הפרשה המזעזעת של IBC היא למעשה "תצוגה מוקדמת" של מה שיקרה (או עלול להתרחש, אם לא יחול מהפך בצמרת "הקליקה"), בחקירת "פרשת המימד החמישי". רוב הסיכויים כרגע הם, שחקירת "פרשת המימד החמישי" לא תוביל לשום דבר מעשי והיא תיגרס, די בדומה ל"פרשת הרפז-אשכנזי - מנדלבליט". זאת, משום שהיא מובילה לאותה "קליקה" המנהלת את מדינת ישראל. בפרשת"המימד החמישי" היה ניסיון להוציא 50 מיליון ש"ח מכספי המדינה ובפועל הוצאו 4 מיליון ש"ח. בפרשת IBC (המוכרת לציבור כ-Unlimited), פרשה המכונה על ידי מזה שנים כ"תיק 5000", הוצאו מהמדינה בפועל לא פחות מ-150 מיליון ש"ח. מי אחראי לכך ולאן הכסף הזה - 150 מיליון ש"ח של משלמי המיסים בישראל "בפרשת IBC", "עף ברוח"?
כל מה שלא רוצים שתדעו, כיצד "הקליקה" מתנהלת, בכל התחומים, גם בתיק 4000, שמתחבר לפרשה הזו בצורה הדוקה.
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 26.2.20, 11:15
זה לא מקרי, ש
בני גנץ השמיע דווקא כעת תזה על "עליונות מערכת המשפט על המערכת הפוליטית".
זאת,
בשונה מההגדרה של משטר דמוקרטי, בו יש
עצמאות של מערכת המשפט (
עצמאות זו לא עליונות).
העליונות היא של שלטון החוק והחוק מחוקק ע"י הפרלמנט (הכנסת), שהוא ביטוי של הכוח של הציבור, שבוחר בחברי הפרלמנט. הפיכת הפירמידה היא
דיקטטורה, בערך כמו באיראן ובצפון קוריאה, שבה הפרלמנט זה רק "בובה" של כוח, שלא נבחר ע"י הציבור, ששולט בפועל
בכל.
בכך, תוגשם השאיפה של אלה המרוויחים שכר
כפול מ: רוה"מ, הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד וכיו"ב, בלי שום אחריות דומה ובלי שום מוסר עבודה של 24 שעות ביממה,
כל ימות השבוע, וסיכון אישי עם אחריות עצומה סביב השעון, אחריות לחיי אדם וביטחון המדינה ותושביה.
מי שמעוניין להבין את סכנת הגשמת החלום של "הקליקה", שיש כעת כוונה ליישם בחקיקה אנטי דמוקרטית בישראל (בגרסת
גנץ), מוזמן לקרא את המאמר: "
הקליקה הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה בישראל (מפרק 27)!".
1. למה אני סבור, שאין סיכויים רבים, שמחקירת "פרשת המימד החמישי" ייצא משהו?
מפני שזה בדיוק מה שיצא לפני כעשור, מ"
פרשת הרפז-
אשכנזי-
גנץ-
מנדלבליט".
גם אותם חלקים, שיצאו ופורסמו לציבור לפני כ-5 שנים -
לא הובילו לשום דבר מעשי. אני ממליץ לקרוא בעיון את המאמר, שפרסמתי זמן קצר לאחר שעו"ד ד"ר
אביחי מנדלבליט (בתמונה למעלה משמאל, עם "חברים לדרך"), נכנס לתפקידו כיועמ"ש, מסמך,
שפורסם על ידי ב-2016 תחת הכותרת: "
ד"ר אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה מנותק לגמרי מהמציאות"'
.
מאמר זה כולל בתוכו מסמך קריטי ביותר - בחתימת ידו, שהוא העלים (ובכוונה) מכתב החשדות, מכתב האישום ומחומרי החקירה של תיק 4000, מסמך ה"מטהר" את
נתניהו והיה אמור למנוע את פתיחת תיק 4000 (אבל אם מעלימים אותו, כמו מסמכים משפטיים רבים נוספים שחשפתי, אפשר "לתפור חופשי" את תיק 4000). ככה נולד הבסיס ל"תפירת תיקים" ברמה הכי מזעזעת, שהייתה אי פעם בהיסטוריה של עם ישראל.
זאת, מספינולוג
מממציא "סיפורי הברון מינכהאוזן", שתלוי בספינולוגים, מדליפנים ותחמנים גדולים ממנו בפרקליטות, שהביאו לחתימתו על מסמכים הזויים ותפורים בחוטים גסים, מבוססי רכילות ירודה וכמה עדי שקר (לעדי האמת לא קראו
ובכוונה, למסור עדות), פעם אחר פעם, עד הגשת כתב אישום הזוי, חסר כל בסיס עובדתי מזמן אמת.
אם מישהו חושב, שהכזבים של היועמ"ש, שחשפתי בלינקים הקודמים, הם דבר יוצא דופן, אז אני ממליץ לקרוא בעיון את מכתב היועמ"ש הקודם, עו"ד
וינשטיין מ-
2015 - לגבי עו"ד ד"ר
מנדלבליט -
כאן. בנוסף, מסמך מזעזע ביותר, שהוסתר עד לאחרונה, שמסכם את "פרשת הרפז", בחתימת עו"ד
וינשטיין - היועמ"ש הקודם מ-
2016 נמצא
כאן.
היועמ"ש הקודם אבחן את הבעיה, ששמה ד"ר
אביחי מנדלבליט, בניתוח ברור וחד, והזהיר את
נתניהו (ולא רק אותו) מפניו, בצורה שלא משתמעת ל-2 פנים. כל שלל הגילויים המחרידים והמזעזים
מאז ועד היום (כולל של
בועז גולן, יואב יצחק ו
אלי ציפורי), דוגמה אחת קטנה אבל מזעזעת -
כאן,
לא שינו את המציאות הכאוטית: ד"ר
אביחי מנדלבליט דואג
לחסינות מוחלטת של עצמו ועל עצמו (ולעוד כמה ממקורביו בעבר ובהווה, במיוחד סביב פרשת "הרפז"), בדמות צווי איסור פרסום לא מוגבלים בזמן.
יתרה מכך. "
בפרשת המימד החמישי" התכנית הייתה להוציא 50 מיליון ש"ח מכספי המדינה
ובפועל הוצאו 4 מיליון ש"ח. בפרשת "תיק 5000" (או "פרשת IBC"),
הוצאו מהמדינה 150 מיליון ש"ח (לאן? זה בהמשך הכתבה).
ההחלטה על חקירה משטרתית (הייתה החלטה כזו, כבר ב-2018. לא מאמינים? אז הנה ההחלטה
כאן), מוסמסה
עד היום, משום שהיא הייתה אמורה להוביל ל"קליקה"
וליקיריה.
זה ממש לא מקרי, ש"יקירי הפרקליטות, התקשורת המגויסת והיועמ"ש" ב"תיק 4000",
אבי ברגר (בתמונה משמאל), ו
הרן לבאות, הם
היועצים הראשיים של סלקום\IBC כיום, ולמעשה הם גם משפיעים על הרגולציה במשרד התקשורת ומכווינים אותה,
גם כיום. ממש היום.
ככה נראה שלטון "הקליקה", הלכה למעשה בחיי היום יום של מדינת ישראל.
מדינה, שהחוק הוא מרמס תחת שלטון הפקידות - Deep State.
למי שמעוניין להבין
למה החקירה ב"תיק 5000" לא נפתחה ולא הובילה עד כה לשום דבר מעשי, יכול לקרוא זאת בכ-260 הכתבות המצויות כאן באתר.
היות ומדובר ב"ים" עצום של חומר, שעדיין לא פרסמתי את כולו, נקודת פתיחה טובה (למתעניינים בפרטים), להבין מה יש כאן, עם המלצה חמה לקריאה, יש במאמר, שפורסם על ידי תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "
IBC: ה"ישראבלוף" הגדול ביותר שהיה אי פעם בתחום התקשורת בישראל". מאמר נוסף מומלץ בנושא הוא: "
נסגר המעגל של "תיק 5000": הוענק הרישיון ל-IBC והכסף הועבר".
2. מי סייע לתת 150 מיליון ש"ח ל-IBC?
זו השאלה
הכי קלה למענה. זאת, משום שיש סימני דרך ברורים העונים לשאלה הזו.
ההחלטה הראשונה של הממשלה (ואח"כ באישור התקנות בכנסת) של הקמת IBC, חברה המוכרת לציבור כ"אנלימיטד" -
Unlimited), הייתה ב-
2010 וההחלטה המלאה
נמצאת כאן. אין בה
שום זכר ל-150 מיליון ש"ח מהממשלה.
ההחלטה הזו (מ-
2010) עודכנה ופורטה ב-
2011 (ההחלטה המלאה מ-2011
נמצאת כאן), כשבהחלטה הזו יש, בין היתר, סעיף חשוב על
שקיפות בפעילות IBC, סעיף שלא מומש עד היום (די ברור למה. תשאלו את "הקליקה" ואוהדיה).
שום זכר ל-150 מיליון ש"ח מהממשלה.
רק בספטמבר
2012, לפתע הופיע הסעיף של
מתן מענק של 150 מיליון ש"ח מכספי משלמי המיסים (ב-3 תשלומים של 50 מיליון ש"ח כל אחד, בכפיפות ל"אבני דרך"), ההחלטה המלאה
נמצאת כאן.
מי החליט על זה ולמה? למה 150 מיליון ש"ח? מה מנגנון המעקב אחרי השימוש בכסף של הציבור? הכל תחת מעטה כבד של סודיות, עד היום.
אולם, דבר אחד לא נשאר סודי וזו העובדה, שמנכ"ל משרד האוצר, בעת קבלת ההחלטה להעניק ל-IBC את ה-150 מיליון ש"ח,
דורון כהן, התמנה (לאחר שנת צינון),
ליו"ר ומנכ"ל בפועל
של IBC. תפקיד אותו מילא מינואר 2015 עד ממש לאחרונה, עד סיום הליכי הרכישה של סלקום ותש"י את IBC.
מייד נדבר על המחליף שלו בתפקיד המנכ"ל.
חלק מהתרגילים הפיננסיים, שנעשו מאחורי הקליעים של IBC, נחשפו על ידי בסדרת הכתבות הענקית בת מעל ל-260 כתבות. אולם,
רוב הפרטים מוסתרים היטב, עד היום.
לכן, אחרי העברת המנה הראשונה של 50 מיליון ש"ח מהאוצר ל-IBC, כבר היה ברור, שהכסף הזה "נזרק לפח" (לא בדיוק לפח, זה בסעיף הבא).
ה-50 מיליון ש"ח במנה השנייה, ממש נזרקו לפח, למרות ש-IBC עשתה כמה צעדים של "יחסי ציבור", שמקצת מהכסף הזה יגיע לפריסה סיבים לציבור. למשל, באיזו שכונה חדשה קנטנה במבואות חיפה (שכונת ספיר), שכונה קטנה ברעננה, שכונה בבאר שבע ועוד כמה.
אז הגיעה המנה השלישית של ה-50 מיליון ש"ח האחרונים ל-IBC, וכאן ממש הכל הלך לפח (לא בדיוק לפח, זה בסעיף הבא).
רשימת כל הבכירים מאוד שסייעו לטובת קבוצת סלקום \ IBC - יש בנספח בתחתית הכתבה.
מי החליט לתת (ולמה) את כל ה-150 מיליון ש"ח ל-IBC, למרות שהיה ברור, שזו למעשה "חברת קש" עם פחות מאלפיים מנויים, ללא כל עתיד?
הכל תחת מעטה של סודיות. מקצת מהתרגילים הפיננסיים, שהתבצעו מאחורי הקלעים, חשפתי במסמך המדהים,
שפרסמתי כאן. אולם, גם במסמך זה, אין שום רמז,
לאן הלך כל הכסף הזה (מעבר ל"חובות ספקים", שכן מפורט במסמך).
אבל מה
שלא סודי, זה מי התמנה למנכ"ל של IBC (והחליף בכך את
דורון כהן)? זה
אמיר לוי, מי שהיה הממונה על התקציבים באוצר. לאחר שנת צינון, הוא מצא את דרכו ל-IBC,
בספטמבר 2019.
ככה זה עובד.
למיטב הערכתי, בהיעדר מסמכים ברורים (רק מידע),
הרן לבאות (ביחד עם אבי ברגר, שניהם יועצים של סלקום\IBC), שיתפו פעולה עם אמיר לוי, מי שהיה הממונה על התקציבים באוצר, שהעביר את ה- 150 מיליון ש"ח ל-IBC, כשהם, ככל הנראה, יודעים, שכסף הזה הולך "היישר לפח" (מנקודת מבט של משלמי המיסים). כל עוד עניין זה לא נחקר, זו רק השערה.
בין ההקלות, ש-
IBC קיבלה משנת 2018 ועד שנת 2019: 1) במקום לפרוס בכל המדינה - 100%
IBC נדרשת כעת לפרוס רק ב-40% מהמדינה. ההקלה הזו לבדה שווה לפחות 5 מיליארד ש"ח "על הנייר", אולי יותר. 2) במקום לפרוס תשתית עצמאית לבתים,
IBC יכולה לפרוס את כל החיבורים שלה על התשתיות של בזק. ההקלה הזו לבדה שווה כמיליארד עד 2 מיליארד ש"ח "על הנייר", אולי יותר. 3) במקום להציג פריסה משל עצמה ולקוחות משל עצמה,
IBC הציגה את לקוחות סלקום כלקוחות שלה, וכך היא "עמדה ביעדי הפריסה" שלה לשנת 2019, בלי להוסיף שום לקוח ובלי לפרוס אפילו מטר אחד של סיבים לבתים... הישראבלוף הזה לבדו שווה כרבע מיליארד ₪. 4) כעת
מקדמים הקלות נוספות ל-IBC, כולל ביטול המעמד שלה כ"ספק של ספקים". כך, שתוכל למכור בעצמה שירותים ללקוחות הקצה, לא רק תשתית, ועוד הקלות בתחום השירותים לעסקים. ההקלות הללו שווים מאות מיליוני ₪, אם תתקבלנה (זה ממש לפני החלטה). כלומר: הופכים את רישיון התשתיות של IBC לרישיון של ספק תקשורת,
בלי כל החובות הרגולטוריים של ספק תקשורת (ספק מפ"א). "תרגיל מבריק" שמספק הטבה של בין עשרות למאות מיליוני ש"ח ל-IBC, כל שנה.
2. לאן הכסף (150 מיליון הש"ח מכספי הציבור) הלך?
היות והכל תחת מעטה סודיות, מה שאפרט כאן, זו
לא רשימה מלאה, או מדויקת, או נכונה ב-100%. המספרים האמיתיים פשוט
מוסתרים היטב.
ההקלות, ש-IBC קיבלה מהממשלה בתרגילי רמייה (ההחלטה המעדכנת מ-2018
נמצאת כאן ו
כאן), עם ניתוח שקרי
כאן, לא מספרות את מה שקרה עם הכסף. בנוסף, שום מסמך ניתוח כלכלי שפורסם, לא מדווח
מה השווי הכלכלי של ההטבות שהרגולציה מספקת ל-IBC לפתע, אחרי שכשלה מיומה הראשון וביזבזה את ה-150 מיליון ש"ח, של כספי משלמי המיסים. כך שכל מספר יכול להיות נכון.
כלומר, כל המסמכים הגלויים שפורסמו, לא נותנים שום רמז,
לאן הלך הכסף של משלמי המיסים בישראל.
לכן,
אספתי את המידע מהרבה מקורות מקבילים (כמוסבר
כאן) והגעתי פחות או יותר
לתובנות הבאות:
- סביב ה-60 מיליון ש"ח "עפו" לבניית Data Center ע"י IBC בשבדיה. למה בשבדיה? כי היו"ר דאז ומחזיק מניות הבכורה ב-IBC היה בזמנו שבדי בשם ג'ונס בירגרסון - Jonas Birgersson, היזם והמייסד של חברה שבדית לתקשורת בשם ViaEuropa. כך, IBC בנתה לשבדים מתקן תקשורת בשבדיה, מכספי משלמי המיסים בישראל.
- כ-10 מיליון ש"ח שולמו ב"הסכם פשרה", שנעשה עם חברת טמרס טלקום, אחת השותפות במיזם, כדי ש"תשתוק". זאת, כי היא תבעה את שותפותיה בבית המשפט, בטענות שונות ומאוד חמורות, שאפשר להכניס אותן תחת ההגדרה של "הונאה".
- כ-7 מיליון ש"ח שולמו במשך השנים הללו כריטיינר למשרד עורכי הדין שטיפל ב-IBC. אחד מ-2 השותפים במשרד זה, הוא בן זוגה של היועצת המשפטית של משרד התקשורת' עו"ד דנה נויפלד, "כוכבת" תיק 4000ׂ!
- כנראה עוד כ-10 מיליון ש"ח שולמו למשרד עורכי דין זה, עבור ה"אחזקה בנאמנות" של מניות IBC כל השנים, ועבור הטיפול בכל החוזים של מכירת החברה ועבור המניות, שמשרד עורכי הדין הזה החזיק בעצמו, במניות IBC, דרך ViaEuropa.
- עמלות הצלחה לכל אלה שסייעו לעסקת מכירת IBC, כולל כנראה לאבי ברגר והרן לבאות ועוד כמה בכירים לשעבר ממשרד התקשורת - לא ברור כמה.
- הערכה של כ-30 מיליון ₪ לפחות, ששולמו כ"דמי ניהול" ושכר ל"ויה אירופה" והנציג של ויה אירופה-ישראל בהנהלת החברה (מי שכונה בתואר CTO), מאז 2013 ועד "האקזיט", וליו"ר החברה (ששימש גם מנכ"ל בפועל בחברה) ולעוד כמה מקורבים, שהושתלו בחברה (שהגיעו, כמובן, מסלקום), בכירים, שהיו בצמרת החברה הדמיונית הזו, שחיה, למעשה, כל השנים בעיקר על כספי משלמי המיסים.
בקיצור: ה-150 מיליון ₪ של כספי משלמי המיסים, פשוט "עפו ברוח" להרפתקה, שהמילה "פשלה" היא קטנה, מכדי לתאר את הקבוצה שפעלה כאן, בחסות משרד התקשורת, משרד המשפטים ומשרד האוצר, כדי לחמוס את כספי משלמי המיסים.
3. נקודות רקע נוספות, להבנת התהליכים והאינטרסים ב"פרשת IBC - תיק 5000", תיק שטרם נחקר:
- אבי ברגר והרן לבאות הם למעשה בפועל "עדי מדינה" בלי הסכם, בתיק 4000. השניים הללו (ובמיוחד אבי ברגר) אחראים בעדויותיהם לכמה מהסעיפים כנגד נתניהו שיש בכתב האישום - סעיפים הנשענים רק על עדויותיהם, תוך סתירה מול מסמכים מזמן אמת ועדויות רבות אחרות, של עדים מהימנים, שבכוונה לא נחקרו.
- אבי ברגר שימש כמקור המידע העיקרי להארץ \ דה-מרקר במשך שנים (הם התגאו בכך ונתו לו במה נרחבת, בלא מעט כתבות, עם תמונתו וציטוטים מדבריו), ומשם, ההאשמות, שהוא המציא והעביר ופורסמו בהארץ ודה-מרקר, התגלגלו לכלי תקשורת אחרים, לכל מיני עמותות, לחברי כנסת, וכמובן למשטרה, לפרקליטות, ליועמ"ש והן נכנסו היישר לכתב החשדות ולכתב האישום בתיק 4000.
- הרן לבאות נחשד ונחשף ע"י שלמה פילבר (כטענתו בחקירות) פעמיים כמדליף, פעם אחת לקראת סוף 2015 - נחשד כמדליף של גדי פרץ מגלובס ופעם אחת בסוף 2016 נחשד כמדליף לגדי פרץ וגם לצמרת פרטנר (ובכלל זה לאדם צ'זנוף, נציגו של חיים סבן ויו"ר פרטנר, כשסבן התערב גם מול נתניהו באיומים וגם מול מבקר המדינה, כפי שחשף אלי ציפורי). יודגש, שגדי פרץ מכחיש מכל וכל שהרן לבאות היה מדליף שלו ולטענתו מדובר בשקר \ ספין שנולד אצל שלמה פילבר, כנראה בגלל היריבות האישית, שלו מול הרן לבאות.
- למרות האמור בכתב האישום (סעיף 82), נתניהו לא היה מעורב בפיטוריו של הרן לבאות, שכן הלה לא פוטר ולא התפטר, הוא פרש בסיום החוזה שלו לפי בקשתו (היה לו חוזה בכירים ל-5 שנים) במרץ 2017.
- אבי ברגר הגיע למשרד התקשורת מפרטנר, ולאחר שפרש (פוטר) מתפקיד המנכ"ל, היה יועץ לסלקום בעניין רכישת IBC, כ"כ, היה בדירקטוריון של "חברת חלל" (אחרי שנרכשה ע"י משקיעים פרטיים מכונס הנכסים) ופעל שם כנגד בזק במשך כמה שנים. בשנה החולפת פעל (בחלק מהזמן ביחד עם הרן לבאות), כדי לקדם הטבות נוספות ל-IBC, כולל הקלות רגולטוריות ששוות מיליארדי ₪, כפי שצוין לעיל.
- למותר לציין שמי שמסייעת מאחורי הקלעים לכל ההקלות הללו, גם אם שמה לא מופיע בחלק מהמסמכים, היא היועצת המשפטית של משרד התקשורת (עו"ד דנה נויפלד), והצוות המשפטי הכפוף לה, כשיש לה אינטרס אישי בנושא (המוגדר היטב במסמך "ניגוד העניינים" שלה).
- למי ששכח, עו"ד דנה נויפלד "הושתלה" במשרד התקשורת, ע"י הבוס שלה בעבר, המשנה ליועמ"ש, עו"ד אבי ליכט, כיום יועץ ל"כחול לבן" לענייני נתניהו... שניהם (עו"ד ליכט ועו"ד נויפלד), אחראים אישית (בעדויותיהם) לפחות ל-4 סעיפים בכתב האישום בתיק 4000, כנגד נתניהו וראשי בזק. תזכורת: הפרק האחרון שפרסמתי אודות "תפירת תיק 4000" מצוי כאן, ויש בו את כל הלינקים לכל פרקי הסדרה הקודמים.
יצויין שבעבר, לגבי כל המידע הקיים כאן, שאלתי לגביו שוב ושוב את כל הגורמים, אבל תשובות
לא קיבלתי. ככל שאקבל תשובות, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתשובות לא אקבל.
כ"כ העברתי חומר רב והרבה מסמכים ליועמ"ש, בדרישה חוזרת ונשנית לפתוח בחקירה פלילית (שכבר ב-2018 הוחלט לפתוח בה), ועד היום - הכל
נמרח. גם תלונות על המריחה הזו, הגשתי לנציב התלונות, השופטי (בדימוס)
רוזן. על כך - בכתבה נפרדת.
כך שהפרשה המזעזעת הזו, היא למעשה "תצוגה מוקדמת" של מה שיקרה (או עלול להתרחש, אם לא יחול מהפך בצמרת "הקליקה"), בחקירת "פרשת המימד החמישי".
עצוב ומקומם שכך נראה שלטון החוק במדינת ישראל.
נספח
רשימת בעלי התפקידים הבכירים ביותר (רק הבכירים מאוד, לא כולל את
אבי גבאי, מנכ"ל סלקום, שבגלל ריבוי תפקידי העבר שלו, גם באוצר, גם בבזק, גם בממשלה, גם בפוליטיקה, הוא "בסיווג עילי" נפרד...), שכבר לא בשירות פעיל במשרד התקשורת, או במשרדי ממשלה אחרים, שסייעו לקבלת ההחלטות הרגולטוריות וההטבות האדירות עבור קבוצת סלקום \ IBC בשנים האחרונות:
עדכון 26.2.20: לאור טוקבקים שעלו באתר (מופיעים כאן למטה), מסתבר כעת, ששניים ממייסדי חברת הסייבר "המימד החמישי" (Fifth Dimension),
יואל נאמן ו
גיא כספי, קשורים כך או אחרת ובאופן אישי, ישיר ועקיף,
ל-IBC. זה (לכאורה) קשר מאוד תמוה, שראוי שייחקר, אם שלטון המשפטנים ו"הקליקה" -
ייפסק במדינת ישראל (מה שכרגע לא נראה סביר).
עדכון 27.2.20: פורסם סרטון מערב ראיונות ב"פורום קפה שפירא" 24.2.2020. אני כאן:
http://bit.ly/KafeShapiraTik4000.
עדכון 28.2.20:
א. פורסם פוסט נוקב של
אלי ציפורי כאן, תחת הכותרת: "עיתונות חופשית בישראל? כך צינזרה עורכת "גלובס"
נעמה סיקולר מאמר שלי שהצביע על תפירת התיקים נגד
נתניהו ומתח ביקורת על
אהוד ברק שקיבל מידע מקציני משטרה על חקירות
נתניהו".
ב. אלי ציפורי פרסם פוסט (
כאן) בזו הלשון: "החמוצים לחוצים (1): רשת ההדלפות הפליליות של
מנדלבליט כוללת גם את
אילנה דיין - והיא כמובן מגנה על המערכת המשפטית. המדליף הפלילי
מנדלבליט הדליף הערב ל
אילנה דיין שהוא חושש מהדחה במקרה ש
נתניהו ינצח (ומוטב שכך); הוא גם הדליף לה שהוא חושש ש
דן אלדד יגן על החלטה כזו בבג״ץ.
דיין ממשיכה להגן על החונטה המשפטית - מישהו מופתע מיחסי התן וקח?"
עדכון 29.2.20:
א. התגלו פרטים חדשים ומחרידים על "פרשת המימד החמישי" -
כאן. זו דליפת המידע הגדולה ביותר שהייתה אי פעם בישראל, באחריות ישירה של חבורה של נוכלים ושקרנים (לכאורה...) שראויים לחקירה ולהעמדה לדין, ככל שיידרש.
ב.
פורסמה עצומה הרואה בתיקי נתניהו כ"תיקים תפורים": כ-8000 איש חתמו על עצומה חשובה ביותר. שום ערוץ לא פרסם את זה. אנשים אמתיים, אוהבי המדינה, ציוניים וחכמים, אנשים חושבים וממש לא מוסתים:
http://bit.ly/KafeShapira.
עדכון 23.3.20:
דורון כהן, מה שהיה יו"ר ומנכ"ל בפועל של IBC, התמנה ליו"ר סלקום (
כאן). כך נסגר לו המעגל: מי שדאג ל-150 מיליון ש"ח ל-IBC על חשבון הכסף של כולנו, ואח"כ עבר ל-IBC, כעת חוזר לסלקום, שזכתה להטבות במיליארדים (על הנייר) מהאוצר, גם בזכות הסיוע שלו (ושל מנכ"ל IBC דהיום,
אמיר לוי, שהיה, כמה מפתיע, החשב הכללי באוצר, ודאג שה-150 המיליון שנתן להם
דורון כהן, אכן
יגיע ל-IBC, ו"ייזרק באוויר"). ולא נוכל לשכוח את 2 היועצים של IBC \ סלקום, שסייעו לכל המהלכים הללו:
הרן לבאות ו
אבי ברגר, מ"כוכבי תיק 4000" המפוברק. כמובן שאי אפשר לשכוח את "קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת", שמלווה את כל התהליכים הללו מקרוב, בעזרה רגולטורית מתמדת, על חשבון האינטרסים של הציבור, אפילו כעת במצב החירום.
עדכון 1.3.21:
אלי ציפורי פרסם
כאן [בעקבות הפרסום ב-YNET
כאן] פוסט קצר בזו הלשון: "מעניין העיתוי של הידיעה היום על צווי חיפוש בפרשת המימד החמישי: מעט מדי ומאוחר מדי, או עוד איתות ל
בני גנץ לפרוש - או גם וגם?"