נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000
אנשים, שלא בדיוק אוהבים את ביבי, מספקים את הראיות הכי מוצקות - ל"קבירת תיק 4000". אנו חושפים כאן, עוד מסמר בארון הקבורה של "תיק 4000" - התאריך הקריטי בתיק המשנה את התמונה. נתניהו לא היה צריך אפילו לזרז את אישור המיזוג, כי כשהוא ביקש לדעת מה קורה עם אישור זה, זה היה כבר אחרי שאבי ברגר (המנכ"ל) הודיע, שאין בעיה לאשר וכמה ימים אחרי כן העביר הבקשה למועצת הכבלים והלוויין לעבוד עליה. כתבה מס' 12 בסדרה.
מאת: אבי וייס, 25.1.19, 16:26אבי ברגר

"צדיקים מלאכתם נעשית ע"י אחרים". כך אומר הפתגם. וגם "הכל בגלל ציוץ קטן, הכל בגלל ציוץ".

במקרה שלי, אנשים, שלא בדיוק אוהבים את ביבי (התנועה לאיכות השלטון ודה-מרקר), מספקים במו ידיהם את הראיות הכי מוצקות - ל"קבירת תיק 4000".

אתמול העליתי את כתבה מס' 10 בסדרה, שהוכיחה (לאור חשיפת הפרוטוקולים ע"י ארז רביב מדבר ראשון), שאישור המיזוג נעשה בצורה מקצועית ויסודית במועצת הכבלים והלוויין.

איש לא התנגד, כולם (היו בדיון 17 איש, מתוכם בעלי זכות הצבעה: -7), תמכו פה אחד במיזוג ובמהלך הדיונים המאוד אינטנסיביים איש (לא יו"ר המועצה ולא 3 החברים הבכירים ביותר ממשרד התקשורת) לא הזכיר אפילו ברמז, שהייתה איזו התנגדות לאישור מצד מישהו, מתישהו.

יודגש שיש טעות חמורה בהגדרת המשטרה (והפרקליטות המלווה וגם בתקשורת ובציבור) לגבי המונח "מיזוג" וזה מוסבר בהרחבה בנספח תחתית כתבה זו. 


לאחר עיון נוסף בפרוטוקול, מצאתי בו "תעודת ביטוח" נוספת, שהיא מסמר נוסף ו"יצוק בטון", שתואם לכל עשרות המסמכים האחרים, שחשפתי בכל הכתבות הקודמות, מסמר, שהמקום לתקוע אותו, הוא ב"ארון הקבורה" של התיק התפור וחסר הבסיס, ששמו "תיק 4000". פרסמתי זאת בכתבה  מס' 11, שעלתה גם כן אתמול, תחת הכותרת: "נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור". הכתבה הזו היא הרקע המקדים לחשיפה שיש כאן.

"תעודת הביטוח" הזו מראה, לא רק שאבי ברגר (בתמונה למעלה משמאל, מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת דאז, וכיום עד המפתח הכי משמעותי ב"תיק 4000"), לא התנגד למיזוג, הוא קידם אותו ודחף אותו לקראת אישור. 

הטיעון בתקשורת ומגורמי אכיפת החוק עד כה היה, שהיו מתנגדים לאישור המיזוג וביבי עקף אותם ואישר את המיזוג באמצעות המינוי של שלמה פילבר למנכ"ל, כדי לעזור לידידו אלוביץ', ש"שיחד" אותו (את ביבי וגם את שרה) באמצעות "פרסומים מפנקים ומלטפים" בוואלה!.


בעקבות הכתבה שלי, כל מיני אנשים נלחצו, ואחד מהם הפנה את תשומת ליבי לכתבה ישנה וממוחזרת של דה-מרקר (כאן), עם כותרת מטעה לחלוטין ולא מבוססת על שום דבר מציאותי, אבל זה ממש לא מה שחשוב כרגע.

מה שחשוב מסתתר בתוך הכתבה והוא תאריך.

זה תאריך מאוד חשוב המשנה את כל מה שמספרים לכם, על ההתנגדות למיזוג מצד מישהו מתישהו.

איך תאריך יכול לשנות גורלות ולחלץ את ביבי ושרה מהכלא?
מי שלא מעוניין להכיר את העובדות והניתוחים, שיעצור כאן. כי הוא יכול פתאום לחשוב שביבי היה בסדר גמור (בעניין "תיק 4000"), אז אני לא מעוניין לקלקל את מצב הרוח של איש.

בכל מקרה, שלא תהייה טעות בהבנת הנקרא, אני לא הצבעתי עבורו ולא אצביע עבורו. מה שמעניין אותי זה רק דבר אחד: כיצד בונים תיק פלילי בישראל, מאוויר, לאיש הלא נכון. 

אני גם לא ממליץ לקרוא את כל הנאמר עם כל המסמכים, שיש כאן בנספח למטה, עם 11 הכתבות הקודמות בסדרה, למי שלא רוצה לראות מסמכים ועובדות. עדיף, שיחשוב, שאין אתר כזה בשם Telecom News. ככה הכי טוב. לא לדעת

וכעת אני מגיע לעיקר.

מתי ביבי פנה למועצה (מועצת הכבלים והלוויין) כדי לשאול מה קורה עם הבקשה של אלוביץ' (דרך YES שבשליטתו באותה עת) ל"העברת אמצעי שליטה" בין YES לבזק, מה שאנו מכנים בקיצור, כדי שהציבור יבין את העניין: מיזוג?

לא הייתי ער לנקודה הזו, כי היא לא נראתה לי חשובה. אם מישהו משהה בקשה לגיטימית של חברה עסקית, בלי להגיד לה כן או לא, אזי זה בסדר גמור, שהשר ישאל מה קורה עם הבקשה הזו.

ארז רביב בכתבה שלו ניתח את הנקודה הזו והגיע בדיוק לאותה מסקנה, שבקשה לבדוק מה עם האישור, אין בה כשלעצמה, כל בעיה, אם יש עיכוב בלתי סביר בטיפול בבקשה הזו, וכאן היה עיכוב בלתי סביר (הבקשה הוגשה במחצית 2014 לשר גלעד ארדן).

מהיכן אנו לומדים, שהייתה בכלל פנייה של ביבי בנושא? מהפרוטוקול שחשף הכתב הכלכלי ארז רביב מ"דבר ראשון", באדיבות "התנועה לאיכות השלטון", שלמעשה הובילה לחשיפת 2 מסמכים התומכים צורה חד-משמעית בגרסה של ביבי.

ניתחתי את המסמכים הללו מנקודת מבט רגולטורית ומצאתי בהם הוכחה חד משמעית, שלא הייתה שום התנגדות למיזוג וכל מי שטוען אחרת, לא מכיר את המסמכים הקיימים ושנכתבו בזמן אמת (כאן וכאן), בתוספת מסמכים קודמים, שכבר חשפתי בכתבות הקודמות שלי בסדרה. יש תאימות מלאה בין כל המסמכים, שנחשפו על ידי.  

הנה ההוכחה, שהייתה פנייה של ביבי למועצה, וזה מתוך הפרוטוקול (מופיע פעמיים בפרוטוקול):
פעם ראשונה:
פרוטוקול 1

כאן, ד"ר יפעת בן חי שגב אומרת, שקיבלה פנייה של ביבי למועצה, ולא אומרת מתי

פעם שנייה:
אישור 2

יש כאן קושי לוגי, למי שלא מכיר התנהלות של רגולטורים דוגמת מועצת הכבלים והלוויין. הקטע הזה בסופו מנוסח בלשון עתיד, בעוד שדנים בו בהווה.

מי שלא בקי בתהליכים הללו יכול להתבלבל, איך מדברים בלשון עתיד על דבר המתרחש בהווה. הסבר קצר: התהליכים בישיבות כאלו הם כך: לקראת כל דיון רשמי, כל המשתתפים מקבלים זימון לישיבה, זימון שיש בו את סדר היום לישיבה. בתחילת הישיבה, מזכיר הישיבה או יו"ר הישיבה, מקריא את סדר היום מתוך המסמך, שנשלח למוזמנים. ככה זה עובד. לכן, רואים את זה כאן בלשון עתיד ("חוו"ד כלכלית תישלח לקראת הדיון"), כי פשוט מקריאים את סדר היום, שנשלח למשתתפים לפני הישיבה וזה מנוסח בלשון עתיד.

העיקר: בסדר היום הזה שוב מוזכר, שיש פניית השר (ביבי) אבל לא כתוב מתי הוא פנה. 

הקורא הממוצע יכול לחשוב, לאור השטויות, שמתפרסמות בתקשורת מזה כשנתיים ואולי יותר, שאם ביבי פנה למועצה אחרי שפילבר נכנס לתפקיד מנכ"ל המשרד, זה יכול להיות ראייה ישירה נגדו, כי הוא דוחף לפתע את פילבר, שזה עתה מינה אותו למנכ"ל במקום המנכ"ל הקודם (אבי ברגר, שפוטר בהפתעה ב-17.5.15), כדי לקדם את האישור, שידידו "נותן השוחד" אלוביץ' - מבקש ממנו.

רק לשם הדיוק ההיסטורי, פילבר נהיה מנכ"ל ב-7.6.15, כמעט חודש אחרי שברגר פוטר. באמצע, מ"מ המנכ"ל היה שמילה מימון. שמילה מימון היה גם חבר במועצת הכבלים והלוויין, ועל החשיבות שלו בתיק זה כבר עמדנו בכתבה הקודמת ובכתבות קודמות נוספות, למשל כאן

ארז רביב לפני, וגם אני, טוענים, שגם אם ביבי פנה לפילבר, שיזרז את האישור, זה עדיין לגיטימי, כי האישור הזה באותו מועד התעכב כבר כמעט שנה וזה לא סביר לעכב תשובה לכל אחד המבקש אישור, לא רק מאזרח, ששמו במקרה שאול אלוביץ'.

אולם, ביבי בכלל לא פנה לפילבר. גם לא לברגר.

אמרתי בתחילת הכתבה, ש"צדיקים מלאכתם נעשית ע"י אחרים", אז התשובה לשאלה מתי ביבי פנה למועצה לשאול מה עם האישור, קיבלתי מדה-מרקר (כאן), אחרי שקראתי מה שהם העלו מחדש, בציוץ בטוויטר (הטוויטר זה כלי מאוד מסוכן. ככה נחשף "עד המדינה", שלמה פילבר, שצייץ בטוויטר, שהוא אוהב את הכתבה שלי על "תפירת תיק לאיש הלא נכון)". 

הנה הנתון הרלוונטי לכתבה זו, (ה-12 בסדרה), היישר מהמקור בדה מרקר. (צילמתי יותר ממה שחשוב לכתבה, כדי שתראו את התמונה לפני ואחרי הנתון החשוב):
צילום דה מרקר

מה אנו רואים כאן?
אני יוצא מנקודת הנחה, שהתאריך הנמצא בצילום למעלה הוא נכון (סביר להניח בוודאות גבוהה, כי ברור לי מי הביא את המידע הזה לאינפוגרפיקה הספציפית הזו, בלי להרגיש, שהוא נותן בכך "תעודת ביטוח" נוספת לביבי):

התאריך הוא 24.3.15. 

למה התאריך הזה הוא "תעודת ביטוח" לביבי?


4 סיבות מאוד חשובות וקריטיות:

1. באותה עת המנכ"ל היה אבי ברגר. כלומר: המכתב בכלל לא הופנה אליו ובכלל לא חשוב מה הוא אומר או מקשקש היום. היו לו נציגים במועצה, שאמורים היו לייצג אותו. בדיון במועצה היו כל הנציגים של המשרד, והם לא רק שלא התנגדו, הם תמכו פה אחד כמו כולם, כמפורט כאן. נכון שהתחלף מנכ"ל, אך הנציגים הבכירים הללו בכלל לא הזכירו, שהמנכ"ל הקודם התנגד, כי הם (כנראה) לא ראו שום דבר כזה ולא שמעו שום דבר כזה.

2. המכתב הופנה לד"ר יפעת, שלא כפופה לברגר בכלל, אלא לשר ולממשלה (המועצה היא גוף עצמאי, שהוקם על פי חוק התקשורת) וגם היא יו"ר המועצה. היא זו שצריכה לאשר את המיזוג ולהביא את הנייר לחתימת השר - לא ברגר ומשרד התקשורת.  

3 הפנייה של ביבי לד"ר יפעת, הייתה בדיוק לפי החוק, וזה מה שאפילו דה-מרקר כותבים (תחזרו לצילום למעלה ותראו שלא המצאתי דבר. ככה דה-מרקר אומרים ומי אני שאחלוק על הדבר הזה...). 

יתרה מכך, השר (בנימין נתניהו) היה חייב לשאול מה קורה עם אישור המיזוג. למה? כי בתקנות התקשורת (כאן), כתוב בסעיף 8 (ב) שיש לתת תשובה למבקש (כלומר ל-YES) תוך 90 יום מקבלת הבקשה. אולם, עברו הרבה יותר מ-90 יום (הבקשה הוגשה לשר גלעד ארדן ב- 11.8.14, מכתב השר ליפעת היה ב-24.3.15, ממש הרבה אחרי 90 יום) ולא נתנה כל תשובה ל-YES, אז צריך לבדוק למה זה מתעכב. נאמר בסעיף הזה כך: "החלטת השר כאמור בתקנת משנה (א) תינתן למבקש בתוך 90 ימים מיום הגשת הבקשה ואולם השר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את מועד מתן החלטתו כאמור, לתקופות נוספות של 90 ימים כל אחת". כלומר: אפשר להאריך מעל ל-90 יום בהחלטת השר, אבל צריך לזה "טעמים מיוחדים שיירשמו". אולם, עובר זמן, המון זמן וביבי טרוד בענייניו, כי הוא גם רוה"מ והוא לא יודע מה לרשום במחברת (מה סיבת העיכוב במתן תשובה ל-YES), אז הוא שואל את יפעת. זה הכל. בדיוק לפי התקנות. 

4. באותה עת, הופעל לחץ מצד ראשי YES לקדם את האישור, כי הוא התעכב זמן רב ללא תשובה (חיובית או שלילית). בכלל זה מנכ"ל YES רון אילון שלח לביבי ביום 25.3.15 עדכון לגבי ההליכים שנעשו בבזק (מימוש כתבי אופציה למניות) ולכן מבקש לקדם האישור. היועץ המשפטי של YES, עו"ד עופר ויסוקר, שלח למנכ"ל המשרד (אבי ברגר) וליו"ר המועצה (ד"ר יפעת בן חי-שגב) מכתב דומה ממש למחרת, ב-26.3.15, שמדווח על התפתחות ברשות להגבלים עסקיים, מה שמאפשר התקדמות בטיפול בבקשה (שחרור מניות יורוקום מידי הנאמן), וזה תואם למה שהיה במפגש במשרד התקשורת ב-19.3.15. זה מסביר היטב, מה קרה בתחילת אפריל 2015 לבקשה של YES (מפורט כאן בהמשך). 

5. הכי חשוב: כבר ב-19.3.15, אבי ברגר מודיע ל-YES, שאין התנגדות למיזוג ורק יש לקבוע את התנאים ומעביר את הבקשה למועצה, שקיבלה אותו ממנו בתחילת אפריל 2015, והחלה לעבוד על זה באינטנסיביות כ-3 חודשים, כשברוב הזמן הזה הוא היה מנכ"ל ובוודאי דיווחו לו נציגיו במועצה או קיבל דיווח ישירות מד"ר יפעת, שעבדה עימו בשת"פ מלא בנושא הזה, איך מתקדם האישור של המיזוג במועצה. 

כלומר: ביבי בכלל לא היה צריך לשלוח את מכתב השאלה שלו ב-24.3.15.

6. ימים קודם, כבר ברגר החליט והודיע זאת בישיבה רחבת משתתפים, שהייתה אצלו, שאין בעיה לאשר את המיזוג ולמעשה הוא מעביר את המשך הטיפול בבקשה לד"ר יפעת (למועצה), כנדרש בחוק.

כלומר: ברגר עיכב את האישור בחוסר סמכות כ-8 חודשים בדיונים עקרים (שכן YES לא כפופה לו על פי החוק), והוא החליט לקדם את המיזוג לפי החוק (כלומר: דרך המועצה),
5 ימים לפני שביבי שלח את המכתב לד"ר יפעת בן חי-שגב. 

כנראה שביבי בכלל לא ידע באותה עת, שהנושא עובר לטיפול לאישור מעשי לד"ר יפעת, בהחלטת אבי ברגר, מה שהוחלט עוד לפני ששלח את המכתב שלו למועצה ב-24.3.15.

זה נראה די סביר, בגלל מערכת היחסים בין ברגר לביבי. ברגר עשה "מה בראש שלו" ומיעט לעדכן את ביבי מה הוא עושה ומחליט. הוא היה מחליט הרבה החלטות, שבסמכות השר (כלומר: במקום ביבי), בלי בכלל לשאול את ביבי. תיעדתי את ההליכים הללו בזמן אמת ולכן גם קראתי ויותר מפעם אחת לפטר אותו, כי הוא לוקח לעצמו סמכויות - שאין לו. 

למי שחושב שהטיפול בבקשה התעכב במגירה של ברגר בגלל שהוא התנגד למיזוג, פשוט לא מבין על מה הוא מדבר. אמנם ברגר נדחף למקום שלא הייתה לו סמכות, כמו שהוא היה רגיל לעשות כל הזמן, אבל בכל מקרה - הבקשה נתקעה, לא בגלל ברגר, אלא בגלל YES והרשות להגבלים עסקיים. חשפנו את זה כבר בכתבה הקודמת. אי אפשר היה לסיים את הטיפול בבקשה, בגלל שהמניות של יורוקום היו תפוסות בידי נאמן, על פי החלטת הרשות להגבלים עסקיים! רק ב-26.3.15 היועץ המשפטי של YES, עו"ד עופר ויסוקר, דיווח לברגר וליפעת שהמניות שוחחרו מהנאמן ולכן אפשר להמשיך בתהליך האישור, לאור החלטת ברגר מ-19.3.15.

 
את המועד המדויק בו אבי ברגר (המנכ"ל שכביכול התנגד למיזוג אבל דווקא פעל לקדמו), החליט להעביר את הבקשה של YES למועצה (מועצת הכבלים והלוויין) ולהטיל על המחלקה המשפטית (עו"ד דנה נויפלד וצוותה) לבצע בדיקה מקבילה של הבקשה (מקבילה למה שעשתה המועצה), אנו יכולים ללמוד מהיומן של אבי ברגר, בדיון הקצר המופיע כאן בתצלום על התאריך 30.3.15. תאריך הזה ממתאים בדיוק לדיווח בתמלול של הדיון במועצה, בה דווח למועצה שהבקשה התקבלה במועצה בתחילת אפריל 2015, כחודש וחצי לפני שאבי ברגר פוטר. משמעות הצילום כאן שהוא קידם את תהליכי האישור באופן אקטיבי, גם במועצה וגם במחלקה המשפטית של משרד התקשורת:
ישיבה
בנוסף, נושא המפגש הקצר הזה: "העברת שליטה ביס".
כלומר: העברת השליטה בתוך Yes (לא "העברת השליטה מ-Yes לבזק").
זה שלב מקדים וחשוב ביותר מבחינה משפטית וזה מוכיח שברגר רצה לקדם את מה שמכנים "המיזוג", כלומר: קודם לאשר את השינויים בתוך האחזקות של יורוקום ב-
Yes ואז נפתחת הדרך לאשר את המכירה שמניות יורוקום לבזק. 


עד אותו יום (30.3.15), הנה "שחור על גבי לבן" הסיבה לעיכוב, שמקורה בהחלטת מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים (כאן). חתכתי את הקטע הרלבנטי ממנו, המראה שב-27.5.14 הממונה על ההגבלים העסקיים התנה את שחרור המניות של יורוקום מהנאמן בשני צעדים שיש לעשות ע"י בזק ו-YES, ורק אז הממונה על ההגבלים העסקיים יאשר לנאמן להחזיר את המניות ליורוקום ורק אז ניתן יהיה למכור אותן לבזק. כלומר: האישור של שחרור המניות מהנאמן התעכב מטעמים בירוקרטיים עד 26.3.15 בגלל עניינים שלא קשורים בכלל לשום דבר שמעניין איש, הכל בירוקרטיה וניירת שגרתית של עורכי דין ורגולטורים, וזו סיבת העיכוב לטיפול באישור המיזוג במשרד התקשורת עד סוף מרץ 2015:
החלפת תנאים

למתעניינים בעובדות הכי חשובות, הנה ההחלטה של ברגר מ-19.3.15, ותיעוד התחלת העבודה האינטנסיבית של המועצה, בדרך לאישור המיזוג, מה שהחל בתחילת אפריל 2015, כשעדיין ברגר מנכ"ל. הוא היה מנכ"ל עד מחצית מאי 2015 (רקע קצר למי שלא מכיר תהליכים רגולטוריים: פנייה של היועמ"ש של המועצה להשלמת מסמכים, מה שנשלח על ידו ל-YES או בשמה הרשמי בכתובים: די.בי.אס., היא עניין שגרתי בבדיקות משפטיות וזה מעיד "כאלף עדים" שנעשתה כבר עבודה משפטית קודם לבקשה לקבלת מסמכים הזו מ-YES, והיועץ המשפטי של המועצה הגדיר במדויק ל-YES אילו מסמכים הוא מבקש לקבל ואכן הוא קיבל את כל המסמכים הללו מ-YES, לפני סוף אפריל 2015, כמופיע כאן בתצלום):
המסמר בארון של התיק המפוברק 4000

שורה תחתונה:
הפרוטוקול, שרק כעת שוחרר, מצביע בברור, לפי הלוח הזמנים שלו, התואם באופן מדויק את היומנים של אבי ברגר, שבאפריל 2015 אבי ברגר העביר את הבקשה למיזוג, מהשולחן שלו אל שולחן מועצת הכבלים והלוויין, אחרי שבמרץ 2015 הודיע לכולם, שאין בעיה לאשר את המיזוג בתנאים, שרק המועצה מוסמכת לקבוע. התנאי הכי חשוב באותה עת היה שחרור מניות יורוקום מהנאמן (כי אי אפשר למכור מניות שלא בידי יורוקום), וזה קרה ב-26.3.15 ולאחר האישור הטכני רגולטורי החשוב הזה, הטיפול עבר למועצה - כנדרש בחוק. 

מייד לאחר שהעביר הבקשה למועצה, כל אנשי המקצוע במועצה נרתמו למשימה ועבדו באינטנסיביות כמעט 3 חודשים, כשרוב הזמן הזה אבי ברגר הוא המנכ"ל, ובוודאי קיבל דיווחים שוטפים מנציגי המשרד במועצה (ומד"ר יפעת), על התקדמות הטיפול בבקשה.

אישור בקשה כזו בבדיקות של כ-3 חודשים היא דבר סביר בהחלט בנושא כזה מסובך, ועונה לכל הגדרה של "בדיקה עמוקה ויסודית". כבר ראיתי והצגתי לקוראים בדיקות לאישורים רגולטוריים, שנעשו לסלקום, שנמשכו הרבה פחות, כמעט מהיום למחר... 

במועצה עבדו קשה, אבל ביסודיות, כפי שעולה מהפרוטוקול, כדי להכין את הבקשה להצבעה ולאישור עם תנאים. זה הוכח מהמסמכים, שחשף ארז רביב ותואם ב-100% לכל מה שהצגתי בסדרת החשיפות שלי, על סמך שפע של מסמכים אחרים, שהיו ברשותי, כבר באותה עת.

כלומר: מי שטוען שהייתה התנגדות למיזוג של מישהו - זה פשוט לא תואם את העובדות. נקודה. 

העובדה, שביבי שלח ביום 24.3.15 (בעת שאבי ברגר היה מנכ"ל, כמעט חודשיים לפני פיטוריו), מכתב חוקי ולגיטימי לברר מה עם האישור, מכתב שנשלח בכלל לד"ר יפעת בן-חי שגב, מוכיח באופן חד-ערכי, שביבי (ככל הנראה, הכרתי את הלך העניינים אז במשרד התקשורת ובמועצה, זה נראה מאוד הגיוני בעיני), פשוט לא ידע, שהבקשה כבר מטופלת ושברגר כבר החליט לאשר את הבקשה ולהעביר אותה לקביעת תנאים, למועצת הכבלים והלוויין. 

לכן, הסיבה לפיטורי אבי ברגר לא יכולה להיות בגלל התנגדות שלו לאישור המיזוג, כי הוא לא רק אישר לקדם את המיזוג, הוא העביר את הבקשה למועצה ממש בסוף מרץ 2015 או יום אחרי כן, ב-1 באפריל 2015, והמועצה עבדה על זה "סביב השעון" (ככה מתארת זאת ד"ר יפעת בפרוטוקול).

אם המועצה עובדת באינטנסיביות  מתחילת אפריל 2015 על האישור ואין שום התנגדות והכל זורם כסדרו, למה שביבי יפטר את ברגר בגלל זה?

מפטרים מנכ"ל בגלל שהכל נעשה (מאפריל 2015) כחוק והאישור מטופל באינטנסיביות ו"סביב השעון" במועצה? 

זה לא הגיוני!

ככה בונים תיק פלילי?

כלומר: הפיטורין של אבי ברגר ב-17.5.15, היו כמעט חודשיים אחרי המכתב של ביבי לד"ר יפעת בן חי-שגב, וחודש וחצי אחרי שהמועצה החלה ל"עבוד סביב השעון" כדי לאשר את המיזוג.

היות ואיש לא התנגד למיזוג (מה שהוכח שוב בחשיפת הפרוטוקול המלא ע"י ארז רביב), הבקשה למיזוג אושרה ב-23.6.15, לא בגלל ביבי, פילבר, או ברגר, אלא בגלל סדרי העבודה הפנימיים של המועצה וקצב העבודה של בעלי התפקידים במועצה. ד"ר יפעת תיארה היטב בפרוטוקול את הקשיים, שהיו לה במהלך הבדיקות לאישור, כך, שברור שהעיכוב במתן האישור מאפריל עד 23.6.15 הוא בגלל קצב העבודה במועצה ולא משום סיבה אחרת וזה בכלל לא קשור לאבי ברגר המנכ"ל. כך, שאין אפשרות לטעון, שהוא פוטר בגלל זה.

העיכובים, שהיו עד אפריל 2015, היו רק בגלל שברגר החזיק את הבקשה אצלו במגירה כ-8 חודשים בחוסר סמכות. זה הכל. במועצה יכלו לטפל בבקשה בשקט ולהמתין לאישור שחרור המניות מהנאמן, מה שהגיע רק בסוף מרץ 2015. אבל ברגע, שהוא (ברגר) העביר את הבקשה למועצה, הכל החל לזרום לפי כל ההליכים החוקיים. 

ד"ר יפעת בן חי-שגב מתארת במפורט בפרוטוקול בקולה, את המאמצים, שעובדי המועצה, שהיא היו"ר של המועצה שלה, עשו מאפריל 2015, כדי לגמור את העבודה לגבי האישור והתנאים, בלו"ז, שהם ידעו אז, והם עמדו בלו"ז הזה. 

שורה תחתונה:
ברגר לא פוטר בגלל שעיכב את אישור המיזוג. הוא בכלל לא היה שם, הוא בכלל לא השפיע על זה, החל מאפריל 2015 ולא עיכב דבר בחודשים אפריל ומאי 2015. הנושא הזה טופל במועצה מאפריל סביב השעון והם (עובדי המועצה) בכלל לא הושפעו מביבי. יפעת אמרה בקולה, שהיא לא דיברה עם ביבי בעניין זה והוא לא לחץ עליה והיא לא ידעה בכלל מהחברים שלו ובכל מקרה - זה לא מענייין אותה, לדבריה, ההחלטה הייתה לפי שיקולים מקצועיים נטו. שום שיקול זר.

העובדה, שכולם תמכו, גם הנציגים הבכירים של משרד התקשורת במועצה וגם כל היועצים המשפטיים: 2 יועצים בכירים ומנוסים מהמועצה והיועצת המשפטית של המשרד. לרבות קודם לכן היועצים המשפטיים ברשות להגבלים עסקיים, שבכלל לא יכולים להיות מושפעים מביבי או מאלוביץ', מצביע על כך, שהכל היה "כשר למהדרין" 

כעת אתם מבינים למה לא חקרו את כל אלה, שיכלו להאיר את האמת  - בתיק הזה. 


אם לא די בכך, נטען בכמה מקומות בתקשורת שחברת עדליא עבדה על המסמך הכלכלי שלה (שהוצג בישיבה של אישור המיזוג)  3 ימים. אז הנה מה שהממונה על חוק חופש המידע במשרד התקשורת מדווח:

עדליא לו"ז

על פי הדיווח הזה, חברת עדיליא עבדה 4 ימים. לא 3, רק לפי הפגישות המתועדות. אולם, מנכ"ל החברה דיווח שהם עבדו סביב השעון וגם בשישי שבת, דהיינו גם ב-19.6.15 וב-20.6.15, וברור שבימים הללו עובדי המועצה לא עובדים ולא יכלו להיפגש עימם, לכן הם עבדו בשקט לאגור ולנתח מסמכים, וסך ימי העבודה הוא: 6 ימים. די והותר לבדיקות כלכליות ש"נטחנו עד דק" ופרטי פרטים, במשך 11 שנה קודם לכן, ברשות להגבלים עסקיים, בבית הדין להגבלים עסקיים ובבג"ץ. כל הסוגיות שעדילא בדקה, כבר נבדקו לפחות 3 ויותר פעמים לפניה, במשך ה-11 שנה שחלפו. כך שהיה ניתן לגמור את העבודה הזו ביום-יומיים והם עבדו עליה 6 ימים. מספיק והותר לאנשי מקצוע מנוסים בעבודות כלכליות, כולל ניסיון ספציפי בעולם השידורים (שזה "העולם של YES").  

יודגש, שעל סמך כל הממצאים, שפרסמנו ב-12 פרק הסדרה (הפירוט כאן למטה בנספח), אפשר לראות, שלכאורה, המשטרה והפרקליטות לא היו מעוניינות לחקור את חברי המועצה, את היועצים המשפטיים ואת ראשי הרשות להגבלים עסקיים מאז 2005 ועד 2015. הם היו מפילים את הפייק תיק הזה - מיד.

מי בישל את העניין החמור הזה? אולי רק ועדת חקירה ממלכתית תגלה. 


כך, העובדות הברורות מראות "תפירת תיק" מובהקת וניסיון ברור להסתיר מסמכים מקוריים מהציבור, ע"י המעורבים בחקירה הזו, כי המסמכים הללו הורסים את התיק ומסתירים עובדות, שלא נחקרו. 

מדהים ומזעזע.

נספח א':
הבלבול של המשטרה, הפרקליטות והציבור בהבנת מושג "מיזוג"


המונח "מיזוג", שמובן לרוב הציבור כמצב בו חברה א' נרכשת ע"י חברה ב' וממוזגת לתוכה (נבלעת לתוכה), ואחת האפשרויות היא מחיקת חברה א' הנבלעת בתוך חברה ב', מצב כזה אינו מפוקח רגולטורית ע"י משרד התקשורת ולשר התקשורת אין נגיעה אליו (אלא בהיבט של החלפת הרישום ברישיון, של שמות הבעלים העיקרי של מחזיק הרישיון, דהיינו: מי מחזיק ב"מניות השליטה" בחברה בעלת הרישיון).

מה שיש ב"תיק 4000", הוא מצב, שבו בזק הייתה מעוניינת לרכוש את Yes, למזג אותה לתוך בזק, למחוק את חברת Yes, כך, שהיא תישאר רק מותג של שירות של בזק, ובכך בזק תוכל להרוויח הרבה כסף מהמיזוג בין 2 החברות, בעיקר ע"י איחוד תשתיות, תקורות ומנהלות וכן תרוויח מה שמכונה "נכס מס", דהיינו: ההפסדים הצבורים של Yes לאורך השנים, יקוזזו כנגד רווחי בזק, בהסכם שומה בין בזק למס הכנסה.

בפועל זה לא קרה, בגלל ש-Yes היא חברה עצמאית ומבודדת לחלוטין מבזק (Yes שוכנת בכפר-סבא, והמטה של בזק בת"א). זאת, בגלל "חומות ההפרדה המבנית", שהטיל משרד התקשורת על החברות הללו, והחומות הללו לא נפלו מאז הקמת Yes ועד עצם היום הזה וגם אין כל צפי אם ומתי זה יקרה אי פעם (כאן), אם בכלל. 

יתרה מכך, כתוצאה מהסכם ניצול "נכס המס" שלא מומש בין בזק לשלטונות מס הכנסה, בזק הפסידה 462 מיליון ש"ח, במס ששילמה לרשות המיסים כחלק מההסכם, אבל את "נכס המס" לא קיבלה (עד היום). פרטים כאן (מתוך עתירת בזק לבג"ץ). .

המושג "מיזוג" כמשמעו במה שכתבתי קודם (חברה א' נרכשת ע"י חברה ב' ונבלעת בתוכה ונעלמת כחברה עצמאית), נוגע לגופים רגולטוריים חשובים שאינם משרד התקשורת ובהם:
  • רשם התאגידים (רשם החברות, לפי חוק החברות): כאן וכאן
  • נציבות מס הכנסה (לפי פקודת המיסים): כאן.
ויש עוד רגולטורים (כגון: הרשות לניירות ערך) העוסקים ב"מיזוג" מהסוג הזה.

ברשות להגבלים העסקיים ההגדרה של "מיזוג" שונה לגמרי והסמכויות שונות לגמרי: כאן וכאן.

ברשות ניירות ערך המושג "מיזוג" הוא כל פעולה של העברת מניות מיד ליד, כל סוג של מניות ובמיוחד המניות החשובות ביותר שנקראות "מניות שליטה", אצל הגופים המפוקחים ע"י הרשות להגבלים עסקיים (וכל "פירמידת בזק" היא מפוקחת, גם על פי "חוק התחרות" וגם על פי "חוק הריכוזיות").

דהיינו: לא מדובר כאן בכלל על רכישת חברה א' ובליעתה לתוך חברה ב', אלא בכל העברת מניות של חברה מפוקחת, יש צורך באישור הממונה על ההגבלים העסקיים, והאישור הזה נקרא אישור מיזוג, למרות שלא בוצע כל "מיזוג" במובן שלו על פי חוקהחברות וחוקי המס.

בפעילות משרד התקשורת לא קיים בכלל המונח "מיזוג" והוא גם לא עניין של משרד התקשורת, אלא של רגולטורים אחרים, שפורטו קודם.

במשרד התקשורת להעברת מניות מיד ליד ובכך גם השליטה עוברת מיד ליד, בחברות בעלות רישיון החייבות אישור להעברת מניות כאלו (והחברות קבוצת בזק חייבות באישור כזה על פי החוק, התקנות והרישיון), קוראים בשם "העברת אמצעי שליטה" - כאן.  

המשמעות המעשית של המונח "העברת אמצעי שליטה" היא "העברת בעלות", בדיוק כמו המונח המובן לכל אחד: "העברת בעלות על רכב".

גם ב"העברת בעלות על רכב", למשרד התחבורה (הרגולטור לענייני רכב), בכלל לא מעניין אותו ואף הוא אינו שואל, מה היה המחיר ששילם הקונה למוכר על הרכב, או האם המחיר ששולם מתאים למחירון של כלי רכב משומשים. עיקרון זה זהה לחלוטין במשרד התקשורת. 

נחזור לרשות להגבלים עסקיים (כיום הרשות לתחרות):החוק המלא, שעל פיו עובדת הרשות, הוא - כאן:
בעבר החוק הזה נקרא "חוק הגבלים עסקיים". בסוף 2018 בתיקון חקיקה בכנסת הוחלף השם ל"חוק התחרות" (גם השם של הרשות להגבלים עסקיים הוחלף בהתאם).

החוק הזה דן במיזוגים (יש עוד סעיפים בחוק זה הדנים במונופוליזם דוגמת בזק וסעיפים הדנים ב"קבוצת ריכוז" ,שגם בה בזק נכללת, וזה מפורט גם ב"חוק הריכוזיות").

כך שהרשות להגבלים עסקיים בזמנו (כיום "הרשות לתחרות") טיפלה ומטפלת בקבוצת בזק על כל החברות בקבוצה, ב-3 היבטים מרכזיים, על פי חוק זה:

1בכל פעולת מיזוג (כלומר: העברת או מכירת מניות).

2בכל פעולה של חשש לפגיעה בתחרות (כי בזק מוגדרת כ"מונופול" ב-5 תחומי פעילות).

3. בכל פעילות בשוק של כל הפירמידה של החברות בקבוצת בזק (לא רק בזק) כי פעילות בזק ובנותיה (לרבות פלאפון) מוגדרת ב"חוק הריכוזיות" – כל פעילות התקשורת של החברות בקבוצת בזק נמצאת בתחתית החוק ב"תוספת", במקום מס' 1.
החוק הזה הוא חוק משלים לחוק ההגבלים העסקיים (חוק התחרות)..
 
שורה תחתונה בעניין זה: כל התפקידים של הרשות להגבלים עסקיים מוגדרים היטב ואלה לא התפקידים של משרד התקשורת.

למשרד התקשורת יש סדרה של שיקולים אחרים לגמרי, המוגדרים בחוק התקשורת, בעיקר בסעיף 4 לחוק על כל תת-סעיפיו, אבל גם בסעיפים רבים אחרים בחוק ובתקנות, שלא זה המקום לפרט אותם. ספציפית לגבי Yes השיקולים של השר והמועצה (מועצת הכבלים והלוויין) נמצאים בסעיפים 6מו עד 6נא ובמיוחד סעיף 6נ. 

משום מה, פרשנים וכתבים מלומדים (יש הרבה), סבורים, שהתפקידים, האחריות והסמכויות של "הרשות לתחרות" (הרשות להגבלים עסקיים) הם התפקידים, הסמכויות והאחריות של משרד התקשורת ושר התקשורת, ובכלל זה כפי שציינתי: לפקח על העברת מניות לרבות "מניות שליטה", לפקח על פעילות המונופול בזק אם הוא אנטי-תחרותי, לפקח על פירמידת בזק כ"קבוצה ריכוזית" - אם היא פוגעת בתחרות.

זה לא רק שלא נכון, זה שקר גס, כי החוקים הללו (חוק הגבלים עסקיים, שנקרא כיום חוק התחרות וגם על פי חוק הריכוזיות), גלויים לכל אחד באינטרנט וקיימים באתר הכנסת והם כתובים בעברית והתלוו לחקיקה הזו הרבה הסברים במהלכי החקיקה ודיונים בכנסת בהם הוסבר הכל מכל. רק העצלנים, ממציאי חוקים, שאינם והחולמים בהקיץ, לא רצו לקרוא את זה ולהבין את הנושאים החשובים והקריטיים הללו. 

איך השקרים הללו התגלגלו לתוך סיכום חקירת המשטרה (בליווי הפרקליטות)?
כשלא מכירים את המונחים הבסיסיים ברגולציית עולם התקשורת, טועים ומטעים. ככה "נתפר התיק לאיש הלא נכון".

ההודעה הרשמית של משטרת ישראל ושאר הגורמים שהיו מעורבים בחקירה (רשת ניירות הערך בליווי פרקליטות ת"א) פורסמה ביום 2.12.18 (מפורטת בהודעה רשמית כאן), וכללה כמה שגיאות מאוד חמורות ואציג רק שתיים מהן:

א. שר התקשורת לא אישור ולא מאשר שום מיזוג:
סיכום חקירה

ראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו לא חתם על שום מיזוג בזק-יסמהיכן המשטרה המציאה את זה??
אין דבר כזה וגם לא יכול להיות דבר כזה.

זאת, כי בחוקי ובתקנות התקשורת אין בכלל המונח "מיזוג" ובנוסף - בזק בכלל לא הגישה שום בקשה לשום דבר באותה עת ולכן היא בכלל לא קיבלה שום אישור לשום דבר וזה לא חלק מהחלטת רוה"מ ושר התקשורת. 

המסמך של ביבי נמצא כאן ואין בו שום דבר כזה. המשטרה והפרקליטות לא יודעים לקרא עברית?

יש במסמך רק אישור "העברת אמצעי שליטה" לחברת YES, דהיינו: "העברת בעלות" (דוגמת "העברת בעלות על רכב"), שזה עניין טכני - רגולטורי בלבד, ברישומים של בעלי המניות, ברישיון של YES. 

ב. אין דבר כזה "רגולציה מיטיבה":

סיכום החקירה 

רגולציה היא רגולציה והיא לא יכולה להיות רעה או טובה (או מיטיבה. רגולציה טובה או מיטיבה אלו מינוחים מטעים של העיתונות, לא של עולם הרגולציה והמשפט). הרגולציה יכולה להיות פסולה - פלילית או לא (דהיינו: פלילית - פסולה או תקינה, חוקית ווסבירה)שימוש במונח שאין לו שום אחיזה בשום חוק, היא חלק מהליך "תפירת התיק לאיש הלא נכון"

עדכון 6.9.19: חברת בזק הודיעה לבורסה (כאן, המסמך המלא כאן וגם כאן), על "מחיקת נכס המס" (זה מפרשת "תיק בזק"), בסך של 1.166 מיליארד ש"ח, מדוחות החברה ומרישומיה. זאת, בעקבות החלטת הרשות לניירות ערך (כאן). 

המחיקה הזו באה במקביל למחיקת \ ירידת ערך של חברת פלאפון (כאן) ב-0.951 מיליארד ש"ח (הפחתה בשווי הפעילות של פלאפון לכ-1,214 מיליוני ש"ח, שהביאה למחיקה בשווי הפנקסני של פלאפון בספרי החברה בסך של כ-951 מיליון ש"ח, ובהתאמה לקיטון ברווח הנקי ובהון העצמי של החברה) ולמחיקה קודמת של הערך של חברת YES (כאן), בהיקף של כ-1.5 מיליארד ש"ח, במרץ 2019.

ניתוח המשמעויות הכלכליות של המהלכים הללו בבזק ובנותיה, כפי שנותח ע"י הכתב ארז רביב - מומלץ לקריאה כאן.

מחיקת "נכס המס" הזה, באה בתוספת להפסד של בזק בסך 462 מיליון ש"ח בשנת 2016 (כמפורט כאן), בעקבות ההסכם שנערך אז בין בזק למס הכנסה (כאן), 

כך שסך ההפסד המצטבר של בזק בגין "תרגיל נכס המס" של "מיזוג בזק YES" (שלא יצא עד כה לפועל), הוא 1.628 מיליארד ש"ח (!). זאת, ללא חישוב ירידות הערך של YES, בזק ופלאפון, בעקבות כל המהלכים השגויים הללו של צמרת בזק, בעליה ומנכ"לי משרד התקשורת דאז (ברגר ופילבר). 

מה שמוכיח שנתניהו לא רק שלא עזר לבזק, הוא סייע (ישירות ובעקיפין) בהחלטותיו ובהסכמותיו, להתמוטטות הערך של בזק ובנותיהלפשיטת הרגל של "פירמידת בזק" והעמדתה למכירה אצל "כונס הנכסים" בבית המשפט המחוזי בת"א ולהפסד של כל האחזקות של משפחת אלוביץ' ב"פירמידת בזק". כך, שכל הטיעונים שנתניהו "עזר לאלוביץ' ובזק", מתנפצים מול המציאות ההפוכה לחלוטין.

נספח ב'
רשימת הפרקים בסדרה החדשה של Telecom News בעניין "תיק 4000":
כמה פרקי רקע חשובים, שהקדימו את הסדרה הזו, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות:
עדכון 25.1.19: חברת מועצת הכבלים והלוויין אורלי יחזקאל (שהייתה חברת מועצה בעת קבלת ההחלטות המתוארות בכתבות החשיפה שלי) משתפת את עדותה בסרטון - כאן
NEEDLE FREE
BAG FREE



 
 
Bookmark and Share


 

לוח מודעות
מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

9/12/19 - Vmware VForum 2019  

11/12/19 - Next Case  

8/1/20 - ועידת ההייטק החרדי 2020 

11/2/20 - Axis Tel Aviv 2020 

12/2/20 - Teleco 2020



 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לנובמבר 2019 עפ"י Business Insider - כאן

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל - כאן

בלעדי לקוראי האתר: 1 ש"ח ליום שיחות וגלישה ללא הגבלה בחו"ל... - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-Yes ולבזק - כאן

האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? - כאן

האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? - כאן

המסמכים בנושא בזק-Yes (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! - כאן

עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק? - כאן

מה מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים - כאן

אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק - כאן

איך כתבות מפנקות הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד? - כאן

שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000 - כאן

תיק 5000: סלקום - IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק - כאן

ערוץ 20: "תיק תפור": אבי וייס חושף את מחדלי "תיק 4000" - כאן

התבלבלתם: גיא פלד הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000 - כאן

פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס? - כאן

נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור - כאן

נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000 - כאן

תיק 4000 לא הושלם: האם היועמ"ש קיבל את כל המידע הנחוץ לחקר האמת? - כאן

תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה - כאן

חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף - כאן

תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו - כאן

תיק 4000: חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים - כאן

תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית - כאן

אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי המאת - כאן

שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש? - כאן

ערוץ 20: אבי וייס חשף טענות שגויות בכתב החשדות נגד רוה"מ בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור - כאן

ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: מתי מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר? - כאן

הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מניסיון הפיכה שלטונית שיש לחקור - כאן

סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עיניינים" בתיק 4000? - כאן

תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים - כאן

תיק 4000: מסמר נוסף ענק לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי) - כאן

תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית! - כאן

חשיפות חדשות בעקבות הדלפת עדויות שלמה פילבר - "עד המדינה" בתיק 4000 - כאן

האם "תיק 4000" התפור אכן בדרכו ל"פח האשפה של ההסטוריה"? - כאן

חשיפת הכזבים של היועמ"ש מול האמת המוכחת לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

פוטש בשידור חי: את מי שהיה צריך לעצור ולחקור זה את "עד המדינה" פילבר! - כאן

תיק 4000: האם נוכל לנחש שהחשיפה כאן תהיה הגרזן הסופי שיפרק את התיק? - כאן

תיק 4000: הביזיון של כתב האישום הבדיוני דורש ועדת חקירה ממלכתית - כאן

האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס - כאן





 
זרקור חברות
 
פורטינט
 
NORDVPN
 
Telecom Expert
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
PIXABAY
 
Telecom Experts
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
  מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים