מ- 1.8.13 חברות הסלולר נאלצות, עקב תיקון חדש ברישיון שלהן, לספק למשרד התקשורת "הרים של ניירות" בתחום ההנדסי. כך, במקום לטפל בנפילת הרשתות, הפרות החוק, התקנות והתנאים ברישיון, מייצרים עוד ניירת ועבודת סרק של פקידים, גם בחברות הסלולר וגם במשרד התקשורת.
מאת:
אבי וייס, 4.8.13, 16:30
המנכ"ל הזמני של משרד התקשורת (
שמילה מימון, בתמונה משמאל) החליט ליטול יוזמה ולקדם את הפיקוח על חברות התקשורת וחתם על תיקוני רישיונות לחברות הסלולר, תיקונים שנעשו לפי בקשת סמנכ"ל ההדסה והרישוי,
חיים גרון. מצ"ב
כאן דוגמה לתיקוני הרישיון, שנעשו לחברת פלאפון (לשאר החברות נעשה תיקון זהה).
חברות הסלולר נדרשו להגיש מיידת תמצית דו"ח הנדסי של החברה ומידי שנה (עד 31.12) להגיש דו"ח מלא ומפורט הכולל פירוט של כל המבנה ההנדסי של הרשת הסלולרית, על כל רכיביה, מתגיה, מערכותיה, התוכנות, הציוד, האנטנות, הביצועים, המבדקים, הספרטקרום, הפיתוחים לשנתיים קדימה וכיו"ב, בכל רחבי הארץ. בקיצור: להכין "ספר הנדסי" בן מאות רבות של עמודים (לכל חברה), עבור משרד התקשורת.
למה כל זה נדרש לפתע כעת?
התשובה הברורה: זה מגיע בעקבות ריבוי התקלות (תזכורת: נפילת הרשתות של סלקום, בזק, פלאפון, שהמשרד לא הצליח לפענח למה הן התרחשו), בין היתר, כתוצאה מהמעבר לדור חדש של ציוד מבוסס
IP וכיוצ״ב. בנוסף, ההנחיות מגיעות עקב דו״ח של מבקר המדינה על ההתנהלות הכושלת של מנכ"ל משרד התקשורת הקודם (
עדן בר טל) בעניין התוכנית ההנדסית של בזק, שלא הומצאה למשרד, למרות דרישות אגף הנדסה ורישוי (דהיינו: המשרד התנהג ״כסומים באפילה״, גם לפי הגדרת מבקר המדינה, בכל הקשור לפיקוח על בזק). לכן, הוחלט להדק כעת את הפיקוח על החלק ההנדסי של חברות התקשורת. בנוסף, יצא שימוע גם לבזק והוט להמציא דו"ח דומה לזה הנדרש מחברות הסלולר.
האם זה ימנע נפילות רשתות תקשורת בעתיד?
כמובן
שלא. תוספת ניירות בכמויות עצומות תביא אולי פרנסה מיותרת לפקידים מיותרים, שיתעסקו בניירות הללו, גם בחברות התקשורת עצמן וגם במשרד התקשורת.
הבעיה היסודית הייתה ונשארה: אפס אכיפה. אפס בקרות. אפס ביקורים. אפס דוחות ליקויים. אם לא מבצעים בקרות, ביקורים פיקוח ואכיפה על חברות התקשורת, במשך שנים, אזי אין מה להתפלא שהרשת שלהן נופלת בהפתעה.
חוק התקשורת, מסמכי המדיניות, הרישיונות של החברות ותקנות מיוחדות, שנחקקו ע"י הכנסת בדיוק לנושא זה ("
תקנות הבזק - הפיקוח על פעולותיו של בעל הרישיון") מפרטים את הסמכות והחובה של בעלי התפקידים במשרד התקשורת לפקח באופן הדוק וצמוד על כל מה שנעשה בחברות התקשורת. זאת, כולל בקרות רגילות ובקרות פתע, בכל שעות היממה ובכל המתקנים של ספק התקשורת, בהם ייבדקו כל ההבטים של מתן השירות ומילוי תנאי הרישיון החוק והתקנות, ייבדקו כל המסמכים ויוגשו דוחות ליקויים. על פי כל הסמכויות הללו, יוטלו קנסות וסנקציות כבדות אחרות (עד כדי שלילת הרישיון) על ספק התקשורת, אם הליקויים שנמצאו לא תוקנו.
כל זה לא קרה, ולא קורה. פשוט
אפס אכיפה. אז מה יועילו עוד כמה כרכים של ניירות הנדסיים, שיצטברו בארונות במשרדי משרד התקשורת (שם יושבים הפקידים, במקום להיות בשטח ולפקח צמוד על החברות), ויעלו שם אבק עד שייגרסו במגרסת הנייר של המשרד?
שורה תחתונה: עוד מעשה חלם של מדינת חלם, שמתאים לשיטות של המאה ה- 19, עת בו החלו הטלגרף והטלפון לעבוד.... כמו בתמונה למטה.