דרמה בשוק הסלולר: האם שת"פ אנטנות בסלקום ובפלאפון עומד לקרוס?
מאת:
מערכת Telecom News, 27.6.15, 20:20
ועדת הכלכלה (בשת"פ ועדת העבודה והרווחה) בכנסת מבקשת לבטל לאלתר את הוצאת עובדי הסלולר לתאגיד חיצוני כעובדי קבלן. בימים הקרובים סלקום ופלאפון תצטרכנה לקבל החלטות ברורות (וקשות), שתכאבנה לגולן טלקום ולמרתון (018-אקספון). משרד התקשורת הוצג במערומיו ללא כל טיעונים מקצועיים מתקבלים על הדעת.
במשרד התקשורת לא ביצעו כל מהלך של "
תחקור הפקת לקחים" בעקבות
פיטורי המנכ"ל (
אבי ברגר)
ואולי קיוו, שההחלטות המוטעות של המשרד תישכחנה. אולם, המציאות אינה כזו.
ההמצאה הייחודית
והלא הגיונית (
שלא לומר מפוברקת) של "שת"פ אנטנות" עם חברות בלי אנטנות, לא יכולה לרדת מסדר היום, כי היא פשוט לא ברת ביצוע וגם יש מאחוריה: עובדים, כסף ואינטרסים.
יתרה מכך. לאור
הקדימות המוחלטת של
שת"פ פרטנר-הוט (שת"פ בשם
PHI), החברות סלקום ו
פלאפון תצטרכנה ודי מהר לקבל החלטות, אולי אף כואבות. הכי יכאב לאלה, שחשבו "למצוא זהב" בשת"פ הזה: מרתון (018-אקספון) וגולן טלקום.
המהלך המפוקפק של משרד התקשורת להוצאת עובדי ההנדסה והטכנולוגיה בסלקום ובפלאפון לתאגידים חיצוניים (מיזם/
jv)
כעובדי קבלן במסגרת שיתוף הרשתות - נבלם לפי שעה ע"י ועדת הכלכלה בכנסת, אשר
התכנסה לדון בסוגיה בשיתוף עם ועדת העבודה והרווחה ביום 23.6.15.
בתום דיון סוער ונוקב הביעה הוועדה (בראשותו של ח"כ
איתן כבל, בתמונה) עמדה חד-משמעית ונחרצת כנגד הקמת התאגיד והוצאת העובדים להעסקה כעובדי קבלן. בנוסף, נזפה הוועדה במשרד התקשורת על מדיניותו התמוהה והכושלת בנושא וקבעה, שעליו
לפעול לאלתר לביטול הצורך בתאגיד חיצוני בהתייחס לאיחודים העומדים על הפרק. אחרת תחל הוועדה בהליך חקיקה, שיכפה על המשרד את ביטול התאגיד.
במהלך הדיון תקפו חברי הכנסת בזה אחר זה את התנהלות משרד התקשורת ומדיניותו התמוהה וחסרת ההיגיון, והודיעו בלשון ברורה, שיפעלו בכל הכלים הפרלמנטרים העומדים לרשותם לביטול התאגיד. את המהלך מובילה חברת הכנסת,
מיכל בירן ("המחנה הציוני"), שהודיעה, שלא תרפה מהסוגיה עד פתרונה המוחלט והשארת העובדים במקומות עבודתם.
כבר בפתיחת הדיון תקף חבר הכנסת
איתן כבל, יושב ראש הוועדה, את משרד התקשורת על החלטתו לשלוח לדיון נציג זוטר ביותר, שאינו בעל הסמכות הראויה לדיון בנושא כה חשוב. הטענות הקלושות והמקוממות, שהציגה נציגת משרד התקשורת במהלך הדיון המחישו עד כמה הייתה נזיפתו של חבר הכנסת
כבל במקומה. עמדתה של נציגת משרד התקשורת שיקפה את חוסר המקצועיות וקלות הדעת בה קיבלו הגורמים המקצועיים במשרד את ההחלטה להקמת התאגיד החיצוני. בדומה לנציגת משרד התקשורת, אף נציגת הממונה על ההגבלים העסקיים התקשתה להסביר את הצורך בהקמת התאגיד, וסיפקה תשובות מגומגמות ולא ענייניות, שנהדפו מיד.
מהדיון עלתה תמונה מדאיגה המצביעה על התנהלות שלומיאלית של הרגולטור וחוסר מקצועיות משווע של הדרגים המקצועיים במשרד, שעלולים להוביל לפיטורי מאות עובדים והעברתם לעבודה קבלנית. המדאיג והמטריד מכל היא העובדה, שהדרישה להקמת תאגיד במסמך המדיניות לא עודכנה חרף השינויים המהותיים בשוק התקשורת מאז כתיבתה במאי 2014, ולמעשה, היא מנותקת כיום מהמציאות הקיימת בשוק הסלולר. (מאז כתיבת המסמך במאי 2014 פירקה גולן טלקום את מרבית הרשת, ובנוסף, מאז כתיבת המסמך נכנס לשוק שחקן חדש, אקספון-מרתון, אשר
אין בבעלותו עובדים ולא רשת, או אפילו שרטוט של רשת).
לכן, כיום ההתייחסות במסמך המדיניות של משרד התקשורת לנושא אינה עדכנית, אינה מתיישבת עם המציאות החדשה בשטח ואינה רלוונטית לתצורת האיחוד שעל הפרק. אולם, איש במשרד לא טרח לעדכן את הדרישה המיותרת לתאגיד ולמנוע את המהומה המיותרת. לאור זאת, בדיון הסוער נראתה החלטת משרד התקשורת להוצאת העובדים לתאגיד חיצוני כשליפה מהמותן, שאינה מבוססת על כל טיעון מקצועי מתקבל על הדעת.
מי שדבריו הציגו את משרד התקשורת באור מגוחך ביותר הוא לא אחר מנציג חברת סלקום בדיון,
ניר יוגב סמנכ"ל הרגולציה, שהביע את תמיהתו על הדרישה להקמת תאגיד חיצוני, את חוסר ההיגיון שבדרישה, ואת התנגדותה הנחרצת של הנהלת סלקום למהלך.
ניר יוגב: "סלקום אינה מתנגדת להצעת העובדים. לא אנו ביקשנו את הקמת התאגיד, לא אנו בקשנו להעביר עובדים לעובדי קבלן.
צודקים העובדים, שדין סלקום-גולן אינו כדין הוט-פרטנר. במקרה של סלקום וגולן, רוב אם לא כל הנכסים יהיו נכסים של
סלקום ורוב אם לא כל, העובדים יהיו עובדים של
סלקום. אנו חושבים, שהחשש התחרותי במקרה זה הוא זניח עד לא קיים. ואני מזכיר כי
גם כיום יש שיתוף (בין החברות). מנויי גולן גולשים על רשת סלקום, שעובדי סלקום הקימו ומתחזקים במקצועיות, ואין כל חשש תחרותי".
עמדה זו, שהציג
ניר יוגב, מפתיעה מאוד, שכן הוצאת העובדים לתאגיד נתפסה כמהלך, שנרקם מאחורי הקלעים בין הגורמים המקצועיים במשרד להנהלות של החברות הסלולריות, שראו במהלך הזדמנות פז לפיטורי עובדים. נראה, שהנהלת סלקום הבינה, שלאור ההתנגדות הנחרצת של ועדי העובדים והטיעונים החלשים להצדקת הצורך בתאגיד, נועד המהלך לכישלון ומשום כך "יישרה קו" עם העובדים.
הנהלת פלאפון, לעומת זאת, שנקלעה למלכוד בעניין, שכן היא לא מצאה כל טיעון ענייני להגן על הצורך בתאגיד, ומאידך נמנעה מעמדה, שתקומם עליה את ועד העובדים, החליטה "לעצום עיניים" ולא להופיע כלל לדיון. על כך זכתה אף היא לגינוי חמור מצד יושב ראש הוועדה, ח"כ
איתן כבל. חברת הכנסת
בירן אמרה בנושא: "זה, שהנהלת פלאפון לא כאן, זו חוצפה, שאין כדוגמתה. זה לא מקרה, שאותה חברה, שגררה לעובדים רכבים, בחרה לא להגיע".
האבסורד הגדול הוא, שכל המהומה המיותרת, שיצר משרד התקשורת, היא על לא מאומה ומקפלת בתוכה סיפור חלמאי עגום, שמתווסף לאופן קבלת ההחלטות השנוי במחלוקת וחסר המקצועיות, שנוקט המשרד. נדמה, ששוב נולדה התסבוכת מהתעקשותו של מנכ"ל המשרד היוצא,
אבי ברגר, "לאחוז בקרני המזבח" של אחת ההחלטות הביזאריות והאטומות, שהוציא המשרד תחת ידיו.
נסביר במה דברים אמורים: בהמשך ל"רפורמת כחלון" עודד וקידם המשרד את נושא איחוד הרשתות בין המפעילים במתכונת
mocn. כבר נכתב באתר הזה רבות על הנושא (למשל
כאן). זה היה חלק מהתרגיל של "מכרז התדרים ל-LTE".
במסמך המדיניות, שפרסם המשרד במאי 2014, קבע הרגולטור, שבשל חששותיו הנוגעים להגבלים עסקיים, ביניהם החשש מפני פגיעה בתחרות, זליגת מידע וכד', על החברות המשתפות רשת חלה חובה להקים תאגיד חיצוני בבעלות משותפת בו יועסקו כל הגורמים ההנדסיים, שיעסקו בעבודות ההקמה והפיתוח של הרשת (תמהיל משותף של עובדים מ-2 החברות). במסמך הגדיר המשרד במפורט, שחובה זו להקמת תאגיד חלה במקרה של איחוד רשתות בין חברה ותיקה, שבבעלותה רשת בפריסה מלאה, ובין חברה קטנה בעלת פריסת רשת חלקית, שמן הסתם, מעסיקה כוח אדם בהיקף הנדרש לכך.
חברות פרטנר והוט מובייל, שעונות בדיוק להגדרת הרגולטור, קיימו כלשונו את הוראת מסמך המדיניות ובימים אלה עוסקים שם בהקמת התאגיד המדובר. נדגיש, שלהסכם שיתוף זה הגיעה חברת הוט, המעסיקה מאות עובדי הנדסה, כשבבעלותה רשת בפריסה חלקית המונה מאות רבות של אתרי שידור. בתצורה זו, אכן נראה כי התבקשה הקמת התאגיד, כפי שנוסח במדיניות, למניעת פגיעה בתחרות ושיתוף מידע בין עובדי 2 החברות.
אלא, שכאשר בוחנים מקרוב את 2 השיתופים האחרים, בין זה של סלקום לגולן טלקום ובין פלאפון למרתון (018-אקספון), זועקת לשמיים ובולטת מיד העובדה שהדרישה להקמת תאגיד בתצורה זו, ששונה מפרטנר-הוט, מגוחכת ומופרכת מיסודה. חברת מרתון, כמו גולן במתכונתה הנוכחית, "הבליחה לשוק" כשבאמתחתה מצבת כוח אדם מפוארת של אפס עובדים ברשת, כולם עונים לשם "דני דין הרואה ואינו נראה", בעלי תארים מתקדמים בהנדסה מהטכניון שעל הירח, שמטפלים במרץ ובמקצועיות ברשת מאסיבית המונה אפס אתרי שידור. כן, זו לא שגיאת הקלדה. אפס אתרי שידור ואפס עובדים.
לפיכך, כל חשש, שהעלה הרגולטור במסמך המקורי מפני העברת מידע ופגיעה בתחרות, נראה באור מגוחך, אינו רלוונטי לדרישה המקורית ודורש תיקון בהול. המסמך נכתב במאי 2014. מאז שינתה גולן את פניה, מפעיל חדש נוסף בא לשכונה עירום ללא רשת ועובדים - אבל הסעיפים הרלוונטיים הנוגעים לתאגיד במסמך המדיניות לא שונו ולו במילה אחת.
אם נביט במציאות, שנוצרה עקב מדיניות "הטלאי על טלאי", נבחין, שבאופן מעשי שיתוף הרשתות עם חברות כמו גולן טלקום ואקספון, מעבר לתדר ורישיון המפעיל, שהן מחזיקות ברשותן, אינו שונה משיתוף עם כל מפעיל וירטואלי -
MVNO. לאף אחת מהן אין רשת עצמאית ולא מצבת עובדים משמעותית. וכזכור, מעולם לא העלה הרגולטור בקשה להקמת תאגיד במקרה של מפעיל ווירטואלי -
MVNO. אין דבר כזה בין רמי לוי לפלאפון ולא צריך להיות כזה בין אקספון לפלאפון.
גם כאשר בוחנים את הסוגיה בשוק התקשורת הקווי, בשיתוף המפעילים בתשתית בזק (שוק סיטונאי), מעולם לא דרש הרגולטור הקמת תאגיד דומה מבזק (או מהוט, שחמקה עד כה מהשוק הסיטונאי) ולא העלה את חששו מפני פגיעה בתחרות וזליגת מידע. שיקוליו עמו, מניעיו נסתרים. מה שבטוח, הם אינם בהכרח ענייניים ומקצועיים.
חששם של העובדים, שנשען על מידע מוצק ומבוסס הוא, שהסכם המדיניות בכלל והפרק הנוגע להקמת בתאגיד בפרט, נתפרו במידה רבה למידותיהן הצרות של ההנהלות. הן, שהקימו קול זעקה והפחדה מפני השלכות הקשות של הרפורמה על רווחיהן, דרשו בתמורה הקלות עקיפות, כאשר אחת המשמעותיות ביותר, שמשחקת לידיהן, היא חובת הקמת התאגיד. המשרד הקשיב בקשב רב להנהלות, דחה על הסף כל אפשרות לשמוע את עמדת העובדים והציבור, ולעזאזל השיקולים המקצועיים והמציאות בשטח.
במציאות המעוותת שנוצרה, הדרישה להוצאת עובדי החברות הוותיקות לתאגיד חיצוני לא רק שאינה נדרשת מכל היבט מקצועי וחוקתי, אלא שהיא בגדר חלמאות של ממש, שלומיאליות מקצועית, או אם תרצו, אטימות הנגועה
בשיקולים זרים ו
מוזרים, שקיבלו הגורמים המקצועיים הלא נכונים במשרד התקשורת. במצב הכאוטי, ששורר במשרד התקשורת, אין זה פלא. איש אינו יודע משמאלו ומימינו, כפי שהתברר מדברי נציגת משרד התקשורת בדיון בוועדת הכנסת. הוואקום הגדול שנוצר, ללא שר ממונה המטפל מקרוב בנושאים הבוערים, ללא הממונה על ההגבלים העסקיים, שכשל בטיפול בשוק התקשורת
והתפטר מתפקידו, עלול לגרור את המשק לאחד המאבקים המיותרים שידענו.
תגובת
ברק לוי, יושב ראש ועד עובדי חברת פלאפון: "מאבקנו צודק. לא נסכים להעברת עובדים לתאגיד חיצוני. אנשי מקצוע מדברים על תאגידים, מיזמים, אבל בסופו של דבר כולם מבינים, שזה בעצם העברת עובדים לעובדי קבלן. היום רוצים לעשות את זה בשוק הסלולר, מחר יעשו את זה בשוק אחר במשק. לא ניתן לכך יד. כל מי שנכח בדיון בוועדת הכלכלה מבין, שאין כל הגיון או הצדקה למהלך המפוקפק הזה".
תגובת יו"ר ועד עובדי חברת סלקום,
מיה יניב: "שיתוף הרשתות שמשרד התקשורת מעודד, בין גולן לסלקום ובין אקספון לפלאפון, יעביר בעיקר את עובדי פלאפון וסלקום לחברות קבלן. עובדים עם ותק של 10–20 שנה יעברו להיות עובדי קבלן בתאגיד שאין לו עתיד והוא יהיה קיים רק כל עוד שיתוף הרשתות יתקיים״.
עוד אמרה
מיה יניב כי: ״כל חברי הכנסת שנכחו בדיון הבינו את האיוולת במדיניות משרד בתקשורת בדבר העברת עובדים אל התאגיד החדש. נמשיך להיאבק עם כלל האמצעים העומדים לרשותנו כנגד מדיניות זו״.
את תגובת משרד התקשורת לא הצלחנו לקבל. ככל שתתקבל, נעדכן.