לגרסת שר התקשורת איוב קרא ומנכ"ל המשרד בפועל שמילה מימון, אין שום בעיה, שהתחרות (גם) בסלולר תבוסס על הפרות חוק. כך, יחל ביום שלישי הקרוב השירות החדש של We4G של חברת מרתון-אקספון, שנהנית מההפקרות הקיימת בשוק תשתיות התקשורת הסלולריות, שנתקע רק בגלל זה - עמוק בבוץ. איך כל זה מקביל לחשדות הנחקרים אצל פילבר ונתניהו ב"תיק 4000"? למה באים בטענות רק לרוה"מ, שהוריד חלקית את ההפרדה המבנית בין בזק ל-YES? במה זה שונה ממה שנעשה כעת? וגם: איך "הפסדתי" בהתערבות בעניין שת"פ האנטנות?
מאת: אבי וייס, 7.4.18, 19:48

בשבוע שעבר, ביום 29.3.18 בבוקר, כשמשרד התקשורת פרסם את הודעת השר איוב קרא (בתמונה משמאל) בדבר "אישור הפעלה לחברת הסלולר- "מרתון אקספון"", היה לי בוקר עצוב. ממש עצוב.

לכן, קודם כל העליתי לאוויר ידיעה תחת הכותרת: "עוד "ישראבלוף" בשם "מרתון אקספון" יוצא לדרך בשוק הסלולר".

הייתי היחיד, שיצא עם הכותרת הזו, משום שכל שאר כלי התקשורת, שלא ראו מסמכים (רק את ההודעה לתקשורת, כל שאר המסמכים מוסתרים היטב מהציבור ובהמשך יובן למה), עשו את מה שהם יודעים לעשות מצוין, לבצע Copy & Paste להודעה המטעה והשקרית הזו. 

למה היה לי בוקר ממש עצוב ב-29.3.18?
כי הודעת שר התקשורת איוב קרא, למעשה, בישרה לי, שאני הפסדתי בהתערבות. אני שונא להפסיד בהתערבויות, ובמקרה הספציפי הזה, הפסדתי בהתערבות מול מיה יניב, (בתמונה משמאל), יו"ר ועד עובדי סלקום. אני מודה כאן בהכנעה ובהרכנת ראש: פשוט הפסדתי. אין לי תירוצים טובים להסביר את הפאשלה הקשה הזו. 

אני לא בטוח, שהיא (מיה) זוכרת את ההתערבות, אבל אני כן, כי גם תיעדתי אותה אצלי. בשיחה די נוקבת, שניהלנו ביום 24.8.15 (לפני יותר משנתיים וחצי) התווכחנו על 2 נושאים סביב סוגיית "שת"פ אנטנות". נושא אחד כבר לא אקטואלי מזמן (שת"פ האנטנות שנחתם בזמנו בין סלקום לפלאפון), והנושא השני היה עניין, שהיה אז מאוד אקטואלי וגם כיום הוא כזה.

בזמנו (במחצית 2015), הסכם שת"פ האנטנות בין מרתון-אקספון לפלאפון, טורפד ע"י ועד עובדי פלאפון בגיבוי ההסתדרות, ואחר כך פלאפון עצמה הצטרפה לעניין, משום שהעובדים לא הסכימו, שיוקם JV חיצוני, אליו יעברו עובדי הרשת וההנדסה של פלאפון, כנדרש בחוק ובתנאי הרישיון. (למי שלא בקי במונחים: JV זה ר"ת: Joint Venture, כלומר: תאגיד חיצוני לשת"פ אנטנות, גוף עצמאי, שמקימים השותפים להסכם, גוף המפעיל את האנטנות ומתחזק אותן וכל מה שנדרש, עבור החברות השותפות להסכם. במקרה דאז אלו היו: פלאפון ומרתון-אקספון). 

מיה יניב אמרה לי אז פחות או יותר בנוסח הזה: "אתה תיווכח, שבניגוד להסכם של פלאפון (ושטורפד ע"י העובדים, ההסתדרות ואח"כ ע"י ההנהלה), אצלנו בסלקום שום עובד הנדסה ורשת לא יצא לעבוד ב-JV, אם מרתון-אקספון תחליט לבוא אלינו, להסכם שת"פ אנטנות". אני אמרתי לה, שזה לא חוקי ושזה לא ייתכן ואפילו 2 הישיבות הסוערות, שקיים אז יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא (כמפורט כאן וכאן), לא הצליחו להזיז את משרד התקשורת ממקומו, כי זה המצב החוקי.

כך, ההסכם בין מרתון-אקספון לפלאפון קרס (כעבור כשנה, במחצית 2016), כתוצאה מעמידה על קיום החוק מצד ראשי משרד התקשורת דאז. סברתי אז, שמרתון-אקספון תישאר תקועה עם הבעיה הזו, כי היא בלתי פתירה (כפי שהיה באותה עת). הצרות עם גולן טלקום היו גם אז קשות ביותר. התרגילים הרבים, שנעשו אז, לא מנעו את קריסת גולן טלקום. אבל, גולן טלקום היא לא מרכז הסיפור שלנו כאן. 

אולם, היא (מיה יניב) אמרה לי: "אתה עוד תראה, שזה מה שיקרה אצלנו בסלקום. שום מעבר של עובדים מסלקום ל-JV". לא האמנתי לה ולכן התערבנו ותיעדתי אצלי את ההתערבות הזו. זה היה לפני למעלה משנתיים וחצי. 

כעת, פשוט הפסדתי והיא צדקה. פשוט ביזיון אישי חמור. אין על זה מחילה. אני "אוכל את הכובע". פשוט נפלתי.... 

לכן, ה-JV, שבין סלקום למרתון-אקספון (שם המותג מיום שלישי הקרוב יהיה: We4G) כמו גם זה עם גולן טלקום, מבוסס על "ישראבלוף" ושום עובד רשת והנדסה של סלקום לא עבר ל-JV. 

כל העיתונאים ובכל כלי התקשורת כתבו וכותבים (בעקבות הודעות משרד התקשורת), על We4G כספקית סלולר לכל דבר, שתפעל ברשת המשותפת שהקימה ביחד עם סלקום וגולן טלקום, בכך תהפוך החברה לספקית הסלולר השישית במספר בישראל. הבעיה: אין דבר כזה. זו הייתה, נשארה ותהיה הרשת של סלקום, בתפעול מלא ובלעדי של סלקום. We4G רק הקימה "מנהלה פיקטיבית משותפת- JV" בשם CMG, שלא תעשה דבר ברשת הזו (של סלקום ובתפעול סלקום) ותשלם לסלקום כמעט כמו כל MVNO, בתוספת "עלות ראשונית" חד-פעמית, בהסכם שנקרא IRU, מה שאין ל-MVNO. כמעט הכל "ישראבלוף". 

למה זה בכלל חשוב?
מכמה סיבות מאוד חשובות, שאמנה מייד, ועדיין לא הגעתי אל העיקר, וזה השקרים והסתרת העבירות הפליליות, לכאורה, של ראשי משרד התקשורת, בהודעתם מיום 29.3.18 בבוקר (כנחשף בהמשך הכתבה), ואלו הן הסיבות:

א. אי אפשר לבנות תחרות אמיתית המבוססת על הפרות חוק ושקרים (יוסבר בהמשך מהם השקרים והפרות החוק). כשכולם משקרים, מישהו בסוף מפסיד (הציבור בד"כ). 

ב. בכל העולם הנאור, חברות דוגמת גולן טלקום ומרתון-אקספון מכונות בשם Full MVNO, לא "חברת סלולר". "הפטנט" הישראלי הזה, לא מוכר בעולם. עוד על ה"ישראבלוף" הזה: כאן, כאן, כאן, כאן וכאן.

ג. למה זה פוגע בשוק התקשורת? כי בכל העולם כבר הבינו מזמן, ש-MVNO על כל צורותיו (לרבות Full MVNO) מחזק את התחרות בלי לפגוע בהתפתחות תשתיות הסלולר, בעוד ש"שת"פ אנטנות" במתכונת המופעלת בישראל (MOCN בלשון מקצועית) הוא מתכון בטוח לגסיסת התפתחות רשתות הסלולר. יש מדינות, שביטלו את השיטה הזו (למשל בבריטניה), מזמן.
זאת, רק בגלל שהבינו, ש"שת"פ אנטנות" במתכונת הזו היא "תקיעת מקלות בגלגלי התפתחות תשתיות התקשורת". הרווח המיידי לכיס של הצרכנים פשוט מחסל את העתיד של תשתיות התקשורת.

בבריטניה, שהייתה בין האחרונות ב-EU להבין (זה קרה לפני כ- 3 שנים) שתחרות בריאה בתקשורת מיישמים בגישה הרגולטורית של "תחרות בין תשתיות עצמאיות" ולא בגישה הישראלית של "ישראבלוף שת"פ רגולטורי", סיימה ביום 5.4.18 את המכרז לתדרי דור 5 בסלולר, והרגולטור לתקשורת Ofcom הצליח לגבות 1.36 מיליארד ליש"ט (כ-6.75 מיליארד ש"ח) במכרז התדרים, מ-4 חברות הסלולר המתחרות שם (הן לא ביקשו הנחות, כמו ספקיות הסלולר בישראל). עד סוף השנה הזו, יחלו שירותי 5G מסחריים בבריטניה (ניסויים יש כבר מזה כשנה), לאחר שכבר החלו בהדרגתיות, ברוב מדינות ה-EU. דוגמה קטנה: חברת הסלולר טלפוניקה החלה לפרוס בספרד שירותי 5G ברוחבי פס שבין 1 גיגה ל-10 גיגה. בארה"ב ובעוד המון מדינות - זה החל מזמן. אצלנו: אין מדיניות ממשלתית ל-5G, אין תדרים, אין מכרז ואין כלום מכלום, חוץ מספינים ו"עבודה בשירות חברות הסלולר", במקום "עבודה בשירות הציבור". לא פלא שנפלנו ממש לאחרונה ממקום 56 למקום 74 (!) [מתוך 88 מדינות שנמדדו] בדירוג העולמי בפריסת תשתיות סלולר 4G ולמקום 47 (!) בביצועי הרשתות ב-4G, כשבעשור הקודם היינו מובילים בשלישיה הראשונה בעולם. בקדנציה של איוב קרא כשר התקשורת, הנפילה של ישראל בהשוואות העולמיות בסלולר (ולא רק בסלולר) הואצה - זו המציאות. 

ד. הסיבה המרכזית לפגיעה בעתיד התפתחות הרשתות הסלולריות מאוד פשוטה (ודי דומה למה שקרה עם הסדרי "השוק הסיטונאי" בתחום הקווי): בתחרות מבוססת מודל MVNO, שני הצדדים להסכם מרוויחים והצד, שמחזיק בתשתיות, מעוניין לקדם אותן כל הזמן, כי שני הצדדים מרוויחים. כך, מתפתחת תחרות על רמת השירות ועל מתן מענה לפלחי שוק ספציפיים, עם צרכים ספציפיים. במודל הזה, ספק ה-MVNO לא רואה את החשבוניות של הוצאות הרשת וזה בכלל לא מעניין אותו. הוא מרוכז בחיפוש ייחודיות ונישות בשוק, ואם הוא מצליח, הוא מתחלק בהצלחה הכלכלית הזו, עם בעלי הרשת הסלולרית עליה הוא רוכב. 

בתחרות מבוססת מודל "שת"פ אנטנות", לשום צד לשת"פ אין אינטרס להשקיע ברשת ובשדרוג הרשת ותחזוקתה והתחרות בין החברות המשותפות היא רק על המחיר לצרכן (כי הרשת משותפת). לכן, נולדת התופעה של הרס התשתיות (בדמות פירוק אנטנות, כי כל צד לשת"פ בודק היטב את ההוצאות המשותפות ועושה הכל כדי לחסוך בהוצאות הללו ומנסה להטיל על הצד השני לשלם על כל הוצאה חריגה ועל כל תקלה חריגה הדורשת השקעה משמעותית).

לכן, גם חברות הסלולר (כל החברות הקיימות בישראל) מסרבות כיום להתקדם לדור 5, לפני שהן תקבלה "מתנות", ששוות המון כסף מהמדינה (כלומר: ממכם, קוראים יקרים), למשל בדמות הורדת "עלויות התדרים". גם אם "עלויות התדרים" תרדנה, הבעיה לא תיעלם, כי השיטה הזו פגומה מיסודה. כל צד לשת"פ, שילם הון עתק (מאות מיליוני ש"ח) עבור מחצית מהרשת (במקרה כאן: עבור שליש מהרשת של סלקום, כי יש 3 חברות ב-JV), השקעה שנעלמת ברגע שהשת"פ נגמר, מכל סיבה שלא תהיה, וכל הזמן כל צד חייב לשלם שליש מהחשבוניות של ההוצאות על הרשת, מה שמפריע לו להתחרות על המחיר הנמוך לצרכן. השקעות ענק בשדרוג הרשת (למשל למעבר לדור 5), פשוט "מחסלת" לשותף הזה את היכולת למכור שירותים בזול ו"לתפוס" לקוחות, על חשבון החברות המתחרות. מכאן, שההשקעות ברשת נתפסות ע"י השותפים ב-JV כ"זריקת כסף ישר לפח" והפרעה ממשית להצעת מחירים זולים, ללכידת לקוחות בשוק תחרותי מאוד. 

כך, השוק של תשתיות התקשורת הסלולריות בישראל מקרטע שנים ולא מתקדם לשום מקום (למעשה, הוא כן מתקדם: הוא מתקדם ב"פירוק אנטנות"...), בגלל עודף ה"ישראבלופים" הקיימים בו. 

וכעת אני מגיע לעיקר: למה מסתירים מאתנו כמעט את כל המסמכים הנוגעים לשת"פ אנטנות של סלקום ושותפותיה?
ביום 29.3.18 בצהריים, כמה שעות לאחר שהתאוששתי קצת מהמכה החזקה, שנפלה עלי, של ההפסד בהתערבות, שלחתי את השאלות הדחופות הבאות לצמרת משרד התקשורת:
"1. ביום 29.3.18 המשרד פרסם הודעה לציבור אודות אישור הפעלה לחברת הסלולר מרתון-אקספון. בהודעה כתוב [ציטוט]: "כל זאת במסגרת תאגיד שהוקם ,CMG לצורך זה וקיבל רישיון, על פי מדיניות משרד התקשורת". הכל בלשון יחיד.
אולם, על פי קביעת מנכ"ל משרד התקשורת בפועל (כאן) בעמוד 3 (מסמך, שהוסתר עד לאחרונה) נקבע, שיש להקים 2 תאגידים (בגלל ההבדלים בין רשתות גולן טלקום למרתון-אקספון: א) "תאגיד דור 4" עם רישיון מיוחד. ב) "תאגיד דור 3" עם רישיון מיוחד.
הכיצד 2 התאגידים עם רישיונות נפרדים ומשימות נפרדות הפכו לאחד (CMG) בהודעת המשרד?
2. היכן הרישיונות של 2 התאגידים הללו? ואם אין, היכן ההחלטה המבטלת את החלטת המנכ"ל ומאפשרת קיומו של תאגיד אחד בלבד בשם CMG? ואם כן, היכן רישיונו?
3. על פי מסמכי המדיניות לשת"פ רשתות (למשל כאן וכאן) ולטיוטת הרישיון לשת"פ רשתות, הרשת המשותפת אמורה להיות מוחזקת בשלמותה ע"י תאגיד השיתוף [JV]. היכן ההחלטה, שאישרה לסטות ממדיניות זו ולאשר תאגיד (נדרשו, כאמור לעיל, 2 תאגידים), שיש בו רק אנשי מנהלה והרשת עצמה תמשיך להיות מוחזקת, מתופעלת, נשלטת ומשודרגת ע"י עובדי סלקום (בלבד)?"
 
תגובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. די ברור למה. אמנם התחלף דובר (זמני) במשרד התקשורת, אבל שיטת הספינים, חוסר השקיפות המוחלטת ותרבות ה"ישארבלוף" - לא השתנתה. 

גם שום מסמך לא עלה לאתר המשרד כדי להבהיר או להפריך את השקרים, לכאורה, הללו (של JV אחד במקום שניים ושל היעדר עובדים ב-JV הזה, בדיוק כמו שמיה יניב ידעה שכך יקרה, לפני שנתיים וחצי).

למה היא ידעה לחזות זאת ואני הפסדתי בהתערבות? כי היא, כנראה, ידעה בשביל מי שמילה מימון (בתמונה משמאל) עובד. או שזה היה ניחוש ונבואה מוצלחת מצידה (תחליטו לבד). 

כתבתי על כך עשרות רבות של מאמרים (למשל כאן, כאן וכאן), אבל לא הייתי זקוק לכל כך הרבה הוכחות עקיפות, כי שמילה מימון אמר את זה בעצמו ובמו פיו, שהוא עובד ומקדיש את עיקר זמנו ומרצו לטובת סלקום ופרטנר. זאת, במקום להיות סמנכ"ל פיקוח ואכיפה, שתפקידו לדאוג לציבור כנגד הפגיעות הצרכניות בציבור מצד סלקום ופרטנר ולמנוע את הפרות החוק, התקנות והרישיון, של סלקום ופרטנר. לא מאמינים? אזי זה מצוי כאן כולל צילום דבריו של שמילה מימון מהמקור (כלומר: היישר מפיו). גישה מדהימה ומקוממת וללא כל סמכות חוקית. 

כדי להבין את התרגיל הפלילי, לכאורה, הזה, יש צורך לרדת לפרטים:
א. בסוף 2017 שמילה מימון עשה שימוע חשאי (כאן), שלא פורסם בשום מקום (המסמך הזה גם נמצא כאן, במקרה והוא ייעלם לפתע, כמו הרבה מסמכים קודמים, שנעלמו מאתר משרד התקשורת, לאחר פרסום הכתבה אודותם), והוא (כהרגלו) עשה ועושה שימועים רק עם הנוגעים בדבר ולא עם הציבור ונציגיו המוסמכים.

אין לי הערות מיוחדות לתוצאות השימוע הזה, כי אין בו שום דבר לא חוקי בולט ושסותר החלטות קודמות (את התרגיל הענק הזה מבינים בנפרד, כשמגיעים לנספח ברישיון של מרתון-אקספון, כמפורט בהמשך), אבל יש בו חידוש מאוד חשוב, וזה בא בגלל התלונות של מרתון-אקספון. בניגוד לגולן טלקום, ששת"פ האנטנות שלה מכסה גם טכנולוגיות דור 3 וגם טכנולוגיות דור 4, מרתון-אקספון נכנסת לשוק רק עם טכנולוגיות דור 4.

לכן, שמילה מימון החליט (נתעלם כרגע אם הייתה לו סמכות להחליט, ולא הייתה לו סמכות, ונתעלם כרגע מצורת השימוע הסודית הזו), שיוקמו בשת"פים של החברות עם סלקום - שני תאגידים - JV:

• JV אחד עם רישיון נפרד, לתדרי דור 3, JV הנוגע לסלקום וגולן טלקום בלבד.
• JV שני עם רישיון נפרד, לתדרי דור 4 הנוגע לסלקום, גולן טלקום ומרתון-אקספון.

ההחלטה הזו גם עוגנה בצורה מסודרת בתיקון לרישיון של סלקום, כפי שניתן לראות בתצלום כאן. המדובר בתיקון לרישיון סלקום, שיצא בסוף 2017 [תיקון מס' 94 בחתימת שמילה מימון] ("אלקטרה מוצרי צריכה" שיש כאן זו "גולן טלקום", למי שלא מכיר):



כלומר: היו צריכים לקום על פי התיקון לרישיון 2 תאגידים (JV) לשת"פ הרשתות, עם 2 רישיונות נפרדים, עם מנהלים נפרדים, בדיוק כמו שכתוב בהחלטת השימוע ובתיקון הרישיון של סלקום. אז איך פתאום קם רק תאגיד אחד (CMG)? 

היכן עובדי הרשת, ההנדסה, התחזוקה וכיו"ב, של הרשת המשותפת של סלקום?
אם ברשת המשותפת של PHI (פרטנר והוט-מובייל) היו לפני כחצי שנה 120 עובדים (כפי שפורסם כאן), אזי ברשת של השת"פ החדש של סלקום עם שותפותיה, שהיא רשת הרבה יותר מסובכת, כי היא כוללת 3 חברות ואמורה לכלות 2 תאגידים - JV, היו צריכים להיות לפחות 150 עובדים. אבל אין דבר כזה. יש רק כמה עובדי מנהלה (מנהלים, פקידים ופקידות, כמה אנשי שיווק וכיו"ב), בסה"כ פחות מ-10 עובדים.

איך נולד הפלא הזה ולמה זה חשוב? קודם כל הוא נולד כי מיה יניב רצתה שכך הוא ייוולד (ולכן אני הפסדתי בהתערבות, מלפני שנתיים וחצי, אם פספסתם את תחילת המאמר). אבל היא (מיה) ממש לא חשובה לעניין הזה. היא נאבקת ודי בהצלחה מזה שנים (גם פנימה וגם החוצה), כדי להגן על האינטרסים של עובדי סלקום. מי שקיבל את ההחלטות זו לא היא (מיה). גם לא ברור אם שר התקשורת איוב קרא הבין על מה הוא חותם, כשפרסם את ההודעה לתקשורת, על מתן "אישור הפעלה" למרתון-אקספון. 

הבעיה היותר חמורה היא, שזה פשוט בלתי אפשרי מבחינה חוקית וזו שחיתות, לכאורה, שזועקת לשמיים.  

למה ה-JV של סלקום ושותפותיה לא יכול להיות בלי עובדים של רשת האנטנות המשותפת?
פשוט מאוד: כי אלה היו תנאי המכרז לתדרים בו זכתה מרתון-אקספון. המכרז דרש באופן מנדטורי, שה-JV יפעיל את כל העובדים אצלו ועל ידו. המכרז הזה מלפני כ-4 שנים עבר המון שימועים והמון טיוטות, אבל דבר אחד ליווה את כל המסמכים, זה הצורך ב"הפרדה מבנית", הפרדה מוחלטת בין ה-JV לבין חברת הסלולר, המספקת את הרשת הסלולרית ל-JV.

הנה ההחלטה של תנאי המכרז "שחור על גבי לבן" ("בעל רישיון תשתית רדיו סלולרית" המוגדר כאן זה "תאגיד ה-JV"):


זה גם קיים "שחור על גבי לבן" בטיוטת הרישיון ל-JV, שהונחה בפני המתמודדים במכרז התדרים, כתנאי מקדים להשתתפותם במכרז (ראה כאן וכאן סעיף 7 ברישיון ה-JV, וראה כאן בסעיף 19ד לתיקוני רישיון של חברת הסלולר, שמספקת את הרשת שלה ל-JV שמוקם, לאחר הזכייה בתדרים במכרז. הרישיון של סלקום דהיום, מכיל בתוכו את הסעיף הזה, של "הפרדה מבנית", בסעיף 19ד לרישיון).

כל מומחי חוק המכרזים, ששוחחתי עמם בשבוע האחרון, אמרו לי בברור: לא ניתן לשנות תנאים בסיסיים של מכרז בדיעבד. זו הפרת חוק ברורה. אולי ניתן לשנות זאת בחקיקה בכנסת, גם זה בספק, אבל לא היה אי פעם תקדים משפטי כזה, למיטב ידיעתם.

בכל מקרה: נושא "ההפרדה המבנית" היה תנאי יסודי במכרז וכל החברות חתמו על זה לפני שנגשו למכרז והעמידו ערבויות ענק כדי לקיים את כל תנאי המכרז. כשהוקם ה-JV של פרטנר והוט-מובייל בשם PHI, התנאי הזה קוים במלואו, עד הסעיף הכי קטן.
אז איך פתאום, התנאי של "ההפרדה המבנית" לגבי סלקום ושותפותיה, התנדף בחלל האוויר, בלי שום תיעוד גלוי להתנדפות הזו?

למעשה, זה מתחיל מהטעיה, שבוצעה על הרשות להגבלים עסקיים, שאישרה את רכישת גולן טלקום ע"י אלקטרה מוצר צריכה, והכניסה שם סעיף (כאן), שאפשר ללמוד ממנו, שהתנאי הזה של המכרז, ל"הפרדה מבנית" מוחלטת, לא בדיוק קיים ואפשר שה-JV ייקח את סלקום כ"קבלן משנה" ל-JV, לצורך החזקה ותפעול הרשת. כך נכתב שם: "...הסדר ‏שבמסגרתו‏ תעניק‏ סלקום‏ שירותים ‏טכניים לרשת‏ המשותפת".‏ מזה אפשר היה אולי "להתקדם" ולבטל לגמרי את "ההפרדה המבנית". כלומר: שזה לא יהיו רק "שירותים טכניים" של סלקום, אלא כל שירותי הבנייה וההקמה, התחזוקה, השכירות, השדרוג, העדכון, הפיקוח, הרישיונות, מדידות קרינה, האישורים, ההסכמים עם בעלי הקרקע והמבנים, הקשר עם הרשויות המקומיות, החלפים והסכמים עם ספקי ציוד ותוכנות. בקיצור, הכל יבוצע ע"י עובדי סלקום כשהם בסלקום ולא ב-JV. 

אולם, במשרד התקשורת ידעו היטב, שגם אם ניתנה הרשאה כזו בעקיפין ברשות להגבלים עסקיים, לסטות מהמדיניות הכתובה, מתנאי הרישיון ומתנאי המכרז (בהתייחס לגולן טלקום בלבד), משרד התקשורת לא יכול לסטות מזה במחשכים לגבי שני השותפים האחרים: סלקום ומרתון-אקספון: יש לבצע שימועים, שינויי חקיקה, שינוי תקנות, שינוי רישיונות, או איזה מהלך חוקי, שיבטל את ההגבלות הללו של "הפרדה מבנית", בהקשר של המשולש סלקום, גולן טלקום ומרתון-אקספון.

אגב, במציאות, השר צחי הנגבי, חתם על כך (על הורדת "ההפרדה המבנית", אבל למרתון-אקספון), אולי בלי להבין על מה הוא חותם, כפי שיכול להשתמע אולי מ"ההודעה לתקשורת" של צחי הנגבי כאן. לא בוצע שום שימוע ותוצאותיו, או תיקון גלוי לרישיון של סלקום, גולן טלקום ושל ה-JV הכפול של סלקום, רישיונות שלא פורסמו). שום דבר לא פורסם בעקבות "ההודעה לתקשורת" הזו, של השר צחי הנגבי, עד היום, וזה הוסתר על ידי המשרד היטב, בנספח י"א לרישיון של מרתון-אקספון.

יש דבר מאוד מוזר בנספח הזה. התאריך עליו הוא 20 באפריל 2017. באופן מופלא, זה בדיוק היום בו מרתון-אקספון קיבלה את הרישיון הסלולרי שלה מהשר צחי הנגבי (בתצלום משמאל) וכתוב בו (בסעיף 7), שיוקמו 2 תאגידי שיתוף (JV) וכל המשך המסמך מתייחס ל-2 ה-JV הללו כעובדה מוגמרת. יתרה מכך: ב"הודעה לעיתונות", שהשר צחי הנגבי פרסם בעצמו ממש באותו יום (20.4.17 - כאן), הוא מציין בפסקה האחרונה בהודעתו (והוא פעמיים חוזר על כך, בשתי הפסקאות האחרונות בהודעתו), שהכל אושר, כולל כל "הסכמי השיתוף".

אז איך השר צחי הנגבי ידע ב-20 לאפריל 2017, חודש לפני שסיים את תפקידו כשר התקשורת, ששמילה מימון יחליט על הקמת 2 תאגידי השיתוף (JV) [תחזרו לסעיף א' באמצע המאמר, למי שפספס], החלטה שהוא (שמילה מימון) קיבל אחרי "שימוע" ב-31.12.17, יותר מחצי שנה אחרי שצחי הנגבי סיים להיות שר התקשורת?

אם צחי הנגבי אישר את 2 ה-JV הללו (כעולה מסעיף 8 וסעיפים 13 עד 15 במכתבו מ-20.4.17 ומהודעתו לתקשורת באותו יום, הודעה אותה שמרתי היטב אצלי במחשב, כי הייתי בטוח שהיא תועלם מאתר משרד התקשורת באופן מסתורי, מה שאכן קרה), למה שמילה מימון ביצע למעלה מחצי שנה אחר כך, שימוע ותהליך קבלת החלטות, בדיוק על הסעיף הזה? הוא מעל לשר?? מה הדבר הזה? למה ב"שימוע" שלו (שהשר איוב קרא קיבל העתק ממנו), אין בכלל כל רמז, או איזכור ישיר או עקיף או בכלל, למכתב השר צחי הנגבי מ-20.4.17?? בנוסף, בשימוע ובתיקוני הרישיון של סלקום בחתימת שמילה כתוב (ראו בתצלום למעלה) שהסכם השיתוף של דור 4 עם מרתון אקספון אושר ביום 21.3.17, זה קצת מפתיע ולא ברור, כי השר חתם על זה רק ב-20.4.17. אז מי אישר את ההסכם הזה ל-2 JV ב-21.3.17? ממש תעלומה. 

יודגש, שהרישיונות של סלקום וגולן טלקום לא מכילים נספח כזה בחתימת השר צחי הנגבי והם לא תוקנו, עד היום. ייתכן וזה היה אחד מהתרגילים הנסתרים של "עד המדינה" שלמה פילבר, שטרם נחקרו (דוגמת "הענקת" תדרים בסתר לפלאפון [אולי כ"פיצוי" על התרגיל עם מרתון-אקספון, שיצר נזק אדיר לפלאפון], "הורדת שעות מוקדי השירות" בחברות הסלולר, פיברוקים והפרות חוק בתחום "השינוי האירגוני" במשרד עצמו, סיוע להוט בעניין "השוק הסיטונאי" ו"הפריסה האוניברסלית", ועוד ועוד). 

לא ברור מה קרה בין הקדנציה של השר גלעד ארדן (ואבי ברגר כמנכ"ל) שלא אישרו לפלאפון ולמרתון-אקספון את הורדת "ההפרדה המבנית" (מה שהוביל ל"פיצוץ" ההסכם בינהם) והייתה אז לשר ארדן מדיניות די ברורה מנקודת ראותו (כאן וכאן), לבין צחי הנגבי (ושלמה פילבר כמנכ"ל), שכן אישרו זאת, ללא נימוקים ברורים למרתון-אקספון, ללא כל הליך גלוי, על פי תת-הסעיף הזה ברישיון של מרתון-אקספון (סעיף שלא היה במסמך המדיניות המקורי של שר התקשורת - ולא ברור כיצד הוא נולד וע"י מי ועוד פחות ברור איך השר ידע מהי "טובת הציבור" ושאין בהחלטתו "פגיעה בתחרות", אם כל המהלך הזה מוסתר מהציבור):


זה הרקע לשאלה הדחופה שלי למעלה, שלא נענתה. כך, כל המהלכים והנימוקים לביטול "ההפרדה המבנית" בסלקום ושותפותיה ל-JV פשוט לא קיימים בשום מקום גלוי (מלבד בנספח לרישיון של מרתון-אקספון וגם שם זה בצורה ערמומית ועמומה), אבל המהלכים הללו יצאו לדרך ויושקו ביום ג' הקרוב, בהשקת שירותי We4G. עובדה. 

זה די ברור למה כמעט הכל מוסתר: המנכ"ל של משרד התקשורת, שלמה פילבר הפך לעצור, חשוד, מושעה ואח"כ ל"עד מדינה", והכל התחיל ונגמר מזה, שהוא פעל כדי להסיר ולבטל את "ההפרדה המבנית" בין בזק ל-YES.

כמה כסף שווה לשותפים ב-JV [צריכים להיות שני JV!!] עניין הסרת "ההפרדה המבנית", שהחליט עליה (אולי) שלמה פילבר ו\או שמילה מימון בסתר והשר צחי הנגבי חתם על זה? ללא ספק זה לא כסף קטן. אהיה זהיר - לפחות כמה עשרות מיליוני ש"ח, לכל שותף. כל התקורות והעסקת כ-150 איש בחברה נפרדת מחוץ לסלקום, היא עסק יקר, יקר מאוד לאורך זמן, לחברה, שהייתה אמורה להעסיק אותם.  

אם נסכם זאת עד כאן: חשפנו כאן כיצד הודעת השר איוב קרא והמנכ"ל שמילה מימון הביאו לביטול בפועל של "ההפרדה המבנית", שהייתה אמורה להיות בשני ה-JV של סלקום (שאחד מהם משום מה חסר), "הפרדה מבנית", שהייתה אמורה להיות בין סלקום למרתון-אקספון ולגולן טלקום.

אז למה החוקרים באים בטענות לשלמה פילבר, שרצה לעשות בדיוק אותו דבר - בשביל בזק? למה באים בטענות לרוה"מ (ביבי נתניהו), שהוריד חלקית את "ההפרדה המבנית" בין בזק ל-YES? במה זה שונה ממה שנעשה כאן? שום הבדל.

הרי ביבי טען וטוען, שהוא אישר להוריד את "ההפרדה המבנית" בין בזק ל-YES, אחרי שהגופים המקצועיים: הרשות להגבלים עסקיים ומועצת הכבלים והלויין אישרו זאת. אז למה בכלל חוקרים אותו, אם הוא היה בסדר ועבד בדיוק לפי כל הכללים?
שאלות כבדות ביותר, בלי תשובות. 

מי הפסיד ומי הרוויח מהפרת החוק המחפירה, לכאורה, הזו והדורשת חקירה יסודית?
הראשונה שהפסידה זו פלאפון, שביטלה את הסכם ה-JV בינה לבין מרתון-אקספון, כי היא לא יכלה לקיים את הסעיף הזה, של "ההפרדה המבנית" ולהעביר את עובדי הרשת וההנדסה ממנה אל ה-JV, כדי לקיים את עקרונות "ההפרדה המבנית" המוחלטת כנדרש ממנה. גם פרטנר והוט-מובייל הפסידו, כי הן קיימו את החוק ותנאי הרישיון במלואם וזה עלה להן המון כסף. ממש המון. 

מי שהרוויחו זה כל 3 השותפות ל"ישראבלוף" הזה: סלקום, גולן טלקום ומרתון- אקספון.

האם מישהו מאלה שהפסידו יגיש כעת בג"ץ? להערכתי לא. על כך צריך לכתוב מאמר נוסף... 

הבהרה חשובה:
יודגש, שלא מועלית כאן כרגע שום טענה כנגד חברות הסלולר ובמיוחד לא כנגד מרתון-אקספון. החברות הסלולריות פעלו בדיוק כמו שמשרד התקשורת אישר להן ומבחינתן הכל חוקי ובסדר גמור. למיטב ידיעתנו עד רגע זה, מי שהפר את החוק זו רק צמרת משרד התקשורת. באופן ספציפי מעורבים כאן השר צחי הנגבי, שמילה מימון ושלמה פילבר. השר איוב קרא קיבל את "הדייסה" הזו כעובדה מוגמרת (שלא ידוע כרגע, מה הוא ידע ומה הוסתר ממנו ע"י שמילה מימון בעת חתימתו). 

הערת אגב לפני סיום: אני לא בדיוק הפסדתי בהתערבות למיה יניב מסלקום. זאת, משום שההתערבות שלנו הכתובה והמתועדת ביננו, הייתה רק על הסכם שת"פ האנטנות של סלקום-פלאפון (הסכם שבינתיים מת, בדיוק כפי שחזיתי בזמנו). ידעתי, בדיוק כמוה, כבר לפני כשנתיים וחצי, שעובדי הרשת של סלקום יישארו בסלקום ולא תהיה שום "הפרדה מבנית", בהסכמי השת"פ של סלקום עם גולן טלקום ומרתון-אקספון. גם כתבתי זאת בגלוי בעשרות מאמרים באתר, לאורך השנים האחרונות.

איך ידעתי זאת מראש? מאוד פשוט: כי עקבתי מקרוב (וכתבתי על כך מאות מאמרים) אחרי התרגילים הפליליים של צמרת משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלויין לבטל את "ההפרדה המבנית" בין בזק ל-YES (מה שנחקר היום וזה העיקר ב"תיק 4000"). זה היה ברור לי כשמש בצהרי היום, שסלקום ושותפותיה תקבלנה בדיוק אותו דבר. 

שורה תחתונה
אין מנוס מפתיחת חקירה, במה שחשפנו כאן. אי אפשר לבטל את "ההפרדה המבנית" בין סלקום ל-CMG, בדיוק כפי שאי אפשר היה להוריד ולבטל את "ההפרדה המבנית" בין בזק ל-YES, בלי להסביר את האינטרסים הציבוריים והרגולטוריים להורדת "ההפרדה המבנית" הזו. האינטרסים הכלכליים והעסקיים של בעלי החברות, עובדיהן ומנהליהן, אינם יכולים להיות פרמטר לקבלת החלטה רגולטורית שכזו. אלה החוקים, המדיניות, התקנות ותנאי הרישיון של החברות המעורבות ב"הפרדה המבנית", בשני המקרים. 

עדכון 10.4.18, 10:00: בלי כל קשר ישיר (ואולי כן), שר התקשורת מעוניין למנות את תא"ל נתי כהן (בתמונה משמאל), כיום קצין קשר ראשי ורמ"ט אגף התקשוב בצה"ל, למנכ"ל משרד התקשורת ולסיים בכך את "הקדנציה המופלאה" של שמילה מימון כמנכ"ל בפועל.

אין ספק שכל מועמד ישר ובעל רקע מתאים, גם ללא כל ניסיון בתחום האזרחי, דוגמת תא"ל נתי כהן, יהיה טוב פי כמה משמילה מימון (יש באתר זה לא פחות מ-360 מאמרים, החושפים פעם אחרי פעם את "פעילותו המזהירה" של שמילה מימון בשוק התקשורת הישראלי).