רשת של ספק סלולר בענן? היא לא חלום והיא מפותחת ומנוהלת מישראל
מאת: אבי וייס, 25.01.14, 17:45
 
שירותי הענן החדשים לעולם ספקי התקשורת נולדו ומסופקים מכפר-סבא. חשיפה והצצה למרכז הפיתוח העולמי של אלקטל-לוסנט לעולם העננים בתקשורת.
 
"ברשת התקשורת הישנה היו הרבה מאוד קופסאות. אנו באים לשוק עם הבשורה: אין צורך בקופסאות", מתאר דור סקולר, סגן נשיא, מנהל פעילות תחום ה-CloudBand, אלקטל-לוסנט. "כדי לבצע זאת, אנו שמים את העננים גם ב-Core – ענן מרכזי ועננים קטנים יותר ברמה המחוזית והעירונית. העננים יושבים על רשת ה-Metro ועליהם רצות האפליקציות. רשת של ספק תקשורת מורכבת מאלפי יחידות מבוזרות ולכן יהיו בה לא מעט עננים מבוזרים".
 
קיימתי ראיון בלעדי עם דור סקולר (בתמונה), כדי לשמוע על מימוש הרעיון של המעבר לשירותי ענן לספקי התקשורת, מה קורה בישראל בתחום זה מול העולם ולאן מתפתח התחום של עננים בתקשורת.
 
שאלה: מהיכן צמח הרעיון של העברת שירותי התקשורת של ספקי התקשורת דוגמת חברות הסלולר, לענן?
דור סקולר: "אנו, באלקטל-לוסנט באים לפתור בעיה. הדרך, שבה בונים עד היום רשתות תקשורת, היא אותה דרך, שהתבססה בשוק התקשורת בשנות ה-90 ואף קודם לכן. כל שירות על רשת התקשורת הוא מוכוון חומרה. זה מביא לידי כך, שלכל שירות יש קופסה. אם יש הרבה שירותים אזי יש הרבה קופסאות, וכל קופסה מגיעה מספק קופסאות אחר. כך, ספק השירותים תלוי כל הזמן בספקי החומרה. הכלל הזה חל על כל שירות החל מווידיאו דרך מסרונים וכלה באיזון עומסים או פיירוול. כשהרשתות גדלו, כמות הקופסאות גדלה. זה נהיה מפלצת של קופסאות.
 
למה זה בעיה? כי זה מסובך. זה גם מאוד יקר. הדבר החמור ביותר: לוקח זמן להתקין את הקופסאות הללו ולהטמיע את השירותים. לוקח עד 3 שנים ולעיתים יותר, להטמיע שירות חדש ברשת ספק התקשורת. ספק התקשורת צריך להחליט ולבחור לגבי כל שירות חדש מי יספק לו את הקופסאות. כיום, לכל שירות צריך הרבה קופסאות בגלל הביזור של הרשתות וקירוב השירותים ללקוחות. לכן, בין ההחלטה על שירות להתחלת הפעלת השירות לצרכנים, הפך התהליך לעניין של שנים.
 
בנוסף, אם ספק התקשורת רוצה יותר Capacity לשירות מסוים, בגלל העלייה בצריכה של השירות, זה לוקח בין 9 חודשים לשנה, במקרה הטוב, כי צריך להוסיף עוד קופסאות בכל רחבי הרשת וזה לא דבר פשוט.
 
בגלל שמדובר בחומרות ייעודיות וקנייניות, לכל קופסה יש חלקי חילוף משלה, והספק צריך להחזיק מלאים של חלקי חילוף לכל סוגי הקופסאות ולנהל את המחסנים והתחזוקה הזו. הוא זקוק למומחים לכל סוג של קופסה, מערכת תחזוקה ושליטה. כיום, מדובר במאות עד אלפי ספקים שונים של קופסאות. על בעיות השדרוגים אפשר לדבר הרבה, אבל הרעיון ברור. זה לא יעיל והניצולת הממוצעת של כל קופסה הוא בערך 20% במקרה הטוב. התסבוכת התפעולית כאן היא מאוד גדולה.
 
התוצאה של התסבוכת הזו: רואים מעט מאוד לאורך זמן שירותי סלולר חדשים מספקי הסלולר. כמעט כל השירותים החדשים, שהלקוחות רואים, הם בשיטת ה-OTT (ר"ת: Over The Top) על הגב של ספק הסלולר ולא שלו. אבל, ספק הסלולר לא רוצה להפוך ל'צינור טיפש' של תעבורה ושירותים, שלא שלו ושהאחרים 'יחגגו' על הרשת שלו".
 
שאלה: אז מה הפתרון?
תשובה: "ראינו מה קרה לעולם ה-IT, לעולם התוכנה והשרתים. בעולם ה-IT עברו מזמן לווירטואליזציה, ומ-Data Center פרטי לכל ארגון ולכל שלוחה שלו עוברים לעננים ציבוריים או מעורבים. המשתמשים מקבלים בענן את כל השירותים והיכולות שהם צריכים.
 
לכן, לא צריך יותר קופסאות לכל שירות. מעלים תוכנה על הענן וזה עניין של שעות או ימים לכל היותר, ומספקים את השירות ללקוחות הקצה. רוצים יותר Capacity לשירות מסוים? בזמן אפסי מוסיפים עוד קיבולת - Capacity . הניצולת מאוד גבוהה כי צורכים רק את מה שצריכים. המורכבות התפעולית נמוכה כי יש אחידות בציוד וברכיבי החומרה שמתחת. קל לתפעל את זה וזה יותר זול ויעיל.
 
זה הפתרון, שאנו מפתחים ומספקים לעולם התקשורת. זו תשתית, שצריכה להיות מבוזרת עם כל הכלים המעבירים שירות משרת פיזי לווירטואליזציה והמריצה את השירות כאפליקציה מעל לתשתית המשותפת. בנוסף, פיתחנו כלי אוטומציה. כך, ש'מחזור חיי השירות' יהיה אוטומטי לחלוטין. מתבטל הצורך בקינפוג ידני. הכל אוטומטי ושקוף.
 
לכן, צריך לתכנן כל שירות ברשת, מה רוחב הפס שלו, מה היתירות שלו וכך הלאה. יש לתכנון הזה כלים מתקדמים ולמעשה כל אפליקציה חדשה עולה כיום בלחיצת כפתור אחרי שבחרנו בה. כל התהליכים מהרעיון עד הביצוע מאוד קצרים. הם יכולים להיות עניין של דקות.
 
בעולם הישן של הקופסאות, כשיש שירות שרץ ויש לו בעיות הדורשות תיקון או שדרוג, היה צריך לבצע זאת בלילה או בסופי שבוע, כדי למנוע פגיעות בלקוחות. היה צורך לבצע זאת על כל הקופסאות מאותו סוג הנמצאות ברשת, ולקנפג את כל הקופסאות כולל אלו הקשורות לקופסאות המשודרגות. בענן אין דבר כזה. הכל נעשה באופן שקוף ואוטומטית. דהיינו: אותו מודל של עולם התוכנה עבר לעולם התקשורת. העלות השולית של המערכת בענן מאוד נמוכה והיא מובילה ליעילות ברשת".  
 
שאלה: יש הבדל בפתרון הענן שלכם בין רשת קווית לרשת סלולרית?
תשובה: "לא ממש. השירותים בסלולר שונים מעט מהשירותים ברשת הקווית, אבל זה בתהליכי מיזוג מתקדמים. יש הרבה שירותים דומים, למשל שירותי וידיאו, שירותי אבטחה. ב- LTE ב- Core מטפלים למשל ברדיו, מה שאין ברשת קווית.
 
אולם, המיזוג של רשתות סלולריות וקוויות כבר החל. המבנה של הרשתות נהיה אחיד: יש Core, יש מרכזיות מחוזיות, עירוניות ומרכזיות קצה, תאי הקצה יכולים להיות DSLAM \ MSAG או תא שידור סלולרי. אבל, שאר חלקי הרשת נעשו אחידים. בעבר, הרשתות הסלולריות והקוויות היו נפרדות ושונות. היום, כבר הכל מאוחד".
 
שאלה: איך נראה הענן בכל מקום? למה לא לתפעל זאת בענן ציבורי כמו של אמזון או גוגל?
תשובה: "אפשר להריץ את הכל בענן של אמזון. תיאורטית, אין בכך כל בעיה. אולם, זה לא הגיוני. הלקוחות צריכים 'זמן תגובה'. בתקשורת, הכל נע סביב זמן התגובה, רמת השיהוי קצה לקצה ואבדן מנות מידע. אי אפשר להשיג זאת אם מוציאים את השירותים לענן רחוק. הענן חייב להיות קרוב ככל הניתן פיזית למשתמשים. לכן, יש עננים מבוזרים בכל רחבי הרשת. סביב הענן המרכזי יהיו לא מעט עננים קטנים. זה תלוי בגודל הרשת והפריסה שלה.
 
בגלל שיש לא מעט עננים וצריך לנהל אותם, הדרישה, שהועמדה בפנינו בשלב הפיתוח של הפתרון, הייתה: יש לנהל את הכל בצורה הכי פשוטה, דהיינו: אוטומטית.
 
לכן, הרשת של העננים שלנו מורכבת מהרכיבים העקרוניים הבאים:
א. ענן מבוזר.
ב. אוטומציה מלאה גם ברמת הענן הכי קטן. הכל ללא מגע יד אדם.
ג. התקנה עצמית. המערכת הדואגת לעצמה. יש מערכת ניהול מבוזרת והתוכנה שולטת בכל.
ד. יש מדיניות לאוטומציה. זה חלק מה-Life Cycle of Applications. כל מה, שקורה בכל פינה, מדווח לענן, למערכת שליטה המקבלת החלטות מידיות לפי המדיניות העסקית של הרשת.
ה. קישוריות ותעבורה חכמה בין כל מרכיבי הרשת.
אלו למעשה שירותי SDN".  
 
שאלה: באיזה שלב אתם בפיתוח?
תשובה: "אנו הפכנו לאחת היחידות החשובות ביותר באלקטל-לוסנט ואנו כבר מריצים את הפתרון אצל לקוחות. בקרוב, אנו מוציאים גרסה שמינית של הפתרון המופיע תחת השם הגנרי CloudBand.
 
הפתרון הזה כולל בעיקרון 2 מוצרים מרכזיים:
א. CloudNode המטפל בעננים בכל קצוות הרשת כולל האוטומציה שלהם.
ב. CloudBand Management System. זו מערכת תוכנה היודעת לדאוג לכל השאר. היא כוללת כלי ניהול לבעל הרשת, כולל הטיפולוגיה של הרשת, ההתמודדות עם כשלים וכיו"ב.
 
המערכת תואמת NFV בצורה מלאה. אנו תורמים בעצמנו רבות לפיתוח התקן הבינלאומי הזה".
 
שאלה: מה קורה אם יש לספק התקשורת רצון להתקין ענן משלו, או של ספק אחר ויש לו ברשת ציוד של ספקים אחרים?
תשובה: "המערכת שלנו פתוחה. זה הדבר היפה בה. היא יכולה להיות מותקנת גם אם הענן הוא לא שלנו, אפילו של ספק מתחרה.
 
יצרנו ecosystem, שהוא הראשון והמוביל בשוק התקשורת, של מוצרי תקשורת הרצים לפי תקני ה-NFV ויכולים להתממשק לענן שלנו לצרכי בדיקות ותאימות. המערכת הזו פתוחה בפני כל. פתחנו את המערכת רק לפני מספר חודשים לשוק וכבר יש לנו 23 שותפים על הענן שלנו עם מוצרים משלימים ואפילו מתחרים, שנמצאים על הענן הזה לצרכי בדיקות, פיתוח ותאימות. יש ביניהם כמה ישראלים, למשל: רדוור, PeerApp, רד, מלאנוקס, IPgallery ועוד. מהעולם יש חברות ענק כמו הוואווי ועוד. יש מאמץ רב בתעשיית התקשורת להוציא מוצרים ושירותים, שיהיו תואמים את הסטנדרטים ואנו מספקים את תשתית הענן הזו לטובת התעשייה".
 
שאלה: מי הם הלקוחות שלכם בישראל ובעולם?
תשובה: "אני לא יכול לדווח על הלקוחות, למעט לקוח אחד, שכבר פרסמנו אודותיו: דויטשה טלקום. חברה זו היא לקוח מאוד גדול למערכת שלנו. יש לנו עוד לקוחות ברחבי העולם, אבל אין שום לקוח, לצערי, מישראל. כל הלקוחות שלנו הם ספקים ברמה של Tier-1.
 
צריך להבין את הסיטואציה בה אנו נכנסים לשוק. התחום הזה לא היה קיים בכלל לפני שנה. אנו באלקטל-לוסנט הערכנו כבר לפני שנים, שהשוק ילך לכיוון הזה ולכן התכוננו לנקודת הזמן הזו ועסקנו בשקט בפיתוח כאן בישראל כבר לפני כשנתיים וחצי עם צוות קטן. היום אנו כבר די גדולים עם כמה מרכזי פיתוח משניים בעולם.
 
לכן, כשמפעילי התקשורת, בעיקר מפעילי הסלולר, החלו ב-2013 בבחינת המעבר לענן, היה לנו כבר פתרון מוכן ועובד עבורם. כיום, ב-2014, זה מתחיל לתפוס, בעיקר בבדיקות והתקנות בקנה מידה לא גדול. ב-2015 נראה כבר התקנות רחבות, אם כי לא בכל הרשתות. ב-2016, לפי הערכתי, נראה את העננים בפריסה רחבה, כמעט בכל עולם הטלקום".
 
שאלה: למה הלקוחות שלכם בוחרים בפתרון הזה?
תשובה: "משום שזה פיתוח רשת המוביל בצורה ישירה להורדת עלויות, בעיקר בתחום ה-OPEX. ככל שהקיבולת גדלה ברשת, בעיקר בגלל הגידול המדהים של סמארטפונים וטאבלטים, יש צורך ביותר קופסאות.
 
כיום, ספקי סלולר מתמודדים עם עשרות אלפי קופסאות. זה נהיה לא הגיוני. זה גם לא הגיוני להשיק שירות חדש בשנים במקום בימים או חודשים. החברות נמצאות בתחרות קשה בכל מקום בעולם. הזמן של יציאת שירות חדש לשוק הוא קריטי. החברות רוצות להגיב מהר לשוק. זה בדיוק מה שהשירות החדש בעננים מספק להן. בנוסף, יש כאן סקלביליות עם יכולת התרחבות כמעט ללא כל הגבלה. מה שמאפשר למשל לחברות גדולות לרכוש חברות קטנות ולהטמיע מהר את המיזוג בתוכן כדי לתפוס יותר נתחי שוק.
 
בנוסף, אנו פועלים בסביבה בה אנו תורמים הרבה לקהילה. אנו משתמשים כמה שיותר בקוד פתוח ותורמים רבות לקוד הפתוח. אנו עובדים עם הרבה שותפים, עם מתודולוגיות מודרניות, עם כלים חדשים לניתוח של Big Data ועוד. אנו מוציאים גרסאות חדשות כל כמה חודשים, בגלל הקצב המהיר של הפיתוח המקבל היזון חוזר מהלקוחות ומקהילת המפתחים. כוח האדם, שאנו מגייסים, הוא מהמעלה הראשונה כי אנו נמצאים בחזית הטכנולוגית של עולם התקשורת".
 
שאלה: לאן אתם מתפתחים עם השירות החדש הזה?
תשובה: "אנו עוזרים למפעילים בתכנון ובהתנסות. יש לנו את כל הכלים ואנו מספקים להם את ההתנסות הזו. זאת, בתקווה שהם יבחרו בנו כספק המרכזי לפתרון המבוקש על ידם.
 
השאיפה המרכזית שלנו היא לתת לספקים יכולת לשלם על שירות ולא לשלם על קופסאות. הם ישלמו על השירות לפי כמות הלקוחות, שיש להם לכל שירות. כך, הם לא יזדקקו לרכוש קופסאות ענק היכולות לשרת מיליוני לקוחות בעוד, שבשלבים הראשונים של השירות יש להם מעט לקוחות. התשלום תלוי בצריכה. זה בדיוק כמו המודל המוכר של ה-SaaS בעולם ה-IT".
 
שאלה: מה החלום המקצועי שלך?
דור סקולר: "אני לא חולם. אני בטוח ומשוכנע, שהרעיון הזה יתפוס. אני מאמין ב-NFV. הרעיון הזה, אם תסתכל רק על הארגון העוסק ב-NFV, הוא החל עם 18 מפעילים ברחבי העולם. כיום, אחרי זמן מאוד קצר, יש בו כבר 35 מפעילים. כל המפעילים הגדולים והמובילים הצהירו, שהם יעברו לווירטואליזציה. חברת הענק AT&T הודיעה לאחרונה, שהאסטרטגיה שלה כולה מבוססת על NFV. הכל יהיה מבוסס אצלה על וירטואליזציה. היא הסמן הימני של השוק. גם דויטשה-טלקום הכריזה הכרזה דומה ורבות אחרות הלכו אחריהן.
 
זה מהלך הגיוני, אבל הוא דורש שינוי מנטלי אצל ספקי התקשורת. הם רגילים לתצורת העבודה המסורתית, מזה שנים. 
 
אני מעוניין לתת לספקי השירות איכות ואמינות בשירות החדש. הספקים רגילים לכלי ניהול מסוימים ולתצורת עבודה מסוימת. אני צריך להוכיח להם, שהשירות שלנו הוא לא דבר תיאורטי אלא אמיתי ויציב ומביא להם תועלת".