הטעויות של מבקר המדינה בדו"ח הקטלני אודות בזק - משרד התקשורת

דף הבית >> הטעויות של מבקר המדינה בדו"ח הקטלני אודות בזק - משרד התקשורת
ניתוח: מעולם לא פורסם דו"ח כל כך חמור אודות התנהלות משרד התקשורת בנושא הכי מרכזי של המשרד: טיפול ברגולציה של קבוצת בזק. אולם, הדו"ח (למרות שעבדו עליו יותר משנה) מכיל טעויות קריטיות רבות והמבקר לא בדק לעומק (או בכלל) את מה שהיה מונח בפני המבקר, מה שהיה מוביל (אם היה נבדק), למסקנות והמלצות שונות לגמרי. חשיפות חדשות אודות התעלולים של שלמה פילבר הקשורים לקבוצת בזק. 
מאת: אבי וייס, 15.7.17, 19:17מבקר המדינה

למשבר החמור ביותר, שהיה אי פעם במשרד התקשורת הישראלי, יש פתרונות (מפורט כאן). אולם, אי אפשר להישאר אדיש, לאחר שחזרתי וקראתי מספר פעמים את דו"ח החמור ביותר של מבקר המדינה (כאן, כאן, כאן וכאן) בעניין משרד התקשורת.

המבקר וצוותו, בדו"ח שלו עשו עבודה מצויינת וחשובה ביותר מבחינה ציבורית, בכך, שהמבקר הוכיח מעל לכל ספק סביר, שכל התירוצים של שלמה פילבר - המנכ"ל, בכל מה שהוא נשאל עליו, לאורך כל מאות העמודים של הדו"ח, היו: שגויים, שקריים, ספינים, מוטעים, "מצוצים מהאצבע", לא מדויקים, או מטעים (זו פרשנות חופשית שלי, לביטויים העדינים יותר, בהם משתמש מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא [בתמונה משמאל] לכל אורך הדו"ח שלו).  

אקדים ואומר, שההתנפלות של פוליטיקאים, פרשנים ועיתונאים על רוה"מ - ביבי נתניהו, שיש לחקור אודות יחסיו עם שאול אלוביץ' בעקבות דו"ח המבקר, אין לה כל בסיס עובדתי בשיטת המשפט הנהוגה והכתובה בישראל. המבקר לא מצא כל חשדות לפלילים ולכן לא הפנה כל חשדות כאלו ליועמ"ש, לצורך המשך חקירה. יתרה מכך, הבעיה של יחסי נתניהו - אלוביץ' כבר נבחנה ע"י היועמ"ש והתרופה, שנמצאה לה, הייתה "הסכם ניגוד עניינים" ובהמשך סילוקו של רוה"מ מתפקיד שר התקשורת (ולא חקירה מסוג כלשהו). משרד המשפטים גיבה את ההחלטה הזו חזור וגבה בצורה ברורה ביותר, בכל הפניות של המבקר למשרד המשפטים. לכן, אי אפשר להשתמש באותם נימוקים, שכבר נבחנו והוכרעו בידי היועמ"ש ומשרד המשפטים (אלא אם יוכח בבג"ץ, שהם שקלו שיקולים זרים ופסולים בהחלטותיהם). 

יחד עם זאת, למיטב הערכתי, המבקר טעה טעויות לא פשוטות לכל אורך מאות עמודי הדו"ח שלו. אמנה את העיקריות שבהן כאן:

א. אחת הטעויות הכי מביכות: המבקר מצא, שכל מה ששלמה פילבר מספר לו זה "ישראבלוף" (פרשנות חופשית שלי לניסוחים העדינים של המבקר), אז איך המבקר לא גילה, שהעוזרת של המנכ"ל (עדי קאהן גונן), שכתבה עבורו את כל המסמכים הכלכליים והרגולטוריים, אינה כלכלנית? אמנם היא יוצאת אגף הכלכלה, אבל אינה כלכלנית, כפי שהמבקר כתב בטעות בדו"ח הביקורת. לכן, הניירות שלה לא יכולים להיחשב משום בחינה - ניתוח כלכלי. לכן, אין להם שום תוקף ואי אפשר לבנות עליהם שום החלטה רגולטורית. איך נעשתה השגיאה הזו ע"י המבקר? זה ממש לא ברור. 

ב. המבקר מציין ולא לחיוב את היועמ"ש ומשרד המשפטים בעניין "הסדר ניגוד העניינים", שנערך לבנימין נתניהו. אולם, המבקר התעלם מכך, שההסדר הזה לא רק שהוא לא הגיוני ונועד לכישלון (מה שאכן קרה, בדיוק כפי שחזיתי), הוא היה אמור בכלל להתבטל, מפני שהוא מבוסס על דבר הכי לא הגיוני ולא חוקי שיכול להיות: היועמ"ש מינה את היועצת המשפטית של משרד התקשורת (עו"ד דנה נויפלד), להיות "שומר הסף" של בנימין נתניהו לצורך קיום הסכם "ניגוד העניינים". זאת, בזמן שהיא עצמה נגועה ב"ניגודי עניינים", "מכאן ועד הודעה חדשה" ולה עצמה יש "הסכם ניגוד עניינים", שערך לה היועמ"ש, בעקבות חשיפה שלי (מנותח בהרחבה כאן). לכן, כל ההסכם הזה לא מבוסס על איזה בסיס חוקי או הגיוני ונגוע בתוכו בניגוד עניינים פנימי מובנה ולכן דינו היה להתבטל. משום מה המבקר לא עסק בכלל בנקודה הזו.

ג. המבקר מציין, שרשימת הנושאים, שטיפל בהם ביבי נתניהו בתקופה שהיה שר התקשורת ושנוגעים לבזק, רשימה שהוכנה עבורו ע"י עוזרת המנכ"ל, הרשימה הזו לא הועברה למשרד המשפטים טרם קבלת החלטת היועמ"ש, בדבר הסכם ניגוד העניינים של בנימין נתניהו. המבקר היה אמור לבצע בדיקה של הרשימה הזו ולבחון את הנקודות הבאות:

1) מה התועלת הכלכלית, שהייתה לבזק באופן כללי ולבעלי בזק באופן פרטני מההחלטות הללו? 

2) האם ההחלטות הללו הן הגיוניות וחוקיות? למשל: ההחלטה לאשר את מיזוג בזק-yes ע"י רוה"מ [מה שהיה שלב ראשון בתהליך] מבוססת על עיוות המציאות ע"י המנכ"ל ויו"ר מועצת הכבלים והלוויין וללא כל בסיס חוקי ותוך התעלמות מוחלטת מתנאי המיזוג, שנקבעו ברשות להגבלים עסקיים (שדרשה לבצע רפורמה ב"הסדר הגיגות" של בזק טרם האישור, מה שלא נעשה, עד היום). 

כידוע, עסקת בזק-יס לא יכלה לצאת לפועל ללא מועצת הכבלים והלוויין, הכוללת את היו"ר ד"ר יפעת בן חי שגב, ועוד חברים ובכללם תמי לשם ומימון שמילה (שמישהו התעקש שרק הם אלו שיהיו חברי מועצה). וכיצד נראה האישור של המועצה לעסקה זו? כפי שחשפנו - "החלק המבדח בנימוקים שהוצגו ע"י מועצת הכבלים והלוויין לאישור הרכישה ע"י רוה"מ מופיע הסעיף הבא: "אישור המיזוג הפיננסי [בין בזק ל-yes], מהווה פוטנציאל להפחתת מחירים ושיפור השירות לצרכן;". במציאות - קרה בדיוק ההפך. yes העלתה מחירים ופעמיים, רק בשנה האחרונה. מבחינת שיפור השירות לצרכן, על פי הדו"ח של המועצה עצמה, דווקא בהוט היה ב-2016 שיפור דרמטי בשירות לצרכן, לא ב-yes. כלומר: טובת הציבור הייתה רק מראית עין וספין ענק, כדי לאפשר לאשר את המהלך הבלתי חוקי הזה, ע"י שר התקשורת דאז (ביבי נתניהו). אגב, פרוטוקול הדיון במועצת הכבלים והלוויין בנושא זה, מוסתר מהציבור - עד עצם היום הזה.

מבקר המדינה כלל לא בדק את התנהלות מועצת הכבלים והלוויין בפרשה חמורה זו. 

3) כיצד באותה תקופה נעשו ספינים ענקיים על הציבור (ע"י שלמה פילבר) כדי לטשטש את "המתנות הענקיות", שהוא, מועצת הכבלים והלוויין ורוה"מ סיפקו לקבוצת בזק, בכמה מהלכים:

א) הטלת קנסות ענק על בזק בעבירות שלא היו ולא נבראו (סביב זה נבנתה מסכת שלמה של פיברוקים. הדיון בערעור של בזק על הקנס הגדול ביותר מבין הקנסות שהוטל עליה, עדיין נדון בבית המשפט).

ב) מתן "מתנה" מקבילה להוט (בשווי של כמיליארד ש"ח), בדמות הסרת "חובת הפריסה האוניברסלית" מעל הוט, תמורת מתן שירותי OTT בלתי חוקיים של הוט על רשת בזק והבטחה מעורפלת ולא ברורה של הוט, לשדרג את הרשת שלה במועד לא ידוע. 

שני הנושאים הללו כלל לא נבדקו ע"י המבקר. 

ד. המבקר טעה טעויות חמורות בכל הניתוחים שלו בנושא "השוק הסיטונאי". בכתבה שפורסמה כאן ושנכתבה ע"י עו"ד אבי רימון, אחד המומחים המובילים בישראל בתחום רגולציית התקשורת, מנותחים לא מעט טעויות שיש בדו"ח המבקר. הטעות המרכזית עליה מצביע עו"ד אבי רימון היא: המבקר טעה כשהניח, שדו"ח חייק וכל מה שבא אחריו הוא נכון, רק שמשרד התקשורת כשל ביישום ופעל בכאוס. אולם, הבעיה מתחילה מהבסיס העקרוני של העניין המרכזי, שנדון בדו"ח המבקר: ההנחה, שנוצרו 4 קבוצות תקשורת שוות ערך (שאמורות להתחרות זו בזו) אין לה אחיזה במציאות. תחרות ברת קיימא נובעת מתחרות בין תשתיות

ה. יתרה מכך, המבקר יצא מנקודת ההנחה, שדו"ח חייק, החלטות השר משה כחלון והחלטות הממשלה והכנסת בעניין "השוק הסיטונאי" היו נכונות ורק המשרד בראשות אבי ברגר ושלמה פילבר כשל ביישומן. אולם, המבקר לא בדק בכלל את הנקודות הבאות:

1) למה רגולציית "שוק סיטונאי" בגישת BSA נכשלה באירופה ובוטלה (כבר בעשור הקודם וקודם לכן בארה"ב ובמדינות נוספות), ולמה היא עדיין תקפה בישראל, כאשר כבר מהעשור הקודם ברור היה לרגולטור האירופאי לתקשורת ולמחוקקים שם (וגם לרגולטורים שבארה"ב ובעוד מדינות), שגישת BSA מובילה לכישלון ולאי השקעה בשידרוג התשתיות?

2) היכן יש בעולם מודל של רגולציית "שוק סיטונאי" במודל BSA על רשת חברת כבלים דוגמת הוט? מהיכן הומצאה ההמצאה הזו בישראל? היכן דבר כזה עובד או עבד באיזה מקום בעולם?

3) למה ועדת חייק והשר משה כחלון לא הכניסו את הטלפוניה של בזק לשוק הסיטונאי ולמה גלעד ארדן כן הכניס אותה (במודל BSA)? מהם המודלים הרגולוטריים הקיימים באירופה בנושא הטלפוניה של חברת הבזק? איזה מודלים רגולטוריים כן הצליחו בתחום הטלפוניה של חברת הבזק?

4) מה הקשר בין יישום של "השוק הסיטונאי" בישראל לכישלון של Unlimited ופיזור כספי הציבור (וגם כספים פרטיים) באוויר, בהיקפים מזעזעים? 

בעת דיוני ועדת חייק (2010-11) התנגדתי בחריפות לניתוחים שהציג הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה דאז, ד"ר אסף כהן. אולם, בדבר אחד חשוב הוא צדק ב-100%. ד"ר אסף כהן, שהיה אז חלק מוועדת חייק, הגיש "חוות דעת מיעוט" שפורסמה בדו"ח (כאן) בנספח ג' בתור "עמדת מיעוט", והוא (בסעיף 5 של הניתוח שלו), ציין במפורש שמשרד התקשורת לא בנוי לטפל ביישום דו"ח חייק וזה עתיד להיכשל בשלבי היישום, כמו שדו"ח גרונאו שקדם לו, נכשל. התחזית והניתוח שלו בעניין זה היה נכון ומדויק להפליא. 

בדיקה לעומק בכל הנושאים הללו הייתה מובילה (לעניות דעתי) לתוצאות אחרות והמלצות אחרות, בניתוח של מבקר המדינה. 

ו. המבקר שגה בכך, שלא ניתח את כל החלופות, שהיו אמורות להיות נגד עיניו של שלמה פילבר, כאשר נכנס לתפקיד מנכ"ל (ביוני 2015) וגילה את הפיגור בתשתיות התקשורת של ישראל ואי יישום חלקים נרחבים מהרפורמה של "שוק סיטונאי". ואלו החלופות שהיו צריכות להישקל על ידו באותה עת:

1) לבטל את הסדר השוק הסיטונאי בגישת ה-BSA ולייצר שימוע חדש אודות "שוק סיטונאי" בגישות הרגולטוריות החדשות הקיימות באירופה בעשור האחרון, גישות רגולטוריות המכסות גם את הנושא של "שוק סיטונאי" על חיבורי סיבים לבתים, עד הבתים ועד ליד הבתים. החלופה הזו בכלל לא נבחנה. 

2) לפרק את בזק (לחברת שירותים ולחברת תשתיות, די בדומה למודל הרגולטורי הבריטי). אגב, זה היה הצעד הנכון לבצע, ומבקר המדינה מתעלם ממנו. גם דו"ח חייק וגם החלטות השר משה כחלון (שאושרו ע"י הממשלה והכנסת) קצבו מועדים ברורים ליישום "השוק הסיטונאי" באופן יעיל ואם התאריכים הללו עוברים, יש לפרק את בזק, ללא שימוע נוסף. המועדים שנקבעו עברו ובזק לא פורקה. כך, שהחלופה הזו הייתה אמורה להיות ממומשת ע"י שלמה פילבר, מייד אחרי כניסתו לתפקיד המנכ"ל. זו החלופה היחידה שהוא היה יכול וצריך היה לבצע, ולא נדרש למהלך הזה שום שימוע נוסף. 

אם שלמה פילבר ושר התקשורת דאז (רוה"מ) היו סבורים שההחלטה לפרק את בזק אינה ברת ביצוע, או לא כדאית לביצוע מכל סיבה שלא תהיה, היה עליהם לבצע שימוע ותהליך מסודר של קבלת החלטות (כולל אישור הממשלה והכנסת), כדי לבטל את ההחלטות הקודמות, שהיו בתוקף, שאומרות במפורש, שיש לפרק את בזק. דבר כזה לא נעשה והמבקר לא חקר ולא בדק למה. 

3) ליישם שוק סיטונאי בהסדר הקיים (מודל BSA), אך תוך התאמות להתפתחויות בשוק. כאן המבקר מציין וכמה פעמים, שהיה צורך בשימוע לחלופה הזו, מה שלא נעשה.זו החלופה היחידה שהמבקר התיחס אליה בדו"ח. 

4) לא לעשות כלום בעניין "השוק הסיטונאי" ולתת לזה "למות לבד" (ולעסוק בנושאים אחרים, חשובים לא פחות לצרכנים ולשוק התקשורת). היו מדינות באירופה, שזה בדיוק מה שקרה אצלן. החלופה הזו בכלל לא נבחנה. 

ז. המבקר לא בדק בכלל את "שלל ההטבות", ששלמה פילבר נתן ל-yes כדי להעלות את השווי שלה והתועלת הכלכלית שלה לבעליה (שאול אלוביץ') ובכלל זה:

1). שלמה פילבר ויו"ר מועצת הכבלים והלוויין האריכו (ממש בתוך תהליך הערכת השווי של yes מול בזק, בדיוק זה הנושא הנמצא כעת בחקירה), את הרישיון של Yes.

שלמה פילבר (בשת"פ מועצת הכבלים והלוויין) נקט במהלך הזה בכמה צעדים מקבילים להעלאת הערך של Yes:

א). האריך לה את הרישיון לעוד 6 שנים, ללא כל תנאים.

ב). לא דרש מ-Yes להוציא רישיון ל-VoD טרם חידוש הרישיון הראשי, דבר שהיה מכניס את Yes להוצאות כבדות (רישיון תקשורת זה דבר יקר מאוד, דורש טיפול ארוך, כולל ערבויות כבדות וכולל הוצאות רבות מסוגים שונים).

ג). לא הורה על פתיחת בירור וחקירה אודות הפרות החוק מצד Yes בגלל שהיא מספקת VoD על הפס הרחב הקווי והנייד ללא רישיון. חקירה כזו הייתה ממוטטת את הערך של Yes ממש בימים, שבהם נוהל מו"מ על השווי של רכישת Yes ע"י בזק לטובת הכיס של בעליה.

ד). מנכ"ל משרד התקשורת לא פרסם באתר האינטרנט של המשרד (ככתוב בחוק), את האיכות המובטחת וטיב השירות הנדרשים לשירותי VoD, ובכך סיכל את האפשרות לממש רישיון אפקטיבי ל-VoD, למפעיל של שירותי VoD דוגמת Yes  כנדרש בחוק

כל הנושאים הללו לא נבדקו כלל ע"י המבקר.


2). שלמה פילבר לא התערב ב"עסקת בעלי עניין", שבה Yes החליטה לרכוש את הממירים בבתי הלקוחות רק מיורוקום (החברה של שאול אלוביץ'). היה עליו למנוע את ההחלטה הזו (או לבטל אותה אחרי שהתקבלה), כי היא סותרת במפורש את החוק ואת הרישיון של Yes המבטיח "חופש בחירה" של הלקוחות בציוד הקצה, שיותקן אצלם בבית. אי אפשר לכבול את הלקוח בציוד רק של יורוקום (חברה של בעלי Yes) ובכך לפגוע בתחרות בתחום הממירים, ועל השר ומשרד התקשורת הייתה חובה להתערב בזה, כי זו הפרת חוק והפרת תנאי הרישיון .על המנכ"ל היה להורות על חקירה כנגד Yes בעניין זה והוא לא עשה כך, ובכך שירת את האינטרסים האישיים של שאול אלוביץ'. הנושא הזה לא נבדק כלל ע"י המבקר. 

3). שלמה פילבר נקט עמדה אנטי-צרכנית ולא הגיונית בעניין ההתקשרות בין Yes לחברת חלל תקשורת (גם כן חברה בבעלות שלמה אלוביץ') ובכך סייע למוטט את תשתית הלווינים האזרחיים בישראל (כמפורט כאן), ולספק עוד הכנסות ענק לשאול אלוביץ'. הנושא הזה לא נבדק כלל ע"י המבקר. 

ח. ההיבט הפלילי.
אחרי שהמבקר הוכיח במאות עמודי הדו"ח שלו, שכל דברי שלמה פילבר הם בבחינת "אחיזת עיניים" (פרשנות חופשית שלי לניסוחים העדינים של המבקר), מן הדין היה, שהמבקר ימליץ על חקירה פלילית לפחות בתחום של "הפרת אמונים" כנגד שלמה פילבר. הוא לא עשה כך. לא ברור למה. 

יצויין, שכותב שורות אלו הגיש קרוב ל-10 תלונות כנגד שלמה פילבר בחשדות לפלילים ומשמעתיים לגורמי האכיפה המוסמכים בישראל (נש"מ, פרקליט המדינה, היועמ"ש, המשטרה). כל התלונות היו מגובות במסמכים וראיות. כ"כ, ידוע לי, שסיני ליבל הגיש לפחות 2 תלונות כנגד שלמה פילבר בעניינים צרכניים, שסיני ליבל טיפל בהם, תלונות גם כן מגובות במסמכים חד משמעיים. 

אולם, "קליקת הפרקליטים" דאגה, שהכל "ייגרס", ייגנז וייעלם. באופן אירוני, שבוע לפני ששלמה פילבר זומן לחקירה, קיבלתי את התשובה של סגירת אחת מהתלונות שלי (בעניין סיפור חשד השוחד השני באגף הספקטרום במשרד התקשורת). התשובה נמצאת כאן למתעניינים.

זו בדיוק הסיבה, כך נדמה, ששלמה פילבר, המשיך ללא לאות לפעול למען בזק ולפעול להדוף כל ביקורת פנימית בתוך המשרד כנגד המהלכים שלו, ממש עד ערב הזמנתו לחקירה, תוך התעלמות מוחלטת מכך, שמתנהלת חקירה בעניין בזק-Yes ודו"ח מבקר המדינה עתיד להתפרסם. כנראה, ששלמה פילבר היה משוכנע, ש"קליקת הפרקליטים" תחלץ אותו מכל צרה.

אולם, כנראה הוא לא לקח בחשבון, שיש במדינת ישראל אפרופ' שמואל האוזרנשים ישרי דרך, שאינם חלק מהקליקה הזו. אחד מהם הוא מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא והשני הוא פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך (בתמונה משמאל).

אני סבור ומאמין, שיש להצדיע לשני האנשים הללו, ​ולצוותים שעסקו ושעוסקים במלאכה החשובה ביותר הזו במסירות יומם וליל, צוותים שחשפו את האמת על הנעשה בצמרת משרד התקשורת הישראלי, וחשפו כיצד משרד התקשורת הפך לסניף של בזק. מדובר בדבר חמור ביותר, שלא היה דבר דומה לו בהיסטוריה של המשרד הזה, בעוצמה הכאוטית שלו, כמו שנחשף הפעם.

עבורי, הכאוס הזה לא היה הפתעה, כי כתבתי על כך בגלוי מאות פעמים מאז ששלמה פילבר נכנס לתפקידו והגשתי לא מעט תלונות לרשויות אכיפת החוק, על מה שנודע והודלף לי אודותיו. אולם, לאותם תושבי ישראל, שאינם קוראים את Telecom News, זו היה הפתעה, הפתעה מרה. ולא כל הכאוס נחקר, כפי שציינתי כאן למעלה, בהתייחס לדו"ח המבקר. 

האם השר איוב קרא יכול ומעוניין לתקן את ההרס והחורבן הזה? נעקוב מקרוב ונמשיך לדווח לקוראינו. 

עדכון 18.7.17 14:00: חברת חלל תקשורת (בבעלות שאול אלוביץ'דיווחה היום לבורסה בתל אביב כי רשות ניירות ערך פשטה על משרדיה וערכה חיפוש במסגרת החקירה הנוגעת בין היתר לעסקאות למתן שירותי תקשורת לוויינית בין החברה לדי.בי.אס שירותי לוויו (Yes). בהודעה שמסרה חלל לבורסה כתבה: "אין בידי החברה כל מידע נוסף אודות הנושאים הנחקרים או הסיבה לשמה נערך החיפוש". כנראה שיש מי שקורא מה שאנו כותבים, בדיוק בפרשה זו....

עדכון 21.7.17: שאול אלוביץ', הבעלים של קבוצת יורוקום (ובשרשור - של קבוצת בזק), יורחק מהחברה, כך עולה מהדיון היום (שישי) בשחרורו בתנאים מגבילים ממעצר בית. בעניינו של אלוביץ' הגישה רשות ניירות ערך דו"ח סודי לבית המשפט. בדיון מסר נציג הרשות, עו"ד ערן שחם שביט, כי הוא מבקש להרחיקו מהחברה ל-90 יום נוספים, במקביל להפסקת מעצר הבית. באשר למנכ"לית חברת בזק, סטלה הנדלר, הגיעו הצדדים לסיכום בין הרשות לניירות ערך לפרקליטה של הנדלר, עו"ד נתי שמחוני, בנוגע לתנאים מגבילים. הנדלר תשוחרר ממאסר בית וב-60 הימים הקרובים יוטלו עליה מגבלות חדשות שייתכן ויוארכו בהמשך. סטלה הנדלר צפויה לשוב לעבודתה ביום ראשון הקרוב, אך נאסר עליה לעסוק בנושאי הרגולציה של בזק ואף לא להיות בקשר עם נושאי משרה מסוימים בחברה והרגולטורים במשרד התקשורת. על סטלה הנדלר גם להימנע מעיסוק בעסקאות של בעל השליטה בחברה. בעניין אור אלוביץ' - בנו של בעל השליטה ונושר משרה בחברות הקבוצה, הוחלט כי יורחק לחודש ממשרדי yes, ועד ליום 4.8 - גם ממשרדי חלל. נאסר עליו ליצור קשר עם עובדי בזק ו-yes למשך 60 יום. עמיקם שורר, מנהל הפיתוח עסקי בחברת בזק, שוחרר ממעצר הבית אך הורחק ממשרדי yes וחלל למשך 60 יום, ונאסר עליו ליצור קשר עם משרד התקשורת. השופטת אישרה לו לחזור לעבודתו בבזק בלבד. עוד הוחלט כי לינור יוכלמן, מזכירת חברת בזק תשוחרר אף היא ממעצר הבית אך תורחק ממשרדי בזק למשך חודש.

טעויות



 
 
Bookmark and Share


 

לוח מודעות
מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

9-16/9/19 - Tel Aviv Blockchain Week 

16-19/9/19 - DLD Tel Aviv Digital Conference 2019 

23/9/19 - FoodTech IL 2019  

28-29/10/19 - Smart Mobility Summit 2019 

17-24/11/19 - שבוע היזמות העולמי 2019  
 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם למאי 2019 עפ"י Business Insider - כאן

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בנוגע לחקירת "פרשת בזק-YES" ולמה ביבי לא בעניין - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל - כאן

בלעדי לקוראי האתר: 1 ש"ח ליום שיחות וגלישה ללא הגבלה בחו"ל... - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-Yes ולבזק - כאן

האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? - כאן

האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? - כאן

המסמכים בנושא בזק-Yes (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! - כאן

עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק? - כאן

מה מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים - כאן

אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק - כאן

איך כתבות מפנקות הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד? - כאן

שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000 - כאן

תיק 5000: סלקום - IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק - כאן

ערוץ 20: "תיק תפור": אבי וייס חושף את מחדלי "תיק 4000" - כאן

התבלבלתם: גיא פלד הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000 - כאן

פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס? - כאן

נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור - כאן

נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000 - כאן

תיק 4000 לא הושלם: האם היועמ"ש קיבל את כל המידע הנחוץ לחקר האמת? - כאן

תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה - כאן

חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף - כאן

תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו - כאן

תיק 4000: חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים - כאן

תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית - כאן

אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי המאת - כאן

שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש? - כאן

ערוץ 20: אבי וייס חשף טענות שגויות בכתב החשדות נגד רוה"מ בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור - כאן

ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: מתי מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר? - כאן

הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מניסיון הפיכה שלטונית שיש לחקור - כאן

סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עיניינים" בתיק 4000? - כאן

תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים - כאן

תיק 4000: מסמר נוסף ענק לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי) - כאן








 
זרקור חברות
 
PIXABAY
 
NORDVPN
 
Telecom Expert
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
PIXABAY
 
Telecom Experts
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים