בשווייץ, בה יש פחות תושבים מאשר בישראל (8.6 מיליון בשווייץ מול 9.2 מיליון בישראל), יש כ-2.5 מיליון שמות מתחם (דומיינים) לעומת כרבע מיליון דומיינים בלבד בישראל. מה הסיבה להבדל ולפער הענק הזה? - הרגולציה. בשוויץ זה מנוהל בפיקוח המדינה ולאחרונה תחום זה נכנס לחקיקה הראשית, שעברה בבית הנבחרים השוויצרי, ותיכנס לתוקף ב-1.1.21. למה אנו כל כך מפגרים בתחום? איך נוכל להגיע למספר הדומיינים של שווייץ?
מאת: מערכת Telecom News, 21.11.20, 17:19

את הפיגור העצום, הרשלנות, הכאוס והפקעת המחירים בתחום "שמות המתחם" (דומיינים) בישראל, אנו מכסים מזה שנים בהרחבה, והכתבה, שפרסמנו אך לאחרונה, פורסמה תחת הכותרת: "השר יועז הנדל החליט להתעלם מ-260 אלף בעלי דומיינים ("שמות מתחם")!". מומלץ לקריאה למי שפספס. 

בשווייץ (מדינה דמוקרטית המורכבת מקנטונים, בת 8.6 מיליון תושבים, מול 9.2 מיליון תושבים בישראל), תחום הדומיינים מתנהל לגמרי באופן שונה מהנעשה בישראל, שבה יש תופעה ייחודית יוצאת דופן בעולם. לאיגוד האינטרנט בשווייץ אין כל מעמד או קשר ישיר לנושא ניהול הדומיינים.

ב-1987 מועצת הקונפדרציה של הקנטונים בשווייץ, ביחד עם 8 האוניברסיטאות הממשלתיות הגדולות (אוניברסיטאות של הקנטונים, שהיו אז), הקימו גוף ממשלתי-ציבורי בשם Switch, שקיבל הסמכה ברישיון מהרגולטור השווייצרי לתקשורת Ofcom (אותו שם כמו השם של הרגולטור הבריטי לתקשורת), לנהל את 2 תחומי הדומיינים, שהיו מנוהלים אז בשווייץ: CH. עבור השווייצרים ו-LI. עבור מדינת ליכטנשטיין הזעירה הסמוכה לשווייץ (מונרכיה בת פחות מ-40 אלף תושבים).

בהמשך, הצטרפו לארגון Switch כל האוניברסיטאות הציבוריות בשווייץ, וארגון Switch גם פתח רישום לשמות מתחם חדשים לשימוש, דוגמת Swiss. 

את הדומיינים בפועל מוכרים ורושמים לציבור, עסקים הנקראים "רשמים", עסקים, שהוסמכו ע"י Switch (הרשימה שלהם כאן. יש בשווייץ כ-70 רשמים, תחרות ממש חזקה, מול 13 רשמים בישראל), והם אלה המוכרים ורושמים את הדומיין CH. במחיר שנע סביב ה-47 ש"ח לשנה. רק לשם השוואה, בישראל המחיר של דומיין IL. הוא החל מ-65 ש"ח ומעלה (ללא מע"מ) לשנה. 

הדו"ח השנתי של Switch (מצוי כאן, דו"ח 2019) הוא דוגמה ומופת איך גוף ציבורי אמור להתנהל בשקיפות מלאה.

כאמור לעיל, כיום, בסיומת CH. יש כ-2.5 מיליון שמות מתחם (מול כרבע מיליון בישראל. פער אדיר, למרות שישראל היא מדינת הייטק עם הרבה סטארטאפים ויוזמות, מה שלא ניתן להגדיר כך את שווייץ), ויש עוד כ-65 אלף שמות מתחם LI. לתושבי ליכטנשטיין, המנוהלים אף הם ע"י Switch. 

לאחרונה, המחוקקים בשווייץ (יש 2 בתים), העבירו חקיקה המעגנת ומחזקת את ההסדר הקיים, שפעל על פי רישיון של OFCOM (הרגולטור לתקשורת), להסדר חדש, שבו הרישיון והפיקוח הוא בידי המדינה, כש-Ofcom מסייעת לרשויות המדינה לנהל ולפקח על תחום הדומיינים.

ההחלטה של בתי המחוקקים בשווייץ מצויה כאן והיא תיכנס לתוקף ב-1.1.2021. החוק עצמו (ב-3 השפות הרשמיות בשוויץ: גרמנית, איטלקית וצרפתית) נמצא כאן וזהו תיקון לחוק התקשורת השווייצרי. 

הסיבה המרכזית, שהמחוקקים בשווייץ הכניסו את תחום הדומיינים לחקיקה ראשית, היא הרצון של ממשלת שווייץ והמחוקקים שם, למרות ששווייץ איננה חברה ב-EU (האיחוד האירופאי), לאמץ את הגדרות הגנת הפרטיות הקיימות ב-EU, רגולציה מאוד מחמירה, שמכונה בשם הגנרי: GDPR.

כך, באמצעות חקיקה ראשית, המחוקקים רצו להבטיח את הפרטיות הנדרשת ורמת ההגנה הנדרשת על הפרטיות, בנוסף להגנות הנדרשות מפני התקפות סייבר וגניבות מידע באינטרנט. החוק מכפיף את כל בעלי הדומיינים (פרטיים וציבוריים גם יחד), לחוקי רגולציה זהים ל-GDPR.

זו החלטה מאוד דרסטית בהתערבות הממשלה, בנעשה באינטרנט הציבורי בשוויץ, כדי להגן על הפרטיות, כולל הגנה מלאה על השמות של בעלי הדומיינים הרשומים בשווייץ. החוק הטרי מספק גם הגנות צרכניות נוספות וחדשות למשתמשי האינטרנט. 

בעקבות ההתפתחות הזו, רפי הוידה, (בתמונה למעלה משמאל), שלח ביום 19.11.20 את הפנייה הדחופה הבאה לצמרת איגוד האינטרנט הישראלי:
"הנדון: קבלת אחריות שר הדיגיטל הלאומי לתחום שמות המתחם בסיומת ישראל בישראל. 
הוועד המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי (ע''ר),
שלום רב,
א. פניתי לאחרונה למשרד ראש הממשלה ולמשרד הדיגיטל הלאומי במטרה כי תבוצע בחינה מחודשת של תחום שמות המתחם בישראל בעקבות סרובו של שר התקשורת לקבל אחריות בנושא.
ב. המלצתי היא כי תחום שמות המתחם בישראל יוסדר ע''י שר הדיגיטל הלאומי... מצ"ב ההצעה להחלטת ממשלה ...
ג. בינתיים פורסם היום בידיעון סנטר של 19.11.20 כי מדינת שווייץ החליטה להסדיר בחקיקה ראשית את שמות המתחם בסיומת שווייץ בתוקף מ- 1.1.2021 ... מצ''ב ...
https://securityblog.switch.ch/2020/11/18/dot_ch_zone_is_open_data/
ד. מומלץ מאד כי הוועד המנהל יקיים הידברות ישירה עם משרד הדיגיטל הלאומי במטרה להסדיר את תחום שמות המתחם בישראל. כך, שפעילות איגוד האינטרנט הישראלי (ע''ר) בתחום שמות המתחם תהיה בהיתר רשויות המדינה החל מ- 1.1.2021.
בברכה,
רפי הוידה"

תגובה טרם התקבלה. ככל שתתקבל תגובה, נעדכן בהתאם.

רפי הוידה: "חשוב להדגיש שוב ושוב לכל הקוראים, כי מערכת האינטרנט בעולם כמו גם בישראל, כוללת 3 מרכיבים: ספקי תשתית, פיזי או אלחוטי ולרבות סיבים, ספקי גישה ותוכן וספק יחיד של שמות מתחם בסיומת ישראל  (מונופול בלתי מוכרז וללא כל בסיס חוקי, ששמו איגוד האינטרנט הישראלי).

מפליא אותי מאד: מדוע שר התקשורת, יועז הנדל, לא מוכן לקבל אחריות על תחום שמות המתחם? לא שמעתי כל הסבר ממנו או ממישהו אחר בעניין זה. 

ראוי כי כולנו נתגייס ונפעל בדחיפות לקבלת החלטת ממשלה, שתאפשר לשר אחר, שאולי כן מוכן לקבל אחריות לנושא, דוגמת השר במשרד הדיגיטל הלאומי, קבלת אחריות לתחום שמות המתחם ובמקביל ראוי כי תוכן הצעת חוק להסדרת שמות המתחם בישראל (או דרך תיקון חוק התקשורת, או דרך חקיקת חוק יעודי). הצעות חוק מוכנות קיימות כבר על השולחן. 

 בכנס E-Gov, שנערך ביום 17.11.20, הוצגה תוכנית יחידת "ממשל זמין" (יחידה, שהיא חלק ממשרד הדיגיטל הלאומי, חלק מרשות התקשוב הממשלתית), לקישור אזרחי המדינה לאתר ההזדהות הממשלתי MyGov. עד כה נרשמו כ- 1.3 מיליון איש לשירות הזה.

אני סבור ומציע כי יוצע לכל נרשם ל-MyGov לקבל שם מתחם אישי (דומיין) בחינם. אפשר לספק זאת לדוגמה במתכונת הבאה: www.123456789.gov.il. תשעת המספרים מציינים מספר תעודת הזהות של הנרשם (זה יכול להיות גם שם הנרשם, או שם העסק הפרטי שלו, או איזה שם מותג של הנרשם).

להערכתי, תוך כשנתיים נוכל לסגור את הפער ונוכל להגיע למספר הדומיינים של שווייץ (2.5 מיליון שמות מתחם) בגישה הזו, שכולה מוכוונת לציבור, וזה יקדם את הכלכלה ויאפשר פיתוח מסחר אלקטורני, הקמת פורטלים ע"י בני נוער, תלמידים סטודנטים ועוד שימושים המתאימים לעבודה מרחוק ולמידה מרחוק. 

בכל העולם, כולל בכל מדינות ה-EU, תחום הדומיינים מנוהל ע"י גוף ציבורי בפיקוח ממשלתי, או ברישיון ממשלתי, ולא ע"י עמותה פרטית, שמתיימרת להיות עמותה ציבורית - מה שהיא לא, עמותה עם פחות מ-200 חברים רשומים ומשלמים דמי חבר לעמותה, שעושה "מה שבראש שלה" וגובה מחירים מופקעים על הדומיינים, ובנוסף לכך מחפה על אלפי בעלי דומיינים "המקורבים לצלחת" שלא משלמים מזה שנים רבות, אפילו לא אגורה, ולכן אלו שכן משלמים, צריכים לסבסד אותם. 

בארגון סנטר האירופאי יש 54 מרשמים לאומיים, שמוסדרים ע"י חוק המדינה, או ברישיון חוקי של הרגולטור המדינתי לתקשורת. המגמה היא לעבור לחוק מדינה, כמו שכעת נעשה בשוויץ (ברוב המדינות ב-EU יש מזה שנים חוק מדינה לתחום זה).

הוזלת הדומיינים והפיכתם להמוניים ונגישים לכל אחד, יכולה לקדם את הכלכלה ובמיוחד את המסחר האלקטרוני והפעילות של עסקים קטנים ושל עצמאים. זה מקדם את הלמידה וההתנסות של התלמידים כבר בגילאים צעירים בבניית אתרים ובטכנולוגיות האינטרנט, מגביר שקיפות, ובנוסף זה מאפשר יצירת מיתוגים לגופים ציבוריים, עירוניים וממשלתיים (למשל, לפי שם עיר, לפי שם אזור גיאוגרפי וכיו"ב), כמקובל בכל העולם, תחום שלא החל בישראל בכלל, בגלל הניוון של התחום הזה בישראל במשך שנים. 

חשוב לציין שרשות המיסים פעלה בעבר למיסוי פעילות איגוד האינטרנט, בתחום הפעילות העסקית של העמותה, "מרשם" ו"מחלף", וטרם פורסמה החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בנושא זה, מה שיכול להשפיע במידה מרובה על פעילות העמותה ותהיה לו השפעה ממשית על האיתנות הפיננסית של העמותה. 

אם לא די בכך, הטיפול בנושא שם המתחם בעברית .ישראל נתקע, בגלל היעדר בסיס חוקי לנושא. אני סבור, שיש לקדם את הנושא בדחיפות, בגלל הצרכים ההולכים וגוברים של שימוש באינטרנט בישראל, גם ובעיקר לצרכי עבודה ולמידה מרחוק".