המצויה כאן, בת 1:39 דקות (כדקה וחצי המומלצת לצפייה חוזרת, למי שפספס, או מעוניין להיזכר).
 
הכתבה הזו פורסמה על ידו תחת הכותרת: "רה"מ כופף אנשי מקצוע בתיק בזק? תיק 4000: חוקרי המשטרה טוענים שנתניהו כופף את הדרגים המקצועיים עם איש העסקים שאול אלוביץ' - צפו בהצצה למסמך שממנו ציטט אתמול ראש הממשלה בפני החוקרים, לפיו יועמ"ש משרד התקשורת ממליצה לאשר את העסקה שהיטיבה עם אלוביץ'."
 
החשיפה הזו, בחדשות הטלוויזיה בערוץ 12, עוררה אז רעש עצום בציבור ובכל כלי התקשורת, מכיוון שעמית סגל חשף בכתבה זו את אחד המסמכים הסודיים ביותר,  כביכול, בפרשה הזו, מסמך, שנתניהו חשף, כביכול, במהלך חקירותיו, מסמך, שלכאורה, מטהר אותו מכל אשמה או חשד פלילי.

הסיבה לרעש הזה ברורה: על פי החוק, הפסיקה והמשטר המשפטי שיש בישראל (והמעוגנים גם בהוראה כתובה של היועמ"ש - כאן), החלטה והמלצה של היועץ המשפטי (כל יועץ משפטי של משרד ממשלתי), היא בגדר הוראה שהשר חייב לחתום עליה.
 
וכך אומר היועמ"ש עצמו, במו פיו, על הנושא הזה, ממש בקצרה ובחדות:
דברי מנדלבליט
 
ממש במקביל, באותה שעה בדיוק, פרסם עמית סגל פוסט משלו, בדף של החדשות של ערוץ 12 - כאן. הכותרת של הפוסט הזה שלו מעט שונה והיא: "המכתב שציטט רה"מ נתניהו בחקירה. חוקרי המשטרה טוענים שראש הממשלה נתניהו כופף את הדרגים המקצועיים במשרד התקשורת כדי לאפשר את ביטול ההפרדה בין יס לבזק, אולם בחקירתו האחרונה ציטט מכתב תמיכה במהלך - שהגיע דווקא מהדרג המקצועי המוערך."
 
לא רק הכותרת שונה, בין הפרסום בפוסט הזה של עמית סגל, לבין המהדורה המשודרת בחדשות, שבה הוא מדבר בקולו, גם התוכן שונה בין 2 הגרסאות, בפרטים הכי מהותיים, מה שמסגיר, למעשה, את המקור למכתב, שנחשף, מסמך שהוצג על ידו בחשיפה הזו, רק בחלקו.
 
דוגמה בולטת אחת, להבדלים הרבים בניסוחים, בין הפוסט הכתוב שלו לשידור הישיר מפיו בחדשות:
בפוסט, המשפט הפותח של עמית סגל הוא: "...עד כמה קידום ביטול ההפרדה התאגידית בין בזק ליס – אותו צעד שהיה שווה לשאול אלוביץ' כ-200 מיליון שקלים - נעשה בניגוד לדעת הדרג המקצועי"…?.

בעוד שבשידור החי עצמו נאמר על ידו ומפיו כך: "...הצעד שהיה שווה לשאול אלוביץ' מאות מיליוני שקלים, תלוי בדיוק איך מחשבים...".
 
שני המספרים שהציג עמית סגל, בשני הנוסחים שלו, שיצאו ממנו במקביל, לא נכונים (לא 200 מיליון ש"ח, ולא מאות מיליוני ש"ח). מה שמצביע, שלעמית סגל לא היה צל של מושג, מה היו הטענות אז של המשטרה והפרקליטות המלווה (פרקליטות מיסוי וכלכלה תל-אביב) ב"תיק 4000".
 
הטענות אז היו, למתן "הטבות רגולטוריות" לאלוביץ' בשווי של כ-1.8 מיליארד ₪, מתוכן כ-1 מיליארד ₪ ב"עסקת בזק -יס", מה שמכונה בתקשורת בטעות "המיזוג", וכ-800 מיליון ₪ באישור עסקת "יד 2". כך, שהמספר הנכון לזמן בו הוא שידר וכתב פוסט וחשף לציבור הוא כ-1 מיליארד ₪ (כך, לטענת הפרקליטות, באותה עת, מספר, שנמחק על ידה אחרי כן, בכתב האישום הסופי הנמצא כעת בפני בית המשפט).
 
בנוסף, נושא "ביטול ההפרדה התאגידית בין בזק ליס", כפי שנכתב בפוסט, בכלל לא היה אז על הפרק ונתניהו לא קשור לדבר כזה בכלל. זה נושא רגולטורי, ששלמה פילבר טיפל בו במחצית השנייה של 2016 - תחת השר דאז צחי הנגבי, בעוד ש"עסקת בזק-YES", שבחתימת רוה"מ ושר התקשורת דאז נתניהו, הייתה ב-23.6.15 - כאן.
 
בנוסף לפרסום בבלוג ובמהדורת החדשות ב"חדשות 12", עמית סגל פרסם ממש במקביל, גרסה שלישית נוספת של אותה חשיפה, בבלוג האישי שלו, עם ניסוחים מעט שונים (שגם הם תורמים לחשיפת המקור).
 
אולם, הבלוג של עמית סגל השתנה ממש בימים האחרונים, לטובת הפצת ספרו החדש, וכל ההיסטוריה של הבלוג הזה נמחקה לחלוטין על ידו. התרגיל הזה, של הפצת ספר פרי עטו, עורר בשבוע החולף הרבה רעש, ולא פלא, שאלי ציפורי פרסם על נושא זה כך: "עמית סגל מגלומן וזחוח, מתנהג כאילו הוא מנהל את המדינה".
 
החלק החשוב ביותר בכתבת החשיפה בערוץ 12 של עמית סגל מ-11.7.18, הוא שקף של מצגת צבעונית, שהוכנה על ידו (או אולי הוכנה ע"י אנשי המקצוע לגרפיקה במערכת, על פי הנחייתו), שקף המדבר, לכאורה, בעד עצמו, מצטט מהמסמך ומסכם את הטיעון הטרי והמרכזי דאז של נתניהו להגנתו המשפטית, מפני אשמת שוחד:
שקף של עמית סגל
 
יצוין, שגם המצגת הזו - אינה מדויקת, אינה נכונה ומטעה, בדומה למספרים, שעמית סגל הפריח בחשיפתו, כפי שציינו קודם. 

כל מי שיעיין במסמך הזה המצוי כאן, יראה שאין משפט כזה במסמך.

למעשה, לא רק המספרים, שסגל הפריח בדיווח שלו על ההטבות לא היו נכונים, אלא היו כאן דברים חמורים בהרבה: הציטוטים במצגת מתוך המסמך המקורי לא היו מדויקים אלא מעין "הכלאה וסינתזה" מטעה, כנראה בכוונה, של 2 משפטים, שנמצאים בנפרד במסמך, אבל בניסוחים שונים.

יודגש, שבמסמכים רגולטוריים משפטיים, יש חשיבות עצומה לכל מילה ובמיקומה בכל משפט, ושיבוש המקור, תוך השמטת מילים רבות ממנו, משפיע על התוכן וההבנה של הקוראים ומשבש את האמור במסמך המקורי.
 
השורה התחתונה: הציבור הוטעה לחשוב ע"י עמית סגל, שיש כאן אישור מיום 23.6.15, של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, אישור המופנה לנתניהו, לאשר בחתימתו את ה"מיזוג" בין בזק ל-YES.  

יודגש שנושא "מיזוג בזק-יס" עמד בפני ראשי משרד התקשורת במשך עשור וכל השרים (ובמיוחד השר אריאל אטיאס, שהיה שר התקשורת הראשון שנדרש לעמדת המשרד בסוגיה זו) וראשי משרד התקשורת לדורותיהם (עד אבי ברגר, שגם הוא בסוף הסכים), תמכו בכך, באופן מלא, כולל השר לשעבר במשרד התקשורת - משה כחלון, שאמר זאת במו פיו ובגלוי, בראיון ל"כלכליסט" ב-8.2.12 כאן.
 
2. מה קרה מיד לאחר השידור הזה ב-11.7.18, של "החשיפה" החשובה ביותר הזו, של הכתב המוביל בחדשות ערוץ 12 - עמית סגל?
התעורר רעש עצום בציבור, בפוליטיקה וגם בחוגים המשפטיים, שסביב הפרשה הזו, כיוון שכאן עמית סגל כאילו מציג ראיה חד משמעית, שמזכה את נתניהו ממתן שוחד לאלוביץ', בדמות אישור רגולטורי, שממילא היה חייב לחתום עליו.

זאת, כי היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד (נציגתו של היועמ"ש במשרד התקשורת ושאינה תלויה בנתניהו בכלל, כי היא כפופה ליועמ"ש), אישרה את "ביטול ההפרדה התאגידית הזו".
 
החשיפה של סגל עוררה את "מדבררי הפרקליטות", שהתעוררו בבהלה נוראית מהשידור הזה ויצאו מיד בהתקפה פראית על עמית סגל, כאילו הוא המציא מכתב, שלא קיים, כדי לשרת את נתניהו. והמוביל בהתקפה הזו, היה הכתב לתחום התקשורת של "הארץ - דה-מרקר", אמיתי זיו, שצייץ כך:
ציוץ של אמיתי זיו

כלומר: לפי מה שאמיתי זיו מציג, במסמך רשמי של משרד התקשורת, על פי "חוק חופש המידע", אין בכלל מכתב כזה (מעו"ד דנה נויפלד).

פרשנים רבים החלו לתקוף את עמית סגל בחריפות, שהוא המציא מסמך שלא קיים, כדי "לנקות" את נתניהו מאשמת השוחד ב"תיק 4000".

בתגובה, עמית סגל צייץ מאוד מהר את הציוץ הבא:
ציוץ של עמית סגל

כאן בציוץ, עמית סגל עונה להם שיש בידו, לכאורה, את המסמך בן 4 העמודים, (אך שוב הוא לא הציג אותו), וסותר, לכאורה, את הטענה, שהוא המציא מכתב שלא קיים.

בתגובה לציוץ הזה, לאור התדרוכים, שכנראה, קיבלו מהפרקליטות, כל "מדבררי הפרקליטות" תקפו שוב ובחריפות יתרה את עמית סגל, על כך, שהוא הציג מסמך לא רלוונטי לאישור של נתניהו, לגבי מה שמכונה "המיזוג, ושהוא (עמית סגל) מטעה את הציבור, באישור לא רלוונטי.
 
3. מי צודק? האם עמית סגל הציג לציבור מסמך לא רלוונטי לאישור, שחתם עליו נתניהו?

אכן, די צודקים אלה שתקפו אותו.

אבל, הם מטעים את הציבור, כי יש ויש מסמך רלוונטי ועוד מאותו היום, והיו בפרשה זו עוד הרבה מסמכים - שהוסתרו בכוונה, כפי שנחשוף בהמשך כתבה זו. 

עמית סגל אכן הציג מסמך לא רלוונטי והוא היה חייב לגלות זאת בעצמו, בטרם השידור והחשיפה, משום שגם מי שלא מבין כלום ברגולציה, היה יכול להבין, שמדובר בנושא ישן, שכבר התרחש שנה קודם למסמך, שהוא חשף מ-23.6.15 וזה אפשר לראות בסעיף הבא, שנמצא במסמך הזה, שהוא החזיק בידיו:
העברת המניות כבר בוצעה

כלומר: המסמך הזה עוסק בנושא רגולטורי ישן בנוגע לעסקה, שבוצע ב-16.7.14, והבקשה הוגשה בנושא זה ב- 11.8.14, כשנה לפני מועד כתיבת המסמך הזה, ע"י עו"ד דנה נויפלד.
 
כלומר: כיצד מעשה רגולטורי, שבוצע במחצית 2014, רלוונטי לאישור "עסקה" במחצית 2015?
 
בנוסף, למה המסמך הזה לא נמצא בארכיון הממוחשב של משרד התקשורת (כך שהממונה על חופש המידע במשרד השיב לאמיתי זיו, שאין מסמך כזה)?

התשובה מאוד פשוטה: הוא לא היה שם (במחשב של משרד התקשורת), מפני שהמסמך הזה פשוט לא הופץ, ולכן לא נרשם במאגר המסמכים הממוחשב של משרד התקשורת.
 
יתרה מכך, לסגל היתה טעות נוספת קריטית: המסמך הזה בכלל לא נחתם ע"י עו"ד דנה נויפלד, ועמית סגל הרי החזיק את המסמך הזה בידו וראה את החתימה המאוד ברורה, שקיימת בתחתית המסמך והתעלם מכך לחלוטין והנה צילום החתימה שיש על המסמך הזה, שעמית סגל החזיק בידיו:
חתימת יולי קומפורט

מי זו יולי קומפורט, שחתמה כאן על המסמך, בשמה של עו"ד דנה נויפלד?

האם היא הייתה מוסמכת לחתום על המסמך הזה, בשם עו"ד דנה נויפלד?

את זה עמית סגל בכלל לא בדק, וגם בכלל לא הסתכל על "הסדר ניגוד העניינים" של עו"ד דנה נויפלד (כאן), שהגביל אותה מלעסוק בענייני בזק (בגלל בן זוגה לחיים ואבי בנה, עו"ד דוד (דודי) תדמור, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, כיוון שמשרדו של תדמור (אגב, ממתנגדי נתניהו) עסק בעינייני קבוצת בזק). מדובר במסמך, שהיה גלוי לכל באינטרנט, שהגדיר בברור מי רשאי לחתום על מסמכים רגולטוריים הנוגעים לבזק - במקומה או בשמה של עו"ד דנה נויפלד, וזו עו"ד ברוריה מנדלסון, או מי מטעמה:
מי חותם במקום עו"ד דנה נויפלד?

אם עמית סגל היה טורח לבדוק מי זו יולי קומפורט, היה מגלה שלא מדובר בכלל בעו"ד מהיחידה המשפטית של משרד התקשורת, או עו"ד אחר, שברוריה מנדלסון מינתה לחתום בשמה, אלא במתמחה, שהייתה אז בהתמחות במשרד התקשורת, התמחות טרום קבלת רישיון העו"ד. כך נוצר מצב עקום לחלוטין: שמה של דנה נויפלד מתנוסס במסמכים הרשמיים של משרד התקשורת אבל היא לא חתומה בפועל - אלא יש חתימה של מי מטעמה. כאמור, יולי קומפורט היתה בכלל מתמחה - עדיין לא עו"ד, והיא זו שחתמה מטעמה של מנדלסון. אגב, הן נויפלד והן מנדלסון הן עדות תביעה נגד נתניהו בתיק 4000.

הפרטים החשובים הללו, כלל לא הטרידו את עמית סגל, טרם הפרסום המטעה ב"חדשות 12", של מסמך לא רלוונטי, מסמך שלא הופץ, מסמך החתום ע"י בלתי מוסמכת לחתום עליו.

למרות שהפרטים החשובים ביותר הללו נודעו לציבור ולעמית סגל יותר מאוחר, הוא מעולם לא תיקן את הכתבה שלו (מה שנדרש לפי האתיקה העיתונאית) ולא הסביר מעולם מדוע טעה והטעה את הציבור.
 
4. מהיכן עמית סגל השיג את המכתב הלא רלוונטי הזה?
נושא זה נחקר לעומק ע"י אבי וייס, שמצא באופן חד משמעי וחד-ערכי, שמקור המכתב אינו בסביבות רוה"מ דאז נתניהו, אלא מאחד מעדי התביעה ב"תיק 4000".

כדי לא להיכנס למשבצת של "שיבוש הליכי משפט" ו"הדחת עדים", נשאיר כרגע את שמו קצת מעורפל. זה גם לא הנושא הכי חשוב כרגע (למרות שהוא די מסקרן את הקוראים), כי כאן אנו עוסקים בנושא חשוב ביותר אחר ושמו: הטעיית הציבור וסיוע לתפירת התיק כנגד נתניהו.

עמית סגל עצמו לא השיב בזמנו לפניות אבי וייס בנושא זה אחרי חשיפת המקור להדלפה על ידי אבי וייס. ככל שעמית סגל יחפוץ להגיב, בכל עת, נפרסם את תגובתו.
 
בכל מקרה יודגש, שהמדליף של המסמך הזה (של עו"ד דנה נויפלד) אינו אילן ישועה, שכבר הודה בחקירה הנגדית במו פיו בבית המשפט, שהוא שיקר לפרקליטות, למשטרה ולרשות ניירות הערך, והוא כן נפגש (למרות שנאסר עליו וחתם על מסמך ברור בעניין זה) עם עיתונאים, ובהם פגישה שלו עם עמית סגל וגם קיים עימו שיחות טלפוניות. מה שאילן ישועה הדליף לעמית סגל (ככל שהדליף, היות ועניין זה לא נחקר, אי אפשר להיות בטוח מה היה ביניהם) - לא קשור בכלל לנושא הזה, שמנותח כאן למעלה. זאת, כי לאילן ישועה לא הייתה כל נגישות למסמכים פנימיים רגולטוריים של משרד התקשורת ובמיוחד לא למסמכים רגישים ביותר וחסויים, של עו"ד דנה נויפלד.
 
5. במה עוד הטעה עמית סגל את הציבור בחשיפה הזו שלו?
הדבר הכי חשוב במסמך הזה, לא הוצג על ידו לציבור. והנושא הזה מופיע במסמך, שעמית סגל החזיק בידו, כמופיע בפסקה הבאה, פסקה שיש בה גם תאריך:
מי אישר את המיזוג?

כלומר: אנו רואים כאן בסעיף 7 במכתב, שעמית סגל החזיק בידיו, שני דברים מאוד חשובים:

א. שהשב"כ ("גורם הביטחון") אישר את הבקשה, לאחר הפנייה לשב"כ מצדו של מנכ"ל משרד התקשורת (וזה היה אבי ברגר. לא שלמה פילבר, כי הוא נכנס לתפקיד מנכ"ל רק ב-7.6.15).

תהליך אישור כזה, לוקח לשב"כ בין חודש לחודשיים מינימום (כל האישורים הביטחוניים של השב"כ לבזק די מסובכים ולוקחים זמן, בגלל הכמות העצומה של בעלי תפקידים עם נגישות למידע סודי, שיש ב"פירמידת בזק").

זה סותר לחלוטין את כל התזה המובילה של הפרקליטות ב"תיק 4000", שאבי ברגר סולק מתפקידו ע"י נתניהו, כדי ששלמה פילבר יקדם את האישור של "העסקה". כאן אנו רואים בברור, ש"העסקה" קודמה וטופלה בתקופתו של אבי ברגר כמנכ"ל.

ב. אנו רואים בסעיף זה, שכל "הדרג המקצועי" של משרד התקשורת, אישר אף הוא את "העסקה", עוד לפני אישור השב"כ.

במילים "הדרג המקצועי", מתכוונת היועצת המשפטית לאנשים הבאים: למנכ"ל (אבי ברגר) ולכל הסמנכ"לים הבכירים במשרד, ובהם הרן לבאות (שהיה אז הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה במשרד התקשורת. כיום הוא סמנכ"ל ב-IBC, המתחרה בבזק).
 
כלומר: הטענות, שהועלו מאוחר יותר (בחקירות של המשטרה וע"י הפרקליטות, בכתב האישום), בעדויות, שנגבו מאבי ברגר והרן לבאות, כאילו הם התנגדו ל"עסקה", לא היו נכונות בזמן אמת. בזמן אמת - איש לא התנגד לעסקה.
 
יתרה מכך. לא רק שאיש לא התנגד ל"עסקה", היא אושרה ע"י לא פחות מ-17 רגולטורים, יועצים משפטיים ובכירים אחרים, בתחומי הרגולציה בישראל (בסה"כ היו מעורבים במתן האישורים - עשרות רבות של בכירים), כמעט כולם עצמאיים ובלתי תלויים זה בזה ובלתי תלויים בנתניהו.

מעולם, לא היו בתולדות משרד התקשורת, כל כך הרבה תומכים ומאשרים לעסקה רגולטורית אחת.

רשימת המאשרים את "העסקה" לפני שנתניהו חתם עליה, מצויה בנספח א' כאן למטה. זו רשימה מדהימה בהיקפה, שלא הייתה מעולם במשרד התקשורת, מיום הקמתו ועד היום, מה שמצביע בברור, שנתניהו חתם על האישור כדין ולא חרג אפילו לא במילימטר מהדין. איש לא הציג בפניו שום התנגדות, לפני החתימה, בשום שלב. כולם אישרו את "העסקה", ללא יוצא מן הכלל.
 
כדי להבהיר את הסיפור הקשה הזה (שמתחיל דווקא להסתבך), עו"ד דנה נויפלד הוציאה שני מכתבים רגולטוריים באותו יום (23.6.15), שניהם לא הופצו ולא הוזנו למערכת המחשוב של משרד התקשורת, וזה מוסבר יותר בהרחבה בנספח ב', נספח המיועד למי מהקוראים, שסקרן להבין את המנגנון של הרגולציה שעמד מאחורי "העסקה" ושם גם נמצא המסמך השני והעיקרי (שהוסתר היטב עד חשיפתו בהמשך, לאחר שכתב האישום כבר גובש, כמפורט בנספח ב', ע"י אבי וייס וארז רביב), גם כן מסמך של עו"ד דנה נויפלד.

יודגש, שהוסתרו ע"י הפרקליטות עשרות מסמכי אישורים ל"עסקה" (כמפורט בנספח א'), המסמכים של עו"ד דנה נויפלד היו חלק בלתי נפרד מתהליכי ההסתרה הללו. 

כאמור, עמית סגל הציג בחשיפה שלו ב"חדשות 12" רק את המסמך הראשון מהשניים (של עו"ד דנה נויפלד), מסמך שכלל לא היה חשוב ולא כל כך רלוונטי, לאישור "העסקה" ע"י נתניהו.
 
6. כיצד ההטעיה הזו של עמית סגל סייעה ל"תפירת התיק" לנתניהו?
זה מאוד פשוט: מפני שהפרקליטות נוכחה, שהמסמך השני (והחשוב) של עו"ד דנה נויפלד לא דלף והוא נשאר סודי, והפרקליטות הייתה בטוחה, אחרי החשיפה השגויה של עמית סגל, שאכן ניתן להמשיך ב"תפירת התיק" לנתניהו, מהסיבה הפשוטה - אין לנתניהו שום "קלף מנצח" להגנתו והאישור, שנחשף בתקשורת ע"י עמית סגל, לא רלוונטי לאישור שלו ל"עסקה".

כך, נשאר הרושם והידע בציבור, בסיוע הדלפות של המשטרה והפרקליטות, ולאחר שהמסמך הראשון שהודלף נמצא כלא רלוונטי, שנתניהו הוא זה שדחף לאישור העסקה באמצעות שלמה פילבר, למרות התנגדות בכירים במשרד והתנגדות היועצת המשפטית של משרד התקשורת וכך זה נכנס לכתב האישום (מה שלא היה נכון בכלל, במציאות ובזמן אמת).

עמית סגל, כנראה מלהיטותו  לפרסם "סקופים" מהמידע, שקיבל בהדלפה, בלי לבדוק את משמעותו ואמיתותו, יצר את הנזק הכי גדול מבחינה ראייתית לנתניהו ב"תיק 4000", בכך, שביסס את הידיעה של הפרקליטות (שהסתירה את המסמך השני של דנה נויפלד ומסמכים נוספים), שאין אישור של עו"ד דנה נויפלד למה שמכונה "מיזוג" (ולכן היא יכלה לטעון בחקירה, שהיא, כביכול, התנגדה לאישור "העסקה", בדיוק כמו מה שאבי ברגר והרן לבאות טענו), ומה שהודלף ע"י עמית סגל בחשיפתו, היה ממש לא לעניין.
 
בנוסף, התאריכים הקיימים בשני המכתבים הללו של עו"ד דנה נויפלד, (לרבות בזה שהיה בידיו של עמית סגל), מצביעים בברור, שהתהליך הרגולטורי הזה, שבו היא עסקה, החל בתקופתו של אבי ברגר כמנכ"ל, ולכן כל הטיעון, שאבי ברגר הוזז ע"י נתניהו, כדי לאשר את "העסקה", היא טענה לא נכונה, בגלל התאריכים והתהליכים המצויים במסמכים שלה, תאריכים, שלא הוצגו בכתבה של סגל.
 
כ"כ, הועלם מהחשיפה של עמית סגל, האישור של היועמ"ש (שהיה אז עו"ד יהודה וינשטיין), שמוזכר בשני מכתבים של עו"ד דנה נויפלד, ועוד שגיאות חמורות מהסוג הזה. עצם אישור היועמ"ש ל"עסקה", שומט כל חשד או כל טענה לאי חוקיותה. אולם, זה לא הוצג אז ע"י עמית סגל
 
מכאן, שהרשלנות בטיפול בהדלפה, הובילה להריסת ההדלפה ולביסוס הטענות, שזה מפוברק, לא נכון, ולא רלוונטי לאישור נתניהו ל"עסקה", בעוד שהמציאות הייתה שונה (כמפורט בנספח ב' כאן למטה), משום שהיו שני מסמכים של עו"ד דנה נויפלד מאותו יום. אולם, רק הראשון והלא חשוב מהשניים, הודלף לעמית סגל, בגלל טעות של המדליף והמקבל (עמית סגל).
 
כך, טעויות על טעויות והטעיות, עשו בדיוק את ההפך: אפשרו לתביעה להמשיך "לתפור חופשי" את התיק כנגד נתניהו, בנושא האישור הרגולטורי של "העסקה". זאת, מתוך הנחה מוטעית, שהמסמך העיקרי והחשוב באמת של עו"ד דנה נויפלד (המסמך השני) לא יתגלה, מפני שגם הוא לא הופץ.

אולם, המסמך השני הזה, החשוב ביותר לעניין "תיק 4000", נחשף על ידי, כמפורט בנספח א' כאן למטה והוא כאן, למתעניינים. ניתוח התוכן שלו - בהמשך, בנספח ב'.

במקביל ובהמשך לפעילות המטעה של עמית סגל, הציפה הפרקליטות את התשקורת במידע על "ראיות זהב" לכאורה, שלא היו ולא נבראו, כדי לייצג מצג שווא של "תיק בטון", כפי שהגדירה זאת.
 
היועמ"ש (ד"ר אביחי מנדלבליט) וכל צוות ה-26 פרקליטים שהקיפו אותו, בעת קבלת ההחלטה שלו על הגשת כתב האישום, כלל לא ראה את כל האישורים הרגולטוריים של עו"ד דנה נויפלד והאחרים שאישרו לפניה, או במקביל אליה.

היועמ"ש, ככל הידוע כיום, לא ידע על כל המסמכים הללו ולא קיבל ניתוח משפטי של המשמעות שלהם, והיועמ"ש קיבל החלטות מוטעות על הגשת כתב האישום באשמת שוחד כנגד נתניהו, על סמך מידע חלקי ומטעה, שהוצג בפניו (אגב, תהליך זה התרחש גם בעניינו של אילן ישועה, שרוב החומר הנוגע הוסתר ע"י הפרקליטות ולא הוצג למחליטים ולא הועבר להגנה).

אם לא די בכך, חשפתי בינואר 2019 שהפרוטוקולים של דיוני מועצת הכבלים והלוויין וכל המסמכים ששימשו את מקבלי ההחלטות בגופי הרגולציה הרלוונטיים בטרם נתניהו חתם על "העסקה", בכלל לא עניינו את החוקרים והפרקליטות ולא נכנסו אז כ"חומר חקירה", לפי תצהיר של הפרקליטות לבית המשפט, כנחשף בכתבות רבות דוגמת: "פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות ל"מיזוג" בזק-יס?" ו-"הבנתם? פרוטוקול "מיזוג" בזק-YES לא שימש כחומר חקירה בתיק 4000". 
 
התחלת ההטעיה הזו של היועמ"ש וצוותו, בעניין המשמעות של אישור "העסקה" ע"י נתניהו, ומה היו המסמכים, שהקדימו ושליוו את ההחלטה הזו, טרם שהתקבלה ונחתמה על ידו, הייתה, ללא צל של ספק, נעוצה גם בכתבת החשיפה המדומה והמטעה של עמית סגל, ב"חדשות 12".  

יצוין, שכתבה זו נשלחה טרם פרסומה לתגובתו של עמית סגל וטרם קיבלנו תגובה. ככל שיחפוץ להגיב, נפרסם את תגובתו. בכל מקרה, תגובה לא התקבלה. 
 
נספח א':
הגורמים הרגולטוריים שאישרו את "עסקת בזק-YES" (המכונה "מיזוג"), במהלך שלושת חודשי הבדיקות, תקופה, שהחלה בסוף מרץ 2015, ל"עסקה", שנחתמה סופית ע"י נתניהו ב-23.6.15:
1. היועץ המשפטי לממשלה דאז (עו"ד יהודה וינשטיין) והמשנים ליועמ"ש (שסייעו לעו"ד וינשטיין לקבל החלטה לאשר את הבקשה).
2. מועצת הכבלים והלוויין בהרכב מלא ורחב (16 משתתפים, ללא 2 מנהלי חברת עדליא - Adalya - חברה עצמאית, שייעצה ליו"ר המועצה והמועצה, לגבי כל ההיבטים הכלכליים של "העסקה"), בישיבה ארוכה ומתועדת היטב, שהתקיימה בראשות יו"ר המועצה - ד"ר יפעת בן-חי שגב, בדיון, שכלל בסופו את אישור העסקה פה אחד ללא כל מתנגדים, לרבות הצגת אישורים מוקדמים, שהוכנו לקראת הישיבה, של היועץ המשפטי של המועצה - עו"ד דודו קובסניאנו והעוזרת הראשית ליועץ המשפטי של המועצה, עו"ד טל אייזנפלד.
3. השב"כ (היועץ המשפטי של השב"כ בשם מ"מ ראש השב"כ דאז, רוני אלשיך).
4. הרשות להגבלים עסקיים (בחתימת מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים - ד"ר אסף אילת, לאחר שימוע ציבורי. יודגש שלא היו התנגדויות בשימוע וגם שר התקשורת גלעד ארדן וצמרת משרד התקשורת בראשות אבי ברגר, לא שלחו שום מסמך התנגדות בשימוע, לאישור "המיזוג"). ברשות להגבלים עסקיים התקבלו החלטות המאשרות את העסקה הזו לא פחות מ-12 פעמים, מ-2005 עד 2014. בהערת אגב נציין, ששלומי פריזט, מי שהיה מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים לפני ד"ר אסף אילת, היה הראשון בעשור הקודם (כבר ב-2012) לאשר מיזוג בזק-YES בבעלות של שאול אלוביץ'. יודגש, ששניהם (שלומי פריזט וד"ר אסף אילת) כלל לא נחקרו (ובכוונה, כדי לא לקלקל את "התיק התפור"), למרות תפקידם החשוב ביותר מבחינה רגולטורית, בנושא אישורי "המיזוג" - ה"עסקה".
5. בית הדין להגבלים עסקיים (במעמד של בית משפט מחוזי בי-ם).
6. "ועדת הריכוזיות" (גוף עצמאי על פי חוק, הכפוף ארגונית לשר האוצר).
7. היועצת המשפטית של משרד התקשורת (עו"ד דנה נויפלד) - 2 אישורים עוקבים שהוצאו על ידה ב-23.6.21. בנספח ב' מוסבר מדוע הוצאו על ידה 2 אישורים עוקבים, ולא אחד.
8. סמנכ"ל בכיר ניהול ספקטרום ורישוי תדרים במשרד התקשורת, שמוסמך לאשר על פי חוק ותקנות את 1 מ-4 הרישיונות של YES.
9. קמ"ט תקשורת - המנהל האזרחי ליו"ש - משרד הביטחון - לעניין אישור רישיונות YES לאזורי יו"ש.
10. חוות דעת משפטיות עצמאיות (משרד עו"ד גורניצקי: עו"ד ליאור פורת, עו"ד דרור שטרום, עו"ד עופר ויסוקר, וכן עו"ד צחי פנחס - יועץ משפטי חיצוני שצורף ע"י השר גלעד ארדן למועצת הכבלים והלוויין, ונשאר במועצה כחבר מועצה, גם אחרי שנתניהו הפך להיות שר התקשורת והוא השתתף בדיון ובהחלטה במועצה ותמך אף הוא באישור).
11. רשות ניירות הערך (לנושא "נכס המס" של YES - שהיה חלק מ"העסקה").
12. אישור היועצת המשפטית הקודמת של משרד התקשורת, עו"ד נגה רובינשטיין, שאישרה (ביחד עם העוזר הראשי שלה, עו"ד דודי קופל) למנכ"ל משרד התקשורת דאז, מרדכי מרדכי, באישור שרי התקשורת דאז, אריאל אטיאס ומשה כחלון, להוציא אישור ל-YES (אישור "העברת אמצעי שליטה"), על האפשרות שבזק תעלה באחזקותיה ב-YES מעל ל-50% (זה היה חלק בלתי נפרד ומהותי "מעסקת המיזוג", כמפורט בנספח ב').
13. "הוועדה לפטורים ולמיזוגים" (גוף עצמאי שכולל בד"כ 9 חברים, מהם 5 עובדי מדינה מקצועיים בכירים ו-4 נציגי ציבור מהאקדמיה ובעלי ניסיון משפטי עצמאיים, גוף שהוא חלק מהרשות להגבלים עסקיים). גוף רגולטורי עצמאי זה, אישר את כל האישורים של הרשות להגבלים עסקיים, שצוינו בסעיף 4 לעיל.
14. רשם ההגבלים העסקיים (עו"ד דרור ארם) (ראש יחידה רגולטורית על פי חוק - שהיא חלק מהרשות להגבלים עסקיים).
15. מנכ"לי משרד התקשורת (מרדכי מרדכי, אבי ברגר ואחריו שלמה פילבר).
16. שרי התקשורת, שקדמו לנתניהו: אריאל אטיאס ומשה כחלון. שני השרים, שקדמו לנתניהו, תמכו ללא הסתייגויות באישור "העסקה", שהתעכבה מסיבות רבות, שאינן דווקא תלויות במשרד התקשורת, למשך שנים ארוכות.
17. הסמנכ"לים הבכירים דאז במשרד התקשורת: סמנכ"ל בכיר הנדסה ורישוי (האחראי לתיק הרישוי של בזק) - עו"ד ומהנדס חיים גרון, סמנכ"ל בכיר ניהול ספקטרום ורישוי תדרים (מוזכר קודם בסעיף 8) - נתי שוברט, סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה - מימון (מוני) שמילה והאיש החזק והבכיר ביותר במשרד (שימש 3 פעמים מ"מ מנכ"ל ופעם אחת מ"מ יו"ר מועצת הכבלים והלוויין), סמנכ"ל בכיר לכלכלה - הרן לבאות. כולם אישרו ויותר מפעם אחת (זה מופיע בשני המכתבים של היועצת המשפטית, עו"ד דנה נויפלד), ש"אין כל מניעה" (ככה כותבים ומנסחים אישור רגולטורי במשרד התקשורת), לאשר את "העסקה".
 
נספח ב':
1) למה בכלל עו"ד דנה נויפלד החלה לעסוק באישור "עסקת בזק -YES"?
הרי הבקשה של YES - לאשר את השינוי ברישיון שלה עקב "העסקה", הופנתה למועצת הכבלים והלוויין, מועצה עצמאית, שממונה ע"י הממשלה על פי חוק (ומפוקחת ע"י שר התקשורת בשוטף), מועצה ציבורית, שיש לה מערכת ייעוץ משפטי נפרד (יועץ משפטי הממונה וכפוף אף הוא ליועמ"ש) ומערכת הייעוץ המשפטי של מועצת הכבלים והלוויין לא כפופה לעו"ד דנה נויפלד - ממשרד התקשורת.
 
הסיבה לעיסוק שלה בנושא, נובעת מכך, של-YES היו עוד 3 רישיונות (מעבר לרישיון לשידורי הטלוויזיה לוויין, רישיון, שטופל במועצת הכבלים והלוויין).

מדובר ברישיונות די שוליים, שטופלו ע"י מערכת הרישוי במשרד התקשורת, שלא הייתה בהם שום דחיפות או חשיבות לעדכן אותם במקביל לאישור המרכזי של "העסקה", במועצת הכבלים והלוויין.

אולם, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, קיבלה את עמדתו והוראתו של המנכ"ל דאז אבי ברגר בעניין זה. זאת, ממש בסוף מרץ 2015, ליתר דיוק: ב-30.3.15 שעה 14:00, על פי היומן של אבי ברגר.
 
זאת הסיבה, שהיא (עו"ד דנה נויפלד והצוות המשפטי בלשכה המשפטית במשרד), החלה באותו יום (30.3.15) לעסוק באישור ה"עסקה" והחלה לאסוף אישורים מקדימים, מכל מי שנדרש להתייחס לסוגיה הרגולטורית הזו, כמפורט בנספח א' כאן מעל.
 
הכל בוצע בתקופתו של אבי ברגר, בלי שום דחיפה או השפעה של נתניהו וללא כל מעורבות של נתניהו (שלא היה מעורב אישית בתהליכים הללו בשום שלב, עד שהובאו אליו הניירות לחתימה. המסמכים הובאו אליו לחתימה בדיוק במועד שכתוב בחוק התקשורת ובתקנות התקשורת: 3 חודשים ממועד תחילת הבדיקה, שכאמור מועד תחילת הבדיקה היה 30.3.15. אך המועד הקובע לפי התקנות לתחילת ספירת שלושת החודשים הללו הוא 24.3.15, כפי שניתן לראות כאן וכאן, ולכן האישור של "העסקה" נחתם ב-23.6.15, בדיוק 3 חודשים מ-24.3.15).
 
תזכורת למי ששכח: שלמה פילבר מונה למנכ"ל ונכנס לתפקיד זה ב-7.6.15, האישור של "העסקה" נחתם ב-23.6.15. תחילת העבודה על האישורים (גם במועצת הכבלים והלוויין וגם במשרד התקשורת) הייתה מ- 30.3.15, בעת שאבי ברגר היה מנכ"ל. כלומר, הרבה זמן לפני ששלמה פילבר נכנס לתפקידו - עוד הוכחה שלנתניהו לא היתה שום מעורבות בעניין.
 
אם אבי ברגר היה מתנגד ל"עסקה" (כפי שהמשטרה והפרקליטות הדליפו את הספין הזה לכלי התקשורת, ספין ממוחזר מזה כמה שנים, כמה וכמה פעמים. ספין, שנולד, למעשה, ב"הארץ" ו"דה-מרקר", שם הם קיבלו מברגר את "סיפורי הברון מינכהאוזן" הללו), הוא לא היה מטיל על היועצת המשפטית של המשרד, להכין שני מסמכים לאישור העסקה של בזק-YES, עבור רוה"מ ושר התקשורת. הגיון בסיסי אלמנטרי...
 
לכן, מסמכים מזמן אמת, תמיד עדיפים על ספינים, שנולדו כמה שנים אחרי כן, מטעמים שונים ומשונים (קוראים לתופעה הפלילית החמורה הזו בשם: "תפירת תיק לצרכי פוטש פוליטי").
 
2) למה עו"ד נויפלד הוציאה 2 מכתבי אישור ב-23.6.15 ולא אחד?
הסיבה פשוטה: בגלל שעו"ד דנה נויפלד לא הייתה מ"אוהדי בזק", בדיוק כמו כל ה"קליקה" המשפטית ו"המקצועית" במשרד התקשורת. היא החליטה שהיא "תדקדק דקדוקי עניות" בנושא זה, מה שלא עשתה מעולם, גם לא אז ועד היום, ולא בשום מקרה אחר דומה, בשום אישור רגולטורי, שעבר אי פעם תחת ידה, והיא החליטה, שהיא תפרש כל תת-סעיף הכי נידח בחוק וברישיונות, לחומרה יתרה.
 
יתרה מכך. היא לא קיבלה את העמדה המשפטית של מערכת הייעוץ המשפטי של מועצת הכבלים והלוויין, מערכת משפטית עצמאית, שבדקה וקבעה, שאם מאשרים רכישה של 100% ממניות יורוקום בבזק, האישור הזה מכסה גם את כל האישורים המוקדמים (של מתחת ל-100%) ואין צורך באישורים נפרדים, לכל שלב בתהליך הרגולטורי הזה.  
 
הנוהל של היועצים המשפטיים קובע, שאם יש חילוקי דעות בין יועצים משפטיים, יש להביא זאת להכרעת היועמ"ש. במקרה כאן, המשנה ליועמ"ש דאז, עו"ד אבי ליכט, טיפל בכל האישורים הרגולטוריים של משרד התקשורת, שהובאו בפניו. אולם, עניין ספציפי זה כנראה לא הובא בפניו. זאת, ככל הידוע לנו כעת. עו"ד אבי ליכט הוא עד ב"תיקי האלפים" (עד מס' 129) ובוודאי ייחקר בחקירה הראשית ו\או הנגדית, בעניין זה. 
 
כך, ללא הכרעה ברורה של היועמ"ש (או המשנה ליועמ"ש), עו"ד דנה נויפלד החליטה להחמיר ולבדוק את כל השלבים של תהליך "העסקה" ולאשר בנפרד את שני התהליכים המרכזיים, ולכן יצאו תחת ידה 2 מסמכי אישור, האחד מקדים את השני, כי המסמך השני, החשוב יותר, של "אישור העסקה" עצמה, תלוי בכך, שהיה אישור קודם לתהליך, אחד מ-4 התהליכים, שקדמו לעסקה, וזה המסמך שעמית סגל הציג בחשיפתו.
 
כנראה, עמית סגל לא ידע שיש מסמך שני, שהוא הקובע, ולא המסמך הראשון שקדם לו. בכל מקרה, עמית סגל מעולם לא תיקן את הטעות הזו, שהוא הציג לציבור.
 
המסמך השני, החשוב ביותר והקובע של עו"ד דנה נויפלד, שהושג ונחשף ע"י אבי וייס וארז רביב (רק אחרי תום החקירה, בנובמבר 2019) - מצוי כאן, ונותח בהרחבה ולעומק כאן, למי שמעוניין בפרטי הפרטים של החשיפה הזו.

המסמך הזה מופנה לנתניהו תחת הכותרת: "בקשה לאישור שינוי החזקה בחברת די.בי.אס שירותי לוויין (הכוונה ל-YES)". במסמך בן 6 העמודים מפורטים כל האישורים המרכזיים, שניתנו לעסקה, תוך שכתוב במפורש, שעמדת גורמי המקצוע במשרד התקשורת תמכה באישור (סמנכ"ל בכיר הנדסה ורישוי, סמנכ"ל בכיר ניהול ספקטרום ורישוי תדרים, סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה וסמנכ"ל בכיר כלכלה), שמסרו, שמבחינתם "אין מניעה לאשר את הבקשה". לבסוף, נכתב בצורה הכי ברורה כי "לאור כל האמור לעיל, אנו סבורים כי אין מניעה משפטית לאשר את הבקשה".

בפרקליטות קיוו והאמינו, שהמסמך הזה של עו"ד דנה נויפלד ועוד מסמכים המאשרים את העסקה - לא ייחשפו - אבל הם טעו.
 
כפי שניתן לראות, על המכתב השני הזה, חתומה עו"ד ברוריה מנדלסון, בהתאם לתרגיל, שאושר בזמנו ע"י המשנה ליועמ"ש עו"ד דינה זילבר (חברתה משכבר הימים של עו"ד דנה נויפלד), שאישרה לה (לעו"ד ברוריה מנדלסון) לחתום במקום עו"ד דנה נויפלד, בכל מקרה, שהיא (נויפלד), עוסקת בענייני בזק, והנה תצלום החתימה על המסמך השני:
חתימת עו"ד ברוריה מנדלסון
 
כלומר: עמית סגל הציג לציבור מסמך, שאיננו מהווה אישור לעסקה, אלא אישור לשלב רגולטורי מוקדם יותר (וישן, כשעברה שנה מאז שזה התרחש).

האישור ל"עסקה" היה במסמך שני, שלא הוצג לציבור ע"י עמית סגל, עד שנחשף ע"י אבי וייס, ב-17.11.19, יותר משנה ו-4 חודשים אחרי החשיפה המטעה של עמית סגל לציבור, אחרי שהנזק הרב שנגרם עקב הפרסום המטעה – כבר נעשה.

ראוי להביא כאן מה אמרה עו"ד ברוריה מנדלסון בעדותה במשטרה. הנה קטע מעדותה של מנדלסון המדבר בעד עצמו:
שאלה: "קרה פעם ששר התקשורת לא קיבל את ההמלצה בנוגע להעברת אמצעי שליטה?".
תשובת ברוריה מנדלסון: "אני לא זוכרת שום שינוי ששר אי פעם עשה באישור העברת השליטה. זה לא שאין לו סמכות, הוא יכול, אבל אני לא זוכרת שאי פעם נעשה דבר כזה".
 
בהמשך:
שאלה: "מתכתובות המיילים ניתן להבין, שגם את וגם אחרים מאוד מסוייגים מאותה החלטה של שר התקשורת לאישור המיזוג של בזק-YES ללא תנאים, שהופיעו באישור המועצה. תסבירי.
תשובה: "זה היה מקרה מאוד נדיר, ששר התקשורת דאז מתערב בהמלצות של הגורמים המקצועיים ומחליט שלא לכלול אותן בנוסח האישור הסופי (שהיא הכינה!)".
 
כלומר, המזכר הסופי הוכן ע"י עו"ד מנדלסון, בפיקוחה של עו"ד נויפלד. האחרונה השתתפה בדיונים, שקדמו להחלטת האישור (למרות שהיה עליה להמנע מכך, לאור "הסדר ניגוד העניינים" שחל עליה). נויפלד ומנדלסון מוגדרות כ"שומרות סף", ואם הן סברו, שנפלו פגמים בתהליך, או שאין לתת את האישור, אז היה עליהן להתריע על כך. הן לא עשו כן. המחלקה המשפטית של משרד התקשורת הכינה לחתימת נתניהו מזכר נקי, שאינו כולל הגבלות או התניות כלשהן על "אישור העסקה", מעבר להתניות, שנקבעו באישור של רשות ההגבלים העסקיים והן מולאו ע"י בזק.

בהערת אגב חשובה ביותר נציין, שעו"ד ברוריה מנדלסון נחקרה פעמיים ב"תיק 4000": פעם אחת ב-12.9.17, כשעוד לא היה "תיק 4000", רק חקירת "תיק בזק" ע"י רשות ניירות הערך, מה שמחזק את הטענה שלנו (שנמצאה נכונה ע"י בית המשפט המחוזי בי-ם, לאור הפניות של ההגנה, ב"פרשת האישורים שלא היו של ד"ר מנדלבליט לחקירת תיקי נתניהו), שחקירת "תיק 4000" החלה הרבה לפני שניתן אישור יועמ"ש לחקור חשדות הנוגעות לנתניהו, ובפעם השנייה היא נחקרה ב-7.1.19, אחרי סיום חקירת המשטרה (סיום חקירת המשטרה והעברת תיק 4000 עם סיכום חקירה ומסקנות שהועברו לפרקליטות הייתה ב-2.12.18). מה שמוכיח שהפרקליטות ביקשה "השלמת חקירה" מהמשטרה בעניינה, כיוון שלא הבינה אז את עדותה. כנראה שגם אחרי החקירה השנייה של עו"ד ברוריה מנדלסון, עדיין הפרקליטות לא מבינה את עדותה ולא מבינה בכלל כיצד עבדה ועובדת הרגולציה במשרד התקשורת ובגופים המשיקים, בכל הנוגע לאישורים בתחום חברות התקשורת.

הכי חשוב כאן: לא רק שאבי ברגר, (מנכ"ל משרד התקשורת לפני פילבר), לא התנגד לעסקת בזק-יס, הוא אף אישר לקדם אותה (ראה כאן וכאן). ברגר יחד עם דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, קידמו באופן אקטיבי ונתנו "אור ירוק" לאישור העסקה, בניגוד לכל מה שפורסם בכתב האישום ובכלי התקשורת ובעיקר בעיתון "הארץ דה מרקר", שתפר את התיק יחד עם הפרקליטות.
מתברר מחומרי החקירה שתהליך אישור "העסקה" החל במכתב שר התקשורת ורוה"מ באותה עת (נתניהו) אל יו"ר מועצת הכבלים והלוויין (ד"ר יפעת בן-חי שגב), מכתב מ-24.3.15, מכתב שהוכן ע"י עו"ד דנה נויפלד באישור המנכ"ל דאז אבי ברגר, המאשר לה (לד"ר בן חי שגב) ולמועצת הכבלים והלוויין להתחיל לטפל בבקשה. הנושא הזה נמצא בסעיפים 257 עד 260 במסמך (ראו צילומים לעיל שנלקחו מכאן).
כלומר: הטענה שמי שזרז את אישור העסקה הוא שלמה פילבר מתנפץ מול העובדה שמי שעשה זאת היה אבי ברגר והיועצת המשפטית של המשרד - עו"ד דנה נויפלד, במסמך מ-24.3.15, כחודשים לפני שאבי ברגר פוטר.
 
3) מה היו השלבים הרגולטוריים של "העסקה"?
כדי לתמצת ולהציג עניינים רגולטוריים ומשפטיים מסובכים אלו, נציין, של"עסקה" היו 4 שלבים רגולטוריים עיקריים ואלו הם:
א. שחרור המניות של "יורוקום" מהנאמן (נאמן, שנקבע ע"י בית הדין להגבלים עסקיים, שהוא בית משפט מחוזי בי-ם, בפיקוח צמוד של מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים).
 
המניות של יורוקום היו תפוסות בידי נאמן, שתפקידו היה לנסות למצוא קונה אחר למניות מאשר חברת בזק, פשוט למצוא קונה למניות הללו, על פי החלטות בתי המשפט (בית המשפט העליון ובית הדין להגבלים עסקיים, שזה בית משפט מחוזי).

היות והנאמן לא מצא קונה אחר למניות, מלבד בזק, אושר ע"י בית הדין, שבזק תהיה הקונה, ולכן המניות הללו שוחררו (ע"י מ"מ ראש הרשות להגבלים עסקיים) מהנאמן והוא סיים את תפקידו המשפטי כנאמן בית המשפט, לצורך מכירת המניות לקונה שאיננו בזק, כי הוחלט אחרי הבדיקות שלו, שבזק כן תהיה הקונה.

לטענת עו"ד דנה נויפלד - היה צורך באישור שר התקשורת לשחרור המניות מהנאמן. אבל אין לזה כל בסיס באיזה חוק.

הייעוץ המשפטי של מועצת הכבלים והלוויין סבר אחרת ממנה. הסוגיה הזו נשארה פתוחה, לא הובאה להכרעה אצל המשנה ליועמ"ש ובכל מקרה עו"ד דנה נויפלד לא התעקשה על הנושא הזה ולא הכינה לו בדיקה ואישור משלה.

מבחינה חוקית, הטענה הזו שלה ממש אבסורדית. זאת, כי לשר התקשורת (או ליועצת המשפטית של משרד התקשורת) אין כל מעמד בהליכים משפטיים של בית הדין להגבלים עסקיים. הליך שחרור מניות מאחזקתו של הנאמן, נאמן במינוי של בית המשפט מחוזי, אינו הליך משפטי שנוגע למשרד התקשורת, בשום צורה.

נראה, שהפרקליטות ראתה בעצמה את האבסורד בעמדה המשפטית הזו של עו"ד דנה נויפלד, ולא כללה את הנושא הזה בכתב האישום, אפילו לא ברמז.  
 
ב. "סידור המניות" של יורוקום, שהיו בידי הנאמן.
כדי שמשרד התקשורת יאשר את העברת הבעלות של מניות יורוקום ב-YES לידי בזק (זו מהות "העסקה"), יש צורך שהמניות תהיינה "נקיות" למכירה (די בדומה לתהליך העברת בעלות רכב, שנבדק ע"י משרד התחבורה, שניתן להעביר את הרכב מהמוכר לרוכש, ואין ברכב שעבודים, התניות לצד ג' או עיקולים).
  
במקרה שלנו כאן, המילה "יורוקום" כללה מניות, שהיו מפוזרות ב-4 חברות בקבוצת יורוקום, שהשם יורוקום מצוי בשמן, בבעלויות שונות של שאול אלוביץ' ואחיו.
כנראה, הביזור הזה ל-4 חברות בקבוצה אחת, ששמה יורוקום, נעשה למטרות מיסוי, או שליטה, ולכן נדרש לאחד את הפיצול הזה ולאחד את כל המניות תחת אחת החברות בקבוצת יורוקום, כדי שהמכירה של המניות הללו לבזק תהיה אחת ולא 4 מכירות נפרדות, ל-4 חברות נפרדות, עם 4 אישורים רגולטוריים נפרדים.

בנוסף, על כל המניות בכל החברות בקבוצת "יורוקום" היה מעין "שיעבוד", שנקרא בשם "היתר שליטה בתאגידים". זה רישום רשמי, שנרשם על המניות הללו, רישום, שנעשה בגלל רכישת המניות של כל חברות קבוצת בזק כולל YES ע"י חיים סבן, בתחילת העשור הקודם (כי חיים סבן לא היה ישראלי ולכן נדרש אישור כזה על המניות - עבורו). כששאול אלוביץ' רכש את קבוצת בזק מחיים סבן, כנראה שכחו עורכי הדין של בזק והרשות להגבלים עסקיים (שהחזיקה במניות הללו דרך הנאמן), למחוק את "השעבוד" הזה במניות, בדמות "היתר שליטה בתאגידים", כי שאול אלוביץ' הוא ישראלי ולא נדרש להיתר שכזה.

כעת, משהגיע העת למכירת המניות מיורוקום לבזק, דרשה היועצת המשפטית של משרד התקשורת, ששר התקשורת יאשר את תהליך "ניקוי המניות", שכולל גם איחוד שלהן לתוך חברה אחת בלבד בקבוצת יורוקום וגם להסיר מהן את עניין "היתר שליטה בתאגידים".

זו המהות וזה התוכן של האישור שעמית סגל חשף. זה רק שלב בתהליך רגולטורי ותו לאו.
 
הבעיה: הייעוץ המשפטי של מועצת הכבלים והלוויין סבר, שאין צורך באישור שר התקשורת לתהליך כזה, כי זה תהליך פנימי בתוך קבוצת חברות, שנמצאת בבעלות אותו אדם (שאול אלוביץ', אחיו היה בהן באחזקות מיעוט) והיות ואין כאן שינוי בעלות, אין צורך באישור שר.
 
יתרה מכך. מתוך "דקדוק על קוצו של יוד", מועצת הכבלים והלוויין עצמה עסקה ודנה באישור של התהליך הזה ואישרה אותו כבר ב-29.1.15 (האישור נמצא כאן). האישור הזה של המועצה לא הועבר לחתימת השר, כי הייעוץ המשפטי של המועצה, סבר שאין צורך באישור השר.
 
תזכורת להבהרה: הרישיון המרכזי של YES מטופל אך ורק ע"י מועצת הכבלים והלוויין על פי החוק והתקנות. המועצה היא מועצה עצמאית וציבורית, שכפופה על פי חוק לממשלה ומפוקחת ישירות ע"י שר התקשורת בשוטף. כלומר: המועצה ויו"ר המועצה לא כפופים על פי החוק והתקנות למנכ"ל משרד התקשורת וליועצת המשפטית של משרד התקשורת.
 
אולם, את עו"ד דנה נויפלד, לא עניין בכלל, שמועצת הכבלים והלוויין כבר אישרה את התהליך הזה (של "ניקוי ואיחוד המניות בקבוצת יורוקום") חצי שנה קודם, ומועצת הכבלים והלוויין לא נזקקה לאישור שר, והיא החליטה על דעת עצמה ועל פי החלטת המנכ"ל אבי ברגר (לא ידוע אם התייעצה עם עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש בנושא זה), ועסקה באיחור של כשנה, בתהליך רגולטורי מלא שביצעה, כדי לאשר את התהליך הזה בעצמה, מאפס, והיא אישרה תהליך זה באופן מלא, אחרי כל התהליך של אישורים רגולטוריים שהתבקשו, מכל הגורמים הקשורים בכך, כאילו הייתה כאן העברת בעלות במניות של יורוקום, עניין שטעון אישור שר התקשורת.

מדובר באישור רגולטורי מיותר לחלוטין, אבל זה מה שהיה. 

ג. עליית אחזקות של בזק ב-YES מכ-49% לכ-58%.
שלב מקדים לאישור "העסקה" היה מימוש אופציות של בזק ב-YES. בגלל ש-YES לא החזירה הלוואות, שבזק נתנה לה, בזק מימשה את האופציה בחוזה שלה עם YES, לפיו היא עולה באחזקותיה ב-YES, מ-49% ל-58%.
 
לדעת הייעוץ המשפטי של מועצת הכבלים והלוויין, עניין זה לא טעון אישור שר מכמה טעמים ובכלל זה: 1) השינוי הוא פחות מ-10% - מה שמחייב אישור שר, 2) השינוי לא משנה את הבעלות על המניות, כי ממילא שאול אלוביץ' הוא הבעלים, גם של בזק וגם של YES. 3) הסיבה העיקרית, שהופיעה בפרוטוקול הדיון במועצת הכבלים והלוויין כאן היא: אישור השר לעלייה ל-100% ממילא מכסה את העלייה ל-58%.
 
יתרה מכך, הסוגיה הזו (של עליה באחזקות מ-49% ל-58%) כבר הונחה לפתחו של משרד התקשורת, בעת שהשר היה אריאל אטיאס והמנכ"ל היה מרדכי מרדכי והיועצת המשפטית של משרד התקשורת הייתה עו"ד נוגה רובינשטיין. ההכרעה כבר אז הייתה שאין צורך באישור שר לעלייה הזו באחזקות. ההחלטה הזו הייתה ב -16.4.09 והיא כאן (סעיף 4).
 
כל זה לא עניין את עו"ד דנה נויפלד. היא החליטה (לא ברור למה והאם המשנה ליועמ"ש אישר לה זאת), שיש צורך באישור נפרד של השר, לעלייה הזו באחזקות של בזק ב-YES (מ-49% ל-58%).
 
אולם, היא (נויפלד) לא ביצעה שום תהליך של בדיקה בנושא זה בעצמה, והשאירה את הנושא הזה כ"טעון בדיקה" (לא ברור ע"י מי), לאחר האישור של נתניהו על "העסקה".
 
כמובן שלא נעשה עם זה מאומה, לאחר אישור "העסקה", כי זו הייתה הערה מיותרת לחלוטין שלה, שכבר נדונה כמה פעמים והוכרעה משפטית, כבר ב-2009.
 
אולם, לכתב האישום עניין זה נכנס כסעיף אישום כנגד נתניהו, כאילו הוא העלים את הסעיף הזה, של הצורך בבדיקה לגבי אישור שר לעלייה מ-49% ל-58% (כאן סעיפים 70 עד 72).
 
במציאות, מי שהחליט שהעניין הזה מיותר ולא שווה התייחסות, היה שמילה מימון, האיש החזק במשרד, שהיה בדיון במועצת הכבלים והלוויין ותמך ב"עסקה".

שמילה מימון היה אז מ"מ מנכ"ל (כי שלמה פילבר בילה עם אשתו בלונדון...). שמילה מימון קיבל אז החלטה נכונה רגולטורית, כי כאמור, הנושא הזה כבר הוכרע ב-2009. שמילה מימון לא נזקק להתייעצות עם איש בהחלטתו זו שלו (ממילא הייעוץ המשפטי של מועצת הכבלים והלוויין אמר כבר את שלו, שזה מיותר), והוא גם לא שוחח עם נתניהו בנושא, כי זה נראה בזמן אמת, על פניו, עניין שטותי ביותר ומיותר.
 
בכל מקרה, הנושא הזה לא הוצא מהאישור של נתניהו והוא מצוי שם עד היום במקום הנכון בו הוא אמור היה להימצא. זאת, למרות שבכתב האישום (כאן סעיף 72), נכתב ע"י הפרקליטות, שהנושא הזה הוצא ע"י נתניהו מהאישור.

הפרקליטות כנראה חשבה וחושבת, שהשופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים, לא יודעים לקרא עברית, ולא מבינים במסמכים רגולטוריים והשופטים לא ימצאו, שהעניין הזה (של העלייה מ-49% ל-58%) עדיין מצוי בנספח ל"אישור העסקה" ומעולם לא נעלם משם, בניגוד לאמור בכתב האישום. 
 
יודגש שוב, שנתניהו לא היה בכלל מעורב בעניין זה ולא ידע עליו בכלל, לא לפני, לא תוך כדי ולא אחרי, ומי שהכניס את הסעיף הזה בכתב האישום כנגדו, פשוט "תפר תיק" לנתניהו, על שטות מוחלטת, לא נכונה לחלוטין, ותו לאו.
 
ד. אישור העסקה של מכירת 100% מניות יורוקום ב-YES לבזק.
זו "העסקה" העיקרית וזה השלב הרביעי והכי חשוב ב"עסקה", מה שאושר ע"י כל 17 המאשרים המצויים בנספח א' וגם עו"ד דנה נויפלד אישרה זאת בהליך נפרד שקיימה בעצמה (כאן), באישור השני שלה, שהוסתר היטב עד חשיפתו ע"י אבי וייס.

כאמור לעיל, גם האישור השני הזה לא הופץ ונשאר סודי, ולכן לא נרשם במערכת המחשוב של משרד התקשורת, כי הוא היה למעשה מיותר.

למה היה מיותר? כי YES ביקשה אישור רק ממועצת הכבלים והלוויין, לא ממשרד התקשורת עצמו. לכן, כל מה שעשתה עו"ד דנה נויפלד עומד ונזקף לזכותו של נתניהו, כי היא עשתה בדיקות קפדניות משלה, בגלל עוינותה את קבוצת בזק, בדיקות, שנעשו מעל ומעבר לנדרש בחוק, מה שלא היה בעבר ומעולם במשרד התקשורת, תוך דקדוק קפדני ומחמיר כל על אות וכל פסיק.
 
היא תלתה את ההתערבות שלה בנושא זה בכך, של-YES יש עוד 3 רישיונות (די שוליים) המטופלים במשרד התקשורת עצמו. זאת, למרות ש-YES לא ביקשה ממשרד התקשורת לעדכן את הרישיונות הללו, היא החליטה, שהיא כן תטפל בעניין, כאילו YES כן ביקשה לעדכן גם את הרישיונות הללו.

אין שום תיעוד, שהיא פנתה להנהלת YES להגיש בקשות לגבי עדכון שלושת הרישיונות הללו. כך, שההתערבות שלה בנושא, נראית קצת כ-Over Killing. כלומר: "התעקשות על קוצו של יוד", רק בגלל שהיא יכולה והיא עצמאית לקבל החלטות רגולטוריות ומשפטיות.
 
כאמור, בפרקליטות קיוו והאמינו, שהמסמכים הללו של עו"ד דנה נויפלד ושאר המאשרים את העסקה - לא ייחשפו - אבל הם טעו.
 
בכל מקרה, האישור של "העסקה" (כאן) ע"י נתניהו, כלל גם את אישור של 2 מתוך 3 הרישיונות של YES במשרד התקשורת. על האישור השלישי של YES במשרד התקשורת הוא (נתניהו) לא נדרש לחתום, כי הסמכות הייתה של סמנכ"ל בכיר לספקטרום ורישוי תדרים (נתי שוברט), שחתם על האישור לשינוי הרישום בבעלות ב"רישיון הסחר לציוד לווייני" של YES - בנפרד ובמקביל לנתניהו.

שורה תחתונה: נתניהו חתם רק לאחר ששורה ארוכה של גורמי מקצוע אישרו את העסקה. נתניהו חתם על אישור העסקה כאשר עומדים בפניו כל האישורים הרגולטוריים הנחוצים ומזכר של היועצת המשפטית של משרד התקשורת. הרי במצב כזה לא יעלה על הדעת שראש הממשלה לא יחתום. המנהל התקין מחייב דווקא שראש ממשלה יחתום, על יסוד גורמי המקצוע והיועצת המשפטית של המשרד הרלוונטי.

הנה קטע קצר מעדותו של מימון שמילה, הבכיר במשרד התקשורת, שהביא את המסמכים לחתימתו של נתניהו:
"נכנסתי לראש הממשלה לכחצי שעה. אמרתי לו שיש שני נושאים, האישור והבולים. הסברתי לו על המיזוג, שזה נושא, שכבר שנה שוכב ועכשיו נבדק. נתניהו שאל על ידי מי נבדק, הצגתי לו את המסמך של ההגבלים, השלכה המשפטית, המועצה. שאל איפה חותמים, חתם ולהתראות".

בהמשך:
חוקר: "את המסמך הזה הצגת לראש הממשלה (מציג לשמילה את המסמך)?
שמילה: "לדעתי כן".
חוקר: "האם עלו שאלות או סייגים מצד ראש הממשלה לגבי האישור?
שמילה: "הוא שאל מי בדק את זה. אמרתי לו שהלשכה המשפטית בחנו את הנושא לעומק, גורמים בטחוניים בקשר לישראליות, ועדת ריכוזיות ומועצת כבלים ולוויין ויש התניות הנסמכות על מועצת הכבלים והלוויין".

אלה קטעים, שמפריכים שוב את תיזת השוחד. הרי אם נתניהו יודע, כביכול, שהעסקה אושרה בהליך בזק ותוך כיפוף רצונם של גורמי המקצוע - הדבר האחרון, שהוא יעשה, זה לשאול דווקא את שמילה (שנחשב איש מקצוע) כיצד נבדקה העסקה טרם אישורה.

לסיכום: הטעות המרכזית כאן הייתה של עמית סגל, כשחשף את המסמך הראשון של עו"ד דנה נויפלד, מסמך שאינו "אישור העסקה", אלא אישור שלב 2 מתוך 4 של "העסקה", מה שחיזק בפרקליטות את הרושם הברור, שאיש לא יודע על המסמך השני והקובע של עו"ד דנה נויפלד, ולא יודעים על כל שלל האישורים האחרים (סה"כ 17 תהליכי אישורים, שמעורבים בהם עשרות בעלי תפקידים בכירים, כמפורט בנספח א'), ולכן הם יכלו (בפרקליטות) להמשיך אז "לתפור לנתניהו" את "תיק 4000", עם כל העדים השקרנים שגייסו אז (ב-2018), לעניין זה.
 
יודגש, שבנושא של "תפירת תיקים", אין מנגנון משום סוג בישראל לטפל בזה, בשונה מהנעשה בכל מדינות העולם הדמוקרטי.

כפי שציינו פעמים רבות, גם אם נתניהו יזוכה לחלוטין, או יורשע בסעיפים שוליים וללא קלון, לא יקרה מאומה למעלילים, לשקרנים ול"תופרי התיקים". זה דבר שלא יאמן וזו המציאות בישראל.

מאז "פרשת דרייפוס" ו"פרשת לבון - עסק הביש" - לא היו שיבושי חקירה ומשפט כאלה ענקיים, מקוממים ומדהימים, בהיסטוריה המשפטית של המדינות הדמוקרטיות בעולם.

את "תיק 4000" יש לבטל כבר היום ואנו סבורים (ורבים סבורים כך היום), שעל היועץ המשפטי לממשלה כבר היום "להניח את המפתחות על השולחן" וללכת הביתה, לאור מה "שבישל", ב"התנקשות המשפטית" החמורה הזו.

זה גם לטובתו וגם לטובת עם ישראל.

זה גם לטובת שלטון החוק והצדק במדינת ישראל, שאמורה להיות מדינה דמוקרטית על פי עקרונות החוק, היושר, השוויון והצדק.

גם עמית סגל אמור ללכת הביתה, לאור הטעויות המקצועיות החמורות שלו, ובהטעיית הציבור, בנושא הנחשף כאן. 

למתעניינים: רשימת הפרקים הקודמים בסדרת 57 הכתבות המרכזיות על תפירת "תיק 4000", כשהפרק כאן הוא מס' 57 שלה, נמצאים בלינקים של נספח ב' של פרק 53 בסדרה - כאן.

SEWING FREE
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס


 

LIVECITY

לוח מודעות
שנה טובה ורק בריאות, לכל הקוראים והקוראות באשר הם!!!!

למה צריך אתר עיתונות עצמאי וחופשי בתחום ההיי-טק? - כאן

שאלות ותשובות לגבי האתר - כאן

מי אנחנו? - כאן.

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




שנה טובה, גמר חתימה טובה ורק בריאות לכל קוראינו באשר הם!

לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

5-7/10/21 - VMworld 2021

7-13/11/21 - שבוע היזמות הגלובלית 2021

17-18/11/21 - iHLS INNOTECH 2021 
 

הכי ניצפים 
שנה טובה ורק בריאות לכל קוראינו!!!

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-Yes ולבזק - כאן

האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? - כאן

האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? - כאן

המסמכים בנושא בזק-Yes (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! - כאן

עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק? - כאן

מה מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים - כאן

אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק - כאן

איך כתבות מפנקות הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד? - כאן

שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000 - כאן

תיק 5000: סלקום - IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק - כאן

ערוץ 20: "תיק תפור": אבי וייס חושף את מחדלי "תיק 4000" - כאן

התבלבלתם: גיא פלד הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000 - כאן

פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס? - כאן

נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור - כאן

נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000 - כאן

תיק 4000 לא הושלם: האם היועמ"ש קיבל את כל המידע הנחוץ לחקר האמת? - כאן

תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה - כאן

חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף - כאן

תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו - כאן

תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית - כאן

אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת - כאן

שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש? - כאן

ערוץ 20: אבי וייס חשף טענות שגויות בכתב החשדות נגד רוה"מ בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור - כאן

ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: מתי מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר? - כאן

הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מניסיון הפיכה שלטונית שיש לחקור - כאן

סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עיניינים" בתיק 4000? - כאן

תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים - כאן

תיק 4000: מסמר נוסף ענק לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי) - כאן

תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית! - כאן

חשיפות חדשות בעקבות הדלפת עדויות שלמה פילבר - "עד המדינה" בתיק 4000 - כאן

האם "תיק 4000" התפור אכן בדרכו ל"פח האשפה של ההסטוריה"? - כאן

חשיפת הכזבים של היועמ"ש מול האמת המוכחת לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

פוטש בשידור חי: את מי שהיה צריך לעצור ולחקור זה את "עד המדינה" פילבר! - כאן

תיק 4000: האם נוכל לנחש שהחשיפה כאן תהיה הגרזן הסופי שיפרק את התיק? - כאן

תיק 4000: הביזיון של כתב האישום הבדיוני דורש ועדת חקירה ממלכתית - כאן

האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס - כאן

איך זה שהיחיד שדיווח אמת בפרשה שהתפתחה לתיק 4000 - קיבל כתב אישום? - כאן

תיק 4000: ההדלפות לכלכליסט כביכול נגד רוה"מ דווקא מצביעות על חפותו - כאן

"נקודת האפס" - Ground Zero  שבו החלה תפירת תיק 4000 נחשף - כאן

למה לא נפתחה חקירה ב"תיק 5000" ומתבצע שימוע נוסף של הטבות ל-IBC? - כאן

החלטות של מש' התקשורת בעניין "ההדדיות" ממוטטות עוד לבנה בתיק 4000! - כאן

חשיפת הסיבה לתפירת תיק 4000 ב"נקודת האפס": "פרשת עורכי הדין"! - כאן

חשיפה בלעדית: מסתירים עוד מסמכים ש"מפוצצים" את תיק 4000 לרסיסים! - כאן

פירוט 60 שקרים בתיק 4000 (ויש עוד) שמסתירים בכוונה מהציבור! - כאן

"הנדסת התודעה" בתיק 4000 לא מסתיימת ותימשך בחודשים הבאים! - כאן

השקרים,הרמאויות, הצנזורות,העיוותים והסילופים של רביב דרוקר בתיק 4000 - כאן

חשיפת הפברוק של דרוקר שמחסלת את הראייה הישירה היחידה כנגד נתניהו - כאן

חשיפה דרמטית בתיק 4000: האם כעת התיק התפור ייפול? - כאן

איך ספינולוגים שוטפים את מוח הציבור פעם 3 בתכנית "המקור" על תיק 4000? - כאן

איך שינוי מילה אחת גם ע"י דרוקר "הפיל בפח" עדים רבים בתיק 4000? - כאן

התרגיל של שלמה (מומי) למברגר שסוגר כל חקירה שיכולה להוביל למנדלבליט! - כאן

הסתעפות תיק 4000: תיק 5000 - הטיוח הגדול כדי שהחקירה לא תגיע למנדלבליט - כאן

פשוט מדהים: התגלו כעת 2 מסמכים התומכים בגרסת נתניהו בתיק 4000 - כאן

זה לא נגמר: נחשפו כעת עוד מסמכים המסייעים לגרסת נתניהו בתיק 4000 - כאן

הטיוח של שלמה (מומי) למברגר, שלא קורא מסמכים, כדי להגן על מנדלבליט! - כאן

תעלולים חדשים של למברגר שגם ממציא וסוגר תלונה כדי להגן על מנדלבליט! - כאן

"אני מאשים": על היועמ"ש מנדלבליט לבטל היום את תיק 4000 ולהתפטר! - כאן

התמוטטות "תיק בזק" הייתה אמורה להוביל לביטול "תיק 4000": "אני מאשים!" - כאן

7 "ראיות זהב" מרכזיות בתיק 4000 שאפשר להשליך מיידת היישר לפח הזבל - כאן

"תיק 4000" התפור: עדכונים שוטפים לגבי משפט נתניהו שחשוב לדעת - כאן

עדכונים שוטפים על הסודות המסתתרים בעדות אילן ישועה בתיק 4000 - כאן

האם הגיע הזמן להעמיד לדין את תופרי התיקים ומיוחד את תופרי "תיק 4000"? - כאן

פירמידת השקרים שנבנתה ע"י היועמ"ש וגלובס סביב אילן ישועה כדי "להלבינו" - כאן

חשיפה דרמטית: אילן ישועה היה כנראה מוכן להעיד גם תחת אזהרה בתיק 4000 - כאן

האם אילן ישועה ייחקר ברשות ניירות הערך בחשדות החמורים שהתעוררו נגדו? - כאן

משפט שערוריית תיק 4000: עדכונים שוטפים ביחס למשפט נתניהו שחשוב לדעת- כאן

חשיפה: כיצד עמית סגל הטעה את הציבור וסייע לתפירת תיק 4000 כנגד נתניהו - כאן

תיק 4000 המופרך: עדכונים שוטפים במשפט נתניהו שהציבור חייב לדעת! - כאן

חשיפת הסודות הכמוסים של ראשי הפרקליטות שמנהלים את "תיקי האלפים" - כאן

בכירים בפרקליטות ובלשכת היועמ"ש: הפרקליטות עשתה טעות בתיק 4000! - כאן





 
זרקור חברות
 
PRnews
 
NORDVPN
 
Telecom Expert
 
טלקום אקספרטס
 
הבלוג של אלי ציפורי
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
Amiel
 
PRNEWS
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
  מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים