ניתוח: שני הגופים, שהיו יכולים לקדם את יישום IPv6 (הממשלה ואיגוד האינטרנט הישראלי), כלל לא עוסקים בנושא ולא נותנים דוגמה אישית. האשמת ה- ISP במחדל אינה במקומה.
מאת:
אבי וייס, 25.11.13, 21:30
לאחרונה, מי שנחשב ל"אבי האינטרנט" וסגן נשיא בגוגל -
וינט סרף, השמיע
דברים נוקבים כנגד חברות האינטרנט הישראליות (ISP) בגלל שהן לא עברו ל- IPv6, כפי שמעבר כזה מתרחש בכל העולם. העובדות מצביעות על כך, שהאשם
אינו רק נחלת ה- ISP. ואולי הן בכלל לא אשמות במחדל.
יתרה מכך. חברה לגמרי חדשה, IBC, שמביאה לישראל את תפיסת העולם של ViaEuropa השבדית, כפי שנותח בהרחבה
כאן, מתחילה בחודש הקרוב לספק שירותי פס-רחב על סיבים וכבלי אתרנט לבתים (בתחילה ב-100 מגה סימטרי ולאחר מכן ב- 1 ג'יגה),
בלי כל שימוש ב- IPv6. ספקי האינטרנט ש"ירכבו" על רשת IBC נדרשו לספק חיבור ב- IPv4. לדברי IBC, זו החלטת ספקי האינטרנט באיזה גרסת IP להשתמש, בחיבור אל הלקוחות ואליה. זאת, למרות שמלאי כתובות IPv4 של ישראל
נגמר, כפי שניתחנו בהרחבה
כבר כאן והזהרנו בצורה מאוד מפורשת מפני
ספסרות במספרי IP, שתחל בשנה הבאה, בגלל סיום המלאי הפנוי. אגב, הספסרות הזו כבר
החלה.
למה?
בעיקר בגלל היעדר מנהיגות ודוגמה אישית. זה תמיד מתחיל מלמעלה:
א. הממשלה ככלל ו
משרד התקשורת בפרט, לא קבעו שום מדיניות בנושא המעבר ל- IPv6, כפי שעשו הרגולטורים בכל אומות העולם המערבי וגם לא המערבי. בהיעדר מדיניות - אין תהליכי עבודה, אין לוחות זמנים, אין נהלים, אין משימות ובעלי תפקידים. פשוט:
אין כלום. דיון, שנערך בכנסת על המחדל הזה, לא הזיז לאיש. זה חלק מהמחדל האדיר של התנהלות
משרד התקשורת לאורך שנים.
ב. איגוד האינטרנט הישראלי, שהיה אמור לקדם את האינטרנט בישראל לטובת משתמשי האינטרנט, עסוק (כפי הנראה מבחוץ) בחיסול כל חלקה טובה בשירותי האינטרנט (דוגמה מובהקת: "תקנות הנגישות"
כמפורט כאן), ובבזבוז כספים מתמשך על כלום. האיגוד היה יכול לתת דוגמה אישית בכך שהמערכות שלו עצמו ובאלו שהוא מספק בהן שירותי אינטרנט בישראל (מכירת וניהול דומיינים ומחלף IIX), היו מופעלים ב- IPv6. על ידי כך, האיגוד היה מאלץ את כל מי שנזקק לשירותים הללו, להתחבר אליהם רק ב- IPv6. זה לא קרה וגם לא יקרה בקרוב. האיגוד עסוק בדברים כנראה חשובים יותר. עידוד דומיינים ישראליים לערים ולחברות ישראליות -
יוק.
לא שמעו על זה בישראל.
בהיעדר
דוגמה אישית, כל ה- ISP, ובראשן
חברות הסלולר, כלל לא מתקדמים ביישום IPv6, בעשור האחרון. הנושא הזה בכלל לא מטריד את מנוחתן. גם אין LTE בישראל, אבל זה מחדל אחר, שהתייחסתי אליו בסדרת כתבות נפרדת. אולם, הכל קשור אחד בשני. ה- LTE מבוסס, בין היתר (כך חשבו בזמן התכנון של התקן הזה), על הצורך לעודד את השימוש ב-IPv6 ברשתות הסלולר. כך, נוצר מצב
שבישראל אין LTE וגם אין IPv6. פשוט, "עם ישראל חי". ועוד טוענים, שאנו "אור לגויים".
למרות המחדל, מומלץ לעסקים וארגונים להתכונן למעבר ל- IPv6.
פרופ'
טום לייטון, מייסד ומנכ"ל
אקמאי: "כ- 30% מכלל תעבורת האינטרנט העולמית עוברים במערכות שלנו, כ- 15 טרהביט לשנייה. העולם נמצא בתזזית, בעיקר בגלל המעבר לניידות ול- IP over everything. הכל מחובר והכל IP. כל העסקים עברו לאינטרנט בצורה זו או אחרת. רובם בתנועה לשירותי עננים, עם אפליקציות ועסקים על רשתות האינטרנט ובענן.
הרשת שלנו מורכבת מ- 141 אלף שרתים על 1,200 רשתות ב- 90 מדינות ברחבי העולם עם כ- 2,200 Data Centers, שמשרתים כ- 5,000 לקוחות הגדולים ביותר בעולם. בעולם הקווי, 30 האתרים הגדולים ביותר בתחום המסחר האלקטרוני מקבלים מאתנו בממוצע 2 שניות של עליית הדף ללקוח הגולש, אם הוא מחובר על תשתית קווית. בסלולר, זה עדיין סביב ה- 8 שניות בממוצע (זמן עליית דף מסחר אלקטרוני של 30 האתרים הגדולים בעולם). פער עצום בביצועים.
לכן, העולם נמצא בתנועה ל- IPv6. כבר
רבע מהתעבורה העוברת אצלנו היא IPv6, מרביתה תעבורה של הארגונים והעסקים. העומסים על הרשתות, הצורך ברמת אבטחה טובה יותר, הצורך בשיפור מערכות הניהול וההגנה, כולם דוחפים את המשתמשים הארגוניים והעסקיים לכיוון של IPv6".
מחקר חדש של Ovum, שמצוי
להורדה כאן, ממליץ בפשטות לעסקים וארגונים: "היערכו למעבר ל- IPv6 בדיוק כמו שאתם נערכים ל- DRP ו- BCP. זו אותה שיטת היערכות כמו לחרום, גם אם אתם לא עוברים מחר ל- IPv6. חייבים להכין את התכניות, את הכלים ולתרגל אותם".