החלום של שאול אלוביץ לבצע "אקזיט" במיזוג בזק ו- YES יישאר בגדר חלום, כל עוד התנאי למיזוג הוא "הקמת שוק סיטונאי". מלבד זאת, YES היא חברה מפסידה, שתפסיד עוד יותר בחודשים הבאים, כש- IBC תתחיל לחבר בתים ברחבי מדינת ישראל. לכן, הערך הממשי של YES במיזוג עם בזק הוא אפס אחד גדול. לא יותר מחלום ליל קיץ של מניפולטורים בערך מניות.
מאת:
אבי וייס, 6.11.13, 17:30
ניתוח: האישור של הרשות להגבלים עסקיים למיזוג בין YES לבזק הגיע
באיחור של 9 שנים, כשתנאי השוק השתנו וכל התנאים החדשים, שכעת מציבים הרגולטורים בפני המיזוג, הופכים את המיזוג לפארסה אחת גדולה. הפארסה הכי גדולה מקורה בשר התקשורת
גלעד ארדן (שלא מצליח לצאת מהפייסבוק), שחולם, שיקום "שוק סיטונאי" בישראל, ולכן ניתן, לפי השקפת עולמו, לאשר את המיזוג,
אחרי שיקום "שוק סיטונאי".
כנראה, שהמשיח יגיע רוכב על חמור למשרדי משרד התקשורת ברחוב יפו בירושלים, עוד לפני שהשוק הסיטונאי יקבל ממשות בשוק התקשורת הישראלי.
בנוסף, חברת YES, מיום הקמתה ועד היום היא חברה מפסידה. בד"כ חברות מפסידות מגיעות לכינוס נכסים ולפרוק. לא במקרה הזה, שכן YES היא כלי תחרותי בידי קבוצת בזק מול HOT וסביב העניין הזה נבנו ע"י בעל בזק \ YES אין ספור של
תרגילים חשבונאיים מפולפלים. אולם, זה עדיין לא הופך את YES לחברה בעלת ערך ממשי לבעלי המניות. כניסת IBC (כמתואר בהרחבה
כאן ו
כאן) לשוק התקשורת הישראלי מהחודש הבא, שומטת את הקרקע מכל מחשבה, ש- YES תרוויח אי פעם במדינת ישראל. אלא אם יש ל
שאול אלוביץ רעיון מבריק אחר, למשל: למזג את YES בתוך בזק ואחר כך למכור את החברה הממוזגת הזו ל- IBC...
הגיעה העת, שהרגולטורים (הממונה על ההגבלים העסקיים ושר התקשורת) יבינו ש"הגבינה כבר זזה".
יש לקחת את כל הניירת, שנכתבה על "השוק הסיטונאי", ולגרוס אותם במגרסת הנייר של
שמילה מימון (סמנכ"ל הפיקוח),
שהתמחה בגריסת ניירות מיותרים ומטרידים במשרד התקשורת. שם בדיוק מקומה. יש להתרכז רק במשימה אחת בתחום הקווי: איך להביא להצלחת מיזם הסיבים של IBC. נקודה.
הרווח היחיד שיצמח לשוק (ול
אלוביץ עצמו) הוא שהוא ייאלץ למכור את יורוקום (כולל החלק של "פנסוניק", לא לדבר על החלקים האחרים ביורוקום ששמם "נוקייה" [ז"ל. השם הנכון: "מועדון החלומות של מיקרוסופט"]). ככל המסתמן כעת, הפירמידה המרשימה ש
שאול אלוביץ בנה לצורך האחזקות של בזק תגיע די בקרוב לקיצה, גם בגלל "חוק הריכוזיות" וגם בגלל תנאי המיזוג (אם בכלל הוא יתממש). אני מעריך שיהיו קופצים לא מעטים לרכוש את יורוקום - "פנסוניק" מ
שאול אלוביץ.
המשמעות של הניתוח כאן מאוד ברורה:
קודם כל יש להרוג את הרעיון של "השוק הסיטונאי". ממילא זה רעיון נפל, עובר מת כשאין שום רופא בסביבה, שיחתום שהעובר הזה מת וינפק לפגר "תעודת פטירה". אם לא די בכך, הרשות להגבלים עסקיים
יצאה בשימוע לעניין התנאים למיזוג YES לבזק. חבל גם על הניירת המסורבלת הזו. אמנם לא מעט עורכי דין מרוויחים היטב מעיסוק בניירת הזו, אבל זו לא סיבה מספקת להתייחס ברצינות לשימוע. האישור למיזוג היה אמור להינתן לפני שנים רבות, בלי כל תנאים, או בתנאים מינימליים. כעת, צריך לתקן את העוול ההיסטורי ולאשר את המיזוג בלי כל תנאים בכלל. פשוט: אין צורך בתנאים. השוק התקדם ולא צריך שום תנאים.
YES ממילא לא שווה אגורה (מבחינת הערך שלה לבעלי המניות, ובכלל).
העברת מניות מיד ימין ליד שמאל של
שאול אלוביץ לא משנה מאומה ממצבה העגום של YES בשוק התקשורת. בנוסף, ל- YES יש "בור" של 5 מיליארד ש"ח, של גירעון מצבר. "הבור" הזה צריך ליפול על
שאול אלוביץ, לא על תושבי מדינת ישראל (בצורת "ניכוי ממס עקב הפסדים"). תשומת לב מס הכנסה ושר האוצר לתרגיל שעומד כאן בפתח. אין שום סיבה שמעמד הביניים המשלם מיסים - יממן את ההרפתקאה הקלוקלת והעקומה הזו, מכיסו.
הקריאה שלי לרגולטורים: חבל על הזמן של כולכם. תנו ל- YES לספק שירות ללקוחות, על חשבון כיסוי ההפסדים שלה ע"י בזק (שבינתיים "חוגגת" ומרוויחה היטב). ממילא זה ייגמר די מהר, כשבזק עצמה תעבור להפסדים, בגלל התפתחות התחרות בשוק (אם הרגולטורים יתמכו בכניסת IBC לשוק, וגם אם לאו, במקרה הרגולטורים יצליחו לכפות "שוק סיטונאי" כלשהו על בזק והוט, במקביל לתחרות עם IBC).
.