ניתוח: איך גלעד ארדן תימרן את כלי התקשורת, את ראשי משרד התקשורת ואת סלקום, כדי להשיג פרסום חיובי ומפרגן ממש לפני הבחירות הפנימיות (פריימריז) בליכוד ולהגיע למקום ראשון (אחרי בנימין נתניהו). "כחלון מס' 2" עם חליפה, שיצר נזקים במיליארדים לתושבי ישראל.
מאת:
אבי וייס, 2.1.15, 11:45
בתזמון מושלם, ממש 2 יממות לפני פתיחת הקלפיות בפריימריז במפלגת הליכוד, אסף שר הפנים
גלעד ארדן בחסות חברת סלקום וכל צמרת משרד התקשורת, את כל כלי התקשורת בישראל, כדי להציג את עצמו בטקס רב משתתפים "כמחליף
כחלון" ואף טוב ממנו (בהבדל אחד: כאן זה בא עם חליפה מהודרת, ולא בלבוש עממי כמו
משה כחלון...), הטקס הזה הוביל אותו היישר למקום ראשון (אחרי
בנימין נתניהו) בבחירות הפנימיות של הליכוד. ההצלחה של התרגיל הייתה מלאה.
כל
כלי התקשורת, כמעט לללא יוצא מן הכלל, שיתפו שיתוף פעולה מלא עם
התרגיל הזה של
גלעד ארדן, תרגיל של השקת שירות
לא חוקי בחסות ממלכתית מלאה.
כל ראשי משרד התקשורת ופקידיו הבכירים, שהגיעו כ"תזמורת מלווה" ל
גלעד ארדן, פחדו לפתוח פה ולהצביע ש"המלך הוא עירום" ומדובר בפארסה בלתי חוקית ובלתי צרכנית, מתחילתה עד סופה. מדובר באוסף אנשים חסרי כל חוט של שדרה, בצמרת משרד התקשורת, שאחרי כן באים ודורשים מאחרים, למשל מבזק ומהוט ומעוד חברות, לציית לכל פסיק הקיים בחוק, בתקנות וברישיונות, ואף קונסים חברות על כל חריגה פעוטת ערך...
את הנזקים, שיצר
גלעד ארדן בקדנציה היחסית קצרה שלו כשר תקשורת, קשה עדיין לסכם (מזל שהוא "
עף בבעיטה" מהמשרד להגנת העורף, שם היה יכול ליצור נזקים יותר חמורים לאזרחי ישראל). הסיבה:
גלעד ארדן התמחה ביצירת נזקים, שהחומרה שלהם והעלות הכלכלית שלהם
מתגלות לעיתים אחרי
שנים. הנזקים, שהוא יצר בקדנציה היחסית קצרה שלו במשרד התקשורת, מצטרפים לנזקים שיצר
משה כחלון לתושבי מדינת ישראל ושהגיעו עד כה לכ-63 מיליארד ש"ח, כמנותח
בהרחבה כאן.
לא אמנה כאן את אוסף ההחלטות המוטעות,
התרגילים, הפרות החוק והנהלים,
הפיברוקים,
ההטעיות, התקנות ו
הנורמות, שאיפיינו את כל הקדנציה של
גלעד ארדן כשר התקשורת, שהתנהג
כאחרון הביריונים בכל הסובבים אותו. כך, עולם התקשורת
הידרדר לאחור, בקדנציה שלו.
אתייחס כאן לנזק הגדול ביותר שהוא יצר לשוק התקשורת, דווקא בהיותו השר להגנת הסביבה. בקדנציה שלו כשר להגנת הסביבה (בשנים 2009 עד 2013),
גלעד ארדן קלט בחושיו המחודדים, שאפשר לעשות הון פוליטי וקריירה מצליחה מהפחד של אנשים מפני קרינה סלולרית, קרינה שלא רואים אותה ולא מבינים מה ההבדל בין קרינה לא מייננת לקרינה מייננת.
כך,
גלעד ארדן בנה בכל הקדנציה שלו כשר להגנת הסביבה, תהליך של "היסטריה ציבורית" שלובתה ע"י אמצעי התקשורת שסגדו לו, מלווה באין ספור של תקנות ומגבלות, עד שהיכולת לבנות אנטנות סלולר בישראל הגיעה פשוט למצב של "פשיטת רגל" מלאה. אפילו מבקר המדינה נסחף לאחרונה בעניין הזה ויצא בדו"ח חריף (
כאן), שהרשויות ובמיוחד הרשויות המקומיות לא מטפלות לפי הנהלים (ש
גלעד ארדן יצר בהבל פיו), ב"סכנות הקרינה הבלתי מייננת" במוסדות החינוך ברחבי ישראל.
פרסמתי כאן עמדת מומחים שהצהירו, שיש יותר קרינה ממייבש השיער הקיים בכל בית, מאשר ממערכת אנטנות הסלולר. אין היסטריה ואוסף של תקנות כל כך מחמירות בתחומי הסלולר והאלחוט, כמו ש
גלעד ארדן יצר בישראל. זה פשוט לא קיים בשום מקום בעולם. בתי המשפט (כולל בית המשפט העליון) נסחפו בפרופגנדה הזו ואסרו בניית אנטנות כמעט בכל מקרה שהובא בפניהם.
הבעיה היותר חמורה כאן: מדובר
בהטעייה מכוונת, מניפולטיבית וצינית של הציבור, מצד
גלעד ארדן. זה נובע מכך, שכל המדידות והתקנים של הקרינה הסלולרית בכלל לא נוגעות לאנטנות, אלא לראש שלנו. SAR, הרמה של הקרינה הסלולרית הנפלטת ממכשירי הסלולר, נמדדת במעבדות ע"י הצמדת מכשיר סלולר לאוזן של בובה אלקטרונית, כשמודדים בראש הזה את רמת הקרינה כשמכשיר הסלולר מוצמד לאוזן של הראש המעבדתי הזה.
המציאות: מאז 2006, השימוש במכשירי
הסלולר
השתנה לחלוטין. בשנים האחרונות משתמשים במכשירי הסלולר, במיוחד בגילאים הצעירים (שכביכול עליהם התקנות אמורות להגן), בכלל בצורה אחרת. בדיוק כמו שרואים בתצלום כאן משמאל.
כיום, מחזיקים את המכשיר הסלולרי
מול הפנים ולא צמוד לראש. מעט מאוד מחזיקים את המכשיר ליד האוזן, וגם זאת לפרקי זמן מאוד קצרים. דהיינו: כל תקני ה-SAR המחמירים ש
גלעד ארדן כפה על כולנו, הם שטות אחת גמורה ולא רלבנטים למציאות. צריך לבדוק את הסכנה בקרינה הסלולרית המסוכנת (אם בכלל יש דבר כזה) ל
אצבעות הידיים, לא
לראש...
העניין הזה
לא נגמר בחיסול היכולת לפרוס אנטנות בישראל, מפחד הקרינה שלא קיימת, וגם זו שקיימת, כנראה בכלל לא מסוכנת. זה המשיך בתרגיל הבא:
ביטול הצורך בתחרות בסלולר, ע"י ביטול הצורך בפריסת רשתות סלולר למתחרים החדשים, שנולדו בשוק הסלולר.
בתרגיל, שכולו פיברוק, החליט
גלעד ארדן, שמי שמפעיל רשת סלולר משותפת בדור רביעי (LTE), לא יכול להפעיל רשת נפרדת בדור שלישי (
נותח בהרחבה כאן). כך, באופן בלתי חוקי לחלוטין,
גלעד ארדן חיסל "במשיכת קולמוס" את מכרז התדרים של קודמו (
משה כחלון), מכרז שיצר את גולן טלקום והוט מובייל.
התוצאה: אחרי מכרז ה-
LTE, שיתקיים
ממש החודש, תוך מספר קצר של חודשים, בישראל תהיינה שוב
3 חברות סלולר, במקום
5. יש הטוענים שגולן טלקום תרכוש בקרוב חברת סלולר גדולה, אולי את סלקום. זה די הגיוני, בכאוס שיצר
גלעד ארדן בקדנציה שלו. הנזקים של החלטותיו
יתגלו שנים אחרי שהוא כבר לא שר התקשורת.
למי שסבור שהיחסים בין גולן טלקום לסלקום (הרשת עליה גולן טלקום "רוכבת") הם תקינים, מומלץ לקרא את כתב התביעה
המצ"ב כאן, תביעה של גולן טלקום כנגד סלקום בטענה של "גניבת לקוחות". נקודת מבט מעניינת על המצב הנוכחי בשוק הסלולר, פורסם
כאן בגלובס. בנוסף, אחת הסיבות שגולן טלקום יכולה לצאת במבצעי הוזלות
במחירים מטורפים, היא בטעות שעשתה סלקום בהסכם שלה מול גולן טלקום, שמנצלת זאת ועושה Abuse (ניצול לרעה) של העובדה שאין תקרה ומחיר לצריכה עודפת של Data על רשת סלקום, מצד לקוחות גולן טלקום. גם זה חלק מהכאוס שיצר
גלעד ארדן בשוק הסלולר, שאיפשר "נדידה פנים ארצית", שזה למעשה סוג של MVNO, תוך התעלמות מחובת "הפריסה האוניברסלית" שהוטלה על גולן טלקום (וגם עם הוט מובייל), בעקבות "מכרז התדרים" הקודם, ובהתאם לחוק התקשורת, תקנותיו ורישיונות החברות הללו.
לסיכום: עבור עצמו ומנקודת ראותו: התרגיל הציני של
גלעד ארדן לזכות בפיימריז בליכוד באמצעות הכרזת שירותים חדשים של סלקום - הצליח
ובגדול.