הכישלון החמור של משרד התקשורת בתחום הפיקוח והאכיפה אמור להוביל לחקירה כנגד ראשי המשרד ולפיטורי ראש האגף, המנכ"ל ועוד כמה בכירים במשרד. איש בשוק התקשורת "לא סופר ממטר" את המשרד והגענו למצב סופני של "איש הישר בעיניו ייעשה". עדכונים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 23.5.19, 10:55

לפני כ-10 ימים החליטה חברת הוט, שאין צורך באישורים של משרד התקשורת ובציות לכתוב בחוק, בתקנות וברישיונה, כי ממילא איש בשוק התקשורת "לא סופר ממטר" את משרד התקשורת, ויצאה במבצע של 500 מגה (כאן).

מה שמוכיח, שיש תחרות בתחום הקווי, ולא מ-IBC, שמייד נחזור ל"ישראבלוף" הפלילי, לכאורה, הזה של IBC, בחסות צמרת משרד התקשורת. למחסום העיקרי לתחרות בשוק התקשורת קוראים בשמות דוגמת: נתי כהן, שמילה מימון, עו"ד דנה נויפלד וד"ר עופר רז-דרור.

כשאיתן כסיף (בתמונה משמאל), נכנס במרץ 2018 לתפקיד סמנכ"ל בכיר באגף בכיר פיקוח ואכיפה במשרד, עוד סברתי (בתמימותי), שאולי הוא יצליח להרים את אגף הפיקוח והאכיפה במשרד התקשורת מהקרשים, אחרי שהאגף הזה נפל וחוסל מאז 2011 (מאז ששמילה מימון "הוצנח" לתפקיד סמנכ"ל פיקוח ואכיפה, ע"י ידידו דאז - עדן בר טל).

אולם, המציאות העגומה עלתה על כל דימיון.

האגף הזה צלל יותר עמוק באוקינוס. מתברר, שלכאוס של שוק התקשורת - אין תחתית. 

חברות התקשורת מכבדות ופוחדות רק מ"הרשות להגנת הצרכן" (כאן), כי ברשות הזו פועלים כמו שרואים בסרט "הבלתי משוחדים". פשוט פועלים רק על פי חוק ולטובת האינטרסים של הציבור. זהו. היחידה הנמרצת הזו במשרד הכלכלה, פשוט הבינה ודי מזמן, שיש "ואקום בשוק התקשורת" ותפסה את המקום של אגף הפיקוח והאכיפה של משרד התקשורת בהגנה על הצרכנים של עולם התקשורת (כ-9 מיליון צרכנים).

גם גופים ממשלתיים אחרים (דוגמת הרשות לתחרות והמשרד לשיוויון חברתי) נגסו חזק בסמכויות של משרד התקשורת, כשראו שיש "ואקום" ואי תפקוד מתמשך של המשרד הזה. 

זה היה רקע מתאים לשאלה הבאה, ששלחתי לצמרת משרד התקשורת בהקשר לסגן של איתן כסיף:
"מדוע שי רטר (שוב) עזב את תפקידו, אחרי שהוא פחות משנה בתפקיד?".

תגובת משרד התקשורת: "מדובר בפרטים אישים. לא נגיב לנושא".

כלומר, נשארנו בלי תשובה. שקיפות היא הדבר האחרון המעניין את ראשי משרד התקשורת.

שי רטר, איש מקצוע מהמדרגה הראשונה (בתמונה משמאל), הוא גם "עד מפתח", שלא נחקר ב"תיק 4000" (הסברים כאן וכאן).

זאת, משום שגורמי האכיפה, לא היו מעוניינים (ועדיין לא מעוניינים) להגיע לחקר האמת ב"תיק 4000". כל מה שמעניין אותם זה, לכאורה, להפיל את נתניהו מכסאו.

ההדלפות, הספינים והשקרים - הם חלק מהשיטה האנטי דמוקרטית והלא חוקית הזו (כאן), שנולדה בישראל וטרם חוסלה ולא ברור כיצד ניתן לחסלה, אם בכלל. 

הכל מתחיל ונגמר בנורמות של שוק התקשורת. כעת אנו חיים בנורמות של הפקר ו"רפובליקת בננות", כש"לא סופרים את הציבור ממטר" (סופרים רק את בעלי ומנהלי חברות התקשורת), מה שכבר הוזכר בספר שופטים בתנ"ך: בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. 

כל מה שאיתן כסיף עשה בתקופה שהוא בתפקיד, נראה שזה למוטט יותר עמוק את תחום תלונות הציבור למשרד התקשורת (כאן), ולהטיל על חברות התקשורת קנסות על מעשים, שנעשו (אולי) לפני 3 שנים (פירוט נוסף בנספח כאן למטה), רק כדי שלעובדי האגף יישמר "שכר העידוד". זאת, בזמן שהכאוס חוגג בכל פינה בשוק התקשורת, ממש מתחת לאפו של זה שלא רוצה לראות את הכאוס הזה ולכן אמור לפנות את כסאו, כמה שיותר מהר, לאדם שכן מבין מה מהות התפקיד הזה לפי החוק והתקנות. 

אלה מקצת ממחדלי הפיקוח והאכיפה הקיימים בשוק התקשורת בשנה האחרונה (על IBC - ראה פסקה נפרדת):

• עוד לא נרגענו מ"תעלול הסים" של סלקום, והחברה הזו ממשיכה בעוד תעלולים (נחשוף זאת בכתבה רחבה נפרדת), דוגמת "ספאם טלפוני". תביעה כבר הוגשה לבית המשפט (היות ומשרד התקשורת אדיש לחלוטין להפרות חוק ולפגיעה בצרכנים). החברה הזו זוכה לתמיכה ארוכת שנים מצמרת המשרד (כאן) ועוד טוענים (ב"כתב החשדות"), שנתניהו סייע לבזק... 
• מיליוני מספרי טלפון נחסמים בלחיצת כפתור מרחוק, בניגוד לכל חוק, תקנה ורישיון, ע"י "מאפייה", בחסות צמרת משרד התקשורת (כאן) ועצימת עין מוחלטת של אגף בכיר פיקוח ואכיפה של המשרד. 
• סלקום ופרטנר מספקות שירותי OTT ללא רישיון, מזמן. הוט מספקת OTT על רשת בזק ללא רישיון ו-YES מספקת OTT גם כן ללא רישיון. 
• סלקום ופרטנר מספקות שירותי תקשורת מגוונים על סיבים לבתים (FTTH), ללא כל רישיון וללא Open Access, תוך "רמיסת" כל חברות ה-ISP הקטנות ולא רק הקטנות. 
• סלקום ופרטנר מספקות שירותים ללא רישיון תוך "שדידת" משאבי "עידן +", בניגוד לחוק הנוגע לתחום זה. בכלל, האחריות לאכיפה לפי החוק הזה הוטלה על משרד התקשורת, אגף פיקוח ואכיפה. ניתנו למשרד כלי אכיפה וסמכויות בחוק שעודכן לפני כשנתיים, אולם, זה לא מעניין בכלל את איתן כסיף, שלא עשה מאומה בתחום זה. 
• גם החוק בתחום הספקטרום (התדרים) עודכן לפני כשנתיים וניתנו כלי אכיפה חדשים ונרחבים למשרד התקשורת. אולם, זה לא מעניין בכלל את איתן כסיף, שלא עשה מאומה בתחום זה. לכן, רשויות מקומיות וגופים נוספים (יש הרבה כאלה בגלל היעדר אכיפה), דוגמת אור יהודה (כאן), מקבלים למשל "היתר קטן" לחיבור בין 2 נקודות בעיר לניסוי קטן, והופכים זאת לרשת תקשורת עירונית מלאה, כולל שירותי אינטרנט מגוונים, בכל רחבי העיר. 
• מטילים על בזק קנס ענק, מפוברק כולו, מתחילתו ועד סופו, משקרים בלי למצמץ לשופטת בדימוס ושני עורכי דין מהשורה הראשונה (חברי "הוועדה המייעצת") ובסוף גם מזייפים (לכאורה) את פרוטוקול הדיון, כדי להצדיק את השקרים הללו. את הסיפור המדהים הזה חשפנו כאן וקראנו לחקירה משטרתית דחופה של התופעה המזעזעת הזו. אולם, כנראה הסיסמה "מה שלא ביבי - לא חוקרים" - נכונה גם כאן.  
• מקימים מערכת של "ישראבלוף" מוחלט בתחום שת"פ האנטנות (שלא קיים במציאות) בין סלקום, גולן טלקום ו-We4G. הסבר מפורט יש בכמה וכמה כתבות, למשל כאן. אולם, זה לא מעניין בכלל את איתן כסיף, שלא עשה מאומה בתחום זה.
• היעדר "חופש בחירה" בציוד קצה על רשת הוט, בזק ושירותי YES - עדיין נמשך (שנים). אולם, זה לא מעניין בכלל את איתן כסיף, שלא עשה מאומה בתחום זה.
• הפעלת מוקדי השירות של חברות התקשורת ביום הבחירות לרשויות המקומיות וביום הבחירות לכנסת, הפכה ל"ישאראבלוף" ענק של צפצוף על החוק (כאן). זה לא מעניין בכלל את איתן כסיף, שלא עשה מאומה בתחום זה.
• יש עוד הרבה. אבל ממילא זה לא מעניין בכלל את איתן כסיף, שלא עושה מאומה, בשום תחום, במסגרת האחריות האישית שלו.

במציאות, יחידת הפיקוח והאכיפה, שזו יחידה ממש לא קטנה במשרד התקשורת, פועלת (אם אפשר לקרוא לזה "פעילות"), עם אפס בקרות פתע אצל החברות המפוקחות, אפס שלילות רישיון, אפס ביטול הטבות ויכולות ברישיון, אפס מילוי המטלות הקיימות על היחידה הזו בחוקי התקשורת השונים (מלבד חוק התקשורת) דוגמת: "חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות", "פקודת הטלגרף האלחוטי", ובתקנות הבזק (הפיקוח על פעולותיו של בעל רישיון), אפס הפקעת ערבות, אפס התראות, אפס הליכים מנהליים, אפס תיקים פליליים, פשוט אפס. כלום מכלום. אפס מוחלט של עשייה, ממרץ 2018 ועד היום.

כמה תיקים נחקרים בשנה באגף הפיקוח והאכיפה של משרד התקשורת?? כמה מהם מובילים לסנקציות (מכל סוג)?? לא ידוע. זה סוד צבאי כמוס... חסמב"ה (ר"ת: חבורת סוד מוחלט בהחלט). כלומר: אפס אחד ענק של עשייה. רק ספינים ללא כל בסיס חוקי. עצוב ומקומם. 

חוזרים שוב ושוב ל"זירת הפשע", תוך התעלמות מוחלטת מהציבור ונציגיו המוסמכים
מנכ"ל משרד התקשורת הקודם (שלמה פילבר, כיום "עד מדינה"), עד הרגע אחרון, שבו הוא נעצר, גם אחרי שנפתחה בדיקת מבקר המדינה, גם אחרי שנפתחה חקירה (של רשות ניירות הערך) וגם אחרי שהחוקרים עצרו את ראשי קבוצת בזק, המשיך לעזור לבזק, בדרכים מאוד מוזרות, מתעלם לחלוטין מכל האזהרות.

בדיוק כך נוהג כיום, נתי כהן, (בתמונת יח"צ משמאל שפורסמה מטעם משרד התקשורת, עם יו"ר IBC), שמכהן עדיין כמנכ"ל משרד התקשורת. אבל העזרה הולכת לכיוון הפוך לגמרי, מהעידן של שלמה פילבר, אבל באותן שיטות פסולות ולכאורה פליליות. 

במקום להיפגש עם הציבור ונציגי הציבור המוסמכים, הוא ממשיך לבקר אצל אלה, שההתמחות שלהם היא: "ישראבלוף" על המשרד והציבור (החשיפה האחרונה שלי בנושא זה - כאן). 

משרד התקשורת נכנס ל"מלחמה" בבזק ולטובת סלקום ו-IBC, ושום דבר לא מענייין את ראשי המשרד. הם חושבים (בדיוק כמו שלמה פילבר בזמנו), ש"קליקת הפרקליטים" תציל אותם מחקירה.

פרטים נוספים על השערורייה החמורה ביותר הזו, שאני מכנה בשם "תיק 5000", במבחר לדוגמה של כמה כתבות חשיפה בתחום הזה: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. 

באתר זה יש מעל ל-300 מאמרים וניתוחים, סביב IBC\אנלימיטד (שכיום גם תש"י היא חלק בלתי נפרד מה"ישראבלוף" הזה). כך, שזה לא יהיה סביר לחזור כאן על כל התחזיות המדויקות, שחזיתי לגבי המיזם הזה, שאני עוקב אחריו מקרוב, כבר יותר מעשור. אבל, את ראשי משרד התקשורת דהיום מעניין רק דבר אחד: "לדפוק את בזק ולעזור לסלקום \ IBC".

לא פלא, שאנו בתחתית הטבלה העולמית, בכל תחום בעולם התקשורת. יש קשר ישיר בין הכאוס של פיקוח ואכיפה לבין ההדרדרות של תשתיות התקשורת בישראל (בהשוואה עולמית).

כישלון ביצוע תכנית העבודה השנתית של משרד התקשורת ל-2018 (כאן), הוא חלק מאותו כאוס וחידלון. 

נספח: הסיפור המוזר של הקנסות על חברות הסלולר
כפי שציינו, כדי לשמור על "שכר העידוד" של עובדי אגף הפיקוח והאכיפה במשרד, איתן כסיף מפעם לפעם מטיל קנסות הזויים על דברים שוליים, על חברות התקשורת (בדגש לעיתים על סלקום, להראות כאילו "אין לה פרוטקציה" במשרד התקשורת), ולאחרונה התעלה על עצמו. הטיל קנסות על משהו, שאולי התרחש לפני 3 שנים, וכעת שלף זאת מהארכיון. 

כל הסיפור הזה נראה לי חשוד מאוד: למה חיכו 3 שנים להטיל קנסות? למה הסתירו שזה הוטל גם על סלקום? מי בכלל הטיל את הקנסות? על פי איזה סעיף בדיוק בחוק \ ברישיון \ בתקנות הקנסות הללו הוטלו? שאלות ללא תשובות!

הקנסות האחרונים (לדוגמה כאן), היו בגין טוענה, שלפני כ-3 שנים (הפרט החשוב הזה, שזה התרחש לפני מעל ל- 3 שנים, לא קיים בהודעה לציבור), חברות הסלולר ביצעו הפרת הוראות הנוגעות להגנה על קטינים מפני אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט.

יש עורכי דין שמיהרו וכבר הגישו תביעה ייצוגית כנגד פלאפון, בזק בינלאומי ועוד 6 חברות תקשורת (כאן), בנושא אי הודעה מספקת ללקוחות בדבר סינון תכנים חינמי. איך ששטות אחת של פקיד בכיר וחסר אחריות ממשרד התקשורת, יכול "לעורר גלים" ולהטריד, גם את המערכת המשפטית, סתם. ממש סתם. 

היות וכל הנושא הזה נראה לי פברוק אחד ענק (מטעמי שמירה על "שכר העידוד" ביחידה עליה ממונה איתן כסיף), שלחתי סדרה לא קטנה של שאלות למשרד התקשורת, שכולן (ללא יוצא מן הכלל) לא נענו. די ברור למה.
ככל שאקבל תגובות, אעדכן בהתאם (אין מה להיות במתח, לא אקבל תגובות. די ברור למה).

הנה ממבחר השאלות ששאלתי בחודש החולף:
1. ב-2.4.19 שלחתי את השאלה הבאה:
"היכן זה פורסם באתר המשרד? https://www.pc.co.il/thenewcom/287931

2. ב- 11.4.19 שלחתי את השאלה הבאה:
"החלטתם להטיל קנס על פלאפון במקום סלקום?"

3. ב-11.4.19 שלחתי את השאלה הבאה:
"מההודעה לא ברור מי הטיל את הקנס: המנכ"ל (שמופיע בהודעה), או סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה??"

4. ב- 16.4.19 שלחתי את השאלה הזו:
"מה עם זה -
היכן זה מצוי באתר המשרד?"
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5487067,00.html
https://www.pc.co.il/thenewcom/287931/

5. ב-18.4.19 שלחתי לשר התקשורת ולצמרת המשרד את השאלות הבאות:
"לאחרונה הטיל משרד התקשורת עיצומים כספיים על כמה חברות התקשורת ופרסם 3 הודעות (פלאפון, פרטנר, גולן טלקום והוט מובייל, משום מה חסרה ההודעה לגבי העיצום על סלקום (שפורסמה משום מה ב-2 כלי תקשורת אבל לא באתר משרד התקשורת).
סעיף 37א16 לחוק התקשורת מגדיר כיצד לפרסם הודעה על עיצום כספי ובנוסף 3 ההודעות שפורסמו מעלות כמה שאלות כבדות ביותר:
1. מתי המקרים המתוארים בהודעות התרחשו? לפי תגובת החברות שקיבלתי, זה התרחש לפני כ-3 שנים. זה נראה בלתי סביר להטיל עיצומים כעת על בדיקה של מינהל הפיקוח והאכיפה, שהתרחשה לפני כ-3 שנים.
2. איזה סעיפים בדיוק הפרו החברות? זה לא כתוב בהודעה.
3. מי הטיל את העיצום על החברות? כי בהודעות יש רק את שמו של המנכ"ל, נתי כהן. האם הוא זה שההיטל את העיצומים?
4. מצוין בהודעות ש: "בשל תיקון חוק התקשורת, שנכנס לאחרונה בתוקף, סכומי העיצומים הוכפלו והם עתה מרתיעים יותר". 
הכיצד זה מתיישב עם הטלת עיצום כיום, על מעשים שהתרחשו לפני 3 שנים, בעת שלפני 3 שנים סכומי העיצומים היו שונים לגמרי וגם הסעיפים של האכיפה היו שונים לגמרי?     
5. מועד פרסום העיצומים (ממש לאחר פרסום תוצאות הבחירות) מריח, שיש כאן איזה ספין רצון "ליצור רושם" על שר התקשורת הבא, שכאילו המשרד עוסק "בהגנה על קטינים" (כאשר למשל את "ההגנה על קשישים" לקחה לעצמה הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן...).  
אודה לתגובתכם הדחופה".

כנראה, בעקבות הביזיון המחפיר של הקנסות הללו, שהוטלו על חברות הסלולר (לא ברור ע"י מי), ללא כל סמכות חוקית וללא צורך, החיליט לפתע המשרד ממש היום (כאן), לצאת בשימוע לתיקון רישיונות החברות. כך, שהן תחוייבנה לשלוח למנוייהם, אחת ל-6 חודשים, מסרון/הודעת דואר אלקטרוני, המיידעים ומאפשרים להתחבר לשירות סינון אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט - ללא תשלום. נו באמת. זה מה שהציבור הרחב צריך כעת? למה להטריד כל 6 חודשים את כל הציבור בהודעות ספאם? הגזמתם. 

לשר התקשורת הבא, מצפה המון עבודה. בלי "ניקוי אורוות" כללי, אין כל סיכוי שיצליח. ואת "ניקוי האורוות" יש לבצע ממש בימים הראשונים לתפקידו. אחר כך - זה יהיה בלתי אפשרי. הכוחות השמרניים הנגדיים ו"קליקת הפרקליטים" ואוהדיה - ינצחו, כמו שניצחו בכל השנים האחרונות. 

הטיפול הכושל ברגולציית עולם התקשורת בישראל והטיפול הכושל וחסר האחריות של ראשי משרד התקשורת וגופי הסמך של המשרד בתחום השמירה על האינטרסים הציבוריים וקיום החוק במדינת ישראל (בדגש על חוק התקשורת ותקנותיו), מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק. 

ראוי, שבנוסף להקמת ''רשות תקשורת לאומית'', תוקם גם ''ועדה קבועה בכנסת לענייני תקשורת''. גם בארה''ב יש ועדה בקונגרס לענייני תקשורת. לעניות דעתי, יש להוציא את נושא התקשורת מוועדת הכלכלה של הכנסת העמוסה בנושאים כלכליים מגוונים ואינה מסוגלת להתמחות בתחום התקשורת. היקף תחום התקשורת בישראל הוא מעל 20 מיליארד ש''ח והוא טכנולוגי מאד ורווי בנושאי רגולציה המחייבים התמחות מקצועית ייחודית - גם בכנסת ובוועדותיה.

עדכון 23.5.19, 17:00: הופץ נאום של נתי כהן (זהה לנאום של שלמה פילבר מלפני כשנה וחצי), אודות משרד התקשורת וטכנולוגיות עתידיות. הנאום ההזוי נמצא כאן, למתעניינים במסמכים בידיוניים. מסמך של חזון שמתאים ל-1 באפריל, שכבר עבר.

עדכון 27.5.19, 16:30: לפתע עלה באתר משרד התקשורת (כאן) דיווח חדש אודות הקנס שהוטל על גולן טלקום. הפעם ההודעה מנוסחת בדיוק לפי החוק ונראית על פניה נכונה, למעט עובדה אחת שחסרה בה: אין המועד מתי בוצעה פעולת הפיקוח. על פי הדיווחים שכבר פרסמתי, מדובר בפעולת פיקוח שבוצעה לפני כ-3 שנים (!). למעט הנקודה המהותית הזו, הניסוח של ההודעה הוא שיפור שכנראה נובע מכך שהמשרד קורא את הכתובת של Telecom News ומפיק לקחים וזה תהליך מבורך.