המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון!

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון!
בעקבות חשיפת ההטבות הרגולטוריות, שהעניקו ביבי נתניהו ואיוב קרא לקבוצת סלקום - לאדוארדו אלשטיין, נשאלתי מה עם ההטבה של ביבי לאלוביץ', והתשובה שלי מבוססת רק על עובדות ממוסמכות וחד משמעיות, שמסתירים מהציבור (בכוונה): 12 ("תריסר"!) פעמים האיחוד הזה אושר ע"י הרגולטורים והנושא נדון ב-2 ערכאות משפטיות (המחוזי ועליון), הרבה לפני שביבי חתם על האישור. מדובר בתהליך אישור מאוד יסודי, שנמשך עשור וחצי ולא היו בו שום הפתעות. הכל היה "על השולחן" כבר לפני עשור וחצי, עוד כשסבן היה הבעלים של קבוצת בזק. המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים  "תפירת תיק" לאיש הלא נכון. כתבה רביעית בסדרה.
מאת: אבי וייס, 1.1.19, 15:24השר איוב קרא

הנושא של "תיק 4000" לא יורד מסדר היום הציבורי. אולם, הציבור ניזון מנתונים מטעים ויש בעיה למי שמכיר את המסמכים (כמוני) להציג לקוראים מסמכים ועובדות הסותרים את מה שהתקבע בדיעה ובאמונה של רבים, שלא מוכנים (או אין להם זמן) לקרוא את המסמכים הללו, או יש כאלה המעוותים את המסמכים והופכים את המשמעות שלהם, שכתובה "שחור על גבי לבן".

בעקבות סדרת הכתבות על המסמך הסודי בחתימת איוב קרא (בתמונה משמאל), שחשפתי (בסדרה, שהפרק השלישי שלה פורסם אמש כאן), נשאלתי מדוע הרשות לניירות ערך לא פותחת בחקירת הנושא.

התשובה מאוד ברורה ורק צריך לקרוא בעיון ולהאזין לדבריה של יו"ר רשות ניירות ערך דהיום, שמאמינה ב"רגולציה עצמית" וב"שותפות". זו מדיניות שונה לחלוטין מזו של היו"ר הקודם, פרופ' האוזר, שהחליט על פתיחת החקירה כנגד בזק ומשרד התקשורת, כי זה היה חלק מתפיסת עולמו לגבי "שלטון החוק", ולא בגלל כתבות וחשיפות שלי, או של אחרים (הארץ, דה-מרקר, גלובס) בכלי התקשורת.

המשטרה הצטרפה לעניין רק בתחילת 2018, בלי כל הבנה איך עובדת הרגולציה בשוק התקשורת (ולכן גם לא חקרה את החשודים הנכונים ואת החשדות הנכונים ובעבירות הנכונות). 

האם מיזוג בזק-YES היה החלטה חפוזה של ביבי נתניהו, כדי לעזור לחברו דאז (שאול אלוביץ')?

נתחיל במונח "מיזוג" המונח הזה מטעה והוא הבסיס ל"תפירת התיק לאיש הלא נכון". הסבר מורחב מצוי בנספח כאן למטה. ידגש שבכל מקום בסדרת הכתבות שלי, כשאני משתמש במונח "מיזוג" בהקשר של משרד התקשורת" זו טעות (שאני כותב בכוונה, בדיוק כמו המשטרה וכלי התקשורת, כד להעצים את הטעות ולהראות כיצד מפרשים לא נכון מושגים ואז מגיעים למסקנות שגויות לגמרי). המדובר בטעות שנולדה בחקירת המשטרה (בהכוונת "עדי השקר") והמונח הנכון בהקשר של משרד התקשורת הוא "העברת אמצעי שליטה" (מקביל למונח "העברת בעלות על רכב או בית"). אין, לא היה ולא יהיה שום מושג בשם "מיזוג", ברגולציה של משרד התקשורת. נקודה. 


התשובה הברורה, שאציג כאן, מבוססת על מסמכים חד-משמעיים, שאציג כאן בהמשך, היא לאו מוחלט.

יתרה מכך, על פי המשטר המשפטי הקיים בישראל, ביבי נתניהו היה חייב לחתום על המיזוג, ולא הייתה לו כל אפשרות חוקית אחרת. לא אני אומר את זה, אומר זאת היועמ"ש במו פיו, וגם ניתחתי זאת בהרחבה בפרק השני בבסדרת חשיפות כאן:
היועמ"ש 

בעלי בזק לשעבר - שאול אלוביץ', "שדד" את בזק וזה מצוי בתיק החקירה "היצוק בבטון" של הרשות לניירות ערך, וגם מופיע בדיווח של בזק לבורסה (כאן).

את הבעיה, שנקראת שאול אלוביץ', היה ניתן לפתור מזמן, אם הרשיות היו חוקרות את החשיפה שלי בדבר ההטבה הרגולטורית, שקיבל שאול אלוביץ' בסיוע צמוד של שולה זקן (שבעלה עבד ביורוקום), מאהוד אולמרט (שהיה גם שר התקשורת...).

כשלא מבינים איך הרגולציה בעולם תקשורת עובדת, מאפשרים לכאוס להשתולל במשך שנים ומגיעים לתוצאות שגויות לחלוטין (אני מתכוון למשטרה ולחלק מהפרקליטות, לא לרשות לניירות ערך, בהרכב הקודם שלה, שחקרה נכון, ביסודיות ובמקצועיות, את האנשים הנכונים והעבירות הנכונות, ואני די מאמין, שזה גם יוביל להרשעות של החשודים בתיק, ככל שהנושא שלהם יידון בבית המשפט).  

כמה פעמים המיזוג של בזק-YES נדון אצל הרגולטורים השונים (לפני החתימה של ביבי)?
התשובה היא: 8 פעמים ועוד 4 פעמים זה נידון ב-2 בתי המשפט: בבית הדין להגבלים עסקיים (שהוא חלק מבית המשפט המחוזי בירושלים) ובבית המשפט העליון. בית הדין להגבלים עסקיים דן בנושא הזה 3 פעמיים לפחות. כלומר: סה"כ 12 פעמים המיזוג הזה נידון על כל היבטיו, בהרכבים שונים, אצל בעלי תפקידים שונים, לאורך עשור וחצי.

כל הנימוקים בעד ונגד המיזוג (שנחקרו ב-2017-18) כבר הועלו ונידונו בהרחבה, כבר באישור הראשון שניתן, לפני כעשור וחצי למיזוג בין החברות YES ובזק. אז הבעלים של בזק היה חיים סבן, והמתנגד העיקש, שהצליח לטרפד פעמיים את אישור המיזוג הזה, היה לא אחר מאשר שאול אלוביץ', הבעלים של יורוקום, שהיה אז שותף זוטר ב-YES ומתחרה בבזק (בפרויקט שכשל בשם "אופק"). כל זה השתנה כששאול אלוביץ' רכש את קבוצת בזק מחיים סבן (ברכישה מאוד ממונפת), ואז כמובן שינה את דעתו והיה מ-2009 בעד המיזוג ופעל לקדמו מטעמים שלו. 

להלן רשימת ההחלטות בענין מיזוג בזק-YES עם הלינקים למסמכים המקוריים של כל החלטה:
  • אישור מיזוג בזק-YES - ההחלטה הראשונהכאן. זה היה ב-2005 הנושא החל להיות מטופל ב-2004 (הבקשה הוגשה ב-19/07/2004) והדיונים הראשונים החלו מייד לאחר הגשת הבקשה, במחצית השנייה של 2004. האישור הזה (מ-2.1.2005) פקע כי החברות לא הצליחו לממש את המיזוג בחלון הזמן, כפי שקבע הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, דרור שטרום. בשיחה שקיימתי עם עו"ד דרור שטרום, הוא סיפר לי שמנכ"ל בזק דאז, יעקב גלברד, לא רצה לקיים את תנאי המיזוג שנקבעו בהחלטתו, להערכתו - מתוך חוסר ראייה ארוכת טווח, ולכן הוא זה שהכשיל אז את אישור המיזוג וגרם לכך שבזק תשלם כעבור כעשור (ב-2015), כמעט פי 10 ממה שיכלה לשלם על מניות יורוקום, ממש בתחילת 2005. 
  • אישור מיזוג בזק-YES - ההחלטה השנייה: כאן. זה היה ב-14.3.05, וזו למעשה חזרה עם הנימוקים להחלטה מ-2.1.05. הנושא טופל ב-2 שלבים מאוד יסודיים כמפורט במסמך (השלב הראשון - כאן, מ-2.1.05), וכמפורט בסעיף הקודם. כבר בתחילת 2005 היו התנגדויות רבות, בעיקר מצד יורוקום, שהובילו להכשלת המיזוג הזה, שאושר כבר, ולהוביל להחלטה שונה לגמרי (כאמור בסעיף הבא), החלטה שבאה לאחר "סיום קדנציה" והחלפת הממונה על ההגבלים העסקיים. לכן, בגלל ההתנגדויות והלחצים, הממונה הוציא מסמך החלטה מפורט חדש, קצת מעל ל-3 חודשים אחרי ההחלטה הראשונה, הפעם עם פירוט מלא ומקיף, כולל הסברים מלאים ורקע משפטי - רגולטורי, מה שלא היה בהחלטה הראשונה. זה לא עזר, בגלל התנגדות הנמרצת והנמשכת של מנכ"ל בזק, כאמור בסעיף הקודם.
  • התנגדות למיזוג בזק-YES - ההחלטה השלישיתכאן. זה היה ב-2007. ההחלטה של מרב בארי, מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים דאז. הטיפול בנושא החל ב-2006 (בקשה חדשה למיזוג הוגשה ע"י YES ובזק ב-2.8.06). תשובה שלילית נתנה ב-31.12.06 והנימוקים פורסמו ב-18.2.07. הודעה לציבור פורסמה - כאן
  • אישור מיזוג בזק-YES - ההחלטה הרביעית, החמישית והשישית: ע"י בית הדין להגבלים עסקיים (חלק מבית המשפט המחוזי בירושלים) ב-2 דיונים שונים ומאוד נוקבים ומעמיקים, שנערכו בבית הדין להגבלים עסקיים בנושא זה: כאן (הדיון העיקרי) וכאן. 2 הדיונים התקיימו ב-2009. ההחלטות הללו באו לאחר החלטה מקדמית של בית הדין להגבלים עסקיים, שפורסמה ב-2008 - כאן. סה"כ 3 החלטות המאשרות את המיזוג, של בית הדין להגבלים עסקיים (הייתה עוד החלטה מאוחרת יותר, אבל היא לא פורסמה, ככל הידוע לי, בעניין אפשרות מכירת המניות של שאול אלוביץ' ב-YES והפקדתן אצל נאמן לתקופת ביניים. האפשרות הזו לא מומשה, מהיעדר קונה, ופג תוקפה מזמן). 
  • ביטול האישור למיזוג בזק-YES - ההחלטה השביעית: ע"י בית המשפט העליון, שעסק בנושא זה בצורה מאוד מעמיקה ונרחבת: כאן. פסק הדין של בית המשפט העליון ניתן ב-20.08.09.
  • אישור מיזוג בזק-YES פעם נוספת, החלטה השמינית: באמצע (ב-2010) היה מיזוג אנכי של 3 חברות של אלוביץ' לתוך קבוצת בזק, נושא רגולטורי, שאושר בשקט ביום 31.3.10, ללא כל חקירות פליליות משום סוג וטענות כלשהן - כאן ואישור זה כלל בתוכו אישור מיזוג בזק-YES (כאן, כאןכאן וכאן), בתנאים שהיו קשים לאלוביץ' (והקשה ביותר מבין התנאים היא תפיסת מניותיו בידי נאמן ובאישור בית הדין להגבלים עסקיים), ולכן, הוא הגיש בקשה חדשה לאישור המיזוג למ"מ הממונה ב-26.5.13, בקשה שכללה בעיקרה את שחרור המניות התפוסות בידי נאמן. תשומת לב שהאישור הזה (מ-2010) עודכן שוב - כאן. זה היה במרץ 2014, שוב ללא התנגדות וטענות. אגב, היו עוד כמה מיזוגים, שאושרו בקבוצה (לדוגמה עם וואלה!), שעברו בשקט מוחלט. נקודה חשובה: מ-2010 ואילך (ועד עצם היום הזה) מ"מ הממונה על הרשות להגבלים עסקיים (גם ד"ר פריזט וגם ד"ר אילת) עוסקים באישור מיזוג בזק-יס בתוך בקשת האישור למיזוג האנכי בקבוצת בזק, בקשה של מיזוג 012-ביקום ובזק (תיק מזג 7915), ולא באישור נפרד, רק של בזק ו-YES, מהסיבה המאוד פשוטה: רק כך אפשר (חוקית) לתת תנאים גם לבזק וגם ל-YES "במכה אחת" במסמך אחד, מבלי לפצל את התנאים בין 2 אישורים ולהסתבך בהתאמות התנאים בין 2 אישורים. במשרד התקשורת אין פטנט חוקי כזה, כי האישור והתנאים ל-YES הוא במועצת הכבלים והלווין ואם רוצים להטיל תנאים כלשהם לבזק, זה בהליך אחר לגמרי, במשרד התקשורת עצמו. לכן, אי אפשר במשרד התקשורת לאחד את שני ההליכים הללו תחת "קורת גג רגולטורית אחת", כמו שניתן לעשות כך - ברשות להגבלים העסקיים
  • אישור מיזוג בזק-YES - ההחלטה התשיעית (כחלק מעדכון תנאי המיזוג מ-2010, של 012, ביקום ובזק), ע"י ד"ר שלומי פריזט, מי שהיה בזמנו מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים - כאן. זה פורסם ביום 25.6.2012. ההחלטה הזו לא מומשה, כי התנאים שנקבעו לבזק לא מומשו ע"י בזק ולוח הזמנים שקבע ד"ר שלומי פריזט חלף לו - ללא מימוש התנאים, והאישור הזה פג תוקפו, ככתוב באישור. אולם, ד"ר אסף אילת שהחליף את ד"ר שלומי פריזט, ניסה לקדם את המיזוג ביוזמה שלו, ע"י דחיית לוחות הזמנים שקבע ד"ר פריזט, בהחלטה שפרסם ב-23.10.13, ואיפשר לבזק לעמוד בתנאים של ד"ר פריזט עד 30.1.2014. אח"כ ביצע עוד דחייה, עד ל-20.12.14. אולם, גם הדחיות הללו בלו"ז, לא הובילו למימוש המיזוג (בעיקר בגלל התנגדות בזק למימוש "השוק הסיטונאי", שהיה חלק מתנאי אישור המיזוג של ד"ר פריזט וגם בגלל ששר התקשורת דאז, גלעד ארדן, השמיע התנגדות פומבית לאישור המיזוג). לכן, זמן קצר אחרי התיקונים הכפולים בלוחות הזמנים של החלטת ד"ר פריזט, ד"ר אסף אילת שינה כיוון לגמרי, ועבר ליצירת תנאים חדשים, במקום אלו שקבע ד"ר פריזט. הוא עשה זאת לאחר שימוע פומבי (כמפורט בסעיף הבא). אגב, ד"ר פריזט לא נקרא לשום חקירה ובספק אם מישהו בציבור שמע את שמו, ושמע שהוא היה הראשון שחתם על המיזוג בין בזק ל-YES, בעשור הנוכחי, ב-2012
  • שימוע ציבורי פומבי לאישור מיזוג בזק-YES, שנערך ע"י הרשות להגבלים עסקיים: כאן. זה היה ב-2013.
  • אישור מיזוג בזק-YES - ההחלטה העשירית: כאן, כאן וכאן, כעדכון לתנאי המיזוג של 012, ביקום ובזק. זה נעשה לאחר השימוע בסעיף הקודם ולאחר התייעצות עם "הוועדה לפטורים ומיזוגים". ההחלטה הזו התקבלה במרץ 2014. לפני כן, כפי שתיינו בסעיף הקודם, בסוף 2013, פורסמה טיוטת האישור להערות הציבור (כלומר: בוצע שימוע גלוי בנושא זה) - כאן. כלומר: ההחלטה על אישור המיזוג בוצעה אחרי שימוע ציבורי ספציפי, דבר יוצא דופן, שלא ננקט קודם לכן, בשום הליך אישור של מיזוגים מהסוג הזה. ד"ר אסף אילת, מי שחתם על האישור החשוב הזה, בכלל לא זומן לחקירת המשטרה, אפילו לא לעדות (!). מדהים, אבל זו המציאות (כאן). 
  • בטרם שמועצת הכבלים והלוויין יכולה הייתה לדון באישור "העברת אמצעי שליטה" (כי בלי מניות של יורוקום למכירה לבזק, כל העניין הזה הוא בגדר "חלומות ליל קיץ"), היה צורך לשחרר את המניות של אלוביץ'-יורוקום מהנאמן, באישור בית הדין להגבלים עסקיים. זה קרה בסוף מרץ 2015. הוצאו אז לא מעט מסמכים בעניין זה, החשוב מבינהם הוא כאן, אישור מ-25.3.15 שנשלח ב-31.3.15, מכתב שהופנה מהרשות להגבלים עסקיים אל עו"ד דרור שטרום, הפעם בתפקיד של העו"ד של אלוביץ'-יורוקום, בו מודיע לו ד"ר אסף אילת על ביטול כל הסעיפים (סעיפים 2 עד 12) מההחלטה על המיזוג מ-2010 (כאן), סעיפים שמחייבים מכירת מניות יורוקום למישהו חיצוני (ולא לבזק). בעקבות מחיקת הסעיפים הללו, ע"י ד"ר אילת, נסללה הדרך לשחרר את המניות מהנאמן באישור בית הדין להגבלים עסקיים (זה אכן נעשה ממש במקביל, ע"י ד"ר אסף אילת), ולכן החל מלמחרת, כלומר מ-1.4.15, מועצת הכבלים והלוויין יכולה הייתה להתחיל לבדוק ולהתכונן לדון בנושא זה (הבקשה של YES לשינוי רישום ברישיונה), בחלון זמן של 90 יום לפי "התקנות". זאת, כי המניות של אלוביץ'-יורוקום היו כבר חופשיות ומחוץ לידיו של הנאמן, מוכנות למכירה לבזק.  
  • אישור מיזוג בזק-YES - ההחלטה ה-11: אישור מועצת הכבלים והלוויין (שהיא המוסמכת על פי חוק התקשורת לאשר את השינוי הטכני ברישיון של YES) - כאן. זה היה ביוני 2015. הדגשה חשובה: זה לא "אישור מיזוג" אלא אישור "העברת אמצעי שליטה" כמפורט בנספח למטה.
  • אישור מיזוג בזק-YES - ההחלטה ה-12: אישור של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד - כאן, זו שגם מונתה להיות "משגיחת כשרות לענייני בזק ואלוביץ'" לביבי נתניהו ע"י היועמ"ש (כאן). ההחלטה שלה נתקבלה במקביל להחלטת מועצת הכבלים והלוויין מהסעיף הקודם, מועצה, שיש לה יועץ משפטי נפרד ועצמאי (שגם הוא, כמו כל שאר חברי המועצה, תמך באישור). יודגש שההחלטה במשרד התקשורת (בעד המיזוג) לא הייתה חפוזה בכלל, כמו שנטען ע"י כמה כלי תקשורת. תהליך קבלת ההחלטות אפילו היה מאוד איטי, מובנה ומסודר, וכלל לא מעט דיונים, מו"מ עם YES ובדיקות מקצועיות רבות, כמפורט כאןהדגשה חשובה בהקשר של משרד התקשורת: זה לא "אישור מיזוג" אלא אישור "העברת אמצעי שליטה", כמפורט בנספח למטה.
יודגש שבכל שפע הדיונים הנ"ל (לרבות בשימועים הציבוריים, שנערכו בנושא), השתתפו עשרות רבות של אנשי מקצוע בכל הדיונים הללו (עורכי דין, כלכלנים, רואי חשבון, בעלי תפקידים בכירים בגופים הרגולטוריים, יועצים מקצועיים מכל הסוגים וכמובן שופטים), והוגשו עשרות חוות דעת מקצועיות ע"י חברות חיצוניות. התהליכים המרכזיים דווחו לבורסה ולציבור בזמן אמת ע"י בזק וגם ע"י הרשויות, ההחלטות העיקריות פורסמו ב"רשומות" וכל ההחלטות הללו מכל הסוגים, כוסו בזמן אמת ע"י כלי התקשורת המכסים את התחומים הכלכליים והרגולטוריים, וגם על ידי. 

המדובר במעל לאלף עמודים של דיונים, חוות דעת, והחלטות משפטיות ורגולטוריות, שעסקו בזה עשרות רבות של אנשי מקצוע בתחומים הללו. אין שום סיכוי שלביבי נתניהו (או לכל שר אחד בישראל) תהיה איזו יכולת לקרוא את הררי הניירות הרגולטוריים והמשפטיים הללו ולקבל החלטה שונה ממה שקיבלו לפניו - כל כך הרבה אנשי מקצוע בכירים ומנוסים, שכלל לא תלויים בו. גם לא היה כל צורך חוקי או אחר, שיקרא את הררי הניירות הללו. חתימות היועצים המשפטיים של מועצת הכבלים והלוויין ומשרד התקשורת (אחרי חתימת היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך) הן מספקות מעל ומעבר ומחייבות כל שר תקשורת.

יתרה מכך, מזמן פרסמתי, שכל אנשי המקצוע (שהיו אמורים על פי חוק התקשורת) להביע עמדתם וגם להצביע (אני מתכוון לשנת 2015, ביבי חתם על האישור ב-23.6.15), הצביעו בעד המיזוג (מדובר בקרוב ל-20 אנשי מקצוע בכירים במועצת הכבלים והלוויין, כולל 2 נציגי המשרד במועצה, מלבד אנשי המקצוע ברשות להגבלים עסקיים, שזה לפחות עוד 10 אנשי מקצוע). 

הדגשה חשובה שאני חוזר עליה שוב ושוב: זה לא "אישור מיזוג" אלא אישור "העברת אמצעי שליטה" כמפורט בנספח בתחתית הכתבה. השימוש במינוח "מיזוג" בסדרת הכתבות שלי, נועד להעצים את האבסורד והשקר בשימוש במונח המטעה הזה, ע"י המשטרה, הפרקליטות וכלי התקשורת.

והיו גם כאלה, שאסור היה להם להביע דעה (בגלל ניגודי עניינים שונים), וגם הם הביעו דעה (בעד "המיזוג") כמפורט כאן.

יש כתבים וכלי תקשורת, שמתעקשים לחזור שוב ושוב על השקר, שהיו מתנגדים בקרב אנשי המקצוע (במשרד התקשורת) למיזוג בזק-YES, דבר שלא היה נכון - בשום מצב

זה עדיין לא אומר, שההחלטה על המיזוג הייתה טובה (או רעה, או פלילית). זה רק אומר, שיש כלי תקשורת, שמשקרים שוב ושוב, כבר מעל לשנה וחצי, ולא מוכנים להכיר בעובדות המעוגנות בכל המסמכים, שאני מכיר (ואני מכיר את כל המסמכים, כי הם מתויקים גם אצלי ובמאמרים הרבים, שפרסמתי, כולל מסמכים מקוריים, שהבאתי לינקים ישירים אליהם - כאן למעלה), כי זה סותר את האג'נדה הפוליטית שלהם או האג'נדה האישית שלהם. 

אי אפשר לטעון, שהיו מתנגדים למיזוג (שאושר בחתימת ביבי ב-2015) בלי להציג אפילו קצה קצהו של מסמך ברור, שאומר זאת במפורש, ממי שהיה אמור להיות במעגל מקבלי ההחלטות בנושא, בעוד שכל המסמכים הגלויים, שאני מכיר וגם הראיונות הגלויים של בעלי התפקידים (דוגמת מ"מ ראש הרשות להגבלים עסקיים ויו"ר מועצת הכבלים והלוויין) אומרים בקולם ובאופן שלא משתמע ל-2 פנים, והם (כמוני) ממש לא חברי ליכוד, או אוהדי ביבי ושרה, הם אומרים, שלא הייתה שום התנגדות (במשרד התקשורת ובהגבלים העסקיים) לבקשת המיזוג, ושום לחץ של ביבי, והם היו מחליטים היום, אחרי כל מה שפורסם בנושא מהמשטרה ומהפרקליטות, אם הם היו נדרשים להחליט שוב, בדיוק אותו דבר (כלומר: בעד המיזוג). אלו העובדות ואין עובדות אחרות. נקודה. 

שלא יהיה ספק לאיש: הרשות להגבלים עסקיים לא הייתה גוף שהייתה בו איזו אהדה או סימפטיה לקבוצת בזק. להיפך. הרשות אפילו די התנכלה לקבוצת בזק, הכבידה את הפיקוח על הקבוצה במאבקים משפטיים ממושכים (דוגמה למאבק כזה אפשר לראות כאן וגם כאן), בהכרזות נשנות הולכות וגוברות של "מונופול" בתחומים רבים, הטילה קנסות ענק על בזק והייתה אפילו די עויינת בעשורים האחרונים לבזק. מכאן, שהאישור שניתן ע"י הרשות למיזוג בין YES לבזק היה מקצועי נטו, ונעשה אחרי בדיקות חוזרות ונשנות שנמשכו שנים, כעשור וחצי. לא היה בהיסטוריה של הרשות מהלך כל כך ממושך, יסודי ומעמיק, של בדיקת מיזוג בין חברות. אלו העובדות, הן מוצקות ומעוגנות במאות עמודי מסמכים רשמיים, שהמרכזיים שבהם הובאות כאן למעלה בלינקים. ביבי לא היה מעורב בזה בכלל וחתימתו על המסמך הייתה אקט פורמלי בלבד, שהוא היה מחוייב לחתום, על פי המשטר המשפטי הקיים בישראל.

טיפ קטן מתוך הכתבה הבאה בסדרה זו: מי היו הראשונים (בתוך משאבי ברגררד התקשורת) לאשר את המיזוג של YES לתוך בזק, תוך העברת המניות בין החברות של אלוביץ'? היו אלה אבי ברגר (בתמונה משמאל, המנכ"ל לשעבר של המשרד), שנטען שביבי סילק אותו מכסאו (והחליף אותו בשלמה פילבר), כדי שיוכל לאשר את המיזוג, והרן לבאות (סמנכ"ל הכלכלה דאז, שנטען שהתנגד למיזוג). בדיוק הפוך ממה שכלי התקשורת דיווחו לציבור ומלעיטים את הציבור (בניתוק מוחלט מהעובדות) מזה שנה וחצי, פעם אחרי פעם, בשקרים הללו.

למה? זה בפרק הבא...

לסיכום:
את תחום התקשורת אני מכסה 24X7  במשך 2 עשורים, ואני מכיר היטב כל מסמך רגולטורי, שיצא בנושאי התקשורת. ממה שאני רואה, שומע ויודע, יש כאן ניסיון די ברור של "תפירת תיק" נגד האיש הלא נכון, בעוד שהחשודים הנכונים בהאשמות הנכונות - כלל לא נחקרו בחקירת המשטרה.

זאת, בשונה מחקירת הרשות לניירות ערך, שחקרה נכון וביסודיות, את האנשים הנכונים בהאשמות הנכונות, לתקופת הזמן המצומצמת בסאגה הזו, שהרשות החליטה לחקור. היועמ"ש טעה טעות חמורה בכך שחיבר את 2 התיקים: התיק של רשות ניירות הערך, שמלא ב"ראיות מוצקות בבטון", והתיק של המשטרה, שמלא ב-Fake עבירות ועדי מדינה "שקרנים סדרתיים", על עבירות, שלא קיימות בספר החוקים של מדינת ישראל ומעולם לא ניתן לגביהם פסק דין - שאפשר להסתמך עליו כתקדים.

בנוסף, המשטרה והפרקליטות אין להם שמץ של מושג (על סמך מה שהמשטרה והפרקליטות פרסמו עד כה ברבים), איך עובדת הרגולציה בעולם התקשורת ולכן המציאו מצב עובדתי פיקטיבי, שלא קיים במציאות ובמסמכים, כאילו ביבי נתן הטבות לבזק שלא כדין, רק בגלל קשריו עם שאול אלוביץ'. בכך, הם (חלק מצמרת המשטרה, חלק מהפרקליטות וחלק מכלי התקשורת, כמובן המפלגות של "רק לא ביבי"), נתנו "חסינות מוחלטת" לעבריינים, לכאורה, ולכן לא חקרו בכלל את העבירות, לכאורה, שקיימות בנושא הזה, ויש הרבה. שום מסמך ושום עובדה לא יכולה כיום לשנות כעת את דעתם. השנאה התהומית הבלתי רציונלית שנקראת "רק לא ביבי", עיוורה לא מעט אנשים, עד כדי כך שהם עושים הכל כדי "לתפור תיק" לאיש הלא נכון בפרשה הזו. פשוט לא ייאמן. 

ניתוח נוסף של הנושא בזווית ראייה שונה וחשובה, ניתן לקרא כאן וכאן בגלובס ובפוסטים כאן, כאן וכאן, של אלי ציפורי מגלובס. עמדה משלימה למה שכתבתי כאן למעלה הושמעה ע"י עו"ד ניצב (בגימ.) יעקב בורובסקי, שבעברו שימש (בין היתר) כיועץ בכיר למבקר המדינה ועמד בראש "צוות המאבק בשחיתות השלטונית" - כאן.


עצוב ומקומם את מי שחושב, ש"שלטון החוק" זה ערך עליון ולא כלי ל"תפירת תיקים" בחוטים גסים. 

נספח:
הבלבול של המשטרה, הפרקליטות והציבור בהבנת מושג "מיזוג"


המונח "מיזוג", שמובן לרוב הציבור כמצב בו חברה א' נרכשת ע"י חברה ב' וממוזגת לתוכה (נבלעת לתוכה), ואחת האפשרויות היא מחיקת חברה א' הנבלעת בתוך חברה ב', מצב כזה אינו מפוקח רגולטורית ע"י משרד התקשורת ולשר התקשורת אין נגיעה אליו (אלא בהיבט של החלפת הרישום ברישיון, של שמות הבעלים העיקרי של מחזיק הרישיון, דהיינו: מי מחזיק ב"מניות השליטה" בחברה בעלת הרישיון).

מה שיש ב"תיק 4000", הוא מצב, שבו בזק הייתה מעוניינת לרכוש את Yes, למזג אותה לתוך בזק, למחוק את חברת Yes, כך, שהיא תישאר רק מותג של שירות של בזק, ובכך בזק תוכל להרוויח הרבה כסף מהמיזוג בין 2 החברות, בעיקר ע"י איחוד תשתיות, תקורות ומנהלות וכן תרוויח מה שמכונה "נכס מס", דהיינו: ההפסדים הצבורים של Yes לאורך השנים, יקוזזו כנגד רווחי בזק, בהסכם שומה בין בזק למס הכנסה.

בפועל זה לא קרה, בגלל ש-Yes היא חברה עצמאית ומבודדת לחלוטין מבזק (Yes שוכנת בכפר-סבא, והמטה של בזק בת"א). זאת, בגלל "חומות ההפרדה המבנית", שהטיל משרד התקשורת על החברות הללו, והחומות הללו לא נפלו מאז הקמת Yes ועד עצם היום הזה וגם אין כל צפי אם ומתי זה יקרה אי פעם (כאן), אם בכלל. 

יתרה מכך, כתוצאה מהסכם ניצול "נכס המס" שלא מומש בין בזק לשלטונות מס הכנסה, בזק הפסידה 462 מיליון ש"ח, במס ששילמה לרשות המיסים כחלק מההסכם, אבל את "נכס המס" לא קיבלה (עד היום). פרטים כאן (מתוך עתירת בזק לבג"ץ). .

המושג "מיזוג" כמשמעו במה שכתבתי קודם (חברה א' נרכשת ע"י חברה ב' ונבלעת בתוכה ונעלמת כחברה עצמאית), נוגע לגופים רגולטוריים חשובים שאינם משרד התקשורת ובהם:
  • רשם התאגידים (רשם החברות, לפי חוק החברות): כאן וכאן
  • נציבות מס הכנסה (לפי פקודת המיסים): כאן.
ויש עוד רגולטורים (כגון: הרשות לניירות ערך) העוסקים ב"מיזוג" מהסוג הזה.

ברשות להגבלים העסקיים ההגדרה של "מיזוג" שונה לגמרי והסמכויות שונות לגמרי: כאן וכאן.

ברשות ניירות ערך המושג "מיזוג" הוא כל פעולה של העברת מניות מיד ליד, כל סוג של מניות ובמיוחד המניות החשובות ביותר שנקראות "מניות שליטה", אצל הגופים המפוקחים ע"י הרשות להגבלים עסקיים (וכל "פירמידת בזק" היא מפוקחת, גם על פי "חוק התחרות" וגם על פי "חוק הריכוזיות").

דהיינו: לא מדובר כאן בכלל על רכישת חברה א' ובליעתה לתוך חברה ב', אלא בכל העברת מניות של חברה מפוקחת, יש צורך באישור הממונה על ההגבלים העסקיים, והאישור הזה נקרא אישור מיזוג, למרות שלא בוצע כל "מיזוג" במובן שלו על פי חוק החברות וחוקי המס.

בפעילות משרד התקשורת לא קיים בכלל המונח "מיזוג" והוא גם לא עניין של משרד התקשורת, אלא של רגולטורים אחרים, שפורטו קודם.

במשרד התקשורת להעברת מניות מיד ליד ובכך גם השליטה עוברת מיד ליד, בחברות בעלות רישיון החייבות אישור להעברת מניות כאלו (והחברות קבוצת בזק חייבות באישור כזה על פי החוק, התקנות והרישיון), קוראים בשם "העברת אמצעי שליטה" - כאן.  

המשמעות המעשית של המונח "העברת אמצעי שליטה" היא "העברת בעלות", בדיוק כמו המונח המובן לכל אחד: "העברת בעלות על רכב".

גם ב"העברת בעלות על רכב", למשרד התחבורה (הרגולטור לענייני רכב), בכלל לא מעניין אותו ואף הוא אינו שואל, מה היה המחיר ששילם הקונה למוכר על הרכב, או האם המחיר ששולם מתאים למחירון של כלי רכב משומשים. עיקרון זה זהה לחלוטין במשרד התקשורת. 

נחזור לרשות להגבלים עסקיים (כיום הרשות לתחרות):החוק המלא, שעל פיו עובדת הרשות, הוא - כאן:
בעבר החוק הזה נקרא "חוק הגבלים עסקיים". בסוף 2018 בתיקון חקיקה בכנסת הוחלף השם ל"חוק התחרות" (גם השם של הרשות להגבלים עסקיים הוחלף בהתאם).

החוק הזה דן במיזוגים (יש עוד סעיפים בחוק זה הדנים במונופוליזם דוגמת בזק וסעיפים הדנים ב"קבוצת ריכוז" ,שגם בה בזק נכללת, וזה מפורט גם ב"חוק הריכוזיות").

כך שהרשות להגבלים עסקיים בזמנו (כיום "הרשות לתחרות") טיפלה ומטפלת בקבוצת בזק על כל החברות בקבוצה, ב-3 היבטים מרכזיים, על פי חוק זה:

1בכל פעולת מיזוג (כלומר: העברת או מכירת מניות).

2בכל פעולה של חשש לפגיעה בתחרות (כי בזק מוגדרת כ"מונופול" ע"י "הרשות לתחרות", ב-5 תחומי פעילות).

3. בכל פעילות בשוק של כל הפירמידה של החברות בקבוצת בזק (לא רק בזק) כי פעילות בזק ובנותיה (לרבות פלאפון) מוגדרת ב"חוק הריכוזיות" – כל פעילות התקשורת של החברות בקבוצת בזק נמצאת בתחתית החוק ב"תוספת", במקום מס' 1.
החוק הזה הוא חוק משלים לחוק ההגבלים העסקיים (חוק התחרות)..
 
שורה תחתונה בעניין זה: כל התפקידים של הרשות להגבלים עסקיים מוגדרים היטב ואלה לא התפקידים של משרד התקשורת.

למשרד התקשורת יש סדרה של שיקולים אחרים לגמרי, המוגדרים בחוק התקשורת, בעיקר בסעיף 4 לחוק על כל תת-סעיפיו, אבל גם בסעיפים רבים אחרים בחוק ובתקנות, שלא זה המקום לפרט אותם. ספציפית לגבי Yes השיקולים של השר והמועצה (מועצת הכבלים והלוויין) נמצאים בסעיפים 6מו עד 6נא ובמיוחד סעיף 6נ. 

משום מה, פרשנים וכתבים מלומדים (יש הרבה), סבורים, שהתפקידים, האחריות והסמכויות של "הרשות לתחרות" (הרשות להגבלים עסקיים) הם התפקידים, הסמכויות והאחריות של משרד התקשורת ושר התקשורת, ובכלל זה כפי שציינתי: לפקח על העברת מניות לרבות "מניות שליטה", לפקח על פעילות המונופול בזק אם הוא אנטי-תחרותי, לפקח על פירמידת בזק כ"קבוצה ריכוזית" - אם היא פוגעת בתחרות.

זה לא רק שלא נכון, זה שקר גס, כי החוקים הללו (חוק הגבלים עסקיים, שנקרא כיום חוק התחרות וגם על פי חוק הריכוזיות), גלויים לכל אחד באינטרנט וקיימים באתר הכנסת והם כתובים בעברית והתלוו לחקיקה הזו הרבה הסברים במהלכי החקיקה ודיונים בכנסת בהם הוסבר הכל מכל. רק העצלנים, ממציאי חוקים, שאינם והחולמים בהקיץ, לא רצו לקרוא את זה ולהבין את הנושאים החשובים והקריטיים הללו. 

איך השקרים הללו התגלגלו לתוך סיכום חקירת המשטרה (בליווי הפרקליטות)?
כשלא מכירים את המונחים הבסיסיים ברגולציית עולם התקשורת, טועים ומטעים. ככה "נתפר התיק לאיש הלא נכון".

ההודעה הרשמית של משטרת ישראל ושאר הגורמים שהיו מעורבים בחקירה (רשת ניירות הערך בליווי פרקליטות ת"א) פורסמה ביום 2.12.18 (מפורטת בהודעה רשמית כאן), וכללה כמה שגיאות מאוד חמורות ואציג רק שתיים מהן:

א. שר התקשורת לא אישור ולא מאשר שום מיזוג:
סיכום חקירה

ראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו לא חתם על שום מיזוג בזק-יסמהיכן המשטרה המציאה את זה??
אין דבר כזה וגם לא יכול להיות דבר כזה.

זאת, כי בחוקי ובתקנות התקשורת אין בכלל המונח "מיזוג" ובנוסף - בזק בכלל לא הגישה שום בקשה לשום דבר באותה עת ולכן היא בכלל לא קיבלה שום אישור לשום דבר וזה לא חלק מהחלטת רוה"מ ושר התקשורת. 

המסמך של ביבי נמצא כאן ואין בו שום דבר כזה. המשטרה והפרקליטות לא יודעים לקרא עברית?

יש במסמך רק אישור "העברת אמצעי שליטה" לחברת YES, דהיינו: "העברת בעלות" (דוגמת "העברת בעלות על רכב"), שזה עניין טכני - רגולטורי בלבד, ברישומים של בעלי המניות, ברישיון של YES. 

ב. אין דבר כזה "רגולציה מיטיבה":

סיכום החקירה 

רגולציה היא רגולציה והיא לא יכולה להיות רעה או טובה (או מיטיבה. רגולציה טובה או מיטיבה אלו מינוחים מטעים של העיתונות, לא של עולם הרגולציה והמשפט). הרגולציה יכולה להיות פסולה - פלילית או לא (דהיינו: פלילית - פסולה או תקינה, חוקית ווסבירה)שימוש במונח שאין לו שום אחיזה בשום חוק, היא חלק מהליך "תפירת התיק לאיש הלא נכון"

לסיכום הנספח:
"מיזוג" בפרשת "תיק 4000" הוא מונח מקצועי שקיים רק בלשון של רשות ההגבלים העסקיים, שמשמעותו העיקרית היא: העברת מניות מיד ליד, ובלשון המקצועית של משרד התקשורת זה נושא אחר לגמרי הנקרא: "העברת אמצעי שליטה", או "העברת שליטה", או בקיצור: "שינוי בעלות" (כמו "שינוי בעלות" על בית או רכב). 

במשרד התקשורת תהליך שינוי הרישוי עקב "שינוי בעלות" לא נוגע בכלל לכסף או לשווי המניות או לגובה העסקה. זה רק שינוי רישום שם המחזיק במניות, לרבות "מניות השליטה", מה שרשום ברישיון, ולכן מה שמבוצע במשרד התקשורת זה רק שינוי השם בין הקונה למוכר. זה עניין טכני-רישומי בלבד.

אולם, הפעולה הזו (של העברת רישום בין מחזיקי מניות שליטה) ברשות ההגבלים העסקיים, נקראת "מיזוג" והשם הזה "תפס" בציבור ובכלי התקשורת, כי הוא מונח קליט, אך מאוד מטעה.

זאת, כי אין כאן שום "מיזוג" (במובן של בליעת חברה א' לתוך חברה ב'). יש כאן רק מצב של מכירת "מניות" ו"מניות שליטה" בין אנשים, או בין חברות, והעברת המניות הללו מיד ליד. זה הכל. 

עדכון 17.1.19: כתבה ב"ישראל היום" מוסף השבוע 18.1.19, עמ' 16-17: "המשטרה לא חקרה את האנשים הנכונים בתיק 4000".
נצ"מ בדימוס אבי וייס, בעל האתר "טלקום ניוז", עלה לכותרות כאשר שלמה פילבר עשה "לייק" לידיעה: "מסמכי בזק־YES מוכיחים - תפירת תיק" • בראיון, מספר וייס על האיתות של פילבר ("לא כדאי שיעלה להעיד") √• על החקירה • ועל כך שנתניהו לא עזר לבזק. - כאן.

SEWING CASE
עדכון 6.1.19, 23:00: הכתבה הזו זכתה להפתעתי לחשיפה ב"חדשות" (כאן) במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ החדשות של "רשת" ו"קשת", בגלל ששלמה פילבר ("עד המדינה") ציץ בטוויטר שלו, שהוא אוהב את הכתבה הזו. תיאור ההפתעה הזו  ב"חדשות" - כאן
 
לייק של פילבר

עדכון 7.1.19, 19:00: התראיינתי היום לפני הצהריים לרדיו 103fm בעניין הכתבה הרביעית בפרשה הזו ("תפירת התיק לביבי") והפודקאסט המלא של הריאיון הזה נמצא כאן, למתעניינים. "מעריב" ביצע תמלול חלקי של דברי ופרסם זאת כאן

עדכון 17.1.19: כתבה ב"ישראל היום" מוסף השבוע 18.1.19, עמ' 16-17: "המשטרה לא חקרה את האנשים הנכונים בתיק 4000".
נצ"מ בדימוס אבי וייס, בעל האתר "טלקום ניוז", עלה לכותרות כאשר שלמה פילבר עשה "לייק" לידיעה: "מסמכי בזק־YES מוכיחים - תפירת תיק" • בראיון, מספר וייס על האיתות של פילבר ("לא כדאי שיעלה להעיד") √• על החקירה • ועל כך שנתניהו לא עזר לבזק. - כאן.

עדכון 18.1.19כתבה ב"גלובס"תיק 4000: שלמה פילבר חושב שתופרים תיק לנתניהו
בדיקת הרישיון שניתן ל-yes חושפת: לנתניהו לא הייתה חובת התייעצות עם מנכ"ל המשרד, ולכן עדות אבי ברגר לא רלוונטית ● בינתיים, נראה שעד המדינה פילבר דווקא מגן על נתניהו ● פרשנות
אלי ציפורי 18/01/2019, 08:41 - כאן.

עדכון 21.1.19: ריאיון בתכנית האקטואליה של מורשת כאן 11, מראיינים מנדי גרוזמן ואלי ביתאן, בהקלטה זו מדקה 24:20 עד 29:09: כאן.   

עדכון 22.1.19: ריאיון אתמול בתכנית של ערוץ 7:  "הכניסו את האדם הלא נכון לתיק 4000" - כאן.

עדכון 22.1.19: ריאיון שלשום (20.1.19) ברדיו דרום 101.5 - כאן.

עדכון 23.1.19, 22:30: עלתה לפתע כתבה מדהימה ונוקבת, מבוססת מסמכים מקוריים, בעיתון "דבר ראשון" מהכתב ארז רביב. להלן הכותרת של הכתבה, כותרת המדברת בעד עצמה: "תהליך האישור נחשף חשיפה: פרוטוקול אישור עסקת YES-בזק מראה החלטה לחוצה אך מקצועית. לפי המסמכים שהגיעו לידי 'דבר ראשון', אישרה מועצת הכבלים והלוויין את ההעסקה שבמרכז תיק 4000 בלוחות זמנים לחוצים, אך קיימה דיון מעמיק וענייני בפרטיהאם במשרד התקשורת הייתה התנגדות, איש לא הביע אותה | איך זה מסתדר עם גרסתו של נתניהו? כל הפרטים בכתבה". 
הכתבה המלאה - כאן

עדכון 25.1.19: חברת מועצת הכבלים והלוויין אורלי יחזקאל (שהייתה חברת מועצה בעת קבלת ההחלטות המתוארות בכתבות החשיפה שלי) "פותחת את הפה" ומספרת מפיה את האמת שתואמת במדויק את החשיפות שלי. הסרטון שלה כאן



 
 
Bookmark and Share


 

לוח מודעות
מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

28-30/5/19 - Israel Impact Summit 2019  

5/6/19 - BMR 2019 – Wireless Hands on Training  

19/6/19 - Bynet Expo 2019  

23-27/6/19 - Cyber Week 2019 

17-24/11/19 - שבוע היזמות העולמי 2019  
 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לאפריל 2019 עפ"י Business Insider - כאן

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בנוגע לחקירת "פרשת בזק-YES" ולמה ביבי לא בעניין - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל - כאן

בלעדי לקוראי האתר: 1 ש"ח ליום שיחות וגלישה ללא הגבלה בחו"ל... - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

צעירי קליפורניה "עפים על עצמם" עם ה-e-Scooter קורקינט בשם Bird (ציפור) - כאן

השוק הקווי לקראת דעיכה ויצירת מונופול חדש (סלקום) על חורבות בזק והוט - כאן

חשיפה: האם ניתן לחבר ממיר כבלים פרטי על רשת הוט? - כאן

חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-Yes ולבזק - כאן

האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? - כאן

האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? - כאן

המסמכים בנושא בזק-Yes (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! - כאן

עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק? - כאן

מה מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים - כאן

אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק - כאן

איך כתבות מפנקות הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד? - כאן

שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000 - כאן

תיק 5000: סלקום - IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק - כאן

ערוץ 20: "תיק תפור": אבי וייס חושף את מחדלי "תיק 4000" - כאן

התבלבלתם: גיא פלד הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000 - כאן

פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס? - כאן

נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור - כאן

נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000 - כאן

תיק 4000 לא הושלם: האם היועמ"ש קיבל את כל המידע הנחוץ לחקר האמת? - כאן

תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה - כאן

חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף - כאן

תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו - כאן

תיק 4000: חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים - כאן

תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית - כאן

אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי המאת - כאן

שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש? - כאן

ערוץ 20: אבי וייס חשף טענות שגויות בכתב החשדות נגד רוה"מ בתיק 4000 - כאן

כיצד שינוי של מילה אחת יגרום לכך שלא תקבל תמיכה טכנית מחברות הסלולר - כאן

תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור - כאן
 
זרקור חברות
 
Telecom Experts
 
NORDVPN
 
קפל
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
Pixabay
 
Telecom Experts
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים