אלפי היזמים, חברות סטארטאפ, משקיעים, מפתחים, מנהלים ומומחים, שהתכנסו היום ביס פלאנט בראשון לציון, בוועידת Mobile Monetization Summit 2013, שמעו איך אפשר לעשות כסף מאפליקציות למכשירי הסלולר. למעשה, הממצאים מראים, שזה קשה עד בלתי אפשרי, במצבים רבים. 
מאת: אבי וייס, 17.12.13, 22:20
ראשונים לדווח: אלפי צעירים (וגם לא צעירים), שהתקבצו במתחם החדש "יס פלאנט" על שפת האגם בראשון לציון, לוועידת Mobile Montization Summit 2013, הגיעו כדי ללמוד איך ניתן לעשות כסף מאפליקציות ניידות, מפי המרצים המובילים בעולם לתחום זה. מאות חברות סטארט-אפ ניגשו לתחרות, שהתקיימה בסיומו של היום, ו- 8 מתוכן עלו לגמר, כפי שחשפנו כאן. כל השמונה הציגו ב-5 דקות של Pitch את הפיתוח שלהן בפני חבר שופטים בינלאומי בכיר, שהגיע לאירוע. הזוכה קיבלה הזמנה לגרמניה במימון דויטשה-טלקום ועוד שותפים (לרבות לשכת המסחר של ממשלת גרמניה). ואלו הם 3 הזוכים במקומות הראשונים:
מקום שלישי: Motionize
מקום שני: TapReason
מקום ראשון: Codota. 

את האירוע הענק, שהתכנס תחת הסלוגן: Make Apps. Make Money, פתח יזם האירוע והרוח החיה מאחוריו, אופיר לייטנר (בתמונה), מייסד MobileMonday תל-אביב: "המיקוד שלנו היום הוא המפתחים, שנמצאים במרכזו של Ecosystem ענק של עולם האפליקציות הסלולריות. השאלה היא: איך עושים מזה כסף? שוק האפליקציות הישראלי מאוד חשוב והעובדה, שחברות ענק מכל העולם דוגמת: אמזון, גוגל, פייפל, פורד, ממשלת גרמניה - לשכת המסחר ועוד חברות ענק דוגמת דויטשה-טלקום ועוד רבות אחרות הגיעו לישראל וגם נתנו חסות לאירוע. זו הזדמנות יוצאת מן הכלל להפגש ולהתפתח בעולם האפליקציות הסלולריות, פנים אל פנים, ולהציג את המצטיינים על הבמה". 

ג'רום גרטיו, מנהל שותפים עסקיים EMEA, גוגל: "עולם הסלולר הוא עולם בעל פוטנציאל עצום. אולם, המחקרים שלנו מראים, ש-95% מהמחזיקים במכשירי סלולר לא קונים ולא רוכשים דבר באמצעות מכשיר הסלולר, למרות שבישראל, למשל, כולם מחזיקים במכשיר סלולר. למה רק 5% רוכשים בסלולר? זה מצביע, שיש כאן אתגר גדול ושוק גדול, שעוד לא נולד.

גוגל עוזרת לאנשים להיות ניידים, החל ממערכות הפעלה, דרך טאבלטים, סמארטפונים וכלה במשקפי גוגל. אנו מקיימים מחקרים רבים כדי ללמוד מה מתאים לכל מסך נייד. מצאנו, שלרוב האנשים יש לפחות 2 מכשירים בהם הם משתמשים במקביל או במדורג בשעות היום השונות.

אין פתרון אחד לגבי כל סוג של מכשיר. צריך לבחון קודם כל את התנהגות הצרכנים והצרכים שלהם. מצאנו, שלרוב האנשים יש מעל ל-30 אפליקציות על מכשיר הסלולר שלהם, אבל הם משתמשים רק ב- 5 אפליקציות באופן יום-יומי. אותה תופעה אנו מוצאים גם בשימוש בטאבלטים. רק 5 אפליקציות נמצאות בשימוש. לכן, יש כאן חסם רציני. איך אפשר ללכוד את המשתמשים לאורך זמן, אם האפליקציה לא משרתת איזה צורך שלהם? רוב המשתמשים מאבדים עניין מאוד מהר בכל אפליקציה חדשה. 37% מפסיקים בכלל להשתמש באפליקציה חדשה מייד לאחר הפעלה ראשונית שלה. 67% מהאפליקציות, שמעלים מפתחים לחנויות, לא יזכו לאיזו התייחסות. האפליקציות עולות לחנויות ומתות שם.

יש כמה אסטרטגיות למוניטיזציה:
1) פרימיום,
2) רכישה באפליקציה - In-App Purchase,  
3) תשלום על ההורדה,
4) פרסום.
לכל אסטרטגיה יש שיטות שונות ליישום. היזמים מנסים להגיע ללקוחות בגישות הנראות נכונות, למשל לפי מיקום גיאוגרפי. אולם, ברוב המקרים זה פשוט לא עובד.

לכן, צריך כלים אנליטיים כדי לנתח את התנהגות המשתמשים. יש עלויות 'הרכשת לקוח'. חשוב לבנות תכנית עסקית מבוססת. מה שחשוב זה לספק חוויית לקוח ולענות על צורך אמיתי. כיום, נכנסות לשוק פרסומות באיכות גבוהה, שהן קשות יותר ליישום, בעיקר בתחום הווידיאו, פרסומות של 5 שניות וידיאו. אני מציע ליזמים לבחון כלים דוגמת Admob ש-3.5 מיליארד פרסומות נמשכות ממנה כל יום".

ווילה היארי, מנכ"ל PlayHaven: "יש לנו רשת של כ-20 אלף משחקים עם 176 מיליון משתמשים המשחקים בהם לחודש ב-233 מדינות. יחסים עם לקוח סלולרי משמעותם: תקשורת דו-סטרית. מהניסיון שלנו, 70% מאלו, שהורידו אפליקציה של משחק, לא ישחקו בה יותר מפעם אחת. לכן, יש כאן חסם, שצריך ללמוד איך לעבור אותו. בנינו מודל ברור של ניהול חיי המשחק. אין פתרון אחד לכולם. צריך התאמה לכל סוג של לקוח, החל מאלו, שלא ישלמו פרוטה על שום דבר, וכלה באלו המוכנים לשלם כל דבר על מה שמוצא חן בעיניהם". 

אריק רייס, מנכ"ל FatDUX: "יש הבדל עצום בין המצאה, שהיא יצירת חדשנות לבין פיתוח. אנשים עושים שטויות בפיתוח וחושבים שזה יהפוך ליצירתיות והמצאה. המצאה נועדה לפתור בעיה אמיתית. המצאה לא עומדת בפני עצמה, יש סביבה תרבות, טכנולוגיה, אנשים. לכן, המצאה כמעט תמיד מומצאת בטעות. מי שרוצה להצליח בהמצאה צריך להכיר את החוקים של המצאה. אנשים לא אוהבים הוראות הפעלה למוצר חדש, הם רוצים לדעת להפעיל אותו בלי שהמוצר ידרוש הסבר. אנו בשלבי בניית מעגל שלם לנושא ההמצאתיות, מודל של משושה, ואנו בשלבי יישום שלו".

רן אבידן, מייסד משותף ומנכ"ל StartApp: "העיקר במוניטיזציה הוא השימוש הנכון ב-Data. אנו עובדים עם כ-50 אלף אפליקציות. כך, שיש לנו ניסיון אדיר בתחום. עולם הפרסום התקדם והוא לא חד-ממדי אלא רב-ממדי. השימוש במיקום מחזיק המכשיר הוא דבר קשה ליישום והצלחה. זהות חברתית גם היא קשה ליישום. כלים אלו של מיקום ורשת חברתית מתנגשים עם הרצון לפרטיות. מנוע ניהול מידע אישי הפך במדינות רבות ללא חוקי. אולם, יש מספיק מידע המגיע מהפרסומות עצמן ובכלים של ביג-דאטה ניתן להפיק מהנתונים הללו הרבה תובנות".

אנה זפסוציני, גוגל: "מחקר חדש של גוגל מצביע, שזמן השימוש בטאבלט מול הסמארטפון משתנה. בבריטניה מצאנ, שיש יותר זמן שימוש בטאבלט מול הסמארטפון. זו מגמה עולמית הקיימת גם בישראל. על פי מה שמצאנו, בישראל - 92% מכלל האפליקציות, שפותחו כאן, יש להן פחות מ- 500 אלף הורדות, שזה מספר שאי אפשר להרוויח ממנו. רוב ההפצה בישראל מבוססת על רשתות חברתיות, יחסי ציבור והפצה ויראלית. מעט מאוד מפרסמים ומקדמים אפליקציות באופן מקצועי וסדור". 

במחקר אחר, שנחשף בכנס נמצא, ש-98% ממשתמשי האפליקציות במיוחד של משחקים (הפופלריים ביותר אלו משחקי טריוויה ופאזלים), לא ירכשו שום דבר בשום מצב בגישת ה- InApp Purchace. דהיינו: יש רק 2% של משתמשים, שיקנו משהו בתוך האפליקציות. מסקנה: יש כאן השקעה גדולה (יחסית) ל-2% מאוכלוסיית המשתמשים, שאולי היה ניתן להגיע אליה בדרך אחרת ולא בשיטה הזו. 

גיא הורוביץ, דויטשה טלקום ישראל: "חברות סלולר דוגמת דויטשה-טלקום מחפשות פתרון ל- (OTT (Over the Top. רוב הכנסות עולם הסלולר נעשות 'מעל הראש' של חברות הסלולר ועל הרשת שהן בנו. זה שוחק את הרווחים ולכן חברות הסלולר מעוניינות להחזיר לעצמן את השליטה ברווחים וזה אפשרי לביצוע רק עם שותפים. דוגמה להצלחה כזו היא חברת ההזנק הישראלית Celltick, שפיתחה עבור דויטשה טלקום אפליקציה בשם Start, שיוצרת ממשק משתמש חדש לאנדרואיד. האפליקציה מתאימה את עצמה למשתמש ולהרגלי השימוש שלו. עד כה הורידו את האפליקציה הזו כ- 3.7 מיליון משתמשים, מה שמתאים לתפיסה העולם של דיוטשה-טלקום להחזיר את המשתמשים מעולם ה-OTT לרשת של החברה".