הסכסוך הקשה בין סלקום לאקספון (We4G) הוליד "רעיון יצירתי": חברות התקשורת תקבלנה סמכויות אכיפה, שלא כתובות בשום חוק, והן עצמן תאכופנה את החלטות משרד התקשורת ע"י פגיעה בלקוחות של החברות המתחרות. לא מאמינים? אולם זה בדיוק השימוע הטרי, שהוציאה אמש "הקליקה" בשירות צמרת סלקום.
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 11.2.21, 11:18
אין תחתית לתהום שבו משרד התקשורת הישראלי נפל בה (משרד המורכב ברובו מ"
תופרי תיק 4000"). מדובר במשרד ממשלתי המחובר היטב
ל"תופרי תיק 4000" בצמרת קבוצת סלקום, ומבצע את כל הרצונות של סלקום, כדי לשרת את האינטרסים הכלכליים של סלקום.
כעת, הצורך הטרי והדחוף של צמרת סלקום זה לאכוף על אקספון (We4G) לשלם לה על שת"פ האנטנות
המפוברק הקיים ביניהן.
למה הן הגיעו למשבר כזה (שהונח לפתחו של בית המשפט, מה שיכול להימשך שנים)? - זה למאמר אחר. קצת רקע למי שמתעניין בעניין הסכסוך הזה, ניתן לקרוא בכתבה: "
האם היועמ"ש יורה לחקור השערורייה שבאישור רכישת גולן טלקום ע"י סלקום?".
רק כך אפשר להבין את השימוע ההזוי הטרי, שפורסם אמש, ע"י מנכ"לית משרד התקשורת,
לירן אבישר בן חורין, (בתמונה למעלה משמאל), שהתפנתה מעט
מעיסוק בתמונות הדוגמנות האישיות שלה, כדי להמשיך ולסייע לסלקום.
מדובר בשימוע, שפורסם על ידה, תחת השם המטעה: "
שימוע לקביעת נוהל מעודכן לטיפול בתלונת בעל רישיון על בעל רישיון אחר בנושאים שאסדרתם היא בסמכות המשרד". מסמכי השימוע המפורטים נמצאים
כאן ו
כאן.
בשימוע הזה אין שום דבר חדש (מכיוון שמשרד התקשורת עוסק מזה שנים בבירור תלונות הדדיות בין חברות תקשורת ושנים מקבל החלטות בתחומים הללו), למעט נקודה אחד חשובה ביותר וחדשה, שמופיעה לראשונה בהיסטוריה של משרד התקשורת ולא ניתן להאמין, שזה בכלל הועלה על הכתב והנה זה כאן:
כלומר, למי שלא הבין: סמכויות המוקנות בחוק התקשורת
רק לשר התקשורת ולמנכ"ל משרד התקשורת ובמקרים מסוימים לסמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה במשרד (בתחום הטלת סנקציות על חברות התקשורת, שלא מצייתות להוראות המשרד, או לא ממלאות את הוראות רישיונן, סנקציות מגוונות הכוללות מגוון רחב של כלים, החל מחילוט ערבות דרך קנסות ועד ביטול הרישיון), הסמכויות הללו יועברו בחטף, בנוהל פנימי של המשרד,
לחברות התקשורת עצמן,
שהן תוכלנה לאכוף החלטות של משרד התקשורת, מול המתחרות שלהן, ע"י ניתוק לקוחות, אי חיבור לקוחות, לפי שיקול דעתן לאור חומרת הבעיה, לפי איך שהן מפרשות את המצב.
כלומר: יווצר לו מצב חדש, אם השימוע ההזוי הזה יתקבל, מצב, שמעולם לא נוסה בשוק התקשורת (ובשום שוק אחר),
שבו לגוף פרטי יש סמכויות ענישה כנגדכם, לקוחות יקרים של עולם התקשורת (כל תושבי ישראל), אם אתם לקוחות של חברה מתחרה לזו שקיבלה סמכויות אכיפה כנגדכם, רק בגלל שאתם לקוחות של חברה, שיש לה סכסוך כספי עם המתחרה בה.
כך, במקום שמשרד התקשורת יבצע את תפקידו על פי
החוק, ולאור קריסת מערך הפיקוח במשרד (כמפורט למשל
כאן ו
כאן), אזי סמכויות הפיקוח והענישה תועברנה לחברות עצמן,
שהן תבצענה אכיפה ע"י ניתוק לקוחות, אי חיבור לקוחות, האטת החיבור של לקוחות וכיו"ב, ככל העולה על רוחן.
כל זאת, בגיבוי וחיפוי של צמרת משרד התקשורת, שלא תמנע את ה"מערב הפרוע" הזה, שבו "איש הישר בעיניו ייעשה", ולא תתערב בו. הכל מחוץ לכל מסגרת חוקית ונורמטיבית הקיימת בחוקי התקשורת בישראל.
פשוט מבהיל.
תגובתי לשימוע -
כאן.
לסיכום:
הטיפול הכושל ברגולציית עולם התקשורת בישראל והטיפול הכושל וחסר האחריות של ראשי משרד התקשורת וגופי הסמך של המשרד בתחום השמירה על האינטרסים הציבוריים ו
קיום החוק במדינת ישראל (בדגש על חוק התקשורת ותקנותיו), מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק.
ראוי, שבנוסף להקמת ''רשות תקשורת לאומית'', תוקם גם ''ועדה קבועה בכנסת לענייני תקשורת''. גם בארה''ב יש ועדה בקונגרס לענייני תקשורת. לעניות דעתי,
יש להוציא את נושא התקשורת מוועדת הכלכלה של הכנסת העמוסה בנושאים כלכליים מגוונים ואינה מסוגלת להתמחות בתחום התקשורת. היקף תחום התקשורת בישראל הוא מעל 20 מיליארד ש''ח והוא טכנולוגי מאד ורווי בנושאי רגולציה המחייבים התמחות מקצועית ייחודית - גם בכנסת ובוועדותיה.
רק החלפת צמרת משרד התקשורת באנשים, שהאינטרס הציבורי עומד מול עיניהם, תציל (אולי) את שוק התקשורת של ישראל, מהתחתית העמוקה שהשוק נפל אליה, בגלל
מנהלים כושלים ומכשילים ורגולציה מוטעית מיסודה, שבה "איש הישר בעיניו ייעשה".
כולנו משלמים ונשלם את המחדל המיניסטריאלי המתמשך הזה.
