התמוטטות "תיק בזק" הייתה אמורה להוביל לביטול "תיק 4000": "אני מאשים!"
דף הבית >> משפט תיקי האלפים >> התמוטטות "תיק בזק" הייתה אמורה להוביל לביטול "תיק 4000": "אני מאשים!"
בהיעדר מנגנוני בקרה בפרקליטות ובצמרת לשכת היועמ"ש, אין שום תהליך של הפקת לקחים ותיקון טעויות, מה שהיה אמור להוביל את היועמ"ש לבטל ביוזמתו את "תיק 4000", אחרי שביום 23.12.20 נקבר "תיק בזק" באופן דרמטי ע"י הפרקליטות ב"קבורת חמור" ונשארו בו רק 2 עבירות מומצאות ותקדימיות (ללא כל בסיס חוקי). זאת, רק כדי "לאחוז את שאול אלוביץ' בגרונו". ניתוח קריסת "תיק בזק" ומדוע עד המדינה, שלמה פילבר, יכול להשתחרר כעת מכל מחויבות, שהוא חתם עליה, בהסכם "עד המדינה". פרק 50 בסדרת הכתבות על שערוריית תיק 4000, שמנתח את הפארסה המדהימה, שבין היתר, הרסה את שמם של 8 עדים וגרמה להם לשווא נזק שלא יתואר לאחר שחלקם הוחזקו במעצר על כלום, ושמסביר מה התמוטט ב"תיק בזק" ולמה, ואילו 2 אישומים מופרכים נשארו לדיון בביהמ"ש ב"תיק בזק", כאשר הפרקליטות הופכת מהלך עסקי חוקי לפלילי. זאת, רק בגלל ששאול אלוביץ' ("החבר של נתניהו", כנטען ב"תיק 4000"), מעורב בזה אישית. עדכונים חשובים ורבים בסוף הכתבה. עדכון אחרון 10.9.24.
מאת: אבי וייס, 3.1.21, 07:10
ניתוח: מעטים שמו לב להודעה הדרמטית של הפרקליטות ב-23.12.20 (כאן), הודעה, שלמעשה, סגרה את החלק העיקרי (והיחידי בעל משמעות, יוסבר מיד בהמשך) ב"תיק בזק", תיק פלילי, שנחקר ברשות לניירות הערך ושקדם מבחינת לו"ז החקירות בשנה ל"תיק 4000", שנחקר בתחילת דרכו במשותף ע"י רשות ניירות הערך ולהב 433 של המשטרה.
התמוטטות "תיק בזק" הייתה אמורה, עוד לפני הפנייה של פרקליטי נתניהו לבטל את כתב האישום (כאן), להוביל להחלטה של היועמ"ש ומ"מ פרקליט המדינה, עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, (בתמונה משמאל), למשוך את כתב האישום המפוברק מבית המשפט המחוזי בי-ם.
הפרקליטות נאלצה לקבל החלטות כעת, לאור ההערות וההחלטות החד-משמעיות של בית המשפט המחוזי בי-ם (כאן), החלטות המכוונות לפרקליטות, כדי שבפרקליטות יתקנו את כתב האישום. כדי לתקן את כתב האישום היה צורך קודם כל לקבל החלטות ולתקן את טיוטת כתב האישום ב"תיק בזק", שקדם ל"תיק 4000", תיק, שהוחזק בכוונה פתוח ללא החלטה במשך כמעט שנתיים, תלוי כ"חרב דמוקלס" מעל ראשם של עדי מפתח רבים וחשובים וגם נאשמים ב"תיק 4000". זאת, במטרה "להחזיק בגרונם".
למי שלא הבין על מה אני מדבר, אני מפנה אותו לסדרת המאמרים והחשיפות הענקית, המלוות באלפי מסמכים מקוריים ועשרות עדים (שלא נחקרו - בכוונה). כל פרקי הסדרה וכל העקרונות שחשפתי, בעזרת לא מעט אנשים ישרי דרך ואמיצים, היא חשיפה של תהליכי "תפירת תיק 4000", ממצאים הנמצאים בנספחים ובלינקים של הכתבה כאן.
כבר בתחילת 2018 פרסם הכתב ארז רביב מ-Davar1 (כאן) את הכתבה הבאה (כותרת בלבד): "כשלי תקשורת. "פספסו הזדמנות לניקוי אורוות". הלוחם הבודד בעוולות משרד התקשורת מאוכזב מחקירת תיק 4000. אבי וייס, נצ"מ בדימוס ומהנדס תקשורת בהווה, מפעיל אתר עצמאי שחושף כיצד בכירי המשרד מצפצפים (לכאורה) על החוק | לדבריו, הסכם ההגנה של המנכ"ל פילבר ימנע טיפול שורש בהתנהלות המשרד ש"מתנהג כמו עולם שלישי". מומלץ לקריאה. למה? כי שום דבר לא התקדם מאז. הפרקליטות ממשיכה להתנהל מחוץ למערכת הכבידה של כדור הארץ וללא קשר לחוקי מדינת ישראל.
1. מה התמוטט ביום 23.12.20 ב"תיק בזק" ולמה?
יש שים לב להבדלים העיקריים בין סיכום חקירת תיק בזק (כאן), לבין מסמך ההודעה של הפרקליטות ב-23.12.20 המצ"ב: א. נעלם האישום של 2 מיליארד ש"ח של "עסקת בזק-YES" בסעיף "הדלפת חומרי הוועדה.." במסמך סיכום החקירה, שזה החלק העיקרי בסעיף זה (שינותח מיד בהמשך). השאירו כעת לדיון משפטי רק את הנושא של ההדלפות בין הוועדות ב"עסקת בזק-יס" וב"עסקת בזק -חלל", עסקה הפחות חשובה מהשתיים הללו. כשגם כאן, בעסקה של בזק עם חברת חלל, בכלל הולכים בפרקליטות ל"הסדר הפסקת הליכים", כאמור בפסקה האחרונה בהודעה של הפרקליטות. כלומר - מוותרים לחברת חלל על העמדתה לדין פלילי (מה שהופך את כל הנושא לענייין מנהלי). בקיצור: פארסה מדהימה שתנותח בהרחבה, כאן בהמשך.
ב. נעלם לגמרי האישום של "קידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת תוך ביצוע עבירות על חוק העונשין וחוק ניירות ערך". כלומר: כרגע אין "על הראש" של שלמה פילבר שום אישום פלילי והוא יכול לחזור בו מהסכם "עד המדינה" או להפוך אותו לצחוק בבית המשפט (כשייקרא למסור עדותו), בלי שיוכלו להאשים אותו בשום עבירה, כי סגרו את כל העבירות הפליליות הללו...
בסיכום חקירת המשטרה (סיכום שנעשה בשת"פ עם "רשות ניירות הערך", יש חזרה והעצמה של הנושא הזה). המשטרה פרסמה את סיכום חקירתה ב"תיק 4000" ב-2.12.18 והנה הסעיף העיקרי שמתייחס לאישומים ב"תיק בזק" - שהוטמעו בתוך "תיק 4000":
מכל זה לא נשאר מאומה. זאת, אחרי שעצרו את כל המעורבים בפרשה המפוברקת הזו, שמוזכרת כאן בסיכומי החקירה וחלק מהמעורבים החפים כעת מכל חשד, הוחזקו במעצר ימים רבים, על כלום. כלום. הרסו את שמם וגרמו להם נזק שלא יתואר.
כעת, הפרקליטות סוגרת במכה אחת את כל הסיפור הזה ובכלל זה סגרה את האישומים לחשודים לשעבר הבאים:
זאב רובינשטיין (כיום בכיר ב"בונדס" בארה"ב). סגירת התיק נגדו מוטטה מעל מחצית מעדותו של אילן ישועה (נושא שינותח בכתבה נפרדת) והחלטת הסגירה הזו לבדה, אמורה להוביל לביטול כל "תיק 4000", מפני שנעלם כל קשר, ישיר או עקיף, בין "המתת" - השוחד (שוחד בדמות "השפעה על תכני וואלה!", מה שמכונה כעת "היענות חריגה" מצד מנכ"ל וואלה!), לבין הנאשם נתניהו. מי שמעוניין להבין כעת את ההחלטה הזו, מוזמן לקרוא כאן, את תמצית דבריה של עו״ד פנינת ינאי, שמייצגת את זאב רובינשטיין, בריאיון לאלי ציפורי. עוד בעניין זה מאלי ציפורי - כאן.
אלי קמיר - יועץ התקשורת והאסטרטגיה של שאול אלוביץ'\קבוצת בזק בתקופה שנחקרה ב"תיקי בזק ו-4000". הוא היה "חוליית הקשר" המרכזית של הקבוצה מול שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, שהפך בגלל האישום הזה נגדו - ל"עד מדינה". סגירת התיק המוחלטת ע"י הפרקליטות נגד אלי קמיר, מחסלת, למעשה, את כל האישום.סגירת התיק נגד אלי קמיר, היא כמובן "מסמר חשוב בארון הקבורה", שבו היה צריך לקבור את "תיק 4000", לאחר קבירת "תיק בזק".
איתן צפריר - היה ראש מטה שר התקשורת (נתניהו) בתקופה, שנחקרה ב"תיקי בזק ו-4000". סגירת התיק נגדו מחסלת את הטיעון, שנתניהו נתן הנחיות דרכו לשלמה פילבר, לעזור לאלוביץ'\בזק. בכלל, את כל החומר, שנקשר אליו, הפרקליטות "איבדה" אצל שמילה מימון (זה לא מצחיק וממש לא בדיחה ל-1 באפריל. זו בדיוק המציאות). פרקליטי נתניהו הגישו ערר לעליון (כאן), שכולל, בין היתר, דרישה, שהפרקליטות תמצא את כל הקלסרים והדיסקים, שקשורים לנושא הזה (של ההנחיות, כביכול, משר התקשורת נתניהו, דרך ראש המטה של שר התקשורת - איתן צפריר, לשלמה פילבר), קלסרים ודיסקים, שמשום מה אינם כעת בידי הפרקליטות, למרות שכן היו בידיה בעת החקירות. די ברור למה הפרקליטות העלימה את כל החומר הזה. מה שלטובת הטיעונים של נתניהו, פשוט הועלם. אגב, גם לא הייתה כל "פגישת הנחייה" (כמופיע בכתב האישום, כציר מרכזי בכל "תיק 4000"), פגישת "הנחייה" של נתניהו לשלמה פילבר לסייע לבזק, לפני אישור "עסקת בזק-YES" (כאן, מאלי ציפורי). זה גם מנותח בהרחבה בפרקי הסדרה כמה פעמים ובאופן מיוחד כאן. קוראים לזה בשם המקצועי: "תפירת תיקים".
עדי קאהן-גונן, הייתה העוזרת המקצועית הבכירה של שלמה פילבר וסייעה לו בכל מהלכי המו"מ, שניהל מול קבוצת בזק, כולל שימוש במייל פרטי, כדי להעביר ולקבל חומרים מבזק. סגירת התיק נגדה, היא, כמובן, מסמר נוסף בארון הקבורה, שבו היה צריך לקבור את "תיק 4000", לאחר קבירת "תיק בזק".
שרון פליישר - הייתה סמנכ"לית רגולציה בבזק. בנוסף לאלי קמיר, והייתה גם כן ציר מרכזי במו"מ בין שלמה פילבר, העוזרת שלו (עדי קאהן-גונן) לבין צמרת בזק. סגירת התיק נגדה, היא, כמובן, מסמר נוסף בארון הקבורה, שבו היה צריך לקבור את "תיק 4000", לאחר קבירת "תיק בזק".
אור אלוביץ' ועמיקם שורר - שניים מהבכירם ביותר בקבוצת בזק (אור אלוביץ' הוא בנו של שאול אלוביץ'), שגם נגדם נסגר התיק באישומים הקשורים לקשרים שלהם מול שלמה פילבר (אור אלוביץ' ועמיקם שורר עדיין מואשמים ב"תיק בזק" בנושא אחר לגמרי, שקשור ל"עסקת בזק-חברת חלל", שמוזכרת לעיל, ושתנותח בהמשך הכתבה). סגירת התיק נגד שניהם, בכל הנוגע לאישום העיקרי ב"תיק בזק", האישום הפלילי הכי חמור, שהיה בתיק זה, של קידום האינטרסים של בזק ובעליה ע"י שלמה פילבר, כמופיע בתצלומים כאן מעל, היא, כמובן, מסמר נוסף בארון הקבורה, שבו היה צריך לקבור את "תיק 4000", לאחר קבירת "תיק בזק".
סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק. היא הגיעה ל"הסדר" עם הפרקליטות לתשלום קנס בעניין אחר לגמרי, שולי לחלוטין (האם היה צריך היה לרשום את המילה "שימוע", במכתבו של שלמה פילבר לבזק, שדווח ע"י בזק לבורסה), נושא שעסקנו בו בהמון כתבות (המדובר בדיווח לבורסה בנוגע ל"עסקת פילבר-בזק בנושא פריסת הסיבים" מסוף 2016). הנושא המרכזי בחקרת "תיק בזק", של המגעים הישירים שלה מול שלמה פילבר שנטען אח"כ (ב"תיק 4000") שפעל במצוות הנחיות שקיבל מנתניהו - נמחקו, נעלמו ונסגרו ע"י הפרקליטות.
לסיכום סעיף זה: אחרי סגירת התיקים נגד כל החשודים שהוחשדו ב"תיק בזק" ואח"כ ב"תיק 4000", חשודים, שפעלו על פי החשד, שהופרך כעת, במתואם עם שלמה פילבר (והעוזרת המקצועית שלו, עדי קאהן-גונן), כדי לקדם את האינטרסים של שאול אלוביץ'\קבוצת בזק במשרד התקשורת, אזי נשאלות כאן 2 שאלות חשובות ביותר:
אם אין שום עבירה במה ששלמה פילבר עשה מול בזק (אגב, את זה הוא בעצמו טוען שוב ושוב כל השנים, גם בכל עדויותיו, ראה למשל כאן ב"גלובס", בכל ראיונותיו וציוציו בטוויטר), אז למה הוא נעצר (ופעמיים) ונכפה עליו בתרגילים של האשמות שוא להפוך ל"עד מדינה", כשאין נגדו שום אשמה פלילית ב"תיק בזק"? הרי "עד מדינה" זה עבריין משני, שמעיד כנגד העבריין העיקרי. מי שאיננו עבריין ומעיד כנגד עבריין - הוא רק "עד". לא "עד מדינה". הרי כאן, נמצא בהחלטת הפרקליטות מ-23.12.20 - ששלמה פילבר לא עבר שום עבירה פלילית, במגעיו והחלטותיו מול בזק וכל ההאשמות הפליליות נסגרו מול כל המעורבים במגעים הללו. אז למה הוא ממשיך להיות "עד מדינה"? אני מזמן טענתי, ששימוש במייל פרטי מול גוף מפוקח ע"י משרד התקשורת, זה לכל היותר עבירה משמעתית. זה הכל. זה היה נוהג נפסד, שנמשך שנים רבות במשרד, ע"י כל ראשי המשרד. ככה "תפרו לו" תיק פלילי על כלום, ממש כלום, רק כדי שיהיה "עד מדינה".
אם שלמה פילבר לא עבר שום עבירה פלילית במגעיו והחלטותיו שביצע מול קבוצת בזק, אז איך יש איזו עבירה ב"תיק 4000" כנגד בנימין נתניהו, מי שהיה הבוס שלו??
שאלה משנית נשאלת כאן: האם מישהו ישלם על הפשלה הזו, שנקראת "תיק בזק", שהתמוטט וקרס כעת מול העיניים? זאת במיוחד אחרי שבוצעו האזנות סתר לכל המעורבים ובפרקליטות ידעו שאין עבירות של ממש, בחומרים שנתגלו, בהאזנות החודרניותהללו.
האם הופקו איזה לקחים מהתמוטטות "תיק בזק"? התשובה שלי קצת אירונית, אבל מציאותית לחלוטין. מי שיזם את חקירת "תיק בזק" וגם חתם על מסמך סיכום החקירה, פרופ' שמואל האוזר, הוא כעת דירקטור בכיר (תפקיד בכיר וממש לאבהתנדבות) בקבוצת סלקום (כאן). למי שלא יודע, מי שהניע את חקירת "תיק בזק" "בנקודת האפס" (כמו גם את מבקר המדינה, שחקר בנושא זה לפני רשות ניירות הערך), היו ראשי ובעלי קבוצות סלקום ופרטנר. איך שהעולם שלנו כל כך קטן...
אם לא די בכך, אחד מ"עדי המפתח" כנגד שלמה פילבר, שאול אלוביץ' ונתניהו הוא אבי ברגר, (בתמונה משמאל),מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת לפני שלמה פילבר, שמשמש מזה כמה שנים כדירקטור בכיר, גם כן לא בהתנדבות (ובקרוב יפרוש מהתפקיד הזה, שנכנס אליו במאי 2018, כמצויין ב"כלכליסט" וב"גלובס") ב"חברת חלל תקשורת" (חברה, שמיד נעסוק בה) ומזה כמה שנים טובות (מינואר 2017) הוא משמש כיועץ מקצועי לסלקום, במיוחד סביב רכישת IBC, שנועדה להיות המתחרה הראשית בבזק.
הכי טוב להיות נגד בזק ונגד נתניהו. זה משתלם לכל החיים.
בהערת אגב אציין, שיש כמות עצומה של שקרים ובדיות ב"תיק בזק" ו"בתיק 4000", בדיות שנולדו כנראה במוחה של עו"ד יהודית תירוש-גרוס (מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א - מיסוי וכלכלה, יד ימינה של עו"ד ליאת בן ארי שווקי). היא זו שהמציאה לא מעט בדיות ממש הזויות ב"תיק 4000". רוב הבדיות בתיק החלו כנראה מבדיחות פנימיות, או התבטאויות שלה שנועדו לצרכי ציבור ו"הנדסת תודעה" של הציבור כנגד נתניהו, ולא מבוססות על שום ראיה. אחת הבדיות הכי המפורסמות הייתה ש"השוחד" של ההטבות שנתניהו נתן כביכול לשאולאלוביץ' הן בגובה 1.8 מיליארד ש"ח (מצ"ב הצילום של הסעיף הזה מ"כתב החשדות"). המספר הזה של "1.8 מיליארד ש"ח שוחד" נקלט ושוגר לכל כיוון, גם ע"י היועמ"ש, כמובן ע"י דוברי הפרקליטות וליאתבן ארי עצמה, נתון זה פוזר לכל כיוון, דרך כל השופרות שלהם, ובמשך שנים חזרו על המספר הזה שוב ושוב, בכמעט כל כלי התקשורת, כולל בהתחלה גם בכלי התקשורת של הימין. לא עזר כל מה שפרסמתי (ויותר מאוחר גם אלי ציפורי פרסם), שזה מספר שקרי. בהמשך, כנראה בפרקליטות קראו מה שכתבתי (שאין מספר כזה), והבינו שזו בעיה להציג אותו לבית המשפט. כך, המספר הזה נעלם לחלוטין מכתב האישום (ונכתב במקומו "כמיליארד ש"ח", שזה מספר יותר קרוב למציאות, והמספר הזה הוא לא בדיוק שוחד, אלא "תמורת עסקת בזק-YES"). אולם, הציבור כבר קלט, במשך השנים של הפצת הספין השקרי הזה, שזה המספר (1.8 מיליארד ש"ח) וזה מספר נכון וזה "השוחד" ב"תיק 4000". מעטים יודעים שהפרקליטות בעצמה הורידה את המספר הזה והטיעון הזה לחלוטין מכתב האישום, כי הוא פשוט שקרי.
אגב, למי שפספס את הפרק כאן, אני מפנה את תשומת לב הקוראים, להסתכל ולבחון לעומק את רשימת העדים החשובים הנמצאת כאן, שהיועמ"ש פרסם (אלה שנתניהו צריך להרחיק עצמו מהם, גם ישירות וגם בעקיפין), ולבדוק מי חסרברשימה הזו. כדי לא להשאיר את הקוראים במתח, חסר כאן שם אחד חשוב מאוד, זה "שבישל" ביחד עם "הארץ" ו"דה-מרקר" (וגם "כלכליסט" וערוצי הפיברוקים והשקרים, למשל "ערוץ 13") את כל סיפור "השוחד" הרגולטורי לטובת בזק\אלוביץ', בדמות "עסקת בזק-YES" והחלטות רגולטוריות "מיטיבות לבזק" נוספות, כמפורט בכתב האישום. למי שלא ניחש, זהו המנכ"ל לשעבר של משרד התקשורת, אבי ברגר. זה לא מקרי שדווקא הוא הוצא מהרשימה הזו: אפילו הפרקליטות הבינה וקלטה משלל החשיפות שלי (וגם של אחרים), שעדותו לא שווה את הנייר עליו הוא נכתב ומדובר בלא יותר מ"סיפורי הברון מינכהאוזן".
2. אילו אישומים כן נשארו לדיון והכרעה משפטית בבית המשפט המחוזי בת"א ב"תיק בזק"?
כדי להמשיך ולהחזיק את שאול לאלוביץ', (בתמונה משמאל), עוזריו ומקורביו (כולל בנו) בגרון, כדי שיעידו "נכון" ב"תיק 4000", הפרקליטות פיברקה 2 אישומים תקדימיים ב"תיק בזק", אישומים, שהוגשו על ידה ב-23.12.20 לבית המשפט המחוזי-הכלכלי בת"א.
אציג כעת את 2 האישומים הללו ואנתח אותם בקצרה, למה הם מופרכים, תקדימיים וחסרי כל בסיס (כל בסיס חוקי והגיוני).
א. האם דחיית תשלומים לספקים בחברה עסקית (לרבות בחברה עסקית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בת"א) היא עבירה פלילית?
לדעת הפרקליטות התשובה לכך - כן. זה סעיף האישום, שהוגש ב"תיק בזק" כנגד שאול אלוביץ' (הבעלים), רון איילון (מנכ"ל YES), מיקי ניימן (סמנכ"ל הכספים של YES). נטען, שהם עכבו תשלומים לספקים וכתוצאה מכך שופר המצב הפיננסי של YES מה שהוביל בשרשרת לכך, שירוקום (בבעלות שאול אלוביץ') קיבלה 115 מיליון ש"ח. הטענה היא שזו מרמה פלילית.
יש רק בעיה אחת בנושא זה: אין בכל ספרי החוקים והתקנות של מדינת ישראל שום עבירה בעניין דחיית תשלומים לספקים. כל מי שעוסק בתחום יודע, שזו הנורמה, מאז שנולדו עסקאות בהיסטוריה של המסחר האנושי. הנושא אמור להיות מוסדר בהסכם בין הספק לחברה עסקית, שאמורה לשלם לספק, וכל בעיה בדחיית תשלומים לספקים, היא סכסוך כספי במישור האזרחי. לא הפלילי. כי אין חוק כזה ואין עבירה כזו.
יתרה מכך, מידיעה אישית אני מעיד, שאני לא מכיר שום חברת תקשורת גדולה כקטנה, שלא נקטה בפרקטיקה הזו (של דחיית תשלומים לספקים) לפחות פעם אחת בהיסטוריה שלה. זה קורה תמיד כדי לשפר את "תזרים המזומנים", שבסופו של דבר מוביל לרווח לבעלים, למנהלים ולבעלי המניות.
הכי גרועים בתחום הזה הם משרדי הממשלה, הגופים הציבוריים-ממשלתיים והרשויות המקומיות. לכן, הכנסת חוקקה בעניין זה חוק, שנקרא "חוק מוסר תשלומים לספקים, תשע"ז-2017". החוק הזה חל רק על גופים ממשלתיים או גופים מתוקצבים ע"י הממשלה, לא על עסקים פרטיים (כולל לא על עסקים פרטיים הנסחרים בבורסה, דוגמת קבוצת בזק), והפרת החוק הזה היא עניין אזרחי לחלוטין, אין כאן שום עניין פלילי.
יתר על כן, החוק הזה בפועל עדיין אינו בתוקף, כי שר האוצר, שהיה אמור להוציא מזמן (ב-2017) תקנות בנושא זה, חלק מהתקנות נכנסו לתוקף בסוף 2019 ושר האוצר הגיש את עיקר התקנות לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת רק לאחרונה (ובגלל פיזור הכנסת הן טרם אושרו). התקנות, למשל, בתחום מערכת הבריאות נמצאות כרגע בשימוע (כאן), שלא ברור מתי התקנות הללו תאושרנה, בגלל שאין כנסת לאשר זאת.
עד אז (מועד אישור כלל התקנות בנוגע לחוק הזה של "מוסר תשלומים לספקים"), מה שיש בתוקף לכל המגזר הציבורי בתחום התשלומים לספקים אלו ההוראות של האוצר\חשכ"ל\תכ"מ (כאן), הוראות מאוד מפורטות, שכולן במישור האזרחי. אין בהפרת ההוראות הללו שום אלמנט פלילי, מה גם שהוראות אלו חלות רק על המגזר הממשלתי.
בכל מקרה, בתקופה המדוברת בכתב האישום, השנים 2015 עד 2017, לא היה שום חוק, תקנה או נוהל הקובע מתי לשלם לספקים, אפילו לא במגזר הממשלתי.
מכאן, שאם הפרקליטות מעוניינת לייצר תקדים, שאסור לדחות תשלומים לספקים וזה יכול להפוך לפלילי (מרמה), אזי אי אפשר להתחיל להחיל את הנורמה הזו, שלא כתובה בשום חוק, דווקא על שאול אלוביץ' ו-YES, רק בגלל שבקצה השני של התביעה הזו, נמצא אדם בשם נתניהו.
יצויין, שנורמה הזו (של דחיית תשלומים לספקים כדי לשפר את "תזרים המזומנים" של חברה עסקית) לא פסק לרגע, לא בכל השוק העולמי כמו גם בישראל, ולא בשוק התקשורת.
אתן דוגמה אחת טרייה ביותר להמחשה: כך כתב גד פרץ ב"גלובס" ב-15.10.20 (המאמר המלא כאן - למי שלא יכול לקרא אותו במלואו - כי הוא לא מנוי של "גלובס"): "סלקום במהלך דרסטי לקיצוץ הוצאות: הודיעה לכל בעלי האתרים על 20% הפחתה בתשלומים. זאת על רקע ההרעה בשוק התקשורת והפגיעה הצפויה בעקבות הגל השני לכל החברות, הודיע מנכ"ל סלקום אבי גבאי במכתב על המהלך וביקש את הבנתם של בעלי הנכסים."
במאמר הזה מציין גד פרץ מ"גלבוס", שלדברי אבי גבאי, מנכ"ל סלקום, זו לא פעם ראשונה, שסלקום נוקטת בצעד כזה ודוחה או מקצצת בתשלומים לספקים, מסיבות ברורות (לשפר את מצבה הכלכלי ולשפר את תזרים המזומנים בדו"חות של החברה).
האם אבי גבאי הסתכן בעבירה הפלילית של "מרמה", בדבריו ובמעשיו בתחום דחיית\קיצוץ התשלום לספקים של קבוצת סלקום?
רק כדי שלא תקבלו רושם מוטעה ממה שכתבתי כאן לגבי אבי גבאי: הצעד שנקט הוא חוקי בכל היבט שלא נתסכל עליו. אם הספקים לא מרוצים מההחלטה שלו, שיגישו נגדו תביעה כספית על הפרת הסכם. שום דבר פלילי אין כאן. אי אפשר להפוך כל החלטה עסקית לגיטימית - לפלילית.
כך, הפקליטות "תופרת תיקים" חופשי. בלי חוק ובלי כלום. ככה סתם, כי היא רוצה "לאחוז את אלוביץ' בגרון", כי הוא לא הסכים להיות "עד מדינה" כנגד נתניהו. זה בדיוק כמו ש"היענות חריגה" בכתבות באתר וואלה! זה שוחד.
"שאיפת אוויר צח" גם היא יכולה להיות פלילית, אם הפרקליטות תחליט שזה כך. כי בא לה.
ב. האם העברת מידע בין ועדות העוסקות במו"מ ב"עסקאות בעלי עניין" בחברה עסקית, היא עניין פלילי?
האישום השני, שהגישה הפרקליטות, מופרך לא פחות מהראשון. האישום הוא, שהועבר מידע סודי בין הוועדות הבלתי תלויות, שהוקמו כדי לטפל באישור 2 עסקאות בעלי עניין קבוצת בזק: "עסקת בזק-YES" ועסקת "בזק-חברת חלל תקשורת". המואשמים כאן הם שאול אלוביץ', אור אלוביץ', עו"ד לינור יוכלמן ועמיקם שורר.
הקטע הכי מגוחך כאן, שעו"ד לינור יוכלמן הייתה מזכירת הוועדות הבלתי תלויות הללו, מזכירת הוועדות של 2 הצדדים, ב-2 הדיונים של "עסקאות בעלי עניין" ("עסקת בזק-YES" ו"עסקת בזק -חברת חלל").
איך אפשר לדבר על הדלפות של מידע סודי, כאשר המזכירה הראשית ומי שמנהלת את הדיונים ורושמת את הפרוטוקולים של דיוני הוועדות הללו ומפיצה אותם, זו אותה אחת, עו"ד לינור יוכלמן, מ-2 הצדדים?
ובכלל: למה מו"מ כלכלי אמור להיות סודי? הרי מי שניהל את המו"מ היו אנשים בלתי תלויים, שנבחרו מחוץ לבזק ובלתי תלויים באלוביץ'.
הפרקטיקה הנהוגה בעולם העסקי היא, שהמצב ההפוך הוא הרצוי. "הכל על השולחן". שאיש מהנושאים ונותנים במו"מ עסקי חשוב, לא מסתיר עובדות ונתונים חשובים - מהצד השני.
אם לא די בכך, באיזה חוק או תקנה כתוב, שדיוני הוועדות (ככל שמקימים ועדות כאלו למו"מ עסקי) הם סודיים?
אני לא מכיר שום חוק כזה ושום תקנה כזו. אין לזה שום זכר, לא בחוק ניירות הערך ולא בחוק החברות. גם לא בשום חוק אחר במדינת ישראל.
יתרה מכך, בחוקים הללו אין שום הוראה, שצריך להקים ועדות מיוחדות בלתי תלויות, שדיוניהן סודיים, לניהול המו"מ בין המוכר והקונה, כשמדובר ב"עסקאות בעלי עניין".
למי שעיין בחוקים הללו, תחום "עסקאות בעלי עניין" מוסדר בהם בהרחבה יתרה. בקיצור: מה שכתוב בחוק הוא, שמי שמאשר עסקאות "בעלי עניין" כאלו הוא: "...אישור ועדת הביקורת ולאחר מכן אישור הדירקטוריון". אין זכר לוועדות בלתי תלויות, כלום מכלום.
כלומר: ב"עסקאות בעלי עניין" אין שום חוק או תקנה הדורשת סודיות, שום דרישה לוועדות בלתי תלויות (זה רק כסת"ח של הדירקטוריון - מעבר לנדרש בחוק), אין שום זכר לצורך במניעת הדלפות. נאדה. ZERO.
אין דברים כאלו בשום חוק. בשום תקנה. כלום מכלום.
זה בדיוק כמו שהופכים "שאיפת אוויר צח" - לפשע פלילי.
יצויין שבפעם הראשונה שרשות ניירות הערך הביאה לידיעת הציבור איזו עמדה בנושא "הוועדות הבלתי תלויות", הוא במסמך שהרשות פרסמה כאן ב-26.10.20 (כ- 3 שנים אחרי סיום חקירת "תיק בזק"). אולם, גם נייר זה הוא רק בבחינת "חוות דעת", לא מסמך רשמי חוקי (כלומר: חוק או תקנה). אם לא די בכך, גם בנייר זה אין כל הגדרות לעניין הסודיות (מה אמור להיות סודי ומה לא, בהקמת "ועדות בלתי תלויות" ואיך שומרים ומפקחים על הסודיות הזו, בפעילות הוועדות הללו).
עדכון 16.2.21: משרד המשפטים הוציא (כאן) "טיוטת תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי ענין) (תיקון), התשפ"א-2021" במטרה להקל על "עסקאות בעלי עניין" בחברות ממשלתיות ובחברות ציבוריות שהממשלה היא בעלת שליטה בהן, לרבות בחברות ממשלתיות שנמצאות בשלבי הנפקה, או מכירת מניות \ הפרטה. גם בעדכון הטרי הזה, הנמצא במלואו כאן, אין כל זכר, אפילו לא ברמז, לצורך ב"סודיות", ב"עסקאות בעלי עניין", בגופים ציבוריים וממשלתיים. אז למה צריך "סודיות" ב"עסקאות בעלי עניין" בגופים פרטיים? תמהני.
דהיינו: איך אפשר להגיש כתב אישום עלעבירה שלא קיימת בשום חוק או תקנה ואפילו בנייר הרשמי של רשות ניירות הערך, שיצא כ- 3 שנים אחרי סיום חקירת "תיק בזק", אין שום הגדרה ושום זכר לעניין הסודיות בעבודת "הוועדות הבלתי תלויות"? כלומר: גם הרשות לניירות ערך הבינה ומבינה שלא בטוח שיש צורך ב"סודיות" במו"מ עסקי, גם בין "בעלי עניין". אז איך מייצרים מזה כתב אישום פלילי?
העובדה, שהפרקליטות כבר הגיעה עם חברת חלל ל"הסדר הפסקת הליכים מותנית בתנאים" בגין החשדות הללו (כלומר: העבירה את העניין מתחום הפליליים, למסלול אזרחי של קנס), מצביעה כאלף עדים, שלכל היותר יש כאן עבירות קנס, של אי דיווח נכון או מדויק בדו"חות התקופתיים של בזק לבורסה.
זה בדיוק הסעיף, שבפרקליטות "סגרו עסקה" עם סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק, כאמור לעיל (שתשלם קנס על כך, שכמנכ"לית בזק חתמה על הדו"חות של בזק לבורסה, עם פרט מטעה ושולי, מה שממילא לא נדרש בשום חוק או תקנה (אין שום חוק שדורש שימוע ל"הורדת ההפרדה התאגידית" מעל בזק). כך, שזה עניין מנהלי די שולי, של דיווח שנראה על פניו (בטעות) לא מדויק, בדו"ח של קבוצת בזק לבורסה. אי אפשר לנפח את השטות ההזויה הזו יותר מדי, רק בגלל שזה קשור בשאול אלוביץ', "החבר של ביבי").
השכל הישר והחוק הקיים בישראל מצביעים על כך, שעם כל הנאשמים ב"תיק בזק" היה צריך "לסגור עסקה" (כמו שנסגרה עם "חברת חלל" ועם סטלה הנדלר), על הטעות, או אי הדיוק, בדיווחים של בזק וחברת חלל לבורסה. כי זה ענין מנהלי פשוט ודי שולי אפילו, של קנס מנהלי. זה הכל.
ייתכן ועוד טרם תחילת המשפט, חלק מהנאשמים בתיק הזה "יסגרו עסקאות" עם הפרקליטות, לעבור למסלול של קנס מנהלי, בדומה לסטלה הנדלר, כי למיטב הערכתי, גם הפרקליטות יודעת שאין כאן שום דבר פלילי.
כך, הפרקליטות הופכת כל מהלך עסקי חוקי וכל טעות שטותית וחסרת משמעות בתחום העסקי -לפלילי. זאת, רק בגלל ששאול אלוביץ' ("החבר של נתניהו", כנטען ב"תיק 4000"), מעורב בזה אישית.
זה פשוט לא ייאמן. "תפירת תיק" בחוטים גסים בצורה כי מזעזעת שיכולה להיות. "סדום ועמורה".
לסיכום:
בלי בדיקה אין תיקון ליקויים (שנחשפים כאן למעלה, בדגש על "תיק בזק") ואין יכולת לשפר, להשתפר ולתקן. שלא לדבר על הענשת מי שחטא.
כך, ש"תפירת תיקים" תמשיך להיות הנורמה המשפטית בישראל, בחיסול קריירות של מי שמפריע ל"קליקה".
בנושא של "תפירת תיקים", איןמנגנון משום סוג בישראללטפל בזה (בשונה מהנעשה בכל מדינות העולם הדמוקרטי).
כפי שציינתי פעמים רבות בסדרת הכתבות, גם אם נתניהו יזוכה לחלוטין, או יורשע בסעיפים שוליים וללא קלון, לא יקרה מאומה למעלילים, לשקרנים ולתופרי התיקים.
לכן, אני חוזר וכותב שוב ושוב, שזה נושא שאמור היה להיות מטופל אתמול, היום, ממש היום, לא מחר, כי ההתיישנות חיסלה ומחסלת כל תהליך של בדיקה, חקירה, הענשת חוטאים והפקת לקחים.
מאז "פרשת דרייפוס" לא היו שיבושי חקירה ומשפט כאלה ענקיים, מקוממים ומדהימים, בהיסטוריה המשפטית של המדינות הדמוקרטיות בעולם.
את תיק 4000 יש לבטל היום, במיוחד לאחר קריסת "תיק בזק", וסבורני, שעל היועץ המשפטי לממשלה כבר היום "להניח את המפתחות על השולחן" וללכת הביתה, לאור מה "שבישל", ב"התנקשות המשפטית" החמורה הזו.
זה גם לטובתו ולטובת שלטון החוק והצדק במדינת ישראל.
עדכון 3.1.21: א. פורסם כתב האישום המתוקן בבית המשפט המחוזי בי-ם. כתב האישום המתוקן נמצא כאן, וגם כאן, גרסה נוספת עם סימון בצהוב מה השתנה בין כתב האישום הקודם והנוכחי - כאן.
על פי "מאפייני המסמך" בכתב האישום המתוקן (בתצלום מצד שמאל), אנו נמצאים ב"סרט חוזר" של המעבר בין "כתב החשדות" ל"כתב האישום" הראשון, כפי שחשפתי בזמנו: כאן.
כלומר, ואפשר לראות זאת בתצלום כאן מצד שמאל, מי שהכינה את "כתב החשדות", "כתב האישום" הראשון ו"כתב האישום" השני זו אותה עו"ד הדר ויינשטיין, יד ימינה של עו"ד ליאת בן ארי.
על פי גרסת ה-Word וה-PDF בדיוק כמו קודם, כל המסמכים הוכנו בפרקליטות מיסוי וכלכלה בת"א ללא כל בקרה ו\או שינוי, אפילו לא במילה, של לשכת היועמ"ש או מישהו אחר בפרקליטות המדינה, שאולי חושב אחרת.
בדיוק כמו בפעם קודמת, שהשימוע לא עניין אותה בכלל (ולכן עו"ד ליאת בן ארי יצאה לספארי בדרום אפריקה, במקום להקשיב לשימוע), כך גם הפעם, מה שהחליט בית המשפט ומה שהפרקליטות עצמה החליטה ב"תיק בזק": "לא עניין אותה". בכלל.
היא (ליאת בן ארי ויד ימינה שכותבת עבורה הכל), נמצאות מעל לכל חוק, נורמה או החלטות בית משפט בישראל. מדהים.
כך נראה, שלא עניינו בכלל את אנשי הפרקליטות כל ההחלטות שלהם עצמם (בתיקי בזק ו-4000) מהשבוע שעבר (כמפורט כאן למעלה)... וגם החלטות בית המשפט...
כך הם מיישמים את הכלל: אם תפסו אותך בשקר קטן, תפברק שקר שני - גדול ממנו...
גם כמות העדים של התביעה עלתה מ-333 ל-338.
כך, ראשי הפרקליטות בגיבוי היועמ"ש גם צפצפו על ההחלטות של עצמם.
כלומר, ורק לשם הדוגמה: כל הבקשות לוואלה!, שהועברו דרך זאב רובינשטיין, שכבר תיקו נסגר ע"י הפרקליטות בשבוע שעבר, קיימים עדיין בכתב האישום, כאילו כלום... זאב רובינשטיין מופיע מעל ל-80 פעם כמתווך בידיעת הנאשם (נתניהו), לאחר שהפרקליטות בעצמה קבעה' שאין דבר כזה וזה לא נכון וסגרה לו את התיק. פשוט לא יאומן.
"סדום ועמורה" זה קטן ליד מה שיש כאן.
ב. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט נוקב בעקבות כתב האישום המתוקן (כביכול): "כתב האישום המתוקן חושף את הבלוף הגדול של מנדלבליט ובן ארי ומוכיח (שוב) את תפירת התיקים.
**************************************************
תופרי התיקים טוענים שנתניהו היה מעורב ישירות בכ-150 אייטמים עבורו ובני משפחתו ב-4 שנים והוא היה מודע לכך.
א. אין להם שום הוכחה ישירה לכך.
ב. הפרקליטות ממשיכה לא להפריד בין נתניהו לבני משפחתו ומצפצפת על דרישת בית המשפט.
ג. הפרקליטות ממשיכה לטעון שזאב רובינשטיין תיווך באייטמים למרות שרובינשטיין אומר שעשה זאת על דעת עצמו ותיקו נסגר.
ד. והחשוב מכל: ב-4 שנים התפרסמו כ-8000 אייטמים על נתניהו ובני משפחתו. כלומר, על פי גרסת הפרקליטות בקושי 2 אחוז ״זכו״ להתערבות מנתניהו - וגם זה מספר שנופח על ידי הפרקליטות.
על זה מעמידים ראש ממשלה לדין? ביזיון."
ג. ראש הממשלה בנימין נתניהוהגיב הערב (ראשון) על הגשת כתב האישום המתוקן נגדו. מטעמו של רה"מ נמסר: "התפוצץ הבלון של תיק 4000.
הפרקליטות בקושי הצליחה למצוא 10 פניות תקשורתיות של רה"מ לוואלה ב-4 שנים, ממוצע של פנייה אחת בחצי שנה, בשעה שבתקופה זו נכתבו על רה"מ בוואלה כ-10,000 כתבות.
זה חלקיק מזערי ממספר הפניות של פוליטיקאים אחרים למו"לים, עורכים וכתבים. כל שאר הפניות התקשורתיות שהפרקליטות מציינת הן פניות שגרתיות מטעם הדוברות, כגון דיברור נאומו של רה"מ בקונגרס נגד הגרעין האיראני או דברור ביקוריו המדיניים ביפן.
באופן אבסורדי הפרקליטות מגדירה פעולות דוברות שגרתיות אלה כפעולות פליליות. נחשף הבלוף והתברר שלא היו פניות חריגות מצד רה"מ ולא הייתה היענות חריגה מטעם וואלה.
מעניין לראות כמה פעמים פנו היועמ"ש והפרקליטות לכתבי משפט מסויימים, עורכים ומו"לים ב-4 השנים האחרונות.
ושיא האבסורד – בשום מקום בעולם לא הוגש כתב אישום נגד איש ציבור בגלל סיקור תקשורתי. זה מה שקורה כשמנסים בכל דרך לתפור תיק לראש ממשלה חזק מהימין"."
ד. אלי ציפורי הוסיף כאן פוסט: "תפירת התיקים נחשפת: מנדלבליט, שי ניצן וליאת בן ארי לא הצליחו לחבר בין נתניהו לבקשות לוואלה; התיאורים כלליים כמו "נתניהו היה מעורב", "היה מודע", "הפנייה הועברה באמצעות ניר חפץ/זאב רובינשטיין", "הפנייה הועברה באמצעות גורם לא ידוע"; ובלאו הכי: רוב גדול של הפניות שגרתיות לחלוטין ונעשות מדי יום בין דוברים של פוליטיקאים לבין כלי התקשורת.
*******************
הנה חלק מהבקשות שנכללו בכתב האישום ההזוי והתפור: קבלת פנים לקנצלרית גרמניה; עלייה לקברו של יוני נתניהו ז"ל; סיוע של שרה נתניהו ליום כיף לילדים חולי סרטן; אזכרת שמואל בן ארצי, אביה של שרה נתניהו; הלוויית אריאל שרון ז"ל; מפגש נתניהו ורעייתו עם יתומי צה"ל; פרסום מצבו הרפואי של נתניהו; כתבה העוסקת ביאיר נתניהו; ביקור ראש ממשלת יפן בישראל; נאום שגריר ישראל בארה"ב; סיור נתניהו ורודי ג'וליאני במרכז מורשת בגין; פרסום על יאיר נתניהו וחברתו החדשה; מפגש נתניהו ורעייתו עם מריה קארי; דבריו של צחי הנגבי ביחס לגרעין האיראני; סיקור הסכם הגרעין עם איראן; דברי נתניהו ביחס לאירוע הדקירה במצעד הגאווה; פגישת שרה נתניהו עם מפגינות למען השלום; הכנסת הכלבה קאיה להסגר; שידור נאומו של נתניהו בוועידת איפא"ק.
תגידו – מנדלבליט, בן ארי ושי ניצן – אתם לא מתביישים?."
ה. בהתייחס לכתוב כאן למעלה, "עו"ד איריס ניב סבאג ועו"ד דפנה שטינברג ממשרד שינמן-נגב-ניב המייצגות את רון אילון (מנכ"ל YES, המואשם בתיק בזק באישום הראשון), מסרו בתגובה: ""רון אילון פעל בתפקידו כמנכ"ל יס בתום לב, באופן ענייני, מקצועי ולגיטימי, מתוך מחשבה על טובת החברה בלבד. כתב האישום עוסק בעסקה שלרון אילון לא היה קשר אליה, אשר נערכה בין חברות שהוא לא היה נושא משרה בהן, וגם לפי הפרקליטות בכתב האישום לא צמחה לו כל טובת הנאה. לרון אילון עומדות טענות עובדתיות ומשפטיות כבדות משקל, שיובאו בפני בית המשפט ואנו מאמינות שהן יובילו לקביעה כי הוא לא עבר עבירה".
ו. אלי ציפורי הוסיף כאן פוסט קצר: "אם היו מכינים כתב אישום לדרישות החריגות (שנענו) של הפרקליטות ומנדלבליט מאביעדגליקמן במיוחד וגם מרביב דרוקר, זה לא היה מסתכם ב-300 בקשות ב-4 שנים, אלא באלפי בקשות שנענו. ואם ניקח בחשבון את הבקשות משאר השופרות הפזורים בתשקורת מדובר ב-10000 בקשות לפחות לסיקור חיובי שחלקן נעשו בתמורה להדלפות פליליות מתיקי נתניהו."
ז. אלי ציפורי הוסיף כאן פוסט נוקב: "ליאת בן ארי צפצפה על בית המשפט ולא תיקנה כתב האישום לפי דרישתו: בית המשפט דרש לא ״לערבב״ בין נתניהו ובני משפחתו אבל בן ארי המשיכה לערבב; בית המשפט דרש לא להשתמש במילים כוללניות, אבל בן ארי צפצפה והמשיכה להשתמש במילים כמו ״נתניהו היה מעורב״, ״גורם לא ידוע״ ו״אינדיקציות״. ליאת בן ארי ממשיכה לחשוב שהיא יכולה לעבוד על כולם."
ח. אלי ציפורי הוסיף כאן עוד פוסט נוקב: "ליאת בן ארי, את רמאית.
***********************************************************************
85 פעמים מופיע שמו של זאב רובינשטיין בכתב האישום המתוקן, כ-70 פעמים הוא אחראי כביכול להנחיות שקיבל מנתניהו או מבני משפחתו בנוגע לוואלה. אלא שיש בעיה קשה: תיקו של רובינשטיין נסגר כמתווך לשוחד לכאורה וגרסתו היתה: הפניות לוואלה - על דעת עצמי. אז איך מכניסים אותו לכתב האישום? איזו רמאות."
עדכון 4.1.21: א. פורסם כאן ב"מעריב" (כותרת בלבד): "פרקליטו של נתניהו מסביר: זו הסיבה שיזוכה באופן מלא בתיק 4000.
עו"ד בועז בן צור, אחד מחברי צוות ההגנה של ראש הממשלה, שוחח עם אראל סג"ל ודוד ורטהיים על כתב האישום המתוקן שהוגש אמש בפרשה: "שום דבר שם לא חריג"."
ב. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט מעניין: "התשקורת, בראשות "הארץ דה מרקר" ואח"כ ערוצי התעמולה, הם אלו שהחלו בתפירת תיק 4000: ב"הארץ דה מרקר" הדביקו ל"פרשה" את המונח "תיק 4000" עוד לפני שהתחילה חקירה נגד נתניהו בתיק.
*****************************************************************************************************************
שימו לב לתאריכים הבאים:
ב-12.7.2017, כשפרשת בזק היתה בתחילתה (זו פרשה נפרדת), נתי טוקר ואמיתי זיו מ"הארץ דה מרקר", קוראים לחקור את נתניהו תחת הכותרת: "כן, זו פרשה 4,000: הגיע הזמן לחקור את הקשר בין נתניהו לבזק".
10.11.2017, גידי וייץ, שהחל את כל הטררם השקרי בנושא, כותב במפורש: "פרשה 4000, ראיות בתיק בזק מחזקות את החשד שנתניהו ניהל יחסי תן וקח עם הבעלים אלוביץ'". איך יש ראיות כאלו, כשבתיק בזק נתניהו בכלל לא נמצא?
14.11.2017: עו"ד שחר בן מאיר ועו"ד יובל יועז, שמזוהים עם השמאל, עותרים לבג"ץ בבקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו בעניין בזק כשהם כותבים "ממצאים העולים מחקירה הפרשה הקרויה תיק 4000". מאיפה הם ידעו זאת? ניחשו?
ואתם יודעים מתי נפתחה החקירה בתיק 4000 באישור היועץ המשפטי לממשלה? ב-1.2.2018 לפי הודאתו לבית המשפט.
ברור לעין שהתשקורת עשתה כאן יד אחת עם הפרקליטות ומנדלבליט כדי לייצר יש מאין את תיק 4000.
תודה לאבי וייס."
עדכון 5.1.21: א. אבישי גרינצייג (כאן) פרסם ב"גלובס" את הידיעה הבאה (כותרת בלבד): "מנדלבליט לבית המשפט: אישרתי כל שלב בחקירות נתניהו; אין חובה לאישור בכתב. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט צפוי לטעון כי לא רק שניתנה הסכמה ראשונית על ידו לפתיחת הבדיקות או החקירות בשלושת תיק החקירה, כל אחד בזמנו, כמתחייב מהחוק, אלא גם אישר אישית בשלבים שונים עוד עשרות רבות של פעולות חקירה בתיקים."
ב. פרקליטות מיסוי וכלכלה בת"א, עו"ד שירי גפני, עוד עוזרת של עו"ד ליאת בן-ארי שווקי, הכינה את תשובת היועמ"ש (עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט) במסמך שמכונה "אישורים" של היועמ"ש לחקירת נתניהו.
השיטה הישנה של "הקליקה" פועלת כאן בענק: תפסו אותך בשקר קטן, תמציא שקר גדול, חדש וענק. כך, שישכחו את השקר הקודם.
הומצאו כאן תאריכים ואישורים חדשים שלו (כולם בע"פ), בשיטת הפברוק של "ניירות זיכרון דברים" בדיעבד, שאיש לא ראה וכנראה לא יראה. ככה "תופרים תיקים".
הלינק לאישורי היועמ"ש מהיום יש כאן.
תגובת הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בת"א יש כאן.
את שיטת הכזבים של ד"ר מנדלבליט חשפתי מזמן להלן: http://bit.ly/Tik4000No33.
התשובה הזו של הפרקליטות לבית המשפט סותרת את מה שעולה בפסיקה: ע"פ 6/80, חסבלה נ' מ"י שבו נקבע שאישור היועמ"ש (במקרה כאן לכתב אישום) נדרש בכתב ומראש.
כ"כ זה סותר לחלוטין את האמור בספר ההדרכה לבחינות ההסמכה של עורכי הדין, שיש בתצלום כאן משמאל.
בתגובתו, עו"ד ד"ר מנדלבליט שילש את כמות האישורים מול מה שהפרקליטות כתבה בתגובות הקודמות לבית המשפט, כך שהאישורים החדשים שהמציא - מכסים את כל החקירות המוקדמות, בכל התיקים... איך זה קודם לא ידעו בפרקליטות על כל האישורים הללו??
תגובת פרקליטי נתניהו נמצאת כאן. התגובה בתמצית: "המזכר שהוגש מבזה, פשוטו כמשמעו, את החלטת בית המשפט הנכבד." לכן, עורכי הדין של נתניהו יערעו על כך וידרשו לבטל את כתב האישום.
ג. פורסם כאן באתר 0404 (כותרת בלבד): "הליכוד: "תשובת הפרקליטות מוכיחה שהיא שיקרה ושמעולם לא היה אישור יועמ״ש לפתיחה בחקירה נגד רה"מ"."
ד. אלי ציפורי כתב כאן פוסט נוקב בזו הלשון: "השערורייה הענקית: מנדלבליט מודה בתשובת הפרקליטות שאין שום אישורים בכתב לפתיחת חקירות נתניהו והכל מתבסס על אישורים בעל פה. ליאת בן ארי מצרפת היום "מזכר" של מנדלבליט שלוקח אחריות על כל הפעולות הבדיקה והחקירות של נתניהו, אבל מעבר לכך אין שום מסמך על אישורי חקירה.
יחד עם זאת, מנדלבליט נפל בפח: הוא מודה בעצם ולוקח אחריות על תרגילי החקירה של ניר חפץ ואור אלוביץ', למרות שיצר את הרושם שלא ידע עליהם בכלל (לפחות על תרגיל החקירה של ניר חפץ נודע לו בשימוע). מנדלבליט וליאת בן ארי הם שקרנים פתולוגיים."
ה. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט קצר ונוקב לאור תגובת היועמ"ש לבית המשפט המחוזי בי-ם: "תרבות השקר והזיוף של מנדלבליט: אין אישורים בכתב לחקירות נתניהו? אז נמציא ונשחזר אישורים עם המשפט המדהים: ״האישור ניתן במסגרת תרשומת פנימית *מאוחרת* שנכתבה על דעתי״(!).
רוצה לאמר: המצאתי ופיברקתי אישורים בחוכמה בדיעבד."
ו. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט נוסף: "הסיפור של אישורי מנדלבליט הלא קיימים לחקירות נתניהו הוא פשוט מאוד: שי ניצן וליאת בן ארי התנהגו כמי שמנדלבליט מונח בכיסם (מוחזק בגרון ונסחט) ולכן הם לא טרחו בכלל לעדכן אותו בפתיחת החקירות נגד נתניהו. עכשיו נוצר הצורך לפברק אישורים ומכאן הדרך קצרה לביזיון בית המשפט. בן ארי מצפצפת בפעם השנייה על החלטות בית המשפט השבוע בלי להניד עפעף. היא הרי בטוחה שהיא מעל לחוק."
ז. אלי ציפורי הוסיף כאן עוד פוסט: "לכל הקשקשנים והעבדים הנרצעים של הפרקליטות שטוענים שאין צורך לאישור בכתב. פרקליטי נתניהו הוכיחו שדיני המנהל הציבורי מחייבים אישור כתוב ומנומק וזאת על פי פסיקת העליון כפי שבאה לידי ביטוי בעתירה של... התנועה לאיכות השלטון (ראו צילום). אופס, עוד מכה לטהרנים ולכזבנים."
עדכון 6.1.21: א. פורסם כאן מ"כאן חדשות": "פרסום ראשון: רה"מ נתניהו מבקש לדחות את הדיון בתשובתו לאישום נגדו שהיה מתוכנן לשבוע הבא - ולדון במקום זאת בבקשתו לבטל את האישום בשל העדר אישור היועמ"ש, לטענתו, לחקירות"."
ב. הבקשה של כל הנאשמים לדחות את מועד הדיון הקרוב ולקיים במקומו דיון בבקשה לביטול כתב האישום נמצא כאן.
ג. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט מפורט שהייתי שותף מלא בהכנתו:
"כל השקרים של מנדלבליט וליאת בן ארי במסמך שנשלח אתמול על תיק 4000: בלבולים בתאריכים, שינויים מגרסאות קודמות והקשר של כל זה לעיתון הבית שלהם "הארץ דה מרקר" ולתפירת התיקים.
***********************************************************************
תשובת הפרקליטות אתמול לבית המשפט חושפת לא רק את ההמצאות והפברוקים בנוגע לאישורי מנדלבליט לחקירות נתניהו אלא גם איך בן ארי ומנדלבליט משנים פעם אחר פעם גרסאות בנוגע לפתיחת החקירות נגד נתניהו – בבחינת אם שקר אחד לא תופס, אז נמציא עוד ועוד שקרים. הנה כל השקרים והקרדיט הוא לאבי וייס, שעושה עבודת קודש. 1. ההודעה הקודמת של הפרקליטות בדצמבר 2020 נקבה בשני תאריכים שבהם נתן מנדלבליט אישורים לכאורה לחקירות נתניהו: ב-1.2.2018 וב-5.2.2018. בהודעת מנדלבליט קודמת על ההחלטה להעמיד את נתניהו לדין בפברואר 2019 צץ לו תאריך נוסף, דצמבר 2017 (ללא יום ספציפי) שבו מנדלבליט אישר "השלמת חקירה" ב"תיק בזק" לחקירה נגד נתניהו. כאמור, הגרסה הקודמת של הפרקליטות לבית המשפט נקבה ב-2 תאריכים בלבד. 2. בהודעה אתמול, בחתימת מנדלבליט עצמו, הכל השתנה לפתע. יש 4 תאריכים לאישורים, לא 2 ולא 3 של הגרסאות הקודמות. אז מה נכון? או שבפרקליטות אימצו את הלכת אילנה דיין: תמיד יש אמת לשעתה. ויש עוד הלכה שהומצאה: תמיד זה "תיעוד בתרשומת פנימית שנכתבה על דעתי" (ואיפה התרשומת? פוף, נעלמה). 3. ניחא, בואו נתחיל בתאריך הראשון שננקב: 2.10.2017 שבו לטענת מנדלבליט הוא אישר לבדוק טענות לפיהן "המניע לכך שבוצע פעולות במשרד התקשורת לטובת בזק קשור ליחסי ראש הממשלה ובעל השליטה בחברת בזק". רגע, מהיכן הגיעו הטענות הללו? הרי במועד זה נתניהו לא היה בכלל בחקירת "תיק בזק" (לא בחקירה סמויה ולא בגלויה ולא בחקירת מי מהעדים והחשודים ב"תיק בזק"). התשובה האפשרית: מידע שהגיע מכיוון אחד: העיתונות – ובמיוחד "הארץ דה מרקר" שהקפיד לשטוף את המוח בשקרים הללו. 4. התאריך הבא שננקב: 14.12.2017 – שבו לטענת מנדלבליט הוא אישר "השלמת חקירה בתיק בזק... לחקור עדים לבדיקת טענות לביצוע עבירות ע"י ראש הממשלה במסגרת תיק בזק". שוב, מי העלה את הטענות האלו? הרי אילן ישועה נחקר לראשונה רק ב-28.12.17 ורק אז, על פי מסמך החקירה שלו, העביר חומרי הקלטה לחוקרים. התשובה האפשרית: אילן ישועה הפך למודיע כבר מ-12.12.17, לפי הדלפות בעבר לעיתון; אפשרות נוספת משלימה: הגשת הבג"ץ ע"י עו"ד שחר בן מאיר ויובל יועז מהשמאל ב-14.11.17 שהייתה כנראה הטריגר להשלמת החקירה והכנסת נתניהו למסגרת החקירה. 5. בכל מקרה, עו"ד יהודית תירוש, יד ימינה של ליאת בן ארי, שיקרה באחד הדיונים כשאמרה שישועה נחקר ב"הודעה הראשונה כעד כי כל החשד הזה עוד לא היה, היה חשד אחר כנגד פילבר והוא הובא כעד כמו חפץ...". כלומר, תירוש סתרה את הודעות הפרקליטות עצמה וגם של מנדלבליט, כנראה בניסיון לטייח את כל נושא האישורים הלא קיימים. 6. התאריך הבאה שננקב: 17.1.2018, שבו אישר מנדלבליט ל"לחקור אדם בחשד לשיבוש מהלכי משפט ומתן שוחד לראש הממשלה". מי האיש הזה שנתן שוחד לראש הממשלה וגם שיבש מהלכי משפט? למה אין כאן שם של החשוד הזה? הרי המעצרים והחקירות הגלויות בתיק 4000 החלו רק בפברואר 2018 והרי זה לא יכול להיות אילן ישועה, כי הוא לא נחקר על שיבוש הליכי משפט. האפשרות: מי שנחקר הוא שאול אלוביץ' שיש נגדו אישום בכתב האישום בדיוק בנושא הזה, אבל הפרקליטות מסתירה את שמו בהודעה, כי זה יחשוף שהיא התחילה לחקור את נתניהו בפועל, עוד לפני התאריכים שנקבה.
7. התאריך הבא שננקב: 5.2.18 – התאריך היחיד שמתאים להודעה הקודמת של הפרקליטות (פתיחת החקירה נגד נתניהו) – ואילו התאריך 1.2.18 פשוט נעלם הפעם. כלומר, הפרקליטות ממש לא יודעת בעצמה מתי נפתחו חקירות נתניהו ומשנה גרסאות פעם אחר פעם.
השורה התחתונה: בכל הודעה של הפרקליטות ושל מנדלבליט מתגלה שקר נוסף. זה מה שקורה שתופרים תיקים בצורה כה מרושלת."
ד. אלי ציפורי העלה כאן פוסט נוקב בזו הלשון: "הנה ההוכחה לכך שבן ארי הסתייעה בכתבות השקריות של ״הארץ דה מרקר״ כדי לתפור את תיק 4000.
**********************
אחת מפעולות החקירה של הפרקליטות-משטרה, עוד לפני פתיחת החקירה הרשמית של נתניהו (פברואר 2018) היתה תפיסה/שימוש של הכתבה של גידי וייץ עוד ב-2015 שטענה שוואלה משרת את נתניהו וקרא לו בכוונת זדון כאתר חדשות פופולרי, למרות שהוא רחווק מכך. וייץ, אגב, הוא בור מוחלט בענייני כלכלה ובמיוחד בור בענייני שוק התקשורת, דבר שלא הפריע לו לכתוב על דברים שהוא בכלל לא מבין.
עוד הוכחה לכך שכתב האישום בתיק 4000 הוא למעשה העתק-הדבק לתיאוריות השקריות של ״הארץ דה מרקר״."
ה. פורסם כאן באתר החדשות 0404 כך: "דרמה ענקית: בית המשפט דחה את עמדת היועמ"ש והורה לפרקליטות להעביר מיד את האישור לפתיחה בחקירת רה"מ. בית המשפט דחה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט והורה לפרקליטות להעביר מיד לסנגורי ראש הממשלה את המסמכים שלטענתם מהווים אישור יועמ״ש לפתיחה בחקירה נגד רה״מ נתניהו.
בנוסף, דחה בית המשפט את בקשת ראש הממשלה נתניהו לדחות במספר ימים את מתן המענה לכתב האישום נגדו."
ו. אלי ציפורי פרסם ההחלטה המפתיעה כאן כך: "עוד דרמה ועוד מכה לפרקליטות ולליאת בן ארי: בית המשפט דחה את עמדת מנדלבליט והורה לפרקליטות להעביר מיד לפרקליטי נתניהו את המסמכים שלטענתם מהווים אישור יועמ״ש לפתיחה בחקירה נגד נתניהו. הדיון בתשובת נתניהו לכתב האישום לא יידחה."
ז. החלטתו המפתיעה של בית המשפט המחוזי בי-ם מהיום אחר הצהריים - כאן.
ח. אלי ציפורי העלה כאן פוסט נוסף ונוקב בסיוע מלא שלי בזו הלשון: "כל השקרים של מנדלבליט וליאת בן ארי בתאריכי החקירות בתיקי 1000 ו-2000 - שינוי גרסאות והמצאת תאריכים נוספים.
***********************************************************
השקרים של התאריכים כפי שתיארתי בפוסט בבוקר בעזרתו של אבי וייס חוזרים על עצמם ביתר שאת בכל הנוגע לחקירות בתיקי 1000 ו-2000 (האישורים התקבלו בד"כ בבת אחת על 2 התיקים, כפי שמובן מההודעות):
א. בהודעת היועמ"ש על "כתב החשדות" מ-28.2.19 יש אזכור של 2 מועדים של אישורים לחקירת רוה"מ:
1. 10.7.16- אישור לבצע בדיקות ראשוניות.
2. דצמבר 2016 (ללא תאריך ברור) - אישור לחקירה.
ב. בהודעת הפרקליטות לבית המשפט בנוגע לתאריכי האישורים של היועמ"ש, הודעה מ-21.12.20, יש לנו כבר תאריכים נוספים, סה"כ 3 מועדי אישורים, לא 2 כמו בהודעה הקודמת.
1. 25.12.16 - תאריך שמתאים להודעה הקודמת (שמדברת על דצמבר 2016).
2. הודעה לציבור ב-2.1.17 שבה כתוב שאישור היועמ"ש ניתן ב-10.7.16, התאריך מתאים להודעה הקודמת.
3. התאריך: 5.1.2017.
ג. בהודעת מנדלבליט לבית המשפט מ-5.1.21 פתאום כל התאריכים השתנו. יש כאן 7 מועדי אישורים (במקום ה-3 שהיו קודם ובמקום 2 בהודעתו בכתב החשדות), שבשני מועדים יש אזכור של עוד 2 תאריכים ("הודעה לציבור" ו"עדכון בכירי המערכת"), סה"כ 9 מועדים של אישורי היועמ"ש.
1. 3.3.16.
2. 26.6.16.
3. 6.7.16 שהוביל להודעה לציבור ב-10.7.16.
4. 1.9.16.
5. 12.12.16 הודעה אישית של היועמ"ש לנתניהו, ב-15.12.16 הוא מעדכן בהחלטה את בכירי המערכת.
6. 25.12.16
7. 5.1.17.
מכלל 9 המועדים החדשים שנולדו להם לפתע בהודעת היועמ"ש מ-5.1.21 - רק שלושה תאריכים תואמים לתאריכים הקודמים (10.7.16, 25.12.16 ו-5.1.17). פשוט לא ייאמן, 6 התאריכים הנוספים מכלל 9 התאריכים שיש כעת במסמך בחתימת מנדלבליט לא תואמים בכלל את התאריכים הקודמים.
מכאן, שלא ברור מתי מנדלבליט משקר: כעת או בשתי הפעמים הקודמות, או יותר נכון לומר: משקר כל הזמן."
ט. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט אירוני בזו הלשון: "תפירת תיק 4000 ב-6 מספרים.
*******************************************************************************
10,000 – מספר האייטמים על נתניהו ומשפחתו בוואלה ב-4 שנים.
315 – מספר האייטמים על נתניהו ובני משפחתו ב-4 שנים שלטענת הפרקליטות היתה בהן "היענות חריגה" (3.15% מסך האייטמים).
150 – מספר האייטמים על נתניהו ובני משפחתו ב-4 שנים שלטענת הפרקליטות היתה בהן "מעורבות" של נתניהו למרות שאין לכך שום ראיות (1.5% בלבד מסך האייטמים).
70 – מספר האייטמים שבהם זאב רובינשטיין היה מעורב בפניות לוואלה, למרות שאמר שעשה זאת על דעת עצמו וללא כל קשר לנתניהו – ותיקו נסגר.
10 – הפעמים שבהן פנה נתניהו לאלוביץ' באופן ישיר (0.1% מסך האייטמים).
0 – זו ההשפעה של אתר וואלה על שוק התקשורת והפוליטיקה.
ועל ה-0 הגדול הזה תופרים תיקים לנתניהו."
עדכון 7.1.21: א. פורסם כאן ב"ערוץ 7" (כותרת בלבד): "אישורי היועמ"ש לפתוח בחקירות הועברו לפרקליטי נתניהו.
פרקליטות המדינה העבירה להגנה את אישורי היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בבדיקות ובחקירות בעניינו של ראש הממשלה."
ב. הודעת הפרקליטות המגוכחת נמצאת כאן מצד שמאל.
ג. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט קצר בנושא זה: "באישון לילה: נוכלי הפרקליטות פרסמו לפני זמן קצר הודעה די מוזרה על מסירת ״האישורים״ לפרקליטי נתניהו. מניסוח ההודעה נראה שמדובר בתרשומות (שחלקן הושחר) ולא באישור מסודר כנראה. משום מה נוכלי הפרקליטות החליטו לא לשתף את הציבור ב״אישורים״ שנמסרו ולעזאזל כל התירוצים המשפטיים לכך. הסיבה פשוטה: הם מפחדים."
עדכון 8.1.21: א. בית המשפט המחוזי בי-ם דחה את הדיון הקרוב ב"משפט האלפים" (בגלל הסגר) וטרם נקבע מועד חדש לדיון הבא. החלטת השופטים - כאן.
עדכון 10.1.21: א. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט נוקב, בעקבות החשיפה ב"גלובס" (כאן), בזו הלשון: "למי שהיה עוד ספק: אין אישורים של מנדלבליט לחקירות נתניהו, יש חרטוטים; ההודעה של הפרקליטות על העברת ה״אישורים״ היתה שקרית.
************************************************************
חחחחחחחחח
גם אבישי גרינצייג מ״גלובס״ הבין הערב סוף סוף שאין אישורים מסודרים של מנדלבליט לחקירות נתניהו, אלא כל מיני מיילים שאינם בבחינת אישורים מסודרים ורשמיים.
אבל, גרינצייג מדגיש ומדגיש ומדגיש שפעולות החקירה היו על דעתו ועל אישורו של מנדלבליט.
האמנם גרינצייג? הרי על תרגיל החקירה הלא חוקי של ניר חפץ הוא לא ידע.
אז גרינצייג, מה אתה אומר? הכל ספין דלוח? או שיש פה חתיכת שערורייה."
ב. אלי ציפורי מוסיף כאן פוסט שחובר בסיוע שלי: "מפעל השקרים של מנדלבליט ובן ארי: תאריכי האישורים בתיק 4000 שוב השתנו - השניים ממשיכים לבלף בלי להניד עפעף.
************************************************
תובנות של אבי וייס לאור התשובות המודלפות לפרקליטי נתניהו בנושא האישורים -
'לא יאומן אבל זו המציאות, על פי ההדלפה ב"גלובס" של אבישי גרינצייג בנוגע לתאריכי האישורים של מנדלבליט ב"תיק 4000", שוב משתנים התאריכים.
זאת, לפי הכלל הידוע מבית המדרש של מערכת אכיפת החוק בישראל: "תפסו אותך בשקר אחד, תמציא שקר שני, גדול ממנו".
הפרקליטות, לפי הוראת בית המשפט, העבירה לפרקליטי נתניהו הפעם לא פחות מ-6 תאריכים של "אישורי היועמ"ש" (הם לא בדיוק אישורים, אבל זו בעיה אחרת מנושא הפברוקים המשתנים של התאריכים):
25.9.17 -מסמך מעו"ד ליאת בן-ארי.
27.9.17 - מייל מפרקליט המדינה (שי ניצן).
2.10.17 - עוד מייל מפרקליט המדינה.
14.12.17 - מייל מלשכת היועמ"ש.
17.1.18 - ישיבה אצל היועמ"ש.
5.2.18 - ישיבה אצל היועמ"ש.
כלומר: כעת יש לנו 6 תאריכים, מהם רק 4 חופפים לתאריכים בדיווח של מנדלבליט (לבית המשפט) מה- 5.1.21 בחתימת ידו, 2 לא חופפים (25.9.17, 27.9.17).
בהשוואה לדיווח של הפרקליטות לבית המשפט ב-21.12.20 - מתוך 6 התאריכים שיש במסמכים שהועברו כעת, רק תאריך אחד חופף (5.2.18), חמשת התאריכים האחרים לא חופפים ולא קיימים (!).
בהשוואה לדיווח של מנדלבליט עצמו ב-28.2.19, רק תאריך אחד חופף (14.12.17) (וגם לא חופף לדיווח שאחריו), חמשת התאריכים האחרים לא חופפים ולא קיימים (!).
לסיכום: אחרי 3 שנים, הפרקליטות עדיין אינה יודעת מתי ניתנו אישורי היועמ"ש מנדלבליט לחקירת נתניהו ולא מסבירה מתי היא משקרת ומתי היא מתקנת את השקר הקודם בשקר חדש, כשכל פעם זה מגיע בתאריכים אחרים, שלא היו קודם לכן."
עדכון 11.1.21: א. דווח (כאן) שנקבע מועד חדש לדיון במשפט "תיקי האלפים": 8.2.20.
ב. פורסם כאן ב"ערוץ 20" בתכניתם של אראל סג"ל ובועז גולן הפער הבלתי מוסבר בתאריכים של מתן אישורים לחקור בתיקי נתניהו, בין גרסת היועמ"ש ד"ר מנדלבליט, כפי שניתנה בסוף השבוע החולף לפרקליטי נתניהו (לאחר התערבות בית המשפט המחוזי בי-ם בנושא זה), לבין גרסת המשטרה - כפי שפורסמה ע"י המשטרה עצמה בסיום שלב החקירות ולקראת הגשת "כתב החשדות".
ההבדלים הללו בתאריכים מוצגים בהבלטה בתצלום כאן מצד שמאל.
ג. אלי ציפורי העלה כאן פוסט חשיפה שבוצעה על ידי (בעקבות מאמר שפורסם כאן סעיף 6 שצילומו נמצא כאן) בזו הלשון:
"כך תפרה ליאת בן ארי את תיק 4000: "העלימה" ראייה מזכה לטובת נתניהו - מצגת שהוכנה לבקשתו של רה"מ בזמן אמת על כך שרוב האייטמים בוואלה עליו הם שליליים (64%); המצגת הוכנה *אחרי* אישור עסקת בזק-יס - כלומר, אין קשר בין אישור העסקה, שנתפס כשוחד בעיניה של בן ארי, לבין איזשהי תמורה שכביכול נתניהו קיבל מאלוביץ' קודם לאישור העסקה.
**************************************************************************************************************
עכשיו כבר ברור לכולם: אין אישורים לפתיחת חקירות נתניהו וגם לא יהיו. מה שהעבירה הפרקליטות באישון לילה ביום חמישי לפרקליטי נתניהו זה שברי אישורים לפעולות חקירה כאלו או אחרות, שרק מחזקות את הטענה שפעולות חקירה נגד נתניהו בתיק 4000 נעשו עוד לפני פתיחת החקירה הרשמית שבה נקב מנדלבליט (תחילת פברואר 2018 ועליה אין שום מסמך).
שימו לב לפרטים הבאים – בעזרתו האדיבה של אבי וייס - לפי ההדלפות לתשקורת:
25.9.2017 – ליאת בן ארי, התופרת הראשית, מבקשת "להעמיק חקר" בתיק 4000 בגיבוי של שי ניצן כמובן. ולמה? בשל "ממצאים ראיייתיים שעלו מתוך חקירת בזק, שעיקרם בקשות אנשים המקורבים לראש הממשלה שהועברו לשאול אלוביץ' ולמנכ"ל 'וואלה' עם בקשות סיקור לראש הממשלה ולמשפחתו". מה ה"ממצאים ראייתיים" הללו? בעיקר כתבות בתשקורת – במיוחד בעיתון "הארץ דה מרקר".
ב-14.12.2017 נשלח מייל ממנדלבליט ובו הוא מאשר "להעמיק חקר" בעקבות המלצת התופרת ליאת בן ארי באמצעות גביית גרסאות מן העדים אילן ישועה, יונתן שכטר וניר חפץ.
את ישועה וחפץ כולם מכירים, אבל מי הוא יונתן שכטר? ובכן, שכטר היה יועצו המדיני של נתניהו. ואיך הוא קשור לפרשה, עד כדי כך שהוא עד תביעה מס' 174 נגד נתניהו?
והתשובה היא: הוא לא ממש קשור. כל "חטאו" של שכטר היה שהוא העביר מנתניהו לפילבר מצגת להעברה לאלוביץ', שבה רואים עד כמה וואלה היה (ועודנו) אתר עם סיקור מוטה נגד נתניהו.
הסיפור הוא כזה: בזמן אמת ביקש נתניהו שתבוצע סקירה של התקופה שבין דצמבר 2014 לאוגוסט 2015 הן בוואלה והן בכלי תקשורת אחרים, כדוגמת הארץ, מעריב, ערוץ 2, ערוץ 10 (בזמנו), ידיעות ו-וויינט. נתניהו ביקש כי תיערך סקירה של מכלול הפרסומים הרלבנטיים בתקופה האמורה והסקירה הראתה בבירור כי מרבית הפרסומים בוואלה היו שליליים (64%), יתרתם ניטרליים (23%) ורק מיעוטם חיוביים (13%). כלומר, יש "ראיית זהב" לכך שנתניהו היה מודע לכך בזמן אמת לפיה לא רק שוואלה לא מעניק לו סיקור אוהד, אלא בדיוק ההיפך מכך.
נקודה קריטית: המצגת הועברה ב-14.8.2015 אחרי אישור עסקת בזק-יס (בסוף יוני 2015). כלומר, אין קשר בין אישור העסקה, שנתפס כשוחד בעיניה של בן ארי, לבין איזשהי תמורה שכביכול נתניהו קיבל מאלוביץ' קודם לאישור העסקה. נהפוך הוא: נתניהו אישר את עסקת המיזוג על פי המלצת כל אנשי המקצוע, בלי כל קשר לכך שהוא לא היה מרוצה מהסיקור בוואלה.
נקודה קריטית נוספת: מי שידע ככל הנראה על המצגת הזו הוא אילן ישועה וזה רק מחזק את הסימנים שישועה שימש כ"מודיע" תקופה ארוכה - כבר בשלבים מאוד מוקדמים של חקירת 4000, עוד בשלב של חקירת תיק בזק.
בקיצור: ליאת בן ארי רתמה את אילן ישועה לתפירת התיקים."
ד. סיכום שלי של השינויים בתאריכים של אישורי היועמ"ש בתיקי 1000 ו-2000 - כאן.
ה. סיכום שלי של השינויים בתאריכים של אישורי היועמ"ש בתיק 4000 - כאן.
עדכון 13.1.21: א. אבישי גרינצייג פרסם כאן ב"גלובס" מאמר (כותרת בלבד): "הפרקליטות מתקשה למצוא אישורים כדין של היועמ"ש לפתיחת החקירה בתיק 1000. בתשובה לכתב אישום שתוגש ביום א', תטען ההגנה כי נתניהו לא נחקר על חלק גדול מהמקרים שבהם התערב, לפי הנטען, בסיקור ב"וואלה" • בנוסף, יטענו הסנגורים כי יש לבטל את כתב האישום. זאת, מאחר שמנדלבליט לא אישר את חקירות רה"מ כדין • גלובס חושף את אישורי החקירה שניתנו."
ב. הסיכום שלי של השינויים בתאריכים של אישורי היועמ"ש בתיקי 1000 ו-2000 לאור הפרסום ב"גלובס": - כאן.
ג. בעקבות החשיפה ב"גלובס", אלי ציפורי (בסיוע שלי) פרסם כאן את הפוסט הנוקב הבא: "שערוריית האישורים לחקירות נתניהו - מנדלבליט וליאת בן ארי משקרים כל הזמן: סלט של הודעות, מיילים חלקיים, הודעות מבולבלות, תאריכים שמשתנים כל שבועיים – כך מנסה הפרקליטות לטשטש את העובדה הפשוטה: אין בידיה שום אסמכתא לאישורים לחקירות נתניהו.
********************
בדיקה שעשה אבי וייס: מנדלבליט ובן ארי משנים גרסאות בנוגע לתאריכי האישורים בקצב מסחרר בכל תשובה שלהם לבית המשפט – עוד עדות מוחשית לתרבות השקר בפרקליטות: לא הצליח לנו עם שקר אחד, אז ננסה את השני והשלישי וכך הלאה.
******************************************************************************************
הכאוס והשקרים של התאריכים בהודעות הרשמיות של מנדלבליט ובן ארי לגבי מתן האישורים לחקירות נתניהו רק הולכים ומתעצמים. בהמשך למה שפרסמנו (אבי וייס ואנוכי) בנוגע לתיק 4000 (בטוח שאין אישורים) וכעת לאור הכתבה האחרונה של חן מענית ואבישי גרינצייג מהיום ב"גלובס".
הפעם מדובר בחקירות בתיקי 1000 ו-2000 (האישורים התקבלו בד"כ בבת אחת על 2 התיקים, כפי שמובן מההודעות).
להלן ההשתלשלות של השינויים בתאריכי היועמ"ש בהודעות הרשמיות של רשויות החוק והאכיפה במדינת ישראל: א. בהודעת המשטרה מ-13.2.18 על סיום חקירת תיקי 1000 ו-2000 יש אזכור של 2 תאריכים:
1. יולי 2016 - אישור היועמ"ש להתחיל בבדיקה.
2. דצמבר 2016 - אישור היועמ"ש לפתוח בחקירה. ב. בהודעת הפרקליטות שנקראת ישיבת "קצה הקרחון" שעסקה בתיקים 1000 ו-2000, יש אזכור של 2 מועדים של אישורים לחקירת רוה"מ, תואמים לתאריכים של המשטרה:
1. 10.7.16- אישור לבצע בדיקות ראשוניות.
2. דצמבר 2016 (ללא תאריך ברור) - אישור לחקירה. ג. בהודעת הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בי-ם בנוגע לתאריכי האישורים של היועמ"ש, הודעה מ-21.12.20, יש לנו כבר תאריכים נוספים, סה"כ 3 מועדי אישורים, לא 2 כמו בשתי הודעות הקודמת.
1. 25.12.16 - תאריך שמתאים להודעה הקודמת (שמדברת על דצמבר 2016).
2. הודעה לציבור ב-2.1.17 שבה כתוב שאישור היועמ"ש ניתן ב-10.7.16, התאריך מתאים להודעות הקודמות.
3. 5.1.17. נולד לו תאריך חדש שלא היה קודם. ד. בהודעת מנדלבליט לבית המשפט המחוזי בי-ם מ-5.1.21 - בקושי שבועיים אחרי ההודעה הקודמת לבית המשפט, פתאום כל התאריכים השתנו (!).
יש כאן 7 מועדי אישורים (במקום ה-3 שהיו קודם ובמקום 2 בהודעתו בכתב החשדות ו-2 בהודעת המשטרה), שבשני מועדים יש אזכור של עוד 2 תאריכים ("הודעה לציבור" ו"עדכון בכירי המערכת"), סה"כ 9 מועדים של אישורי היועמ"ש.
התאריך הראשון: 3.3.16.
השני: 26.6.16.
השלישי: 6.7.16 שהוביל ל"הודעה לציבור" ב-10.7.16.
הרביעי: 1.9.16.
החמישי: 12.12.16 הודעה אישית של היועמ"ש לנתניהו, ב-15.12.16 הוא מעדכן בהחלטה את "בכירי המערכת".
השישי: 25.12.16
השביעי: 5.1.17.
כלומר: מכלל 9 המועדים החדשים שנולדו להם לפתע בהודעת היועמ"ש מ-5.1.21 - רק שלושה תאריכים תואמים לתאריכים הקודמים (10.7.16, 25.12.16 ו-5.1.17).
פשוט לא ייאמן, 6 התאריכים הנוספים מכלל 9 התאריכים שיש במסמך בחתימת מנדלבליט מ-5.1.21 לא תואמים בכלל את התאריכים הקודמים. ה. בכתבה של מענית וגרינצייג היום ב"גלובס" יש לנו שוב תאריכים חדשים:
1. 26.6.16 - הודעה על פעולת חקירה (זה לא אישור יועמ"ש לגבי נתניהו).
2. 6.7.16 - הודעה של היועמ"ש.
3. 10.7.16 - הודעת הפרקליטות לציבור.
4. 1.9.16 - הודעה על פעולת חקירה (זה לא אישור יועמ"ש לגבי נתניהו).
5. 12.9.16 - הודעה על פעולת חקירה (זה לא אישור יועמ"ש לגבי נתניהו).
6. 18.9.16 - מייל משי ניצן.
7. 12.12.16 - היועמ"ש מעדכן את נתניהו שייחקר.
8. 15.12.16 - עדכון היועמ"ש את "בכירי המערכת".
9. 25.12.16 - סיכום דיון ע"י היועמ"ש.
יש לנו כאן 9 מועדים עם מסמכים, אבל רק 7 חופפים לתאריכים הקודמים.
2 תאריכים נעלמו בין ההודעה של היועמ"ש מ-5.1.21 למועד העברת המסמכים לפרקליטים כמה ימים אחר כך: 3.3.16 ו-5.1.17.
במקום 2 התאריכים שנעלמו, נולדו להם לפתע שני תאריכים חדשים, שלא היו קודם בשום הודעה: 12.9.16, 18.9.16. לסיכום: אישורים לתיק 1000 לא נמצאים, אלו של תיק 2000 הם לא בבחינתם אישורים, אלא "סלט עגבניות" של דיונים, מיילים והודעות מבולבלות, עם תאריכים שמשתנים כל שבועיים. כמובן שעל תיק 4000 אין בכלל מה לדבר על אישורים, כי פשוט אין כאלה.
מכאן, שלא ברור מתי היועמ"ש מנדלבליט וליאת בן ארי משקרים: כעת, או בשלוש הפעמים הקודמות. או יותר נכון לומר: משקרים כל הזמן."
ד. אלי ציפורי הוסיף עוד פוסט בנושא זה כאן: "מדהים! כפי שחשפתי בעבר: מנדלבליט טוען שהמעקב (הלא ממש חוקי וללא כל חשד) אחרי יאיר נתניהו כמוהו כאישור לפתוח בחקירה נגד אביו בתיק 1000.
************************************************************************
שימו לב לקטע שצילמתי מתוך הכתבה של גרינצייג את מענית מ"גלובס" היום שבו מוצגת גרסת מנדלבליט בשם הקוד "לטענת היועץ", לפי "עמדת היועץ" "לשיטת היועץ" (אולי שידבר כבר וזהו?!): לפי מנדלבליט המעקב אחרי פעולותיו של יאיר נתניהו בבית מלון בת"א, שכללה חקירה של עובדים במלון ותפיסת המלון – כמוה כאישור לחקירת נתניהו האב בפרשת 1000(!), בלי צורך מעשי בכל אישור רשמי אחר.
אגב, לפי אחת הגרסאות המתעתעות של מנדלבליט האישור לחקירת נתניהו בתיק 1000 ניתן בסוף דצמבר 2016 ואילו פעולות החקירות בנוגע לבנו בוצעו כבר בספטמבר אותה שנה.
אתם מבינים שהפרקליטות ביצעה ציד מכשפות אחרי נתניהו ובני משפחתו? איזה שופט מאשר מעקב אחרי בנו של ראש ממשלה, בלי שום חשד ספציפי?."
ה. פורסם כאן ב"ישראל היום" (כותרת בלבד): "האם בפרקליטות המדינה מסתירים מידע מהותי מעורכי דינו של נתניהו?
הפרקליטות הודיעה לבית המשפט העליון ולסנגורי ראש הממשלה כי צירפו "בטעות" מסמך שבו נכתב כי שוחזרו הקלטות של אילן ישועה, אחד העדים המרכזיים בתיק 4000 • מדובר בשיחות עם עדי מפתח כמו ניר חפץ ואיריס אלוביץ' • הפרקליטות: "השיחות לא נמחקו, הועברו לסנגורים"."
עדכון 14.1.21: א. ריאיון מדהים (כ-10 דקות, ביחד עם אלי ציפורי) בתכנית הבוקר ב"גלי ישראל" של השדר הוותיק אבי רצון, כולל חשיפות חדשות שלא נשמעו עד היום, בתחום "תופרי התיקים" (הפעם בהקשר של השר בני גנץ: https://bit.ly/GantzCellularTowers) והשקרים הבלתי נגמרים של היועמ"ש והפרקליטות בנושא "האישורים" שלא היו ולא קיימים ב"תיקי האלפים" (https://bit.ly/Tik4000No50). כל החשיפות המזעזעות, בהקלטה בלינק כאן: http://bit.ly/NoConfirmationDoc.
ב. פורסם כאן ב"ישראל היום" (כותרת בלבד): "העליון על הפרקליטות: "התנהלות שגובלת בהטעיית רה"מ ועלולה לפגוע בהגנתו".
בית המשפט מתח ביקורת על התביעה, שלא עדכנה כשנודע לה שהתמלילים שנמסרו בתיק 4000 אינם מדויקים • בנוסף, הפרקליטות תיאלץ להעביר לסנגורי נתניהו חומרים נוספים בחקירה • במקביל, ההגנה תוכל לבצע פעולות לשחזור שיחות שנמחקו בטלפון הנייד של אילן ישועה."
ג. החלטת בית המשפט העליון בעררים של פרקליטי הנאשמים ב"תיקי האלפים" לקבל חומרים מהפרקליטות - כאן.
15.1.21: א. עלתה כאן התכנית ברדיו ובסרטון מקוון, התכנית המלאה של "בלי חשבון" מאלי ציפורי ב"גלי ישראל". מדקה 1:30:19: "אבי וייס על אחת מראיות הזהב שמזכות את נתניהו שהעלימה הפרקליטות וגם על 10 "ראיות זהב" בתיק 4000 שהיא הפיצה והתבררו כבלון ריק, כולל דיווח אחד של ברוך קרא (גילוי נאות: קרא תבע אותי)."
ב. ריאיון מדהים ברדיו ובסרטון מקוון (כ-10 דקות), בתכנית "בלי חשבון" מאלי ציפורי ב"גלי ישראל". פורסם תחת הכותרת: "אבי וייס ו ציפורי אודות "ראיית הזהב" כנגד נתניהו שנגנזה, לאחר שוייס העיר בציוץ שהיא "ראיית זהב" בעדו". לינק לריאיון כאן.
ג. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט ארוך ביותר שהוכן בשת"פ עמי (כותרת בלבד), המומלץ לקריאה: "חשוב מאוד ——-
9 הבלופים הגדולים ביותר של ליאת בן ארי ומנדלבליט בתיק 4000; כך הדליפה הפרקליטות לתשקורת שוב ושוב על "ראיות זהב" שלכאורה מפלילות את נתניהו – ובכל המקרים הן התבררו כפלופים.
******************************************************************* רביב דרוקר, אביעד גליקמן, גיא פלג, ברוך קרא, תומר גנון ("כלכליסט") ואלי סניור ("ידיעות אחרונות"): מה בין הפרסומים שלהם ובין האמת.
*******************
זה טקסט ארוך ומלא פרטים אבל חשוב מאין כמוהו – משום שהוא ממחיש לא רק עד כמה תיק 4000 תפור (ושאר התיקים) אלא את צורת העבודה של הפרקליטות – שיתוף הפעולה בינה לבין התשקורת בהדלפות מגמתיות, לעיתים שקריות לחלוטין, שכל מטרתן הייתה לייצר את הרושם הכוזב שיש "ראיות זהב" בתיק 4000 נגד נתניהו – למרות שאין ולא תהיה כזו.
הנה 10 המקרים שאסף ידידי אבי וייס – שעושה עבודת קודש בחשיפת כל הבלופים של תיק 4000."
עדכון 18.1.21: פורסם (כאן) "טיוטת תקנות מוסר תשלומים לספקים (הוראות תשלום החלות על מוסדות בריאות) תשפ"א – 2021. מטרת התקנות הינה להסדיר ביצוע תשלומים לספקים בעת מכירת טובין, מתן שירות או ביצוע עבודה לקופות החולים ולבתי החולים שבבעלותם וכן לבתי החולים שבבעלות ממשלתית או רשות מקומית, תוך התחשבות במגבלת התקציב הנתונה להחלת חוק זה."
כלומר: ב-18.1.21 נושא "מוסר התשלומים" עדיין לא התקבע לרוחב המשק הישראלי, דוגמת התחום הרפואי, שבו הנושא עדיין לא מוסדר, בתחילת 2021. אז איך אפשר לקבוע נורמות של "מוסר תשלומים" לחברת תקשורת פרטית בתחום הספציפי הזה, בהתייחס לעשור הקודם?
עדכון 28.1.21: א. עו"ד לינור יוכלמן, שהוחלט להעמידה לדין על עבירות מומצאות ב"תיק בזק", מספרת את הגרסה (הנכונה) שלה למה שהיה אז בבזק, בריאיון מקיף ובלעדי שלה ל"מעריב". ה"פרומו" של הריאיון המלא עמה ב"מעריב" (לכתב יהודה שרוני) - נמצא כאן.
ב.פורסם כאן באתר "מידה" ע"י אורי קליין (כותרת בלבד): "יומני היועמ״ש: אלו הם כלי התקשורת איתם נפגש מנדלבליט. חשיפת ׳מידה׳: 31 פגישות עם עיתונאים וכתבים רק בין 2019 ל-2020, כולל עם ׳ידיעות אחרונות׳ שאת החלטתם בתיק 4000 טרם קיבל. משהו לא טוב קורה בין צלאח א-דין לבין התקשורת הישראלית."
עדכון 29.1.21: פורסמה כאן הגרסה המלאה והמדויקת של עו"ד לינור יוכלמן, שתואמת 1:1 את מה שאני ניתחתי כאן למעלה, גרסה שפורסמה היום ב"מעריב": ע"י יהודה שרוני (כותרת בלבד): ""רצו שאתן להם את הראש של אלוביץ' כדי שהוא ייתן להם את הראש של ביבי" לינור יוכלמן, מזכירת דירקטוריון בזק לשעבר והמקורבת לשאול אלוביץ', חושפת בראיון ראשון ובלעדי את גרסתה למה שהתרחש מאחורי הקלעים בבזק ובעסקה עם יס." מומלץ לקריאה.
עדכון 30.1.21: א. אלי ציפורי העלה כאן פוסט נוקב (שסייעתי בחיבורו) בעקבות הריאיון עם עו"ד לינור יוכלמן ב"מעריב" בסוף השבוע (בתמונה משמאל): "העדות המטלטלת: ליאת בן ארי חיפשה את ראשו של נתניהו בתיק 4000 עוד לפני שהוא בכלל נחקר והיה לגביו איזשהו חשד.
**************************************************
וגם: החפיפניקיות המדהימה של אבישי גרינצייג מ"גלובס" בכל הנוגע לתיק 4000 שמיהר לנגח את העדות המטלטלת.
************************************
הראיון של לינור יוכלמן ב"מעריב" (שאפו גדול ליהודה שרוני), מזכירת דירקטוריון בזק לשעבר, צריך לטלטל כל אזרח במדינה (וחבל, שזה לא כולל את כתבי המשפט בישראל). יוכלמן, שמועמדת לדין בתיק בזק של רשות ני"ע (לדעתי על שטויות, משהו שיכול היה להסתיים באכיפה מנהלית) אמרה במפורש: "הם רצו שאתן להם את הראש של אלוביץ'' כדי שהוא ייתן להם את הראש של ביבי. אבל לפחות מבחינתי הדומינו לא נפל. לא נתתי להם את מה שהם ציפו, כי לא היה לי מה לתת. אבל היו אחרים שנתנו (רומזת לשלמה פילבר ולניר חפץ כנראה). בדיעבד התברר לי שלא אותי חיפשו אלא את אלוביץ', כדי שבתורו ייתן הם את ביבי. עוד בחקירה הראשונה ברשות יש שהציעו לי 'להציל את עצמי' ולתת להם את שאול. אם הייתי חושבת בזמן אמת שביצעתי עבירה כלשהי, אולי הייתי דואגת ללכת ולהקליט מראש כמו שעשו אחרים (מתכוונת לאילן ישועה). לו הייתי מוסרת בחקירות גרסה שתסבך את שאול, הייתי נחשבת כיום לאבירת שלטון החוק, ובטח לא עומדת לדין".
זמן קצר אחרי הראיון האמיץ מאוד של יוכלמן, התנפל עליה אבישי גרינצייג מ"גלובס", זה שתבע אותי - ועשה זאת בצורה מרושעת ויהירה, והכי חמור – לא נאמנה לאמת. "איני שופט אדם בשעת צערו וערב פתיחת משפטו אך לינור יוכלמן טוענת שתי טענות לא נכונות עובדתית", הוא כתב. ״היא לא הסכימה לעסקת טיעון. האמת היא שיוכלמן זו שהציעה, אך הפרקליטות סירבה ודרשה מאסר״.
ובכן, גרינצייג אפילו לא טרח לקרוא את הראיון המטלטל שלה לעומק ואת מה שיוכלמן אמרה. בראיון היא אמרה במפורש, וכמה פעמים, שהיא הציעה עסקת טיעון ודחו אותה. כמה דוגמאות:
1. "חוקרי רשות ני"ע היו מאוד קשים איתי ולא היו מוכנים להציע לי מה שהציעו למשל להנדלר״.
2. ״הייתי מוכנה להודות במשהו בסגנון של 'טעות בשיקול דעת' ולהסתפק באכיפה מנהלית. זה מה שמקובל לעשות בסוג כזה של טענות, וזה מה שנעשה גם במקרים אחרים. הרי בשביל זה יש אכיפה מנהלית. אבל בפרקליטות לא היו מוכנים לשמוע על כך ויש להם סיבות אחרות. אתה שואל ובצדק למה עם המנכ"לית כן עסקה ועם היועצת המשפטית לא, אז אין לי על כך תשובה. לאלוהים פתרונים".
3. "גם בא כוחי עו"ד בעז בן צור שאל מה אקבל במסגרת העסקה, ולא קיבל תשובה. הייתי מוכנה להודות במשהו כמו פגם בשיקול דעת, כי לא הייתה כאן כוונה פלילית, אבל לא היה עם מי לדבר".
אני מציע לגרינצייג גם לקרוא את ההסדרים שהפרקליטות עשתה לפני כחודש עם סטלה הנדלר ועם חברת חלל – מדובר בעבירות לכאורה לא פחות חמורות המיוחסות ליוכלמן שהסתיימו בקנס מנהלי. למה לא סגרו עם יוכלמן על אכיפה מנהלית? זה ברור, רק לא לגרינצייג: הם רצו את הראש של אלוביץ' כדי להפיל את נתניהו. גרינצייג לא הסתפק בזה וטען שהאמירה של יוכלמן שרדפו אותה כדי להפיל את אלוביץ' היא שקרית כי "האמת" לדידו היא שהקישור לביבי הגיע זמן רב מאוד אחר כך.
ובכן, גם האמירה הזו לא נכונה: הקישור לביבי לא הגיע יותר מאוחר. ממש לא. בזמן שהתיק עדיין נחקר ברשות ניירות ערך, אושר לחקור את פילבר על הסיפור של וואלה אבל במקום לחקור רק את פילבר חקרו עוד אנשים כולל אלוביץ' בנוגע לוואלה ולנתניהו. זה קרה במקביל ולא אחר כך.
עשיתי סדר בשביל גרינצייג: חקירת הרשות לניירות ערך בתיק בזק הסתיימה ב-6.11.17 (לפני ההשלמות, שהמשיכו עד העברת החקירה במלואה לידי אחריות המשטרה/להב 433, כחצי שנה אחר כך). ב-25.9.17 ליאת בן ארי כבר מחליטה לחקור את החשדות בציר של "אלוביץ'-וואלה-ביבי" (יש מסמכים לזאת וכך היה). הטענה שהקישור לביבי היה אחר כך - נסתר במסמך של ליאת בן ארי עצמה. מ-25.9.17 ואח"כ מייל של שי ניצן מ-2.10.17 שתומך ומעודד בכיוון הזה שלה.
העובדות מדברות בעד עצמן, אבל לגרינצייג אצה הדרך להתנגח ברשעות ביוכלמן וכל אחד יכול רק לנחש מה מניעיו."
עדכון 2.2.21: פורסם כאן ע"י אבישי גרינצייג ב"גלובס" (כותרת בלבד): "חברות יורוקום במו"מ מתקדם להסדר טיעון בפרשות "בזק ניירות ערך" ו-4000. במסגרת ההסדר המסתמן, חברות יורוקום בפירוק, שהיו בשליטת אלוביץ', יודו בכל עובדות כתבי האישום בשתי הפרשות • אולם ייגזר עליהן קנס סמלי בשל מצבן הכלכלי ומתוך התחשבות בנושים."
עדכון 3.2.21: גד פרץ מ"גלובס" פרסם כאן מאמר מפתיע תחת הכותרת (כותרת בלבד): "המייל שחושף: כך יצר שאול אלוביץ' מסלול עוקף לתגמול מקורבת בבזק.
הודעת דואר אלקטרוני שהגיעה לידי גלובס חושפת, כי שאול אלוביץ' ביקש לעקוף את הדירקטוריון ולהעניק ללינור יוכלמן, לשעבר מזכירת בזק, מענקים בנוהל חריג • יוכלמן נאשמת כי הדליפה לאלוביץ' פרטים חסויים מהוועדות שדנו בעסקת בזק-יס, ואין ראיות כי קיבלה תגמול."
תשומת לב בהטעיה החמורה בידיעה הזו: קושרים את השינוי בהגדרת התשלום, ללינור, למה שהיא עשתה כביכול בשתי הוועדות הבלתי תלויות של קבוצת בזק. אולם, במקרה או לא במקרה, התאריכים לגמרי לא מסתדרים, כי המייל הזה הוא מ-12.1.16, כמעט שנה אחרי שהוועדה הבלתי תלויה בעניין "עסקת בזק-YES" סיימה את עבודתה בתחילת 2015 (אישורי הדירקטוריון היו במרץ 2015 (אישור אספת בעלי המניות שאישרה העסקה לפי כל ההמלצות ואחרי דיונים בבתי משפט הייתה ב-23.3.15, וכל העסקה הסתיימה רגולטורית סופית בחתימת נתניהו ביום 23.6.15). כלומר: ההחלטה הזו מ-12.1.16 לא קשורה למה שהיה ב-2015. בנוסף, בתחילת 2016 איש לא היה יכול לנחש (אלא אם הוא הנביא יחזקאל) שהלוויין של חברת חלל יתפוצץ בספטמבר 2016 (1.9.16), מה שיחייב לפתוח את ההסכם בין קבוצת בזק לחברת חלל, במו"מ שהחל בסוף 2016 בוועדה הבלתי תלויה, שסיימה עבודתה בהחלטת הדירקטוריון בפברואר 2017. כלומר: ההחלטה בינואר 2016 לעניין שיטת התגמול, לא קשורה בכלל בוועדה הבלתי תלויה של תחילת 2015 ולא יכלה לצפות שיהיה צורך בוועדה בלתי תלויה נוספת (לעניין חלל). זאת, בגלל לוויין שיתפוצץ ב-1.9.16 ואז יהיה צורך בעוד ועדה בלתי תלויה, שהיא במקרה תהיה שוב המזכירה של הוועדה הזו. קוראים לזה "הנדסת תודעה" כשמתעלמים מהעובדות והתאריכים. יש לזה גם שם יותר מתאים: "תפירת תיק". על כלום.
עדכון 11.2.21: א. פורסם פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים ב-8.2.21. המסמך מתחיל בהחלטות, שכבר פורסמו, והמשכו בתמלול הקלטת הדיון, לאחר שעבר אישור של השופטים. בניגוד לפרסומים בכמה כלי תקשורת, על פי הפרוטוקול הזה, אב בית הדין כב' השופטת פרידמן-פלדמן לא קראה לנתניהו בשם "נאשם מס' 1" אלא "מר נתניהו"... אגב, עולה מהפרוטוקול, שמי ש"בישל ותפר" את תיק 4000 הייתה עו"ד יהודית תירוש, כמובן שיחד עם רשות ניירות הערך ואח"כ להב 433, כל השאר מעליה, נגררו בהתלהבות לכיוון הזה ולכן "לא ספרו ממטר" את היועמ"ש (שבאותה עת "היה אחוז בגרונו", כדבריו, שעלו מהקלטה, שפורסמה מאפינוה, אחוז ע"י עו"ד שי ניצן ועו"ד דינה זילבר). לכן, כל מה שנטען בפני בית המשפט כ"אישורי היועמ"ש" לחקירת נתניהו, זה אוסף של שקרים, כדי לחפות על כך, שאין אישורים, ואפילו השופטים החלו להבין את הנקודה הזו, במהלך הדיון מאוד חריף, שהתנהל באולם בית המשפט. הפרוטוקול המלא - כאן.
עדכון 5.3.21: אלי ציפורי פרסם כאן פוסט ארוך (כותרת בלבד): "שלמה פילבר מאותת שוב ושוב לליאת בן ארי: תפרו לנתניהו תיק וגם תפרתם תיק נגדי; כתב האישום צריך להיות מוגש נגד הפקידים - עם רמז ברור לחברת פרטנר שחיבלה במהלכיו (״עמדה מולנו עם אקדחים שלופים״)."
עדכון 7.3.21: ריאיון מדהים (כ-9 דקות, של אבי וייס) בתכנית הבוקר ב"גלי ישראל" של השדר הוותיק והמוביל אבי רצון, כולל חשיפות חדשות, שלא נשמעו עד היום, בתחום "תופרי התיקים" (הפעם בהקשר של "תיק 4000", שנולד היישר מתוך "תיק בזק": https://bit.ly/Tik4000No50). זאת, על פי מסמך, שנחשף כעת בחתימת שלמה פילבר, מסמך מזמן אמת (עוד לפני החקירות), מה שהופך את כל "תיק 4000" על ראשו. כל החשיפות המזעזעות, בהקלטה בלינק כאן: http://bit.ly/AviRatzonFilber.
עדכון 29.3.21: ריאיון מדהים (כ-10 דקות, של אבי וייס, ביחד עם אלי ציפורי), בתכנית הבוקר ב"גלי ישראל", של השדר הוותיק והמוביל אבי רצון, כולל חשיפות חדשות ומתוכננות נוספות (גם של אבי רצון עצמו), שלא נשמעו עד היום, בתחום "תופרי התיקים" (הפעם בהקשרים של "תיק 4000": https://bit.ly/Tik4000No53, שקרי עו"ד ליאת בן-ארי וציוצי שלמה פילבר). חשיפת הסודות שמסתירים ובכוונה מהציבור, בכלי התקשורת המרכזיים. החשיפות המטלטלות והטריות, בהקלטה בלינק כאן: http://bit.ly/RatzonWeissTzipory.
תשומת לב שב"תיק בזק" נחשפה סדרה שלמה של מיידעים שנמסרו לרשות ניירות ערך ולמודיעין המשטרתי בשנים 2014 עד 2019 - כאן. ניכר מתוכן המיידעים והתקצירים הללו ("פרפראזות"), שהם נמסרו לאנשי המודיעין לאורך השנים הללו - ע"י מקורות שונים, שלא היה קשר ביניהם. חלק מהמדעים נשלחו במייל, חלק נמסרו בע"פ וחלק בפניות בצורות שונות. סביר להניח, שאחד מספקי המיידעים הללו היה אילן ישועה. כ"כ, על פי הפרסום של תומר גנון מ"כלכליסט" (כאן) דודו מזרחי (מי שהיה סמנכ"ל ואח"כ מנכ"ל בזק) הודבק ברוגלה "כדי לאמת את אמינות המידע שמסר" - כאן.
עדכון 18.5.21: איתמר לוין פרסם כאן ב-News1 (כותרת בלבד): "מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מגלה: ועד הפרקליטים מונע הפקת לקחים סדורה. הוועד דרש לעגן בחוק חסינות לפרקליטים ולהבטיח שממצאי הבדיקה יישארו בתוך הפרקליטות - והתוצאה שאין הפקת לקחים גם כאשר בית המשפט הורה עליה. ניצן הורה לשמור בחשאי את הנוהל להפעלת פרקליט מלווה, למרות שהוא רלוונטי לנאשמים. חלק מתרגילי החקירה אינם מעוגנים בנוהל כלשהו."
הדו"ח המלא של מבקר המדינה, 48 עמודים - כאן. תקציר הדו"ח 8 עמודים - כאן.
"פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב כי הגיעה להסדר טיעון עם חברת יורוקום אחזקות, המצויה בפירוק.
על פי ההסדר, החברה תודה בעובדות כתב אישום שהוגש נגדה בתיק המכונה "בזק-ני"ע", וכן באישומי הפרשה המכונה "4000" שבגינה זומנה לשימוע; ותשלם קנס בסך 400 אלף שקלים שישולם בתוך שנה מתוך נכסים שימומשו.
על פי כתב האישום שהוגש נגד החברה בתיק "בזק-ני"ע", בין 2013 ל-2017 היה שאול אלוביץ בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון של חברת יורוקום אחזקות 1979 בע"מ, שהחזיקה "קבוצת חברות שעיקר עיסוקן בתחום התקשורת. באמצעות יורוקום החזיק אלוביץ' בשליטה בקבוצת בזק, ובכלל זאת בחברת וואלה תקשורת שהפעילה את אתר החדשות וואלה. אלוביץ' כיהן כיו"ר דירקטוריון בזק ויו"ר דירקטוריון וואלה. כן היה בעל שליטה בחברת חלל תקשורת וכיהן כדירקטור בחברה.
כתב האישום מייחס ליורוקום אחזקות עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת מרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך בהתייחס לשתי פרשות, המנויות בכתב האישום נגד שאול אלוביץ ואחרים בתיק "בזק-ני"ע": מרמה ביחס לתשלום התמורה עבור רכישת מניות חברת יס על ידי בזק, ומרמה ביחס להתנהלות הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו בבזק לצורך בחינת עסקאות של החברה שלבעל השליטה אלוביץ' היה עניין אישי בהן - עסקת בזק-יס ועסקת יס-חלל. על פי כתב האישום, אחריותה הפלילית של יורוקום אחזקות נובעת ממעשיו ומחשבתו הפלילית של אלוביץ, שהיה נושא משרה בה.
בנוסף, כתב האישום מייחס ליורוקום אחזקות עבירות של מתן שוחד והלבנת הון בפרשת "4000", מכוח פעולותיו ומחשבתו הפלילית של שאול אלוביץ, שהיה נושא משרה בה.
כזכור, אלוביץ' מואשם בכך שנתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות היענות חריגה באתר וואלה לדרישות סיקור של נתניהו ובני משפחתו, בתמורה לפעולות שלטוניות שהיטיבו עם עסקיו של אלוביץ' ועם חברת בזק.
תיק "בזק" מנוהל על ידי עורכי הדין אמיר טבנקין, ניצן וולקן, סתיו גינת והדס נאמן ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
מצ"ב כתב האישום נגד יורוקום אחזקות.
בברכה, הילה קובו, עו"ד
דוברת פרקליטות מיסוי וכלכלה
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים"
הערת מערכת: מדובר בספין מתוזמן עבור התקשורת המגויסת לפני עדות שלמה פילבר, שכן בבית המשפט המחוזי בתל אביב עסקו ב"תיק בזק" בלבד ולא ב"תיק 4000", (בו עוסק ביהמ"ש המחוזי בירושלים), וב"תיק בזק", שנידון כאמור בתל אביב, ובו מואשמת יורוקום, אין בו במקור שום סעיף לגבי שוחד.
להלן כתב האישום המקורי נגד בזק (ויורוקום) ב"תיק בזק" - כאן. וכל אחד יכול לראות שאין שם שום שוחד.
אולם כעת, כתב האישום המתוקן - כאןהוא רק נגד חברת יורוקום אחזקות. ובכתב האישום המתוקן, שהוגש בתרגיל משפטי, שלא ברור תוקפו, הוכנסה כעת "פרשה 3" (המצאה הזויה של הפרקליטות), שהיא "תיק 4000", ויש בה את נושא השוחד.
כלומר: יורוקום אחזקות בלבד קיבלה כתב אישום חדש, שכולל את "תיק בזק" ו"תיק 4000" (תחת השם "פרשה 3") בכתב אישום אחד, וזה ההסדר, שהגיעו עימה. בית המשפט אמור לאשר את התרגיל הזה וטרם ברור אם זה אכן יקרה.
כל מקרה, אין לזה שום השלכות לגבי "תיק 4000" הנדון בבית המשפט המחוזי בי-ם.
כך, לקחו את כל "תיק 4000", שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים, ודחפו אותו בכוח לתוך "תיק בזק" בתור "פרשה 3", שנולדה לצורך התרגיל. תרגיל משפטי שלא נראה עד כה. כך, כעת יש תיק שוחד כנגד תאגיד (יורוקום), במסגרת "תיק בזק", מחוץ ל"תיק 4000", שבו התאגידים לא הועמדו לדין.
לסיכום: כעת יש תיק שוחד כנגד תאגיד אחד זה (יורוקום), ב"תיק בזק", ששודרג בהסדר מוזר ל"פרשה 3", רק עבור יורוקום, ולא לגבי שאר התאגידים והנאשמים ב"תיק בזק".
(אגב, תשלום הקנס על יורוקום אמור להיות משולם אולי בעוד שנה אם יהיה כסף בקופה, כי עורכי הדין המפרקים קודם כל מקבלים כסף לעצמם...)
תגובת עו״ד ז'ק חן בשם שאול אלוביץ' להודעת הפרקליטות לתקשורת: ההסדר עם יורקום תכסיסני, חסר משמעות משפטית ונועד להנדס תודעה ערב עדות פילבר:
״מדובר במהלך תכסיסני, חסר משמעות משפטית, שנועד להשיג הישג 'תודעתי ומוראלי' בקרב הציבור ולהשפיע בכך בעקיפין ובצורה פסולה על בית המשפט. חברת יורוקום אחזקות היא חברה בפירוק. קליפה ריקה. היא לא נאשמת בתיק 4000 המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים.
כזכור, נזכרה הפרקליטות, לאחר הגשת כתב האישום בתיק 4000 ובעקבות פניות עיתונאים, לזמן גם מספר חברות לשימוע בפרשה זו. ברור לכל בר דעת, שלא ניתן ולא הייתה כוונה לנהל משפט מקביל ונפרד נגד החברות. לא מטעמים פרקטיים ולא מטעמים מהותיים.
כבר מהטעם הזה ברור, שההסדר עם החברה בפירוק הוא מהלך טקטי של הפרקליטות, שנועד להשפיע בצורה לא הוגנת על ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. גם עיתוי ההגעה להסדר מדבר בעד עצמו ומביא לאותה מסקנה.
דבר ההסדר מפורסם היום ערב עדותו של עד המדינה פילבר, בעוד שבית המשפט לפירוק אישר למנהלים המיוחדים להתקשר בו כבר ביום 2/2/22 והוא נחתם ביום 16/3/22.
עיתוי לא מקרי זה נועד לייצר רעשי רקע בלתי רלוונטיים ולנסות להשיג לתביעה 'הישג' תודעתי ומוראלי, מקום בו היא נכשלת פעם אחר פעם בזירת בית המשפט.
מלבד העובדה של'הודאה' של החברה בפירוק אין כל משמעות משפטית, אין לה גם כל משמעות אחרת. היטיב לתאר זאת דווקא עו״ד פנחס רובין המנהל המיוחד של החברה, שחתום על הסדר הטיעון, בדבריו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדיון המקדמי, שהתנהל בתיק בזק, שהתקיים ביום 2 בפברואר 2021, שבו אמר, בין היתר: 'הטעמים של הסדר מסוג זה לטעמנו לא טעמים של מהות או של עניין' וכן: 'אם אכן נגיע להבנה ואם אכן ביהמ"ש לפירוק יאשר את אותו הסדר מטעמים פרקטיים של המצוקה שהסברתי לכבודו ולא מטעמים פרקטיים של ממש ושל מהות'״.
הדברים מדברים בעד עצמם. זו גם הסיבה, שבהסדר הטיעון דאגה המאשימה להוסיף סעיף חריג ולפיו 'הצדדים ימנעו מכל הצהרה פומבית, במישרין או ע״י מי מטעמם, שאינה מתיישבת או סותרת את ההסדר בין הצדדים ואת העובדות בהן הודתה הנאשמת במסגרת ההסדר'.
אוי לנו ,שככה מתנהלת המאשימה במצוקתה נוכח כישלונה מלהוכיח בבית המשפט את טענותיה בהליך סדור והוגן. מר אלוביץ׳ כופר באופן מוחלט בכל הטענות נגדו, וממילא לא הסמיך אף אחד להודות בדבר מכוח 'פעולותיו ומחשבותיו'״.
אלי ציפורי סיכם בטווויטר:
12.4.22: א. ציוצים בטוויטר:
כמובן שזה לא הישג תודעתי אלא כישלון צורב של הפרקליטות. לדברי כבוד השופטת, אישור על הסדר הטיעון עם חברה כאשר האורגן שלה מכחיש בתוקף את החשדות נגדו - הוא בעייתי!. זאת אומרת, שלא יתכן שהחברה תודה כשהאורגן או מי שעומד מאחוריה, שאול אלוביץ' - הבעלים, כופר.
לאור זאת היא (השופטת) קבעה, שהדיון על אישור הסדר הטיעון, שאליו הגיעה הפרקליטות עם מפרקי יורוקום עורכי הדין אורי גאון, פיני רובין ואמנון לורך, ייקבע לעוד למעלה משנה, למאי 2023.
כלומר, תבוסה מחפירה לפרקליטות בתיק 4000 התפור שתפרו אותו גם לתוך תיק בזק בחוטים גסים שנקרעו היום ע"י כבוד השופטת מיכל אגמון גונן בתמונה כאן משמאל מוויקיפדיה.
פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי בת"א וההחלטה של כבוד השופטת מיכל אגמון גונן - כאן.
ג. מסמך פסק הדין המלא של כבוד השופטת המחוזית בת"א - כאן.
עדכון 6.9.22: שלמה פיוטרקובסקי פרסם במקור ראשון כתבה תחת הכותרת: הפרקליטות מערערת על ביטול שניים מהאישומים בתיק בזק - כאן.
מסמך הערעור של הפרקליטות לעליון - כאן.
עדכון 24.11.22: תומר גנון מ"כלכליסט" פרסם כאן (כותרת בלבד): "פשרה בייצוגית נגד בזק: המשקיעים יפוצו ב-60 מיליון שקל, עוה"ד יקבלו 12 מיליון שקל.
הפשרה, שהוגשה לאישור בית המשפט, מתייחסת לתביעה שכוללת את בעל השליטה לשעבר, שאול אלוביץ', והמנכ"לית לשעבר, סטלה הנדלר. בתביעה נטען כי בזק פרסמה דיווחים מטעים בקשר לרפורמת השוק הסיטונאי והפחתת דמי קישורית. על פי ההסדר, חברת הביטוח מגדל תשלם 75 מיליון שקל, אולם רק 60 מיליון שקל מתוכם יושבו למשקיעים."
כך, גם סיפור הזוי זה מגיע לסיומו אחרי שנים רבות, בפלופ אחד אדיר. בזק לא הודתה בכלום וחברת הביטוח תשתלם קצת כסף (קצת יחסית מול התביעה הייצוגית), כסף שרובו יגיע לעורכי דין ולכמה משקיעים גדולים... לציבור - כלום.
עדכון 9.2.23: בזק מדווחת לבורסה כאן, שהתקבלה החלטה על הצעת הפשרה בתביעה הייצוגית שדחפו כמה תובעים, כנגד בזק.
בדה-מרקר נכתב כאן כך (כותרת בלבד): "הביטוח ישלם: אושרה פשרה של 75 מיליון שקל בתביעה נגד בזק, אלוביץ' והנדלר.
בתביעה הייצוגית נטען למחדלי דיווח מצד בזק במסגרת רפורמת השוק הסיטוני ולנזק של מאות מיליונים ■ לאחר שהתביעה אושרה ונערך גישור נקבע סכום הפשרה - מתוכו בעלי המניות יקבלו כ-60 מיליון שקל ■ היועמש"ית טענה כי "רב הנסתר על הגלוי" בהסדר - אך השופט אלטוביה אישר אותו."
ב-ICE כאן נכתב: "על פי ההסדר שהושג בהליך גישור אצל שופט ביהמ"ש העליון בדימוס יורם דנציגר, תידחה התביעה הייצוגית על סך 750 מיליון שקל נגד בזק, היו"ר לשעבר, שאול אלוביץ', המנכ"לית לשעבר, סטלה הנדלר, ושורה של דירקטורים. חברת הביטוח מגדל תשלם 75 מיליון שקל, מתוכם 12 מיליון שקל כשכר טרחה לבאי כוח התובעים, עוה"ד רונן עדיני ואפי שאשא, 2.6 מיליון שקל לתובעת ליעד אחזקות, ו-446 אלף שקל לרשות ני"ע כהחזר הוצאות. 60 מיליון שקל יועברו למי שהיו בעלי מניות של בזק בין יוני 2013 לינואר 2014."
עדכון 10.7.23: פורסמו 3 פרוטוקולים מדיוני "תיק בזק", כולל מתיחת ביקורת שיפוטית קשה של השופטת המחוזית מיכל אגמון-גונן על התנהלות התביעה במה שנשאר מתיק בזק (החשבוניות של חברת YES שנעשו בהן כביכול מניפולציות): 30.4.23, 7.5.23, 7.5.23 (פרוטוקול נוסף), 1.6.23, 4.6.23, 4.6.23 (פרוטוקול נוסף), 15.6.23.
עדכון 13.7.23: פורסם כאן ב"מקור ראשון" ע"י שלמה פיוטרקובסקי (כותרת בלבד): ביהמ"ש העליון קיבל את עמדת הפרקליטות לגבי שאול אלוביץ'.
שופטי העליון קבעו כי לא ניתן לקבוע לפני שמיעת הראיות כי מסירת חומרים מעבודת הוועדות הבלתי תלויות שהקים דירקטוריון בזק לבעל השליטה איננו מהווה עבירה של "הפרת אמונים בתאגיד".
המשמעות המעשית של החלטה זו: "תיק בזק" יחזור להתנהל בביהמ"ש המחוזי, על כל סעיפיו, כולל הסעיפים שבוטלו.
פסק הדין המלא של בית המשפט העליון בנושא "תיק בזק" - כאן.
עדכון 12.9.23: בעקבות החלטת ביהמ"ש העליון (כאן) לבטל את מחיקת שניים משלושת סעיפי האישום ב"תיק בזק" בבית המשפט המחוזי בת"א, תוך קביעה ש"תיק בזק" יחזור להתנהל בביהמ"ש המחוזי, על כל סעיפיו, כולל שני הסעיפים שבוטלו, הפרקליטות הגישה כתב אישום מעודכן, גם כנגד כל הנאשמים בתיק וגם כתב אישום מעודכן בסעיף שעסקו בו בשנה החולפת (סעיף התשלומים של YES לספקיה), מאז ביטול 2 הסעיפים ועד הדיון הזה בערר בעליון. כתבי האישום המעודכנים הם כאן (כתב האישום הכולל לכל הנאשמים בכל הפרשיות) ו-כאן (כתב האישום בסעיף האחד שעסקו בו בחצי השנה האחרונה), ובמסמך כאן הפרקליטות מסבירה מה עודכן בכתב האישום המעודכן לסעיף האחד הזה (תשלומי YES לספקיה).
עדכון 30.9.23: פורסם (באיחור רב) פרוטוקול דיוני "תיק בזק" אצל השופטת המחוזית מיכל אגמון-גונן: 13.7.23.
עדכון 15.10.23: הפרקליטות והנאשם מיכאל נוימן פנו לבית המשפט המחוזי בת"א לדחות את הדיונים ב"תיק בזק" בגלל שביתו של מיכאל נוימן נהרגה במלחמה - כאן. השופטת נענתה לבקשה - כאן.
עדכון29.11.23: יש בעיות לא פשוטות בחידוש המשפט ב"תיק בזק" ביהמ"ש המחוזי בת"א. הפרקליטות ריכזה את הבעיות המרכזיות והעבירה אותם לכבוד השופטת המחוזית מ. אגמון גונן, כדי שתקבל החלטה מה לעשות - כאן.
עדכון 8.12.23: התנגדות פרקליטי ההגנה ב"תיק בזק" לתיק המוצגים שקיבלו מהפרקליטות - כאן.
עדכון 13.12.23: בהמשך לדיון בבית המשפט (ראה עדכון 30.9.23) עורכי הדין של ההגנה בהסכמת התביעה מבקשים לבטל את הדיון הקרוב ולחזור לדיונים ב-4.1.24 - כאן.
14.2.24: פורסמו 2 פרוטוקולים מהדיונים האחרונים ב"תיק בזק" לפני שהועבר לגישור פלילי: 4.1.24, 8.1.21.
כ"כ שאול אלוביץ' הגיש בקשה לבית המשפט בהסכמת התביעה, להחזיר לו את הערבות הגבוהה שהפקיד בקופת בית המשפט - כאן.
5.5.24: פורסם פרוטוקול הדיון הקצר שהתקיים בבימ"ש מחוזי בת"א ב"תיק בזק" (נראה שהגישור הפלילי לא צלח): 5.5.24.
30.6.24: פורסמו (באיחור רב) פרוטוקולי דיוני "תיק בזק" אצל כבוד השופטת המחוזית מיכל אגמון-גונן: 6.5.24, 16.5.24, 19.5.24, 22.5.24, 27.5.24.
4.7.24: התביעה החליטה לפתע, אחרי כ-7 שנים, לבקש מבית המשפט המחוזי בת"א לאשר "השלמת חקירה", בדמות צו חיפוש חוזר במכשיר הטלפון של עמיקםשורר. הבקשה המוזרה וההזויה ביותר הזו נמצאת - כאן.
כבוד השופטת המחוזית מיכל אגמון-גונן החליטה במורת רוח להעביר את הבקשה המוזרה הו להחלטת שופט אחר - כאן והפרקליטות ביקשה לפתוח תיק חדש שבו יטופל הנושא של "השלמת חקירה" אצל שופט אחר - כאן.
15.7.24: חלה תפנית בהחלטת השופטת מיכל אגמון-גונן, לאחר הבהרות הצדדים היא החליטה שבכל זאת היא זו שתדון בבקשה לאשר "השלמת חקירה" - כאן.
24.7.24: פורסם לפתע פרוטוקול אחד מדיוני "תיק בזק" (חסרים עדיין לא מעט פרוטוקולים), אצל כבוד השופטת המחוזית בת"א מיכל אגמון-גונן: 18.7.24.
18.8.24: פורסמה רשימת העדים הבאים ב"תיק בזק" - כאן.
10.9.24: א.תומר גונן פרסם כאן ב"כלכליסט" (כותרת בלבד): "תיק בזק: נפסלו ראיות מהטלפון הנייד של יד ימינו של אלוביץ'.
בית המשפט פסל 171 צילומי מסך מנייד ישן של עמיקם שורר, שבוצעו לאחר שרשות ני"ע לא הצליחה טכנית להעתיק את תוכנו. השופטת: לא ניתן להסתמך על הראיות, בהינתן שמלוא תוכנו של הנייד לא הובא בפני ההגנה. נדחתה בקשת הפרקליטות לקבל צו חיפוש בדיעבד." המסמך המלא של החלטת השופטת - כאן.
ב. אלי ציפורי צייץ בנושא זה כך: "בום!
מכה קשה לפרקליטות: השופטת בתיק בזק-רשות ני"ע פסלה ראיות שהושגו מהטלפון של עמיקם שורר, יד ימינו של שאול אלוביץ' והורתה למחוק סעיף מרכזי בכתב האישום; מהחלטתה עולה כי הפרקליטות שיקרה לבית המשפט ופעלה שלא כחוק.
דרמה במשפט בזק-רשות ני"ע: השופטת מיכל אגמון גונן פסלה ראיות שהושגו מהטלפון של עמיקם שורר, יד ימינו לשעבר של שאול אלוביץ', לאחר שמנתה 9 פגמים שמהם עולה כי הפרקליטות שיקרה לבית המשפט ופעלה שלא כחוק.
שיטות הפעולה הלא חוקיות הללו נחשפו גם בתיק 4000.
בעקבות פסילת הראיות הורתה השופטת למחוק סעיף מרכזי בכתב האישום המתייחס להדלפות לכאורה בזמנו מתוך הוועדה שעסקה במיזוג בזק-יס – לשאולאלוביץ'. הפרקליטות טענה בעצמה כי תכתובות הווטאספ שצולמו ממכשיר הטלפון של שורר, מהוות ראיות מפלילות ביחס לאישום הנוגע לאותן הדלפות, כך שפסילת הראיות מהווה מכה קשה לפרקליטות.
את התיק הובילה יהודית תירוש ומי שמוביל אותו בבית המשפט הוא אמיר טבנקין.
השופטת, כאמור, מנתה שורה של פגמים בחיפוש ע"י הפרקליטות והמשטרה שמהם עולה כי הפרקליטות למעשה שיקרה לבית המשפט. הפגם הראשון - הוצאת צו חיפוש שני, מבלי ליידע את בית המשפט על צו חיפוש קודם כנדרש; פגם שני – החיפוש הראשוני בטלפון של עמיקם שורר בוצע לאחר שחלפו 30 הימים שנמנו מהוצאות הצו על ידי השופטת פוזננסקי-כץ; הפגם שלישי – העברת הטלפון לבדיקה בשתי מעבדות שלא נזכרו בצו החיפוש וללא זיכרון דברים או מזכר שיבהיר מה נעשה בטלפון; פגם הרביעי - החדירה לטלפון של שורר והחיפוש בצו, על ידי החוקר שפיץ (מרשות ני"ע) נעשו ללא צו חיפוש, וללא זיכרון דברים או מזכר מזמן אמת; הפגם החמישי – החוקר שפי לא היה בשעתו חוקר מחשב מיומן; הפגם השישי – חיפוש נוסף בטלפון של שורר בשנת 2018 ללא צו בית משפט וללא כל מזכר לגבי מטרת החיפוש ואופן החיפוש; פגם שביעי – ניסיון חיפוש נוסף בטלפון של שורר ללא צו במסגרת ניסיון להעתיקו לאור בקשת בא כוחו של שורר לקבל חזרה את הטלפון; פגם שמיני – חדירה לטלפון כשידוע למאשימה זו עלולה לפגוע בשלמות הנתונים; פגם תשיעי – פעולה בנוגע לטלפון ביום 8.5.2024 (ייתכן חדירה וייתכן שלא) – לא ברור מה נעשה, לבקשת מי ועל ידי מי."
ג.גיל אמיד, שתבע "תביעה נגזרת" את קבוצת בזק, פנה לביהמ"ש המחוזי העוסק ב"תיק בזק", לקבל גישה לכל המסמכים והפרוטוקולים של "תיק בזק" - כאן.