בלעדי: פרוייקט התקשוב בעיר הבה"דים בנגב מנוהל (וינוהל ב-25 השנים הבאות) ע"י בינת, השותפה בפרוייקט בשיטת ה-BOT, בראשותו של גלעד גרוס. מדובר באחד הפרוייקטים הגדולים אי-פעם בישראל מבחינת מערכות המחשוב והתקשורת. כל הפרטים. 
מאת: אבי וייס, 30.1.14, 11:30

"עיר הבה"דים, חזון שמתגשם" – זו תמצית הרצאתו של גלעד גרוס, מנהל פרויקט קריית ההדרכה של צה"ל מטעם בינת. מתחת לאפנו, בלי שאנו מרגישים, קמה וצומחת לה עיר הבה"דים דרומית לבאר-שבע. לאחר מספר שנות הכנות ומכרזים, מקימה חב' "מבט לנגב" את עיר הבה"דים לקראת אכלוסו בסוף 2014. זו סנונית ראשונה מבין מספר פרויקטים במסגרת מעבר צה"ל לנגב. מדובר במהפכה ממשית המתרחשת ממש כעת בנגב. 

חב' בינת תקשורת תכננה, מקימה ותתחזק את מערכות התקשוב בעיר ומשלבת בהן פתרונות מודרניים בתחום התקשוב כחלק מהתפיסה הכוללת של פרויקט BOT. פתרונות אלו משלבים מעטפת תקשובית מלאה הכוללת: תשתיות, רשתות, מולטימדיה, מערכות ביטחון ותוכנות שו"ב וניהול.

גלעד גרוס סיפק לנו (במסגרת המפגש השנתי של ארגון יועצי התקשורת), סקירה אודות מעבר צה"ל דרומה, הצצה להתקדמות פרויקט עיר הבה"דים וטעימה של פתרונות התקשוב בעיר.

גלעד גרוס (בתמונה): "אני מנהל פרויקט התקשוב של עיר הבה"דים מטעם חברת בינת, שהיא אחת מהשותפות בפרויקט, שותפות שמקימות ותתחזקנה את כל מערך עיר הבה"דים בנגב. אנו אחראים לתחום התקשוב מא' ועד ת'. מדובר בשינוי מאוד משמעותי, לא רק בצה"ל, אלא באזור הדרום כולו. מדובר במסה של מקומות עבודה היורדים לנגב, ותעסוקה לקבלנים וקבלני משנה רבים באזור הנגב, לשנים רבות.

לפני כשבועיים הוחלט, שקריית ההדרכה תיקרא "קרית ההדרכה ע"ש אריאל שרון" ז"ל, שהיה, למי שלא זוכר, גם ראש מחלקת ההדרכה בצה"ל. בינת היא החברה היחידה בפרויקט, שהיא גם מתכננת, גם מבצעת וגם תמשיך לתחזק את המתקן, ל-25 שנה. זה אתגר גדול עבורנו, לעסוק בפרויקט כל כך גדול על כל היבטיו, למשך 25 שנה. 

אנו פועלים במסגרת חברה משותפת הנקראת "מבט לנגב", שכוללת עוד שני שותפים גדולים: מנרב ואלקטרה. הפרוייקט הוא בשיטת ה-BOT, דהיינו: אנו ממשיכים לתחזק את הפרוייקט גם אחרי שגמרנו אותו והוא מתחיל לרוץ במסגרת צה"ל. בינת, כחברת אינטגרציה, עובדת בפרויקט זה עם כל החברות המובילות בעולם התקשוב, שאתם מכירים אצלנו.

מבחינת לוחות זמנים, עיר הבה"דים היא כבר בתהליכי ביצוע מתקדמים. זו עיר, שבה כל השירותים למעט השמירה, הופרטו. דהיינו: הכל יוחזק ע"י "מבט לנגב" ואנו כחלק מהחברה הזו. הפרויקט הענק הזה הוא חלק מכמה פרויקטים, כשהפרויקט הבא, שיצא לדרך הוא "קמפוס התקשוב", שמכרז לגביו יצא בקרוב ע"י משרד הביטחון. במקביל, רצים עדו כמה פרויקטים לא קטנים בנגב דוגמת: פרויקט המודיעין, פרויקט נבטים (שכבר הסתיים) ומרכז הספקה.

על פי התכנונים, כביש 6 וגם הרכבת יגיעו עד לעיר הבה"דים. זה ימשוך כמות לא מבוטלת של אנשי קבע ואזרחים, שיעברו לגור בנגב. כבר כעת, יש מחסור במקומות לינה באזור. החלום של עיר הבה"דים נולד ב-1962, אבל רק כעת הוא מתגשם, אחרי שעבר את כל השלבים של תכנון, תקצוב ומכרז. הבחירה בצומת הנגב הייתה בחירה של אריק שרון ז"ל, בהיותו שר התשתיות, כי במקור הקריה תוכננה לקום בקרית גת, ואריק שרון רצה זאת יותר דרומה, ממש במרכז הנגב. 

עיר הבה"דים תכיל 8 בסיסי הדרכה, רובם יגיעו מצריפין, אחד מבית-ליד ואחד מצומת מסמיה.ב- 12.2014 יחל האכלוס הראשוני ועד 12.2015 יסתיים האכלוס והקרייה תהיה בתפוסה מלאה. העיר תכיל כ-11 אלף חיילים ועוד כ-500 עובדי הזכיין ("מבט לנגב"), שיפעילו את הקריה המשתרעת על פני כ-2,500 דונם עם כ-120 מבנים. יש כבר תכנון לבנות עוד 2 בסיסים על שטחי העתודה של הקריה.

סה"כ עלות הפרויקט היא כ-3 מיליארד ש"ח לשלב ההקמה וכ-6 מיליארד ש"ח לשלב התפעול עד סוף השנה ה-25 מהרגע שיצאנו לדרך. התקשוב הוא בערך 10% מהעלות הכוללת הזו של 9 מיליארד ש"ח, דהיינו: קרוב למילארד ש"ח. 

המבנים נבנים ע"י 10 קבלני בניה גדולים במקביל, כך שיש כאן יכולת מצד הזכיין להגיע מהר למטרה. מבחינתנו יש כאן אתגר, כי אנו צריכים להגיע עם כל הקבלנים לאחידות בתשתיות התקשוב. כל התשתיות משולבות בתהליך הבנייה עצמו. רוב עובדי הבנייה, כ-1,200 עובדים, מגיעים מיישובי הדרום, ועל פי התכנון, רוב עובדי התחזוקה כולל מבינת, יגיעו מיישובי הדרום. תוספת של 500 משרות לתחזוקת העיר היא תוספת משמעותית לתעסוקה באזור הזה. 

מבחינת התקשוב, אנו פורסים סיבים אופטיים באורך של כ-360 ק"מ בתוך העיר, עם 25 מגה-ווט צריכת חשמל כדי להחזיק את כל מערך התקשוב. בפרוייקט מעורבות החברות: בינת יישום, בינת תונכה ובינת תקשורת. מנהל הפרוייקט עומד בראש  כשלידו יש מנהל שימשיך לתקופת התחזוקה, והוא מלווה אותנו מהצד, כך שכל מה שייבנה יתאים גם לתקופת התחזוקה. כ-40 איש עובדי בינת ימשיכו בפרוייקט גם אחרי שלב הבנייה, והם יהיו כחלק מה-500 איש של עובדי "מבט לנגב", שיחזיקו את הקריה, בערך 21.5 שנים, על פי התכנית הקיימת.

כל המערכות, שאנו מתקינים, כפופות ל-SLA מאוד מחמיר הקיים במפרט של משרד הביטחון ויש מינהלת של משרד הביטחון וצה"ל הבודקת, שאנו עומדים בכל המפרטים. הכל מבוסס על סטנדרטיזציה של עולם התקשוב, עם שרידות וזמינות מלאים. אנו רואים חשיבות רבה לנושא התפעול, גם בבחירת המוצרים, בבחירת התהליכים ובחירת האנשים, משום שמה שאנו מתקינים כעת יצטרך לשרת את העובדים של בינת לאורך כל השנים שנהיה בעיר ונתחזק אותה.

בעיר יהיו 2 חמ"לים, שאנו בונים אותם כעת, חמל"ל צבאי לאבטחה וחמ"ל אזרחי לכל נושאי השגרה, כולל Help Desk מלא, Call Center ועוד.

התשתיות הפיזיות מבוססות על 3 שכבות של רשתות לצרכים השונים של הקריה, רשתות נפרדות וסגורות - כל אחת בפני עצמה. ענן האינטרנט ייבנה על ידינו בנפרד, לצרכי התפעול האזרחי וגם הוא יהיה מוגן. 

סה"כ יותקנו בקריה כ-7 אלף מחשבים, 3 אלף טלפונים, 750 מערכות מולטימדיה וכך הלאה. אלפי פריטי תקשוב. הטכנולוגיות והמוצרים, שאנו מתקינים בקריה יוחלפו, כרגע לפי התכנון, כל 6 שנים, זאת לאור ניתוח של ההתפתחויות הטכנולוגיות וההתפתחויות בשוק התקשוב, כדי שהעיר לא תישאר עם טכנולוגיות, שפג תוקפן. כך, נשמר את העדכון הטכנולוגי של המערכות, שאנו מתקינים כיום, לאורך חיי התחזוקה שלנו. אנו מאוד גאים בתרומה שלנו לנגב ולהתפתחות הטכנולוגית של צה"ל". 

סרטון: פרויקט בינת בקריית ההדרכה - עיר הבהד"ים:

סרטון של משרד הביטחון: קריית ההדרכה של צה"ל בנגב: