במסגרת החלטות ארגון התקשורת העולמי ITU, שהתקבלו בדובאי, יש החלטה מפורשת, שבה הממשלות החברות ב-ITU נדרשות לטפל בהיבטים החוקיים והתפעוליים של מערכות האינטרנט ובראשם נושא שמות המתחם (דומיינים). רפי הוידה (לשעבר מ"מ המדען הראשי במשרד התקשורת, לשעבר ראש אגף הספקטרום וכיום גם חבר איגוד האינטרנט הישראלי) פנה למנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, לקדם יישום ההחלטה הזו בישראל.
מאת: אבי וייס, 22.11.18, 11:53

בכנס ITU בדובאי (שהסתיים בפלופ ענק של שר התקשורת איוב קרא והמשלחת הישראלית של משרד התקשורת, שיצאה לשם, כפי שחשפנו כאן), התקבלו גם החלטות מקצועיות רבות.

אחת מההחלטות החשובות הללו הובילו את רפי הוידה (בתמונה משמאל) לשלוח פנייה מפורטת למנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן. הפנייה במלואה מצויה כאן, למתעניינים, המסמכים הנלווים לפנייה נמצאים: כאן, כאן וכאן. 

הפנייה, שנשלחה למנכ"ל משרד התקשורת:
"נתנאל כהן – מנכ''ל משרד התקשורת
שלום רב,
א. מצ''ב לעיונך החלטה 102 [סעיף C עמוד 148], שהתקבלה בכינוס המליאה של ארגון התקשורת הבינלאומי, שהסתיים בדובאי ב-16.11.18 הקובעת במפורש את חובת המדינות החברות ולרבות מדינת ישראל לקבוע מסגרת חוקית של מרשם שמות המתחם שלהן.
ב. כיון שבחוק התקשורת הקיים אין כל סמכויות לשר התקשורת בתחום שמות המתחם, מוצע ,שתתקבל החלטת ממשלה המסמיכה את שר התקשורת לפעול בתחום זה... מצ''ב הצעותי: ל-''מחליטים'' ולהצעת חוק מתאימה ...
ג. ראוי לציין, שמדינת ישראל הינה המדינה היחידה בעולם, שבה המרשם הלאומי של שמות מתחם אינו מוסדר כראוי בחקיקה מתאימה.
ד. בנוסף, ראוי לציין, שראש הממשלה אישר ב-11.3.18 ''הוספת איגוד האינטרנט הישראלי לתוספת החמישית לחוק להסדרת הבטחון בגופים ציבורים'' בתוקף היותו השר הבכיר, כסמכות שיורית, וזאת בהעדר הסדרה חוקית בישראל בתחום שמות המתחם. 
ה. לפיכך ראוי, שמשרד התקשורת יפעל בהקדם לממש את החלטות ארגון התקשורת הבינלאומי באמצעות החלטת ממשלה מתאימה להסדרה בחקיקה של קיום ותפעול המרשם הלאומי של שמות המתחם בישראל...
ו. אודה להיענותך.
בברכה,
רפי הוידה".

תגובה טרם התקבלה. ככל שתתקבל, נעדכן בהתאם.

יש לציין, שפניות קודמות של כמה חברי כנסת (מהקואליציה ומהאופוזיציה) לשר התקשורת, איוב קרא (בתמונה משמאל), (כולל שאילתות בכנסת והנחת הצעת חוק על שולחן הכנסת) וגם פניות שלנו אל השר בנושא - לא נענו. הכל מפורט בכתבה: "האם השר איוב קרא יוריד את יוקר המחיה ויזכה באהדה של כרבע מיליון אזרחים?".

מה שהשתנה מאז, זה שהתקבלה החלטה מפורשת בעניין זה ב-ITU. 

בעקבות ההתפתחות הזו, רפי הוידה שלח גם את המכתב הבא להנהלה ולחברי הוועד המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי:
"שלום רב,
א. המצ''ב [הפנייה למנכ"ל משרד התקשרות] לידיעתכם ...
ב. אני מצפה, שהפעם תתקבל החלטת ממשלה מתאימה המסדירה את מרשם שמות המתחם בישראל וטובה שעה אחת קודם!!!...
ג. מן הראוי, שאיגוד האינטרנט יפעל בהקדם להיערכות מתאימה לקראת האפשרות, שהחלטת ממשלה אכן תתקבל ותחום שמות המתחם בישראל יוסדר בחקיקה, לטובת כלל כ-250 אלף בעלי שמות המתחם בישראל...
ד. בנוסף ראוי, שאיגוד האינטרנט יפרסם את ממצאי הסקר האירופאי של ארגון סנטר, בו מצויים ממצאים ברורים של כלל חברי ארגון המרשמים, בה חברה גם ישראל, ואז יתברר לכולם, שישראל הינה המדינה היחידה בעולם, בה תחום שמות המתחם אינו מוסדר בחקיקה ו/או בפיקוח ממשלתי מתאים. ברור לכל, שהמשך הסתרת הדו"ח מחברי האיגוד מטעמים שונים אינה תורמת כלל לתדמית האיגוד ופוגמת בעליל בעקרונות האיגוד לפעילות בשקיפות מירבית.
ה. בנוסף ראוי, שהאיגוד יפרסם את הצעת תקציב 2019 לאור העובדה, שעדיין מתנהל הליך משפטי נגד האיגוד ע''י רשות המסים וקיימת אי בהירות רבה בקרב חברי האיגוד באשר למצבו הכספי האמיתי של האיגוד, לאור הגרעונות הצבורים בשנים האחרונות, ששחקו את קרנות האיגוד וההחלטה להימנע מגביית "דמי חידוש" מכ- 8,650 בעלי שמות מתחם, שנרשמו לפני 1.1.99 מה שגרם עד כה להפסד נוסף של כ-6 מיליון ש''ח !!!!...
ו. אציין, שבאוירה זו מתנהל הליך בחירות לוועד האיגוד, תוך הסתרה מהותית של עובדות חשובות הנוגעות לעתיד העמותה, ולרבות הסתרת דו"ח ''ההליך האסטרטגי'' שכבר הוגש לוועד האיגוד בחודש יוני 2018.
ז. אני מצפה, שהוועד המנהל יפעל בהקדם לקבלת החלטות מתאימות ליישום אמיתי של עקרון השקיפות בו דוגל האיגוד.
ח. אודה להיענותכם.
בברכה,
רפי הוידה"

תגובה טרם התקבלה. ככל שתתקבל, נעדכן בהתאם. יצויין, שאם הנושא יעוגן בחקיקה, הממשלה תוכל לנפק שמות מתחם (דומיינים) לתושבי ישראל בחינם או במחיר סמלי ובכך גם להוריד את יוקר המחיה וגם לעודד את השימוש באינטרנט. במקביל ניתן יהיה לעודד את המעבר של הציבור בישראל (באיחור ענק אחרי העולם הנאור) לטכנולוגיות חדישות לרבות IPv6.

נשוב ונציין, שבדנמרק, בה מספר התושבים קטן ממספר התושבים בישראל, מספר שמות המתחם עולה פי 6 מישראל (!). בישראל כ-250 אלף שמות מתחם ואילו בדנמרק כ-1.5 מיליון ... בדנמרק קיים חוק יעודי המסדיר תחום זה, מצ''ב כאן. אין כל סיבה מדוע שישראל לא תעבור את דנמרק, בחקיקה מתאימה וביוזמה מתאימה, מה שלא קיים היום.   

בנוסף, ניתן לראות בבסיס הנתונים של כל הסיומות העליונות של שמות המתחם בעולם (כאן), את סיומות של הערים הגדולות ברחבי העולם דוגמת: אמסטרדם, ברצלונה, ברלין, בוסטון, בריסל, בודפסט, קייפטאון, קלן, דרבן, המבורג, הלסינקי, איסטנבול, לונדון, ניו יורק, פריז, סידני, מוסקבה ועוד ... מי חסר כאן? ערי ישראל. למשל, מאוד ומתאים לעיר תל אביב, שנתפסת כעיר בינלאומית, הייטקית ותיירותית, שתהיה לה סיומת משלה (דומיין משלה ברמה העליונה), ברשת האינטרנט העולמית. רק מעורבות ממשלתית יכולה לקדם את התחום החשוב הזה, כי איגוד האינטרנט עסוק בנושאים אחרים לגמרי (כלומר: עסוק בעצמו ובהסתרת מסמכים מהציבור ומחבריו), כעולה ממכתבו של רפי הוידה.  

המשך יבוא ודי בקרוב.